פתיחת התפריט הראשי

מרים שלזינגר

מתרגמת, מתורגמנית סימולטנית וחוקרת תרגום ישראלית
אין תמונה חופשית

מרים נתניה שלֶזינגר (20 במאי 194710 בנובמבר 2012) הייתה מתרגמת, מתורגמנית סימולטנית וחוקרת תרגום ישראלית, פרופסור חבר במחלקה לתרגום וחקר התרגום באוניברסיטת בר-אילן.

תוכן עניינים

ביוגרפיהעריכה

מרים שלזינגר נולדה ב-1947 במיאמי ביץ' שבפלורידה, ארצות הברית לאדיט (יהודית) ואריה גייגר, יליד צפת שהיגר לארצות הברית. בגיל שש עלתה לישראל עם משפחתה. התגוררה בחיפה. את לימודיה היסודיים עשתה בבית הספר הריאלי, ולאחר מכן נסעה ללמוד בתיכון בארצות הברית. לאחר סיום לימודיה שבה ב-1964 לארץ. כוונתה המקורית הייתה ללמוד רפואה, אך במקום זאת למדה לתואר ראשון מוזיקולוגיה ובלשנות אנגלית באוניברסיטה העברית בירושלים, המשיכה לתואר שני בתורת הספרות באוניברסיטת תל אביב, ובשנת 1973, שנה לאחר פתיחת המגמה לתרגום באוניברסיטת בר-אילן, למדה שם את מקצוע התרגום והמתורגמנות. ב-1978 סיימה את לימודיה לתואר מתורגמן מוסמך, ומאז לימדה בה.[1] ב-1989 סיימה את לימודיה לתואר שני בחוג לתורת הספרות באוניברסיטת תל אביב.[2] ב-2000 סיימה לימודיה תואר דוקטור בחוג לאנגלית באוניברסיטת בר-אילן. הדיסרטציה שלה עסקה בתהליכים קוגניטיביים בתרגום סימולטני. בין השנים 2001–2004 הייתה חברת מועצת המנהלים של האגודה האירופית לחקר התרגום (EST). בין השנים 2004–2007 עמדה בראש המחלקה לתרגום וחקר התרגום בבר-אילן.

עסקה בתרגום ספרות ומחזות. בין השאר תרגמה לאנגלית חלק מספריו של אתגר קרת.

במקביל עסקה גם בתרגום סימולטני. כמתורגמנית עבדה באו"ם, בכנסים בתחומים שונים, בוועידות שלום ובמשפטים, בהם משפט דמיאניוק. בשנת 2011 זכתה בפרס על מפעל חיים מאגודת המתרגמים בישראל.[3] ב-2001 קיבלה תואר דוקטור לשם כבוד מבית הספר לעסקים של קופנהגן (CBS).

 
תמונת הקבר של מרים שלזינגר

בשנת 2010 זכתה בפרס דניקה סֶלֶסקוביץ' מטעם האיגוד הבינלאומי של מתורגמני ועידות (AIIC) על תרומתה לתרגום ועידות וחקר התרגום.[4]

בנוסף לעבודתה המקצועית, הייתה פעילה חברתית. בשנות ה-90 כיהנה כיו"ר הוועד המנהל של סניף ישראל של אמנסטי אינטרנשיונל.

התגוררה ברמת אביב. הייתה נשואה למשה שלזינגר (יליד 1935) משנת 1966, אם לשלוש: ענת, בת-עמי ויעל, וסבתא ל-10 נכדים. חתנה, אליהו לוין, נרצח בפיגוע טרור בשנת 1993.

שלזינגר נפטרה מסרטן בנובמבר 2012, בגיל 65. נקברה בבית העלמין מנוחה נכונה כפר סבא.

פרסומיהעריכה

ספר יובלעריכה

  • Franz Pöchhacker, Arnt Lykke Jakobsen, Inger M. Mees (Eds.), Interpreting Studies and Beyond: A Tribute to Miriam Shlesinger, Copenhagen: Samfundslitteratur Press (Copenhagen studies in language), 2007.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ אורי דרומי, "אחרי מות", הארץ, 3 בדצמבר 2012.
  2. ^ על עבודתה, Simultaneous Interpretation as a Factor in Effecting Shifts in the Position of Texts on the Oral-Literate Continuum, ראו: Anthony Pym, On Shlesinger’s proposed equalizing universal for interpreting, in: Franz Pöchhacker, Arnt Lykke Jakobsen, Inger M. Mees (Eds.), Interpreting Studies and Beyond: A Tribute to Miriam Shlesinger, Copenhagen: Samfundslitteratur Press, 2007, 175-190.
  3. ^ יפעת הירשלר, פרופ' מרים שלזינגר זכתה בפרס על מפעל חיים מאגודת המתרגמים, מגזין b@r-ilan;‏ Prof. Miriam Shlesinger Earns Lifetime Achievement Award from the Israel Translators Association, Bar-Ilan News, Arpil 6, 2011.
  4. ^ Danica Seleskovitch award: Miriam Shlesinger, AIIC, 20 March 2010 (נאום הזכייה של שלזינגר) (באנגלית).