מרים נבו

שחקנית תיאטרון במאית ומורה למשחק ישראלית

מרים רוז'ה נבו (25 בנובמבר 191723 באוקטובר 2020) הייתה שחקנית תיאטרון, במאית ומורה למשחק ישראלית. כלת פרס נורדאו לאמנות על מפעל חיים וכלת פרס קיפוד הזהב.

מרים נבו
אין תמונה חופשית
לידה 25 בנובמבר 1917
בודפשט, הונגריה הונגריההונגריה
פטירה 23 באוקטובר 2020 (בגיל 102)
תל אביב-יפו, ישראל ישראלישראל
סוגה מועדפת תיאטרון
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

נבו נולדה וגדלה בבודפשט, הונגריה בת למשפחה של אומנים. היא בוגרת האקדמיה לאמנות המשחק בבודפשט. היא שיחקה בתיאטרון הלאומי של בודפשט ובבורגתיאטר בווינה. היא שרדה את השואה עם בתה, איתה עלתה לישראל בשנת 1950.[1]

בישראל שיחקה נבו בתיאטראות זווית, הסימטה, הבימה, הקאמרי פרסה ועוד. היא ייסדה את סדנת התיאטרון לנוער בלוד וביימה מספר הצגות בבית הסוהר לנשים נווה תרצה.

תלמידיה סיפרו על יחסה האוהד והתומך אליהם, כולל הזמרת אתי אנקרי[2] שנבו שיכנה אותה בביתה במהלך שנה.[3]

בשנת 2000 הייתה מועמדת לפרס אופיר לשחקנית המשנה הטובה ביותר בסרט "אחות זרה" של דן וולמן. בתה של נבו וילדיה מתגוררים בארצות הברית.

מרים נבו נפטרה ב-23 באוקטובר 2020. עקב מגפת הקורונה נבצר ממשפחתה להגיע לישראל מיד לאחר פטירתה. שבוע לאחר שנפטרה, ערכו תלמידיה של השחקנית את הלווייתה, שבה נכחו נכדיה, לאחר שקיבלו היתר מיוחד להיכנס לישראל.[2]

הצגות בהן הופיעהעריכה

  • ארץ רחוקה
  • משחק האחרון
  • אהבתה של יובל אור
  • הקמצן
  • האיש שבא לסעוד
  • היורשת
  • רומיאו וג'נט
  • הירושה
  • אוליבר!
  • אקום
  • שחקנים נגד קהל
  • החליפה
  • קסקנדו
  • פגישות ביער
  • הימים הנוראים לבועז
  • המשחק האחרון של אידה צורית
  • קול קרא והלכתי
  • פניה
  • ואקום
  • אופרה בגרוש
  • ההולכים בחושך, אם-אם ההולך

פילמוגרפיהעריכה

  • 1972 – נורית
  • 1977 – מבצע יונתן, אידה בורוביץ'
  • 1987 – מאש"ה, פסלת
  • 1991 – רצח בשבת בבוקר, סרט טלוויזיה, גברת הילדסהיימר
  • 1994 – פאפא
  • 1994 – המרחק, גלינה
  • 1995 – אפרוחים
  • 1996 – מי האבא?, שכנה
  • 2000 – אחות זרה, עדה

פרסים ואותות כבודעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ מרים נבו, מדריך מאה שנה לתיאטרון העברי, שמעון לב ארי
  2. ^ 1 2 כבוד אחרון, (בשילוב ריאיון עם תלמידיה בתוכניתו של יהורם גאון)
  3. ^ אתי אנקרי, ראיונות