מריה לואיסה, דוכסית לוקה
מריה לואיסה, דוכסית לוקה (בספרדית: María Isabella de Borbón; 6 ביולי 1782 - 13 במרץ 1824), הייתה בתו של קרלוס הרביעי, מלך ספרד ואשתו של לודוביקו הראשון, מלך אטרוריה.
 | |||||||||
| מריה לואיסה, דוכסית לוקה | |||||||||
| לידה |
6 ביולי 1782 סגוביה, ממלכת ספרד .svg){kind=small} | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
13 במרץ 1824 (בגיל 41) רומא, מדינת האפיפיור  | ||||||||
| מדינה | איטליה | ||||||||
| מקום קבורה |
פנתיאון הנסיכים  | ||||||||
| בן זוג | לודוביקו הראשון, מלך אטרוריה | ||||||||
| שושלת בית בורבון | |||||||||
| |||||||||
| פרסים והוקרה | |||||||||
| |||||||||
  | |||||||||
ביוגרפיה עריכה
ילדותה ונישואיה עריכה
מריה לואיסה נולדה בארמון המלכותי בסגוביה ב-6 ביולי 1782, לקרלוס הרביעי, מלך ספרד, ומריה לואיסה מפארמה, בתם של פליפה, דוכס פארמה ולואיז אליזבת, נסיכת צרפת.
בשנת 1795 הגיע לספרד בן דודה לודוביקו, נסיך הכתר של פארמה, על מנת להשלים את חינוכו ולשאת אשה. בתחילה היה אמור לודוביקו להתחתן עם אחותה מריה אמליה, אולם לבסוף בחר לשאת את מריה לואיסה, שאמנם הייתה רק בת 12, אך הייתה בעלת אופי עליז ומראה יותר טוב.
ב-25 באוגוסט 1795 נערך טקס הנישואים בין מריה לואיסה ולודוביקו, יחד עם טקס חתונתם של אחותה מריה אמליה עם דודה האינפנטה אנטוניו פסקואל מספרד. לאחר חתונתם נשארו הזוג הצעיר בספרד, ובשנת 1799 נולד בנם קרלו לודוביקו פרדיננדו.
מלכת אטרוריה עריכה
במסגרת חוזה ארנחואס (1801) בין בית בורבון לנפוליאון, הועברה השליטה על דוכסות פארמה לשלטון צרפתי ישיר, בתמורה להעברת הדוכסות הגדולה של טוסקנה לידי בית בורבון תחת שליטת לודוביקו, שהוכתר למלך אטרוריה, בעוד פרדיננד השלישי, הדוכס הגדול של טוסקנה קיבל את שטחי נסיכות הבוחר מזלצבורג. לצורך ההכתרה נסעו בני הזוג לפריז, נגד רצונה של מריה לואיסה, ושם הוכתרו על ידי נפוליאון, שהוקסם ממריה לואיסה, אף שהייתה כל זמן שהותם בפריז עם חום והרגשה כללית גרועה. לאחר מכן נסעו בני הזוג לפירנצה, אולם על אף כוונותיהם הטובות הם נתקלו בעוינות מצד האוכלוסייה והאצולה המקומית, שראתה אותם ככלי שרת בידי הצרפתים.
בשנת 1802 נסעו לודוביקו ואשתו לספרד, להשתתף בחתונה הכפולה של פרננדו, נסיך אסטוריאס עם מריה אנטוניה, נסיכת נאפולי וסיציליה, ומריה איזבלה מספרד עם פרנצ'סקו, דוכס קלבריה. בחזרתם מספרד החמירה מחלת האפילפסיה של לודוביקו, וב-27 במאי 1803 הוא מת בפירנצה בגיל 30. לאחר מותו עלה לשלטון במקומו בנם לודוביקו השני, מלך אטרוריה, תוך שמריה לואיסה שולטת כעוצרת בשמו. לאחר פטירתו של לודוביקו הועלתה הצעה שמריה לואיסה תתחתן עם בן דודה האינפנטה פדרו קרלוס מספרד ופורטוגל, בנו של האינפנטה גבריאל מספרד, אולם ההצעה לא יצאה לבסוף אל הפועל.
מריה לואיסה שיפרה את מערכת המיסים, והקימה בפירנצה את בית הספר הגבוה למדע, ואת המוזיאון להיסטוריה ופיזיקה. ב-23 בנובמבר 1807 פורקה ממלכת אטרוריה על ידי הצרפתים בהסכמת ספרד, ונפוליאון העניק לאחותו אליס בונפרטה את התואר "הדוכסית הגדולה של טוסקנה". ב-10 בדצמבר אותה שנה עזבו מריה לואיסה וילדיה את פירנצה, ושבו למשפחתה בספרד. בדרכם עברו מריה לואיסה וילדיה במילאנו, שם ניסה נפוליאון להבטיח לה שתשלוט על "ממלכת צפון לוסיטניה" בצפון פורטוגל לכשיכבוש אותה, אולם מריה לואיסה סירבה להצעה, משום שלא רצתה להסתכסך עם אחותה קרלוטה ז'ואקינה, מלכת פורטוגל.
בגלות עריכה
ב-19 בפברואר 1808 הגיעו מריה לואיסה וילדיה לארנחואס, וב-19 במרץ 1808 התקוממות עממית אילצה את אביה קרלוס הרביעי, מלך ספרד להתפטר לטובת אחיה פרננדו השביעי, מלך ספרד, אולם, נפוליאון הזמין את שניהם לבאיון, ושם הודיעה אמה מריה לואיסה מפארמה שפרננדו הוא בנו של מנואל דה גודוי שהיה מאהבה. פרננדו נאלץ להתפטר לטובת קרלוס, וקרלוס התפטר שוב לטובת ז'וזף בונפרטה וגלה לרומא.
לאחר הדחת אביה ואחיה התגוררה מריה לואיסה בפונטנבלו, ולאחר מכן עברה לקומפיין, תוך שהיא סובלת ממחסור וממחלות. בהמשך היא הועברה לניס, וכשניסתה לברוח משם לאנגליה נעצרה ונשלחה למנזר ברומא, שם הייתה כלואה 4 שנים עד לאחר מפלתו של נפוליאון.
קונגרס וינה עריכה
לאחר שחרורה התגוררה מריה לואיסה עם הוריה בארמון ברבריני ברומא, וקיוותה שקונגרס וינה יחזיר את בנה לשלטונו באטרוריה. כשברח נפוליאון מהאי אלבה, ברחו מריה לואיסה מרומא, והסתובבו בכל רחבי איטליה, עד לאחר מפלת נפוליאון בקרב ווטרלו.
במהלך הקונגרס יוצגו האינטרסים של מריה לואיסה על ידי השליח הספרדי המרקיז לברדור, אולם המרקיז היה אדם לא מוכשר ולא הצליח לקדם את האינטרסים של ספרד ושל מריה לואיסה. במהלך הקונגרס החליט קלמנס פון מטרניך שלא להחזיר את דוכסות פארמה לבית בורבון, אלא למסור אותה למריה לואיזה, ארכידוכסית אוסטריה, בתו של פרנץ הראשון, קיסר אוסטריה ואשתו של נפוליאון. מריה לואיסה התחננה בפני אחיה פרננדו השביעי, מלך ספרד, האפיפיור פיוס השביעי ואלכסנדר הראשון, קיסר רוסיה, ובסופו של דבר החליט הקונגרס לפצות את מריה לואיסה, והיא קיבלה את דוכסות לוקה הקטנה.
בתחילה סירבה מריה לואיסה להצעה, והמשיכה להתגורר ברומא. אולם יחסיה עם משפחתה נהיו מתוחים, לאחר שסירבה להצעותיהם לחתן את בתה מריה לואיזה קרלוטה, נסיכת פארמה עם אחיה האינפנטה פרנסיסקו דה פאולה מספרד, ואת בנה קרלו לודוביקו, נסיך פארמה עם אחייניתה מריה כריסטינה, נסיכת נאפולי וסיציליה, בת אחותה מריה איזבלה מספרד.
לבסוף מתוך כוונתה להשיג עצמאות ממשפחתה, הסכימה מריה לואיסה לפתרון שהוצע בחוזה פריז, ולפיו מריה לואיסה תהיה דוכסית לוקה עד לאחר מותה של מארי לואיז, דוכסית פארמה, ולאחר מכן תחזור דוכסות פארמה לבית בורבון, ואילו דוכסות לוקה תצורף לדוכסות הגדולה של טוסקנה.
דוכסית לוקה עריכה
ב-2 בדצמבר 1817 הגיעה מריה לואיסה ללוקה, כשעל פניה ניכר המאבקים הרבים והתלאות הרבות שעברו עליה. בתחילה הועלו הצעות שתינשא לפרדיננד השלישי, הדוכס הגדול של טוסקנה או לפרדיננד קרל יוזף, ארכידוכס אוסטריה-אסטה, או לשארל העשירי, מלך צרפת, אולם ההצעות לא יצאו אל הפועל.
במהלך שלטונה היא קיימה עבודות ציבוריות בדוכסות, ושיפצה את מלון פאלאצו דוקאלה. מריה לואיסה שלטה בדוכסות בצורה אבסולוטית, שלא כמו שהוחלט בקונגרס וינה, אולם שלטונה לא היה ריאקציונרי, ובשנת 1823 אף אישרה חוקה לדוכסות.
מותה עריכה
במהלך כל השנים הללו, בילתה מריה לואיסה את הקיץ בלוקה ואת החורף ברומא. ב-23 באוקטובר 1823 נסעה מריה לואיסה לארמונה ברומא, תוך שהיא כבר מאוד חולה. ב-22 בפברואר 1824 חתמה מריה לואיסה על צוואתה, וב-13 במרץ מתה מסרטן ברומא. גופתה נשלחה לספרד, שם נקברה באסקוריאל, ובנה קרלו, דוכס לוקה עלה לשלטון במקומה.
משפחתה עריכה
ב-25 באוגוסט 1795 התחתנה מריה לואיסה עם לודוביקו הראשון, מלך אטרוריה, ממנו היו לה שני ילדים:
- קרלו השני, דוכס פארמה (1799–1883), התחתן עם מריה תרזה, נסיכת סבויה
- מריה לואיזה קרלוטה, נסיכת פארמה (1802–1857), התחתנה עם מקסימיליאן, נסיך הכתר של סקסוניה
אילן יוחסין עריכה
