מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה

מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה
מידע כללי
מדינה	ישראל
תחום שיפוט	ישראל
משרד אחראי	צה"ל, משרד הבריאות, המל"ל
תאריך הקמה	מרץ 2020; תאריך סגירה: יולי 2022

מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה הוא גוף שהוקם על ידי אגף המודיעין בצה"ל במסגרת הטיפול הממסדי בהתפשטות נגיף הקורונה בישראל, על מנת לסייע למשרד הבריאות במחקר מערכתי ורפואי על אודות התפשטות מחלת נגיף הקורונה (COVID-19) בישראל ומחוצה לה. המרכז סיפק למשרד הבריאות, למועצה לביטחון לאומי ולשאר משרדי הממשלה מידע, ניתוח נתונים, תובנות וכן המלצות, שנועדו לגיבוש מדיניות לאומית במשרדי הממשלה להמשך המאבק בקורונה.

הגוף הורכב מקציני מודיעין ונעזר במומחים מעולמות תוכן רלוונטיים – מדענים מהאקדמיה, רופאים, אפידמיולוגים, חוקרי ביצועים וסטטיסטיקאים. עם הקמתו עמד בראש המרכז קצין בדרגת אלוף-משנה מחטיבת המחקר באגף המודיעין, ובהמשך עמד בראשו קצין בדרגת סגן אלוף, אף הוא מחטיבת המחקר.

הגוף נסגר ב-14 ביולי 2022 והמשימה הועברה לאנשי משרד הבריאות.^[1]

הקמת המרכז וייעודועריכה

מרכז המידע הוקם בחודש מרץ 2020, עם תחילת התפרצות נגיף הקורונה בישראל, בעקבות פניית משרד הבריאות לאגף המודיעין. עם היווסדו, עסק המרכז במחקר מדיניות המאבק בקורונה בקרב כלל מדינות העולם. המרכז הוקם באחריות חטיבת המחקר באמ"ן ובסיוע של יחידה 8200.^[2]

מטרתו העיקרית של המרכז הייתה לבצע מחקרי עומק על התפשטות מגפת הקורונה לטובת הצפת סיכונים והזדמנויות לגורמים המקצועיים ולמקבלי ההחלטות במשרד הבריאות, במל"ל ובמערכת הביטחון. המרכז עסק בין היתר בהצבעה על מוקדי סיכון מרכזיים ומגמות תחלואה בישראל, בשיתוף מכון גרטנר למחקר אפידמיולוגי במשרד הבריאות. כמו כן, חקר המרכז את התפשטות המגפה במדינות העולם ובמזרח התיכון, וריכז תובנות מתוך מחקרים רפואיים מובילים בעולם כמו גם על שיטות בדיקה, חיסונים ותרופות אשר הוכחו כיעילים במאבק העולמי בנגיף הקורונה.

פעילותו הוכוונה על ידי מל"ל, משרד הבריאות ומשרד הביטחון, ותוצריו יועדו לגיבוש מדיניות לאומית במשרדי הממשלה.

הגבלות משפטיות בפעילות המרכזעריכה

מיום הקמתו, וכחלק מהגבלות משפטיות מוגדרות, כלל פעילות המרכז מוקדה בניתוח מגמות, עיבוד מידע ועיבוד נתונים אוטומטי, ולא התבצעה במסגרתו כל פעילות איסוף מידע הנוגעת למושאי המחקר בישראל. כמו כן, מידע גולמי אשר מקורו בגורמי הרפואה בארץ הוגבל לחומרים סיכומיים וסטטיסטיים ואינו מכיל מידע רפואי אישי או פרטני. בתוך כך, פעילותו של המרכז בוצעה תחת אישור רשמי, בליווי היועץ המשפטי של אמ"ן ובפיקוח של משרד הבריאות.

מבנה המרכזעריכה

בראשות מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה עמד קצין בדרגת סגן-אלוף, ששירת בשגרה בחטיבת המחקר של אמ"ן.

במסגרת המרכז פעלו עשרות חוקרים ואנשי טכנולוגיה מחטיבת המחקר, יחידה 8200, יחידה 9900, מערך המ"מ ויחידות נוספות באמ"ן.

מבנה המרכז כלל ארבעה מדורי מחקר:

מדור מגמות בישראל – היה אחראי על ניתוח התפשטות תחלואת הקורונה במדינת ישראל לצורך ביסוס המלצות למדיניות משרד הבריאות.
מדור מדינות העולם – היה אחראי על ניתוח מדיניות, פעילויות ושימוש בטכנולוגיות במדינות העולם במערכה נגד הקורונה.
מדור טכנולוגיות רפואיות - היה אחראי על ניתוח ומחקר שיטות בדיקה, תרופות וחיסונים בהם נעשה שימוש ברחבי העולם, ואשר מציגים פוטנציאל גבוה להתמודדות בתחלואה.
מדור דאטה – היה אחראי על כתיבת קודים לניתוח, פיתוח והצגה של נתונים ומאגרי מידע, אשר מהווים בסיס חיוני למחקר מגמות תחלואה בחתכים גאוגרפיים, גילאיים, דמוגרפיים ועוד.

בנפרד ממרכז המידע והידע, הוקמה בתוך חטיבת התקשו"ב של משרד הבריאות, על ידי יחידה 8200 באמ"ן, מסגרת לתמיכה בתשתית המחשוב וניתוח הנתונים של המשרד. בתוך כך, פותחה גם תוכנת שליטה ובקרה לניהול נתונים משותף לכלל גופי הבריאות בישראל.