מריה גונסלבו

מריאנו גונסלבו פלקון (בספרדית: Mariano Gonzalvo Falcón, נולד ב-22 במרץ 1922 במולט דל ולס שבספרד, נפטר ב-7 באפריל 2007 בברצלונה שבספרד) היה כדורגלן ספרדי-קטלאני. גונסלבו שיחק כקשר במדי ברצלונה ונבחרת ספרד בשנות ה-40 וה-50 של המאה ה-20. גונסלבו נודע בגרסה הקטלאנית לשמו, מריה גונסלבו, וכן בתור "גונסלבו השלישי", בשל כך שגם שני אחיו הגדולים היו כדורגלנים: ז'ולי גונסלבו, שנודע בתור גונסלבו הראשון, שיחק במדי אספניול, וז'וזפ גונסלבו, שנודע בתור גונסלבו השני, שיחק גם הוא בברצלונה ובנבחרת ספרד.

מריה גונסלבו
Mariano Gonzalvo

אין תמונה חופשית
מידע אישי
לידה	22 במרץ 1922 מולט דל ולס שבספרד
פטירה	7 באפריל 2007 (בגיל 85) ברצלונה, ספרד
שם מלא	מריאנו (מריה) גונסלבו פלקון
גובה	1.69 מטר
עמדה	קשר
מועדוני נוער
מולט
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1940-1941 1941-1942 1942-1955 1955-1956 1956-1957 אירופה ברצלונה סרגוסה ברצלונה ליידה קונדל 0 (0) 208 (26) 13 (2) 16 (1)
נבחרת לאומית כשחקן
1946-1954 ספרד 16 (1)
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

קריירה

קריירת מועדונים

גונסלבו נולד וגדל במולט דל ולס שבקטלוניה, שם שיחק בקבוצה מקומית בנעוריו, לפני שהצטרף לאירופה שבברצלונה. ב-1940מועדון הכדורגל ברצלונה, אך לא מצא את מקומו ולא השתתף באף משחק במהלך עונת 1940/41, לכן בסוף העונה עבר לריאל סרגוסה, שם שיחק לצד אחיו ז'ולי. סראגוסה שיחקה באותה עונה, עונת 1941/42, בליגה השנייה וגונסלבו עזר לה לסיים במקום השני ולעלות בחזרה לליגה הראשונה.

בקיץ 1942 שב גונסלבו לברצלונה, ובעונתו הראשונה בקבוצה שיחק רק במשחק אחד, בהפסד 4-2 לסביליה ב-13 בדצמבר 1942. בעונה הבאה זכה לשחק בשלושה משחקים. בעונת 1944/45 הצטרף לברצלונה אחיו השני, ז'וזפ, וגונסלבו החל לשחק באופן קבוע יותר, תחת המאמן ז'וזפ סמיטייר. את שער הבכורה שלו במדי ברצלונה הבקיע בניצחון 3-1 על קסטיון ב-4 בפברואר 1945, ושערו השני היה ב-25 במרץ, בקלאסיקו מול ריאל מדריד בו הביסה ברצלונה את יריבתה בתוצאה 5-0. עד סוף העונה, בה הופיע בסך הכול ב-14 משחקי ליגה, הבקיע עוד 3 שערים, והוא סייע לברצלונה לזכות באליפות הליגה הספרדית. בעונת 1945/46 הצטרף גם האח הבכור למשפחת גונסלבו, ז'ולי, אם כי חלקו בקבוצה היה מצומצם מאוד והוא מיעט לשחק. לעומתו, מריה שיחק בכל מחזורי הליגה למעט הראשון, הבקיע 3 שערים בהם שער בדרבי מול אספניול ובקלאסיקו בו הפסידה ברצלונה לריאל מדריד 3-2, והקבוצה סיימה את הליגה במקום השני. כמו כן שיחק גונסלבו בסופר קאפ הספרדי, שנודע אז בשם "קופה דה אורו ארחנטינה", בו זכתה ברצלונה הודות לניצחון 5-4 על אתלטיק בילבאו. בקיץ 1946 עזב ז'ולי את ברצלונה. העונה הבאה הייתה פחות מוצלחת מקודמתה, שכן ברצלונה סיימה במקום ה-4 בליגה וגונסלבו הבקיע שער בודד ב-23 הופעות.

המאמן סמיטייר הוחלף באנריקה פרננדס, ובעונתו הראשונה בברצלונה, עונת 1947/48 הדריך את הקבוצה לזכייה באליפות. גונסלבו שיחק ב-21 משחקי ליגה והבקיע שני שערים, האחד שער ניצחון על אתלטיקו מדריד ב-30 בנובמבר 1947 והשני ב-29 בפברואר 1948, במשחק בו הביסה ברצלונה את סביליה 6-0. בעונת 1948/49 הצליחו גונסלבו וברצלונה לזכות באליפות שנייה ברציפות, כשגם בעונה זו מבקיע גונסלבו פעמיים, ובקיץ הוסיפו לכך זכייה בגביע הלטיני.

עונת 1949/50 הייתה קשה עבור ברצלונה, ופרננדס פוטר לאחר 17 מחזורים, כשהקבוצה במקום ה-8. החליפו רמון ליורנס, שהצליח להביא את הקבוצה למקום ה-5. גונסלבו המשיך לשחק באופן די עקבי, הופיע 20 פעמים וכבש פעמיים. בקיץ עזב ז'וזפ, אחיו הגדול של גונסלבו, את ברצלונה ומריה נותר היחיד בקבוצה מבין שלושת אחיו. לקראת עונת 1950/51 התמנה פרדיננד דאוצ'יק להיות מאמנה של ברצלונה. עמו זכתה ברצלונה בגביע הספרדי, כשבמשחק הגמר מול ריאל סוסיאדד הבקיע גונסלבו את אחד משלושת שערי קבוצתו, שניצחה 3-0. בליגה כבש גונסלבו 3 שערים ב-24 הופעות, כולל שער בניצחון ברצלונה 7-2 בקלאסיקו ב-24 בספטמבר 1950, וברצלונה סיימה במקום ה-4.

עונת 1951/52 הייתה אחת המוצלחות בהיסטוריית המועדון וגונסלבו היה שותף מלא לכך. ברצלונה זכתה באליפות ספרד, בגביע המלך ובגביע הלטיני, וגונסלבו הבקיע 3 שערים ב-26 הופעות באותה עונה. ברצלונה השלימה גם זכייה בקופה אבה דווארטה ובגביע מרטיני רוסי ב-1952, ובזכות כך נודעה הקבוצה כ"ברצלונה של חמשת הגביעים". חלקו של גונסלבו בעונת 1952/53 היה מצומצם, והוא שותף ב-6 משחקי ליגה בלבד. ברצלונה זכתה באליפות ובגביע פעם נוספת. גונסלבו פתח במשחק הגמר של הגביע, בו ניצחה ברצלונה את אתלטיק בילבאו 2-1. בעונת 1953/54 התאושש מעמדו של גונסלבו, ששיחק ב-16 מחזורי ליגה והבקיע 3 פעמים, ביניהם צמד לרשתה של דפורטיבו לה קורוניה ב-6 בדצמבר 1953. ברצלונה סיימה את הליגה במקום ה-2, אחרי ריאל מדריד, ודאוצ'יק הוחלף על ידי סנדרו פופו האיטלקי. גם עמו סיימה ברצלונה במקום ה-2, והוא שיתף את גונסלבו ב-7 משחקי ליגה בלבד, בהם הבקיע גונסלבו פעמיים.

גונסלבו עזב את ברצלונה בקיץ 1955 לליידה, ששיחקה אז בליגה השנייה. גונסלבו הבקיע פעמיים ב-14 משחקים בהם שותף ואף הורחק בכרטיס אדום לראשונה בקריירה שלו, בהפסדה של ליידה 3-2 לסבדל ב-11 במרץ 1956. בעונה הבאה, עונת 1956/57, שב לליגה הראשונה ושיחק במדי קונדל, לה לא הצליח לעזור להימנע מירידה חזרה לליגה הראשונה. הוא שיחק ב-16 משחקי ליגה והבקיע שער בודד, שער ניצחון לרשתה של דפורטיבו לה קורוניה ב-17 בנובמבר 1956. גונסלבו פרש ממשחק בתום העונה, בגיל 34.

קריירת נבחרות

גונסלבו ערך את הופעת הבכורה שלו במדי נבחרת ספרד ב-23 ביוני 1946, אז הפסידה ספרד לאירלנד 1-0 במשחק ידידות. גונסלבו השתתף במספר משחקי ידידות נוספים בשנים הבאות, ובפלייאוף ההעפלה למונדיאל 1950 השתתף במשחק הראשון מול פורטוגל ב-2 באפריל 1950, בו הביסה ספרד את פורטוגל 5-1. גונסלבו נכלל בסגל הנבחרת למונדיאל לצג אחיו ז'וזפ. גונסלבו השתתף בשלושת משחקי שלב הבתים, שאת כולם ניצחה ספרד, ובשניים ממשחקי שלב הבתים השני, בהם סיימה ספרד בתיקו עם אורוגוואי והובסה על ידי ברזיל. ספרד סיימה את הטורניר במקום הרביעי.

גונסלבו הבקיע את שערו היחיד במדי נבחרת ספרד ב-10 ביוני 1951, במשחק ידידות עם בלגיה. לאחר מכן הופיע גונסלבו במשחק ידידות נוסף, ולאחר שספרד הפסידה במשחק הראשון בפלייאוף ההעפלה למונדיאל 1954 מול טורקיה בתוצאה 1-0 בלעדי גונסלבו, השתתף גונסלבו בגומלין שהסתיים בתיקו 2-2 והביא לעלייתה של טורקיה על חשבון ספרד. גונסלבו לא זומן לאחר מכן לשחק במדי הנבחרת, ובסך הכול הופיע ב-16 משחקים בהם הבקיע שער בודד.

לצד משחקו בנבחרת ספרד, זכה גונסלבו להשתתף בשלושה משחקי ידידות של נבחרת קטלוניה.

תארים

ברצלונה

• אליפות ספרד (5): 1944/45, 1947/48, 1948/49, 1951/52, 1952/53
• הגביע הספרדי (3): 1950/51, 1951/52, 1952/53
• הסופר קאפ הספרדי (בשמותיו הקודמים: קופה דה אורו ארחנטינה וקופה אבה דווארטה) (4): 1945, 1949, 1952, 1953
• קופה מרטיני רוסי (2): 1952, 1953

קישורים חיצוניים

• פרופיל, באתר Transfermarkt
• פרופיל, באתר BDFutbol
• פרופיל, באתר WorldFootball.net
• פרופיל, באתר National Football Teams
• פרופיל, באתר FootballDatabase.eu
• גונסלבו השלישי באתר הרשמי של ברצלונה