מריה רסה
מריה אנג'ליטה רסה (אנגלית: Maria Angelita Ressa, נולדה כמריה אנג'ליטה דלפין אייקרדו ב־2 באוקטובר 1963) היא עיתונאית אמריקאית-פיליפינית, מייסדת ומנכ"לית אתר החדשות האינטרנטי "ראפלר" (אנ'). התפרסמה בזכות חשיפות גדולות לאחר פיגועי 11 בספטמבר, שבהן גילתה את הקשר בין מארגני ההתקפות לתאי טרור בפיליפינים. כתבה שני ספרים על רשתות ג'יהאד בדרום־מזרח אסיה, וב־2008 נשאה ונתנה אישית על שחרורם של שלושה מאנשי צוות החדשות שלה שנחטפו על ידי אבו סיאף, איש אל-קאעידה מדרום הפיליפינים.
.jpg) | |
| לידה |
2 באוקטובר 1963 (בת 60) מנילה, הפיליפינים |
|---|---|
| שם לידה |
María Angelita Delfín Aycardo  |
| מדינה | פיליפינים |
| השכלה |
|
| תקופת הפעילות | מ-1995 |
| עיסוק | עיתונאית |
| מעסיק |
Nalle |
| תחום סיקור | טרור באסיה, שחיתות בפיליפינים |
| פרסים והוקרה | פרס נובל |
| קישורים חיצוניים | |
| פייסבוק | mariaressa |
| טוויטר | mariaressa |
|
mariaressa | |
  | |
בשנת 2019 נעצרה על ידי שלטונות הפיליפינים באשמה שאתר האינטרנט בבעלותה פרסם שקרים. ב־15 ביוני 2020 היא הורשעה בבית משפט באשמת דיבה.[1] בהיותה מתנגדת חריפה לנשיא הפיליפינים רודריגו דוטרטה, כליאתה והאשמתה בבית המשפט נתפסו כצעד נגד חופש הביטוי על ידי הנשיא.[2] כיום מחכה לגזר דינה, שינוע משישה חודשי מאסר ועד שש שנים.
רסה נכללה בקבוצת עיתונאים שנבחרו לאנשי השנה של המגזין "טיים" לשנת 2018,[3] וזוכת פרס נובל לשלום בשנת 2021 בשיתוף עם דמיטרי מוראטוב.[4][5]
ב-2022 הצטרפה לתנועה העולמית למען הדמוקרטיה (NED).[6]
ביוגרפיה עריכה
רסה נולדה במנילה, הפיליפינים בשנת 1963 לאם ממוצא פיליפיני ואב ממוצא פיליפיני - סיני. אביה נפטר כשהייתה בת שנה. היא למדה בבית ספר קתולי במנילה. בצעירותה אמה הותירה את מריה ואחותה עם משפחתו של האב ועברה לגור בארצות הברית, אך ביקרה את בנותיה לעיתים קרובות. אמה התחתנה בארצות הברית עם פיטר אמס רסה, אמריקאי איטלקי, וחזרה לפיליפינים על מנת להביא את שתי בנותיה לארצות הברית. בגיל עשר עברה מריה רסה לניו ג'רזי, היא אומצה על ידי אביה החורג ואימצה את שם משפחתו. את המעבר לארצות הברית היא הגדירה: "נחתתי בניו ג'רזי, בקושי דיברתי אנגלית, והייתי צריכה להבין מה ילד חום נמוך אמור לעשות בעולם הלבן הגדול הזה". היא סיימה את לימודיה בתיכון בניו ג'רזי, סיימה תואר ראשון מאוניברסיטת פרינסטון ב־1986, ולאחר מכן קיבלה מלגה ללימודים באוניברסיטת הפיליפינים.
קריירה עריכה
עבודתה העיתונאית עריכה
החל משנת 1995 רסה היא עיתונאית ב-CNN במנילה, בעבודתה כעיתונאית ב-CNN היא חוקרת רשתות טרור בכל רחבי אסיה. במקביל החל משנת 2004 היא ניהלה את מחלקת החדשות של רשת ABC-CBN הפיליפינית, תפקיד בו החזיקה עד שנת 2016 אז פוטרה בעקבות מאמריה נגד הנשיא דאז. במקביל כותבת רסה מאמרים עבור הוול סטריט ג'ורנל.
ראפלר עריכה
ב־2012 הקימה רסה יחד עם עוד שלוש עיתונאיות את אתר החדשות ראפלר (Rappler). האתר החל כדף פייסבוק, והפך בהמשך לאתר חדשות שהיה אתר החדשות הראשון בפיליפינים וזכה בפרסים רבים. האתר מעסיק צוות של 12 עיתונאים ועיתונאיות. היא משמשת כעורכת הראשית של האתר.[7]
ספריה עריכה
רסה כתבה שני ספרים על רשתות טרור בדרום אסיה Seeds of Terror: An Eyewitness Account of Al-Qaeda's Newest Center מ־2003 ו-From Bin Laden to Facebook: 10 Days of Abduction, 10 Years of Terrorism משנת 2013.
המועצה האמיתית המפקחת על פייסבוק עריכה
בשנת 2020 בעקבות הקמת המועצה המפקחת על פייסבוק, הצטרפה רסה לארגון שהקים תנועת נגד שנקראת "המועצה המפקחת האמיתית על פייסבוק", ארגון המונה 25 אנשי זכויות אזרח, פוליטיקאים, עיתונאים ואנשי אקדמיה.[8]
סרט על פועלה עריכה
בשנת 2021 יצא סרט בשם "אלף חתכים" של הבמאית רמונה דיאז. הסרט עוקב אחר פועלה של רסה במשך שנה וחצי. הסרט מספר את סיפור מאבקה בשחיתות של הנשיא דוטרטה אשר מדיניותו הובילה להוצאה להורג של עשרות אלפי מכורים לסמים וסוחרי סמים.[9][10]
מאבקה בשחיתות בארצה עריכה
החל משנת 2016 הפכה רסה לשם דבר במאבקה בנשיא הפיליפיני הנבחר רודריגו דוטרטה. מאמרה הראשון נגד הנשיא נכתב בעקבות מצב חירום עליו הכריז הנשיא, מצב החירום הוכרז בעקבות פיגוע במנילה הפיליפינים כאשר הנשיא השתמש לטענתה בכתבה ישנה על מנת להצדיק את מצב החירום. המאמר נקרא בשם "מלחמת התעמולה: הפיכת האינטרנט לכלי נשק" הוא זכה לתהודה רבה ובעקבותיו החלה רסה לקבל אלפי הודעות נאצה, רסה יצאה נגד מדיניות הנשיא, היא החלה לעקוב אחרי חשבונות פייסבוק שהיו אלימים במיוחד וגילתה כי רובם חשבונות מזויפים.[11][12] בהמשך כתבה מאמרים רבים נגד מדיניותו של הנשיא במלחמתו בסמים.
אחד החוקים שהעביר נשיא הפיליפינים דוטרטה ב־2016 בתחילת נשיאותו התיר לכוחות הביטחון להרוג סוחרי סמים ומשתמשים. בעקבות החוק נהרגו מאות בני אדם בחודש יולי 2016.[13] בין החודשים יולי 2016 ואוקטובר 2017, המשטרה בפיליפינים דיווחה על 3,967 הרוגים שלטענתה קשורים לסמים כחלק מפעילותה נגד סמים. בין ההרוגים גם ראש עיריית אוזמיז, שהואשם על ידי דוטרטה במעורבות בסחר בסמים, ואשתו. על פי דו"ח של ארגון Human Rights Watch, בין השנים 2016–2017 נהרגו כ-12,000 בני אדם כתוצאה ממדיניותו של דוטרטה נגד סמים, רובם עניים וחלקם ילדים. בית הדין הפלילי הבינלאומי פתח בחקירה ראשונית על מלחמת הסמים של דוטרטה ב-2018, מה שגרם לדוטרטה לגרום לפרישת הפיליפינים מבית הדין בתגובה.
פרס נובל עריכה
ב־8 באוקטובר 2021 הוכרז על זכייתה של רסה בפרס נובל לשלום יחד עם העיתונאי הרוסי דמיטרי מוראטוב. הם זכו בפרס על מאבקם לחופש הביטוי אשר נפגע במדינות רבות בעולם. רסה ומוראטוב הם העיתונאים הראשונים לזכות בפרס נובל מאז שנת 1935. רסה היא האישה הפיליפינית הראשונה הזוכה בפרס נובל.[14]
חיים אישיים עריכה
רסה חיה כלסבית מוצהרת[15]
לקריאה נוספת עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של מריה רסה (באנגלית)- מריה רסה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ Journalist Maria Ressa found guilty of 'cyberlibel' in Philippines, the Guardian, 2020-06-15 (באנגלית)
- ^
עיתונאית פיליפינית בכירה הורשעה בתביעת דיבה ועשויה לרצות עונש מאסר, באתר הארץ, 15 ביוני 2020
- ^ אינה טוקר, "כשהיא גילתה שהיא אשת השנה של טיים, היא בדקה שזה לא פייק ניוז", באתר ynet, 20 בינואר 2021
- ^ פרס נובל לשלום הוענק לעיתונאים מריה רסה ודמיטרי מורטוב, באתר וואלה!, 8 באוקטובר 2021
- ^ צוות המשרוקית של גלובס, עשרות עיתונאים נרצחו בפיליפינים. אישה אחת זכתה עבורם בפרס נובל, באתר גלובס, 16 באוקטובר 2021
- ^ Nobel Peace Prize Winner Maria Ressa Joins World Movement for Democracy at NED as Chairperson, NATIONAL ENDOWMENT FOR DEMOCRACY, 2022-10-03 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Maria Ressa: everything you need to know about the Rappler editor, the Guardian, 2020-06-15 (באנגלית)
- ^ While Facebook works to create an oversight board, industry experts formed their own, NBC News (באנגלית)
- ^ מריה רסה – אלף חתכים, באתר אפי טריגר - פופ טארטס, 2021-10-13
- ^ אנחנו החזית | פסטיבל סולידריות – סינמטק תל אביב
- ^ Hammer, Joshua (2019-10-15). "Maria Ressa's Dangerous Battle for the Truth". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2022-07-01.
- ^ ביזנסוויק, ככה מחסלים יריבים בפייסבוק, באתר TheMarker, 14 בינואר 2018
- ^ בהוראת הנשיא: 420 נהרגו בפיליפינים בחודש האחרון בחשד לשימוש או סחר בסמים – חדשות 13, באתר 13news.co.il
- ^ זוכי פרס נובל לשלום קראו בנאומי הזכייה להגן על העיתונות החופשית, באתר הארץ, 10 בדצמבר 2021
- ^ Lesbian bisexual scientists receive nobel prizes, December 2022
