איש השנה של המגזין "טיים"

איש השנה של השבועון "טיים" הוא מהדורה שנתית של שבועון החדשות האמריקני "טיים", המציגה פרופיל של האיש, האישה, הזוג, הקבוצה, הרעיון, המקום או המכונה אשר "לטוב או לרע השפיע יותר מכל על אירועי השנה החולפת". במשך שנים נקראה המהדורה "איש השנה" "Man of the Year", אף שבמהלך השנים נבחרו גם נשים ל"איש השנה", ובשנים האחרונות היא נקראת "Person of the Year" (אישיות השנה) על מנת להפוך אותה לנייטרלית מבחינת המגדר. המונח "איש השנה" התקבל גם בשפה העברית, והפך לשגור.

ג'ורג' ווקר בוש על שער הטיים מגזין (2004), נבחר כאיש השנה ב-2000 ובשנית ב-2004

היסטוריהעריכה

המסורת של בחירת איש השנה החלה בשנת 1927 כאשר עורכי המגזין "טיים" שאלו את עצמם על מה יכתבו בשבוע שבו היו מעט חדשות מעניינות. באותה הזדמנות ביקשו גם לתקן מחדל מערכתי מן השנה שעברה כאשר עורכי העיתון לא פרסמו את דיוקן הטייס צ'ארלס לינדברג על כריכת העיתון לאחר טיסתו הטרנס-אטלנטית. הרעיון שהביא לפתרון שתי הבעיות היה להקדיש חוברת מיוחדת ללינדברג, בשל היותו "איש השנה".

מאז, אדם, קבוצת אנשים, או אף המצאה או מקום, נבחרו בסוף השנה על מנת להקדיש להם מהדורה מיוחדת של העיתון. עד שנת 1999 הוכתרה המהדורה כ"איש השנה" אך כותרת זו שונתה על מנת להדגיש כי התואר אינו מוגבל לגברים. עם זאת, מאז 1999 הנשים היחידות שזכו היו קבוצת נשים בשנת 2002 שחשפה שחיתויות בתאגידי ענק וב-FBI, וכן קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל בשנת 2015, ובשאר המקרים זכו גברים. בין הנשים שזכו בתואר כאשר עוד נקרא "איש השנה" היו קורסון אקינו בשנת 1986, המלכה אליזבת השנייה בשנת 1952, סונג מיילינג בשנת 1937 וווליס סימפסון בשנת 1936. התואר אינו מוגבל לבני אדם. "המחשב" ו"כדור הארץ המצוי בסכנה" זכו אף הם בתואר.

כל נשיא מכהן של ארצות הברית מאז פרנקלין דלאנו רוזוולט היה איש השנה לפחות פעם אחת, מלבד ג'רלד פורד, שהחליף את ניקסון אחר פרישתו, ולא נבחר. חלקם רק בשל העובדה שנבחרו לתפקיד.

המחלוקתעריכה

ישנה מחלוקת האם בחירה באדם כ"איש השנה" היא בעלת משמעות של תואר כבוד. כך, לדוגמה, היה ויכוח ציבורי בארצות הברית על בחירתו של רוחאללה ח'ומייני לאיש השנה בשנת 1979. דיון דומה התקיים אחר בחירת אדולף היטלר כאיש השנה בשנת 1938. מאז 1979 נמנע "טיים" מלבחור במועמדים שנויים במחלוקת. עם זאת, כאשר נבחר רודולף ג'וליאני לאיש השנה לאחר פיגועי 11 בספטמבר, הייתה זו בחירה שנויה במחלוקת. רבים חשבו כי ג'וליאני ראוי לתואר, בעוד אחרים חשבו כי ההגדרה "האדם או קבוצת האנשים שלהם ההשפעה הגדולה ביותר על החדשות בשנה החולפת" הפכה את אוסאמה בן לאדן לבחירה ההגיונית. בגוף המהדורה הוקדש דיון לשאלה זו, שבו אוזכרה בחירתו של ח'ומייני לאיש השנה, כמו גם דחיית הרעיון להכריז על אדולף היטלר כאיש המאה (על אף שכאמור הוא נבחר לאיש השנה בשנת 1938). רבים סברו כי בן לאדן היה בחירה מתבקשת יותר מג'וליאני לאיש השנה בשנת 2001, כמו גם שהיטלר הוא בחירה מתבקשת יותר מאלברט איינשטיין לאיש המאה, שכן הבחירה היא לא תמיד לשבח הנבחר, אלא מסמלת את השפעתו על השנה, גם אם הייתה זו שלילית. אך שניהם לא זכו בתואר בשל תפקידיהם השליליים. רבים סברו כי "טיים" לא הצליח לעמוד בסטנדרטים שהוא עצמו קבע לבחירת איש השנה.

בשנים האחרונות עלתה ביקורת על כי איש השנה הוא לרוב אדם מתחומי התרבות האמריקנית, וכי קיימת סטייה מן המסורת של הכרה בהשפעתם של מנהיגים והוגים מחוץ לאמריקה. משנת 1994, בה נבחר האפיפיור יוחנן פאולוס השני, עד לשנת 2005, בה בין אנשי השנה היה גם הזמר האירי בונו, היו כל אנשי השנה אמריקאים. 36 מאנשי השנה נולדו בארצות הברית, בעוד 29 מאנשי השנה הם מחוץ לארצות הברית.[דרוש מקור] בנוסף רוב הקבוצות שנבחרו, כגון מדענים או בני מעמד וגיל מסוימים הם אמריקאיים.

"איש השנה" 1960עריכה

 
שער גיליון איש השנה של 1960. ראה אור בינואר 1961.

בדצמבר 1960 החליט מגזין טיים לכבד את "המדען האמריקאי". מאז קיומו של פרס נובל ועד 1940 זכו מדענים אמריקאים ב-15 פרסים בלבד, בעוד שבשני העשורים שלאחר מכן זכו מדענים אמריקאים ב-42 פרסים. כפרופיל משותף של המדען האמריקאי נבחרו חמישה-עשר מדענים בולטים מתחומים שונים, רובם קשורים לתחומי הרפואה, האלקטרוניקה, האטום וחקר החלל. עמוד השער הראה תמונות של החמישה-עשר על רקע איור של אטום.

המדענים שנבחרו היו: אמיליו סגרה, לינוס פאולינג, ויליאם שוקלי, ג'ון פרנקלין אנדרס, ג'ורג' וולס בידל, דונלד גלייזר, צ'ארלס סטארק דרייפר, רוברט ברנס וודוורד, ג'יימס ואן אלן, צ'ארלס טאונס, אדוארד טלר, יהושע לדרברג, וילארד ליבי, אדוארד מילס פרסל ואיזידור רבי.

"איש השנה" וישראלעריכה

בין הזוכים בתואר נמצא ישראלי אחד, יצחק רבין בשנת 1993, אשר נבחר כחלק מקבוצה של "עושי שלום" שכללה גם את יאסר ערפאת וכן את נלסון מנדלה ופרדריק וילם דקלרק מדרום אפריקה.

כאשר עורכו של השבועון "העולם הזה" היה אורי אבנרי, הוא הקדיש את גיליון ראש השנה העברית שלו לבחירת "איש השנה". עם סגירת השבועון המשיך אבנרי בנוהג זה במשך שנה אחת בעיתון "מעריב". אחרי שנת 1991 אין בישראל עיתון או שבועון המקדיש חוברת שלמה לבחירת "איש השנה". אך רוב אמצעי התקשורת בוחרים את 'איש השנה', בדרך כלל מזווית הראיה הישראלית.

אנשי השנהעריכה

איש המאהעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ סוכנויות הידיעותאיש השנה של המגזין "טיים": החייל האמריקאי, באתר הארץ, 21 בדצמבר 2003
  2. ^ רויטרס, איש השנה של המגזין "טיים": ג'ורג' בוש, באתר ynet, 19 בדצמבר 2004
  3. ^ רויטרס, אנשי השנה של ה"טיים": ביל גייטס ובונו, באתר ynet, 18 בדצמבר 2005
  4. ^ רן דגוני ואהרון רוזן, ‏איש השנה של מגזין "טיים": אני, אתה. כן, אתה!, באתר גלובס, 17 בדצמבר 2006
  5. ^ מגזין טיים: פוטין – איש השנה בעולם, באתר וואלה! NEWS‏, 19 בדצמבר 2007
  6. ^ ברק אובמה - איש השנה של "טיים", באתר וואלה! NEWS‏, 17 בדצמבר 2008
  7. ^ יצחק בן-חורין, וושינגטון, איש השנה של השבועון "טיים": בן ברננקי, באתר ynet, 16 בדצמבר 2009
  8. ^ אבנר קשתן, מארק צוקרברג נבחר לאיש השנה של "טיים", באתר כלכליסט, 15 בדצמבר 2010
  9. ^ איש השנה של המגזין "טיים" לשנת 2011: המפגין, באתר וואלה! NEWS‏, 14 בדצמבר 2011
  10. ^ רויטרסאיש השנה של המגזין טיים: ברק אובמה, באתר הארץ, 19 בדצמבר 2012
  11. ^ אתר חדשות ערוץ 2, ‏איש השנה של המגזין טיים: האפיפיור פרנציסקוס, באתר גלובס, 11 בדצמבר 2013
  12. ^ סוכנויות הידיעות, איש השנה של 'טיים' 2014: הלוחמים באבולה, באתר ynet, 10 בדצמבר 2014
  13. ^ יצחק בן-חורין, וושינגטון, אשת השנה של 'טיים': קנצלרית גרמניה מרקל, באתר ynet, 9 בדצמבר 2015
  14. ^ שירות כלכליסט, איש השנה של המגזין טיים: דונלד טראמפ, באתר כלכליסט, 7 בדצמבר 2016
  15. ^ "שוברות שתיקה": איש השנה של מגזין טיים - קמפיין "מי טו", באתר וואלה! NEWS‏, 6 בדצמבר 2017
  16. ^ שירות כלכליסט, מגזין טיים חשף את אנשי השנה שלו: קבוצת עיתונאים "שומרי סף הנלחמים על האמת", באתר כלכליסט, 11 בדצמבר 2018
  17. ^ ynet, אשת השנה של "טיים": הנערה גרטה טונברג, באתר ynet, 11 בדצמבר 2019