נגיף קורונה

נגיף הגורם לתחלואה זיהומית ביונקים ובעופות

נגיפי קורונהאנגלית: Coronaviruses) הם נגיפי RNA המשתייכים לתת-המשפחה Orthocoronavirinae שבמשפחת Coronaviridae.

קריאת טבלת מיוןנגיפי קורונה
Middle East respiratory syndrome-related coronavirus.jpg
נגיף קורונה (MERS-CoV) במיקרוגרף אלקטרונים
מיון מדעי
קבוצה: Riboviria
סדרה: Nidovirales
תת־סדרה: Cornidovirineae
משפחה: Coronaviridae
תת־משפחה: Orthocoronavirinae
סוגים
  • Alphacoronavirus
  • Betacoronavirus
  • Gammacoronavirus
  • Deltacoronavirus
איור של הנגיף

נגיפי קורונה מהווים גורם שכיח לתחלואה זיהומית ביונקים ובעופות. באדם, הנגיפים מחוללים בדרך כלל[דרוש מקור] זיהום קל בדרכי הנשימה העליונות או במערכת העיכול. לעיתים עלולה להופיע תחלואה נשימתית קשה, בעיקר בקרב חולים מבוגרים. נגיפי הקורונה התוקפים בני אדם מועברים מאדם לאדם בעיקר באמצעות מגע ישיר עם הפרשות חולים, או העברה טיפתית.

השם "קורונה", שמשמעותו בלטינית כתר או הילה, ניתן להם בשל המראה האופייני של הנגיפים תחת מיקרוסקופ אלקטרונים, שמזכיר כתר מלכותי, או את הילת השמש.

מבנהעריכה

הגנוםעריכה

לנגיפי קורונה גנום ליניארי לא מקוטע, חד-גדילי חיובי (גדיל קריא; נגיפי (+)ssRNA). הגנום ארוך יחסית לנגיפי RNA, ומכיל כ-30 אלף בסיסים.

הגנום כולל 5' Cap ו-3' poly (A) tail, המאפשרים תרגום ישיר של ה-RNA לחלבוני רפליקאז, הנחוץ לשכפול ה-RNA[1].

מבנה הוויריוןעריכה

 
מבנה הוויריון של נגיפי קורונה

לוויריונים מבנה עגול בעל קוטר של כ-125 ננו-מטר, עם זיזים (spikes), בצורה המזכירה קרני שמש או כתר.

בוויריוני קורונה ארבעה מבנים חלבוניים עיקריים: זיזים, ממברנה, מעטפת ונוקליאוקפסיד בעל מבנה ספירלי שאינו אופייני לנגיפי (+)ssRNA[1].

טקסונומיהעריכה

היסטוריהעריכה

עד לשנת 2009 הוגדר Coronavirus כסוג של נגיף (השם המדעי הישן Coronavirus, מתאים לתבנית שמות הסוגים של הוועדה הבין-לאומית לטקסונומיה של נגיפים).

בשנת 2009 הוא הוגדר כתת-משפחה של נגיפים בשם Coronavirinae, ובשנת 2018 שונה שמה ל-Orthocoronavirinae[2].

השם הישן Coronaviruses מוסיף לשמש כשם לא טקסונומי לחברי תת-המשפחה.

סיווגעריכה

תת-המשפחה Orthocoronavirinae מתחלקת לארבעה סוגים:

  • Alphacoronavirus
  • Betacoronavirus
  • Gammacoronavirus
  • Deltacoronavirus

מחקרעריכה

נגיף מתת-המשפחה תואר לראשונה ביוני 1965 בכתב העת הרפואי בריטיש מדיקל ז'ורנל (אנ') (British Medical Journal-BMJ) על ידי הוירולוג ד"ר דייוויד טיירל (אנ')[3][4]. במאמר צוין שבוצעו למעלה מ-20 ניסויים ולא נמצאה נוכחות של זני נגיפים ידועים, מסקנת המחקר שהזן (שכונה על ידי החוקרים B814) הוא נגיף שאיננו קשור למשפחת נגיפים שהיו מוכרות למדע.

בשנת 1968 פורסם מאמר נוסף מאת הווירולוגית ג'ון אלמיידה (במשותף עם טיירל וחוקרים נוספים) על קבוצת הנגיפים, במאמר הוצע לקרוא להם בשם Coronaviruses (נגיפי קורונה)[5].

זנים הפוגעים בבני אדםעריכה

יש מקרים שבהם נגיפי קורונה עוברים מבעלי חיים לבני אדם. ידועים שבעה זנים הפוגעים בבני אדם:

זנים המייצרים תסמינים קליםעריכה

  1. Human coronavirus 229E (HCoV-229E) (אנ') - גורם להצטננויות.
  2. Human coronavirus OC43 (HCoV-OC43) (אנ') - כמו הקודם, גם נגיף זה גורם להצטננויות, ולעיתים נדירות עלול לגרום גם לדלקת ריאות או לברונכיוליטיס.
  3. Human coronavirus NL63 (HCoV-NL63) (אנ') - התגלה בשנת 2004 בהולנד וגורם למחלות נשימתיות, שעלולות להיות מסוכנות אצל תינוקות ואנשים בסיכון.
  4. Human coronavirus HKU1 (HCoV-HKU1) (אנ') - התגלה בשנת 2005 בהונג קונג.

זנים המייצרים תסמינים קשיםעריכה

  1. SARS-CoV - זן ראשון של SARSr-CoV, התגלה בשנת 2002 בסין, גורם למחלת סארס, מסין עברה המחלה לאירופה ולצפון אמריקה. דווח על יותר מ-8,000 חולים, 774 מהם מתו.
  2. MERS-CoV - התגלה בשנת 2012 בערב הסעודית, מספר המקרים הכולל בהתפרצות הראשונה של הנגיף הגיע לכ-894 עם כ-355 מקרי מוות[6][7].
  3. SARS-CoV-2 - זן שני של SARSr-CoV, התגלה בשנת 2019 בסין, גורם למחלת נגיף קורונה 2019 (COVID-19), נודע במגפת הקורונה נדבקו בו למעלה מ-100 מיליון בני אדם ומתו למעלה מ-2 מיליון בני אדם ברחבי העולם[8].

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא נגיפי קורונה בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה


מגפת הקורונה
קורונה
SARS-CoV-2 (נגיף)COVID-19 (מחלה)
התפשטות בעולם
אפריקה אלג'יריהאתיופיהגבוןג'יבוטיגינאה המשווניתדרום אפריקהכף ורדהלובמצריםמרוקוסודאןתוניסיה
אסיה אוזבקיסטןאזרבייג'ןאיחוד האמירויות הערביותאינדונזיהאיראןארמניהבחרייןגאורגיההודוהפיליפיניםטאיוואןטורקיהיפןירדןישראל (הרשות הפלסטינית) • כוויתלבנוןסוריהסיןסינגפורעומאןעיראקערב הסעודיתקוריאה הדרומיתקטר
אירופה אוסטריהאוקראינהאיטליהאיסלנדאירלנדאלבניהאנדורהאסטוניהבולגריהבוסניה והרצגובינהבלארוסבלגיהגרמניהדנמרקהולנדהממלכה המאוחדתהונגריהיווןלוקסמבורגלטביהליטאליכטנשטייןמולדובהמונטנגרומונקומלטהמקדוניה הצפוניתנורווגיהסלובקיהסן מרינוספרדסרביהפוליןפורטוגלפינלנדצ'כיהצרפתקרואטיהקריית הוותיקןרומניהרוסיהשוודיהשווייץ
אמריקה הצפונית ארצות הבריתבליזגואטמלההרפובליקה הדומיניקניתמקסיקוסנט לוסיהפנמהקנדה
אמריקה הדרומית ארגנטינהבוליביהברזילג'מייקהפרגוואיפרוקולומביה
אוקיאניה אוסטרליה (הקבינט הלאומי)ניו זילנד
אחר אוניות תענוגות (גרנד פרינססדיימונד פרינסס) • נושאות מטוסים (שארל דה גולתאודור רוזוולט)
מוסדות ומרכזים רפואיים
מרכזים לבקרת מחלות המרכז הלאומי לבקרת מחלותאירופהארצות הבריתהודוהרפובליקה העממית של סיןמלזיהקוריאה הדרומיתרוסיה
מרכזי רפואה ובידוד בית החולים המרכזי של ווהאןבית החולים חוושנשאןבית החולים ליישנשאןהמרכז הרפואי האזורי דבי מאונטייןאוניות בתי חוליםבית החולים קנברהבית החולים יורקשייר והאמברהתמוטטות מלון שינג'יה אקספרס
ארגונים ארגון הבריאות העולמיהמכון הלאומי לווירולוגיההקבינט הלאומי של אוסטרליההקואליציה לחידושי מוכנות למגפהכוח המשימה הבין-סוכנותית בנושא מחלות זיהומיות מתעוררותכוח המשימה להאצת מחלות וירוסיםמכון ווהאן לווירולוגיהמשרד הבריאותהמכון למחקר ביולוגי בישראלמשרד הבריאות של רוסיהמכון גאמליהמכון וקטורנציבות הבריאות הלאומית של סיןהסוכנות לבריאות הציבורכוח המשימה של הבית הלבן לנגיף הקורונההמטה המבצעי לתיאום הרשויות המבצעות במאבק בנגיף הקורונההסוכנות הרגולטורית לתרופות ומוצרי בריאות (הממלכה המאוחדת)הסוכנות האירופית לתרופותמנהל המזון והתרופות האמריקאי
נושאים
בעיות והגבלות זכויות האדםחירום בריאות הציבור בדאגה הבינלאומיתמגבלת נסיעותמידע שגויפינוייםתגובות מקומיות
מניעה וטיפול בדיקת קורונהריחוק חברתימספר ההתרבות הבסיסיהסגר (בריאות)בידוד (בריאות)חסינות העדרפיתוח תרופות וחיסונים (‏BNT162b2 ‏ • BriLife ‏ • EpiVacCorona ‏ • Gam-COVID-Vac • ‏ mRNA-1273 • ‏ AZD1222)‏
השפעה חברתית-כלכלית אירוויזיוןביטולי אירועיםדתכלכלה (מלחמת מחירי הנפט) • חינוךספורט (אולימפיאדת טוקיו 2020) • מוזיקהפוליטיקהקולנועתעופהלהט"בהסביבהיחסי חוץפשיעהמדע וטכנולוגיה
אישים
מפיצים, אנשי מקצוע ברפואה איי פןג'אנג וונג-ג'ונגליו וןלי ונליאנגקורונה רינטואןשיי לינקה
חוקרים גואן ייג'ונג נאנשאןג'ורג' פ. גאוזנג גואנגוואנג גואנגפהיואן קוווק-יונגכריסטיאן דרוסטןלי לאנג'ואןניל פרגוסוןשי ז'נגלי
בעלי תפקידים תאודרוס אדהנום גברה-יסוס (יו"ר ארגון הבריאות העולמי)מייקל ג'יי ראיין (מנכ"ל תוכנית חירום הבריאות של ארגון הבריאות העולמי)מריה ואן קירשובה (האחראית הטכנית על תגובת התפרצות נגיף הקורונה)נעמיצ'י סוזוקי (מושל הוקאידו)סטלה קיריאקידס (נציבת האיחוד האירופי לבטיחות ובטיחות מזון)
אחרים לי זהואהצ'ן צ'יושיקנטרו איווטהאנדרס טגנל

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.