מגפת הקורונה בישראל

מגפה רחבת-היקף בישראל, חלק ממגפת הקורונה העולמית

מגפת הקורונה בישראל היא התפרצות מגפה עולמית של מחלת נגיף קורונה 2019. הנגיף הוא מזן SARS-CoV-2. החולה המאומת הראשון בישראל נרשם ב-21 בפברואר 2020.

מגפת הקורונה בישראל
אוהלי טיפול בחולי קורונה ליד הכניסה לחדר המיון של המרכז הרפואי שיבא
אוהלי טיפול בחולי קורונה ליד הכניסה לחדר המיון של המרכז הרפואי שיבא
תאריך התחלה 21 בפברואר 2020
תאריך סיום עדיין פעילה
פתוגן נגיף ה-SARS-CoV-2
מקרי מוות 2,865‏ [1]
מקרי הדבקה 336,846‏ [1]
  • 10,232 מהם חולים פעילים
    • 260 מתוכם במצב קשה
הבריאו 323,749‏ [1]
רענון נתונים

להתפשטות המגפה בישראל היו השפעות על כלל התחומים; על החברה, הכלכלה, ההמערכת הפוליטית, המחאה נגד השלטון, מערכת החינוך, הספורט, איכות סביבה, תעשיית המוזיקה, הקהילה החרדית, הקהילה הגאה, אלימות במשפחה, אלימות מינית בתוך המשפחה[2] ועל צריכת האינטרנט הביתית.

רקעעריכה

 
שר הבריאות יעקב ליצמן ומנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב, בחתימה על צו בריאות העם
 
קניון הקריון בקריית ביאליק סגור במוצאי שבת בעקבות מתן ההוראה על סגירת מרכזי קניות

מגפת הקורונה היא מגפה עולמית מתמשכת של מחלת נגיף קורונה 2019. הנגיף, מזן SARS-CoV-2, עבר מבעלי חיים נגועים לבני אדם. הנגיף זוהה לראשונה בדצמבר 2019 בעיר ווהאן, הרפובליקה העממית של סין. מאמצע פברואר 2020 החלה להתפשט במהירות לכל רחבי העולם.

לאורך המגפה, התברר כי אחד הקשיים הגדולים בהתמודדות איתו הוא שתסמיני הנגיף וגילויו אינם מתאפשרים בימים הראשונים, ובשל כך נשאי הנגיף ממשיכים להדביק אנשים נוספים. התסמינים מופיעים בין ימים אחדים ל־14 יום, אם כי ישנן טענות על הופעת תסמינים מאוחרת יותר[3]. דגימה של נשא קורונה לא בהכרח תביא לתשובה חיובית, מחמת שייתכן שבשלבי הדבקה ראשוניים כמות הנגיף בגוף נמוכה ביותר ותקשה על זיהויו, גם ייתכן שהנגיף נמצא בדרכי הנשימה התחתונות בעוד הדגימה נלקחה ממערכת הנשימה העליונה ששם הימצאותו דלילה, בעקבות כך הנבדקים נבדקים פעמיים לצמצם את האפשרות לתוצאה שלילית שגויה.

ציר הזמן בהתפשטות המגפה ובהגבלות על האוכלוסייהעריכה

פברואר 2020עריכה

ב-27 בינואר חתם שר הבריאות יעקב ליצמן על צו, לפי פקודת בריאות העם, המוסיף את נגיף קורונה החדש לרשימת המחלות בעלות חשיבות בין-לאומית המחייבות הודעה מיידית[4].

ב-2 בפברואר החל המכון הביולוגי לפעול ליצירת חיסון. לשם כך הובאו על ידי משרד הביטחון, משלוחים מסין של נגיף הקורונה[5].

ב-20 בפבראר נחתו בישראל 11 נוסעי אוניית התענוגות "דיימונד פרינסס" שעגנה ביפן לאחר שנתגלה בה הנגיף, נוסעיה הישראלים הורשו לשוב לישראל לאחר ביקור של איתמר גרוטו. עם נחיתתם הועברו לבידוד במרכז הרפואי שיבא, לאחר מספר ימים התגלו שני חולים בין החוזרים מיפן.

למחרת, היה המקרה המאומת הראשון של נשא קורונה, אזרח ישראלי שחזר באיטליה מספר ימים קודם[6].

ב-22 בפברואר אובחנה ההדבקה הראשונה בישראל כשהאיש הדביק את רעייתו. האדם, מנהל סניף "הפיראט האדום" באור יהודה, הדביק שני עובדים בחנות וקונה שהייתה מורה. באותו היום פורסם כי צליינים דרום קוריאנים שביקרו בישראל בין 8 ל-15 בפברואר, אובחנו כנשאים לאחר ששבו לארצם[7][8].

ב-28 בפברואר אובחנו ארבעה נשאים. בסוף פברואר הגיע מספר המבודדים ל-5,630[9].

מרץ - סגר ראשוןעריכה

בעת הבחירות לכנסת העשרים ושלוש הוצבו אוהלי הצבעה מיוחדים לחולים ומבודדים שהופעלו על ידי צוותי מד"א.

ב-5 במרץ פורסם כי קבוצת צליינים מיוון טיילו בישראל כשהם נגועים בנגיף מ-20 עד-27 בפברואר. נהג האוטובוס ששימש את התיירים בטיולם חלה בנגיף, אושפז במצב קשה בבית החולים מורדם ומונשם[10] לאחר מספר שבועות, החלים הנהג לחלוטין[11]. בעקבות ביקור הקבוצה בבית לחם הטיל צה"ל סגר על העיר.

ב-8 במרץ אובחן לראשונה חולה קורונה בישראל שמקור הדבקתו לא ידוע[12].

 
הגבלת ישיבה בקרבת הנהג באוטובוס של חברת אגד במהלך התפרצות הקורונה בישראל כדי למנוע את הדבקת הנהג, 24 במרץ 2020

לאחר הדבקת נהג האוטובוס, החלה מחאת נהגים. בעקבותיה הורה משרד התחבורה הורה לאסור ישיבה בשורת המושבים הראשונה, ונאסרה עמידה באוטובוסים בינעירוניים[13].

לפי חוקרים מהמכון למחקר ביולוגי בישראל, חגיגות ומסיבות פורים שנערכו ב-10 וב-11 במרץ ללא כל הגבלות וריחוק חברתי, יצרו הדבקה המונית[14].

ב-10 במרץ, הממשלה הטילה מגבלות שונות באמצעות תקנות שעת חירום למאבק בנגיף הקורונה, בהם הגבלות על התקהלות, פתיחת עסקים ומערכת החינוך.

ב-14 במרץ הוחלט על סגירת כלל המשק, ונאסרה התקהלות של 10 אנשים. צומצה התחבורה בציבורית ולא התאפשר תשלום במזומן[15]. הוחלט על סגירת כל מערכת החינוך.

 
גן משחקים בתל אביב, סגור בעקבות הקורונה, 27 במרץ

ב-19 במרץ נאסרה נסיעה ברכב פרטי של יותר מ-2 נוסעים למעט אנשים הגרים באותו מקום. לא חל על נסיעת למקום עבודה חיוני[16]. זאת במסגרת תקנות חירום על איסור יציאה מהבתים שעגנו את המלצות משרד הבריאות מ-17 במרץ, למעט מצבים מסוימים[17].

ב-20 במרץ דווח על נפטר ראשון במגפה, ניצול שואה בן 88 דייר בבית דיור מוגן "מגדל נופים" בירושלים[18].

 
רכבות חונות במתחם הדיור של רכבת ישראל בבאר שבע צפון עקב השבתת פעילות הרכבת, מרץ 2020

ב-25 במרץ נאסר לצאת ממקום המגורים למעט לצרכים מסוימים שפורטו בתקנות וצומצמה פעילות התחבורה הציבורית. פעילות רכבת ישראל הופסקה לחלוטין[19]. בעקבות התקנות שאפשרו תפילה בשטח פתוח בלבד, הרבנים הראשיים לישראל קראו לסגור את בתי הכנסת. כיממה לאחר התקנת תקנות הסגר, החלה משטרת ישראל באכיפתן, תוך מתן קנסות בשל יציאה מהבית לצרכים לא חיוניים[20], הפרת הנחיות הבידוד, והפרת הנחיות נוספות, שיכולות לגרום להתפשטות נגיף הקורונה.

ב-31 במרץ נאסר על התקהלות בשטח פתוח גם לצורכי תפילה[21].

אפריל - הידוק הסגרעריכה

בשבוע של פסח וליל הסדר, שחל ב-8 באפריל בלילה בין רביעי לחמישי, הוכרז סגר נרחב מיום שלישי בערב עד מוצאי שבת, שאסר על מעבר מעיר לעיר לרבות להצטיידות במזון ובתרופות, זאת כדי למנוע התכנסויות בליל הסדר ונסיעות לרגל החג. לצורך האכיפה נפרסו ברחבי הארץ כ-30 אלף שוטרים, 1,400 חיילים וכ-300 פקחים. ביום רביעי, ערב פסח, בצהרים, ועד סיום ליל הסדר בבוקר, הוחרפו ההגבלות ונאסרה כל התרחקות מהבית של יותר מ-100 מטרים[22]. התחבורה הציבורית כולל טיסות בינלאומיות והרכבת הקלה בירושלים, למעט מוניות, גם הופסקה לחלוטין בשעה 20:00, וחודשה ביום ראשון בבוקר.

ב-12 באפריל נכנס לתוקפו צו המחייב עטיית מסכה בכל יציאה ממקום המגורים למרחב הציבורי[23]. בשל חשש ממחסור במסכות, הציע משרד הבריאות להשתמש במסכות בד מתוצרת בית[24].

ב-14 באפריל החל סגר נרחב נוסף לרגל חג שביעי של פסח וחגיגות המימונה. החל משעה 17:00 ועד ליום חמישי שלאחר החג בשעה 05:00 בבוקר נאסר המעבר בין הערים השונות בישראל. בשל החשש להתכנסות להצטיידות בחמץ ולקיום חגיגות מימונה המוניות, ממוצאי החג ב-19:00 ועד למחרת ב-02:00 לפנות בוקר נאסר לפתוח מאפיות או מקומות אחרים לממכר מזון, מלבד ומשלוחי אוכל[25]. אחרי שבוע, אישרה הממשלה הגבלות תנועה בחודש הרמדאן. החל מ־23 באפריל ועד 3 במאי, ביישוב שמרבית תושביו מוסלמים וכן באזורים מסוימים בירושלים, לא יפתחו עסקים וחנויות המקבלים קהל, מ-18:00 ועד 03:00 למחרת, למעט בתי מרקחת. עסקים יוכלו לפעול בשירות משלוחים בלבד[26].

אפריל - היציאה מהסגר הראשוןעריכה

ב-18 באפריל החלה ירידה במספר החולים, ומספר המחלימים המאומתים החדשים היה גבוה ממספר הנדבקים המאומתים החדשים 209 מחלימים לעומת 158 נדבקים. מאז ועד 29 במאי, לא עלה מספר החולים החדשים על מספר המחלימים, ומספר החולים הפעילים הלך ופחת. באותו היום, הודיעו ראש הממשלה והמנכ"לים של משרדי האוצר והבריאות על הקלות שונות. כמו כן, נאמר: "אם מגמת השיפור תמשיך, נוסיף הקלות. אם תהיה התפרצות חדשה, ייתכן שניאלץ ללכת אחורה". במקביל, פרסם משרד החינוך מתווה לחזרת מערכת החינוך לפעילות. בהמשך, פורטו עמדות הגופים האחרים.

ב-19 באפריל, החלו הקלות ראשונות: נפתחו חנויות ספרים רהיטים, מוצרי חשמל, כלי בית, כלי נגינה ומכבסות. הותרה תפוסה של 30% במקומות העבודה שאינם מקבלים קבלת קהל. הותרה תפילה בשטח פתוח של עד 19 מתפללים, פעילות ספורטיבית עד 500 מטר מהבית, וחזרת הלמידה בחינוך המיוחד עד 3 ילדים בקבוצה[27].

ב-26 באפריל הוחזרו לפעילות חנויות הרחוב בהם: מספרות, מכוני יופי וקוסמטיקה והתאפשר איסוף עצמי ממסעדות ובתי קפה. שיעורי הנהיגה והטסטים. וכן, הותר לקיים אירועים דתיים בשטח פתוח; ברית מילה עד 10 משתתפים וחתונה והלוויה עד 19 משתתפים. בוטלה המגבלה על כמות הנוסעים ברכב פרטי הגרים באותו בית[28].

ב-30 באפריל בוטלה מגבלת קיום פעילות ספורטיבית עד 500 מטר מהבית[29].

מאי - המשך ההקלותעריכה

ב־4 במאי פרסמה הממשלה את אסטרטגיית היציאה לשגרה בצל המגפה. ופורטו שלביה. בעת פרסום התכנית נאמר שאם יהיה זינוק באחד משלושת המדדים כדלהלן, יבוטלו ההקלות: 100 חולים חדשים ביום (שאינם במוקדי התפרצות)[30], קצב הדבקה של הכפלה כל 10 ימים ו- 250 חולים במצב קשה[31].

 
אזור המזון בקניון עזריאלי לאחר פתיחת הקניונים מחדש ב-7 במאי

התוכנית הייתה:

  • ביטול איסור היציאה מהבית.
  • ביטול האיסור על מפגשים בין בני משפחה מקרבה ראשונה.
  • מותרת התקהלות של עד 20 איש במרחב הפתוח. מותר לקיים חתונות עד 50 איש ללא ריקודים, וברית מילה עד 19 אנשים.
  • נפתחו גני החיות, הצימרים ובתי מלון תוך איסור על שימוש במרחבים משותפים.
  • הותרה פעילות ספורט בזוגות, ספורט ימי.

ב-7 במאי נפתחו הקניונים והשווקים, חדרי כושר וסטודיו. אחרי 3 ימים, נפתחו גני הילדים והותרה התקהלות בשטח פתוח של 50 איש, הותר לערוך ברית מילה המקום סגור עד 19 איש[32].

במקביל, הציג הצוות שייעץ למל"ל בתחילת המגפה, דוח הכולל גם טבלה שמפרטת את המלצותיו להגבלות בכל שלב של התפשטות המגפה. הצוות לא כלל אפידמיולוגים[33].

מאז 3 במאי, חזרו תלמידים לבתי הספר בהדרגה תחת הנחיות. חל שינוי במבנה בחינות הבגרות והאוניברסיטאות ושינו את מסלולי הקבלה והתנאים על רקע דחיית הפסיכומטרי. ב-14 במאי הוחלט שכל תלמידי בתי הספר והגנים יחזרו ללמוד תחת הנחיות ובלי חלוקה לקבוצות.

ב-17 במאי נפתחו המוזיאונים והותרו פעילויות ספורט ללא מגע עד 20 איש.

ב-20 במאי, התירה הממשלה שהיה בחופי הרחצה. כמו כן, הותרו תפילות במוסדות דת תחת הנחיות[34].

עקב שרב קיצוני, מ-19 במאי ועד ל-22 במאי, לא חלה חובת עטיית מסכה לתלמידים השוהים בבית הספר וכן למי שנמצא בשטח פתוח או במבנה שאינו ממוזג, למעט בעת התקהלות. הגבלות על התחבורה הציבורית קטנו בהדרגתיות[35]. פורסמו מתווים לגבי פתיחת מסעדות, בתי קפה וברים והפעלת חוגים ותמונות נוער. אלה נפתחו ב-27 במאי, קצת לפני המועד שנקבע במקור[36]. למחרת, נקבע שבתי המלון יפתחו ב-27 במאי ופורסם המתווה. נפתחו גם המסעדות, בריכות השחייה, הברים (לא מועדוני הריקודים[37]) ואטרקציות תיירותיות מסוימות[38] תחת הנחיות ונקבעו הקלות נוספות[39]

מאז אמצע מאי נע מספר החולים המאומתים החדשים ביום בין 5 ל-29. הוא עלה בסוף מאי עד ל-78 ב-28 במאי. למחרת, היו מעל למאה חולים מאומתים, רבים מהם מתיכון הגימנסיה העברית רחביה[40].

יוני - תחילת הגל השניעריכה

העלייה נמשכה ביוני. ב-8 יוני, נדחו הקלות חדשות והתאפשרה השתתפות באירועים בגני האירועים ל-250 משתתפים.[41] באמצע יוני, אישרו השרים את פתיחת הרכבת - וכן את החזרת עולם התרבות והאירועים, במתווה שיגובש[42]. סוף יוני, התחלואה עלתה ולא נוספו הקלות.

אחרי כמה ימים, ב-29 ביוני, חודשו הגבלות. למשל, הגבלת ההתקהלות ל-50 איש כללה בין היתר בריתות והלוויות, וכן התקהלויות בבתי תפילה. אולמות וגני אירועים לא צומצמו. בדיונים הובהר לשרים שההגבלות שאותן אישרו לא יביאו לירידה משמעותית בתחלואה. המטרה היא למעשה סטטוס קוו במצב, ומניעת עלייה נוספת[43]. לפי המנכ"ל חזי לוי, "התעורר דיון שהוא לגיטימי וחשוב במתח בין הצורך להמעיט את התחלואה ולשמור על בריאות הציבור לבין הצורך לשמור על הכלכלה...". בנוסף, נאמר: אנחנו צריכים לראות צעד אחד קדימה, אנחנו עושים ניהול סיכונים ברפואה מונעת - זה המצב כעת"[44].

יולי ואוגוסטעריכה

הלימודים בבתי הספר תמו במועד הרגיל למרות רצון משרדי האוצר והחינוך להאריכם. בגילאים הצעירים, השתתפו התלמידים ב"בית הספר של החופש הגדול" מ-1 ביולי עד 6 באוגוסט[45].

בתחילת יולי, הוחלט שהתקהלות באולמות, ברים, מועדונים ובתי התפילה תוגבל עד ל-50 משתתפים, כולל אולמות וגני אירועים פתוחים. כמו כן הוחלט על הגבלת ההתקהלויות במקומות סגורים עד 20[46]. ב-6 ביולי, הוחלט שמועדונים, אולמות, ברים וחדרי כושר ייסגרו. כמו כן, יבוטלו מופעי תרבות, מספר האנשים במסעדות יוגבל ל-20 בפנים ו-30 בחוץ, ובתפילות בבתי הכנסת עד 19. השרים החליטו לצמצם את מתכונת העבודה במשרדי הממשלה ובחברות הממשלתיות להיקף של 30% עבודה מהבית[47]. חלק מההחלטות עודכנו[48]. במקביל, צומצמו שעות הפעילות והתפוסה של האוטובוסים[49]. בהמשך הוטלה מגבלת נוסעים באוטובוסים עירוניים - עד 20 נוסעים באוטובוס בזמן נתון[50]. בהמשך שונתה התפוסה[51]. לפי שר הבריאות יולי אדלשטיין, הצעדים שננקטו נועדו לשטח את עקומת החולים ולהביא אותנו לנתון של לא יותר מ-100 נדבקים ביום בעוד כמה שבועות[52].

אחרי 10 ימים, דנה הממשלה על צעדים נוספים ומדיניות. הצעדים יאושרו דרך צווי מנכ״ל משרד בריאות, חקיקה ראשית או החלטת הממשלה אותה הכנסת צריכה להעביר תוך שבוע[53]. אושרו מגוון הגבלות. היה מיקוד בסופי שבוע. הגבלת המסעדות נדחתה עקב לחץ[54]. ההגבלה ואחרות שונו על ידי ועדת הקורונה[55]. ב-5 באוגוסט בוטלו שאר ההגבלות האלו. נקבעה התערבות נקודתית בערים שבהן רמת התחלואה גבוהה[56].

משרדי הבריאות והתרבות סיכמו שהופעות חיות במתכונת "דרייב אין". בין התנאים לקיום ההופעות: מרחק בין הנגנים ויציאה מבוקרת לשירותים[57].

אחרי מינויו של רוני גמזו לממונה על הטיפול בקורונה, החל תכנון של קריטריונים חדשים למגבלות לפי יישוב.

ב-9 באוגוסט, אושרו הגבלות. ביניהן: מספר הנוסעים ברכב יוגבל, הנוכחות בעבודה תצומצם[58]. כמו כן, סוכם על חידוש מופעי התרבות באוויר הפתוח. כל הופעה תאושר על ידי משרד הבריאות. המתחמים יחולקו לקפסולות של עד 20 איש בכל אחת[59].

ב-14 באוגוסט, אושר סטנדרט אחיד לפעילות במרחבים סגורים ופתוחים, בהם מסעדות ובתי תפילה. על פי התקנות שאושרו, בשטח פתוח ההתקהלות תהיה מותרת עד 30 אנשים. בשטח סגור שמידותיו קטנות מ-80 מ"ר תותר התקהלות של עד 10 אנשים. בשטח שגודלו יותר מ-80 מ"ר תותר התקהלות של עד 20 איש. באותו היום, הוצגו 2 חלופות למצב הנוכחי. יום קודם הקבינט אישר את רשימת מדינות שהשבים מהן לא זקוקים לבידוד[60]. בהמשך חל שינוי בהנחיות למרחב סגור[61].

עד אמצע יולי התחלואה עלתה בחדות. בסוף יולי נבלמה העלייה בכמות החולים החדשים ביום[62]. בתחילת אוגוסט, נמשכה העלייה בכמות הנדבקים שאושפזו בבתי החולים. מספר הנדבקים היומי נשאר סביב 2000. בסוף אוגוסט אושר "מודל הרמזור"[63]. המודל קבע צבע לכל ישוב בהתאם לנוסחה שמתחשבת הפרמטרים: מספר החולים החדשים ל-10,000 תושבים ברשות בשבוע, שיעור הבדיקות החיוביות בכל רשות בשבוע וקצב גידול מספר החולים החדשים בשבוע[64].

ספטמבר - סגר שניעריכה

 
שוק הכרמל בתקופת הסגר השני

בספטמבר, הייתה עליה חדה בכל מדדי התחלואה- אחוז הבדיקות החיוביות, מספר הנדבקים, מספר המתים ומספר המבודדים. "מודל הרמזור" החל ב-6 בספטמבר, באיחור של 5 ימים. בתי ספר וגנים נפתחו עם הנחיות ורובם נסגרו בהמשך. בישיבת הקבינט שהתקיימה, המליץ ממונה הקורונה רוני גמזו לשרים להטיל סגר מקומי על הערים האדומות שהיו כולן יישובים חרדיים וערביים. לאחר לחץ וטענות, הוחלט להסתפק בעוצר לילי.

ב-11 בספטמבר, ממונה הקורונה גמזו המליץ לקבינט הקורונה על "תוכנית שלושת השלבים": ריסון מהודק, ריסון חלקי וחזרה לרמזור[65]. הממשלה אישרה סגר באורך של 3 שבועות לפחות ואז חזרה לרמזור. ישראל הייתה למדינה המפותחת הראשונה שהטילה סגר ארצי שני. התקהלות הוגבלה ל-20 בחוץ ו-10 בפנים. יציאה מהבית מעבר לאלף מטר נאסרה[66].

היו בציבור החרדי שזעמו על הסגר, ואף שר הבינוי והשיכון יעקב ליצמן התפטר מתפקידו, במחאה על הסגר. לדבריו "הסגר תוכנן מראש לתקופת תשרי תוך זלזול מחפיר בראש השנה ויום הכיפורים". מנגד, הודיעה תנועת הדגלים השחורים, הבולטת במחאות נגד שלטונו של נתניהו, כי תצמצם את פעילותה במהלך הסגר[67].

ב־18 בספטמבר, ערב ראש השנה החל הסגר. הותרה העבודה במגזר הפרטי בהיקף של 30%, בתי הכנסת נשארו פתוחים, והתחבורה הציבורית המשיכה לפעול במתכונת מצומצמת. עוד טרם כניסת הסגר לתוקפו אמר סגן שר הבריאות יואב קיש, כי הסגר במתכונתו הנוכחית לא יפחית את התחלואה.

ב-22 ספטמבר החל הקבינט לדון בהידוק הסגר. שר הפנים אריה דרעי התנה את סגירת בתי הכנסת, בהגבלת ההפגנות. הממשלה החליטה לאשר את סגירת כלל מקומות העבודה, הספורט, בתי הכנסת, והפגנות הוגבלו למרחק של אלף מטרים ממקום המגורים., בניגוד לעמדת משרד הבריאות משרד האוצר, וממונה הקורונה רוני גמזו[68]. נשמעו טענות על עיסוק יתר בנושא ההפגנות, בשל רצונו של ראש הממשלה נתניהו לעצור את ההפגנות נגדו ונגד התנהלות הממשלה במהלך המשבר.

בציבור נשמעה ביקורת על אופן קבלת ההחלטות, ואף היו שקראו להקמת ועדת חקירה בשל אופן קבלת ההחלטות[69]. השר אסף זמיר התפטר.

ב־25 בספטמבר נכנס לתוקפו הידוק הסגר השני. מלבד הגבלת ההפגנות שדרשה שינוי חקיקה, ונכנסה לתוקף ב-30 בספטמבר[70].

אוקטובר ונובמבר - היציאה מהסגר השניעריכה

במהלך הסגר, החל התכנון של אסטרטגית היציאה. פורסמו 3 תוכניות לפתיחה המשק של המל"ל, ומשרדי הבריאות והאוצר[71]. המשותף היה שהמעבר בין כל שלב יתבצע לאחר שבועיים לפחות ובכפוף לעמידה ביעדי התחלואה: מספר הנדבקים, מקדם ההדבקה, מספר החולים הקשים ואחוזי התפוסה בבתי החולים[72].

ב-13 באוקטובר, אושרו מעט הקלות ובהן פתיחת נתב"ג[73]. ב-17 באוקטובר, הוסרה הגבלת התנועה, גני הילדים וחלק מהעסקים חזרו לפעילות. הסגר נשאר בערים אדומות אבל הגנים נפתחו גם בהן[74]. קודמה תוכנית להגדרת "איים ירוקים" לאזורי המלונות שהכניסה אליהם תותר בהצגת בדיקת קורונה, או אישור החלמה[75]. לבקשת הקבינט, קיצר משרד הבריאות את התכנית לפתיחת המשק[76].

ב-1 בנובמבר חזרו כיתות א-ד לבית הספר, נפתחו בתי הכנסת, צימרים, ועסקים מסוג "אחד מול אחד" בהם: לימודי הנהיגה, מספרות ומכוני יופי[77]. הוחלט שיפתחו חנויות הרחוב תחת הנחיות כעבור שבוע, למרות התנגדות משרד הבריאות[78]. דבר דומה גם עם חזרת תלמידי המוסדות הפנימייתיים בישיבות ובאולפנות[79]. באותו היום, מקדם ההדבקה היה 0.99[80].

נחתם צו שטח צבאי סגור האוסר כניסת ישראלים לשטחי А ו-B ברשות הפלסטינית על רקע התפשטות הנגיף בגלל חתונות ואירועים המוניים שקיימו בעיקר ערבים[81].

ב-17 בנובמבר, נפתחו מרכזי הקניות הפתוחים ביישובים ירוקים. הוחלט כי ביישובים הירוקים והצהובים יחזרו לבית הספר כיתות ה'-ו' ב-24 בנובמבר ויחזרו כיתות י"א וי"ב שבוע אחרי. גם הוחלט להטיל סגר על יישובים אדומים וסגר לילי על יישובים כתומים[82]. בהמשך נקבע שבערים הירוקות והצהובות: ב-29 בנובמבר יחזרו תלמידי לתיכונים ושבוע אחרי, יחזרו תלמידי חטיבות הביניים. שינוי נוסף התיר בידי מנהלי בתי הספר בחירה אלו 3 שכבות יחזרו מתוך ה-6. התפוסה באוטובוסים הוגדלה לעד 75% [83][84].

דווח שבעת 2,000 נדבקים ליום ומקדם הדבקה 1.3, יומלץ סגר נושם בן 3 שבועות. רוב מערכת החינוך תהיה פתוחה, כך גם המגזר הפרטי, שאין בו קבלת קהל[85].

תמונת המצב הנוכחיתעריכה

נכון ל־ 1 בדצמבר 2020 ,מספר המקרים המאומתים הוא 336,846. 260 במצב קשה, 2,865 נפטרו, ו־323,749 החלימו.

מקרי COVID-19 בישראל  
     מקרי מוות        הבריאו        חולים

תאריך

כל המקרים המאובחנים

2020-02
7
2020-03
5,358
2020-04
15,946
2020-05
17,071
2020-06
25,041
2020-07
71,634
2020-08
116,596
2020-09
227,100
2020-10
314,498
מקור: [86]

מגפת הקורונה בישראל לפי יישובים, נכון ל-30 בנובמבר 2020 בשעה 21:39 שעון ישראל
ביישובים בהם לפחות 15 מקרים‏[87] ממויינים לפי שיעור ל-100,000 תושבים
יישוב מקרי הדבקה ל-100,000 תושבים[88] מקרים פעילים
מודיעין עילית11,03314,446.038
תפרח30413,957.80
בני ברק25,82612,620.2153
אלעד5,61911,523.127
רכסים1,42611,256.7קטן מ-15
בוקעאתא70210,620.350
ביתר עילית6,00910,138.529
חשמונאים2298,264.2קטן מ-15
כפר חב"ד5428,215.9קטן מ-15
נתיבות2,8817,673.933
כפר קאסם1,8057,576.7113
קלנסווה1,7367,500.983
גבעת זאב1,3207,166.1קטן מ-15
מג'ד אל-כרום1,0887,039.3157
בענה5806,920.425
כפר ברא2506,797.2קטן מ-15
דיר אל-אסד8476,768.4קטן מ-15
ירכא1,1426,651.1קטן מ-15
קריית יערים4076,641.6קטן מ-15
קריית מלאכי1,5716,595.3קטן מ-15
טירה1,7146,455.336
בית שמש7,9546,365.459
בית ג'ן7606,332.872
עמנואל2476,323.6קטן מ-15
מג'דל שמס7016,270.1126
מגפת הקורונה בישראל לפי יישובים, נכון ל-30 בנובמבר 2020 בשעה 21:39 שעון ישראל
ביישובים בהם לפחות 15 מקרים‏[87] ממויינים לפי שיעור ל-100,000 תושבים
יישוב מקרי הדבקה ל-100,000 תושבים[88] מקרים פעילים
מודיעין עילית11,03314,446.038
תפרח30413,957.80
בני ברק25,82612,620.2153
אלעד5,61911,523.127
רכסים1,42611,256.7קטן מ-15
בוקעאתא70210,620.350
ביתר עילית6,00910,138.529
חשמונאים2298,264.2קטן מ-15
כפר חב"ד5428,215.9קטן מ-15
נתיבות2,8817,673.933
כפר קאסם1,8057,576.7113
קלנסווה1,7367,500.983
גבעת זאב1,3207,166.1קטן מ-15
מג'ד אל-כרום1,0887,039.3157
בענה5806,920.425
כפר ברא2506,797.2קטן מ-15
דיר אל-אסד8476,768.4קטן מ-15
ירכא1,1426,651.1קטן מ-15
קריית יערים4076,641.6קטן מ-15
קריית מלאכי1,5716,595.3קטן מ-15
טירה1,7146,455.336
בית שמש7,9546,365.459
בית ג'ן7606,332.872
עמנואל2476,323.6קטן מ-15
מג'דל שמס7016,270.1126
עין קנייא1255,958.1קטן מ-15
ג'ולס3825,907.8קטן מ-15
אשדוד12,8635,693.1143
מעלה עירון8525,655.559
כוכב יעקב4805,619.3קטן מ-15
ג'ת6735,562.018
דבוריה5815,528.143
פוריידיס7305,511.1קטן מ-15
אום אל-פחם3,0725,475.2221
סח'נין1,7235,434.8115
כפר קרע1,0265,394.931
אופקים1,6475,371.325
עין נקובא1855,278.2קטן מ-15
אור יהודה1,9145,199.318
חורפיש3335,195.047
טייבה2,2545,127.7150
ירושלים47,3595,057.41,350
יאנוח-ג'ת3375,045.738
רבבה1314,977.2קטן מ-15
מוקייבלה2024,949.8קטן מ-15
באקה אל-גרביה1,4774,931.652
חצור הגלילית4554,907.8קטן מ-15
פקיעין (בוקייעה)2894,904.1קטן מ-15
עין מאהל6534,896.543
גני מודיעין1274,879.0קטן מ-15
מרכז שפירא1064,753.40
מבוא חורון1254,683.40
ג'לג'וליה4744,670.938
רמלה3,5514,657.299
יד בנימין1984,639.2קטן מ-15
יקיר1064,632.9קטן מ-15
מסעדה1694,550.419
כסרא-סמיע4014,547.5קטן מ-15
שבלי - אום אל-גנם2744,526.7קטן מ-15
עילוט3754,487.8קטן מ-15
כפר מנדא8614,264.9105
אכסאל6304,261.4116
אבו סנאן5974,234.0קטן מ-15
מייסר854,214.20
לוד3,2404,195.7110
טבריה1,8774,191.717
יבנאל1774,171.60
דיר חנא4314,169.122
ג'דיידה-מכר8694,106.228
שעב2894,092.939
זמר2894,073.9קטן מ-15
קריית גת2,3184,059.243
בית שאן7464,040.516
ניצן994,022.80
נצרת3,0393,924.1466
בסמ"ה3883,876.122
ערערה9763,866.178
יפיע7123,717.8108
שדרות1,0243,705.422
אור עקיבא6943,658.0קטן מ-15
יבנה1,7373,650.343
ערד9743,640.341
טמרה1,2473,625.733
באר יעקב1,0043,615.816
דאלית אל-כרמל6383,614.368
כפר מצר973,527.323
שפרעם1,4793,510.1205
אזור4483,457.6קטן מ-15
ראמה2673,455.0קטן מ-15
חריש4553,438.6קטן מ-15
ראש העין2,1203,430.419
נחף4483,416.5קטן מ-15
ירוחם3473,370.9קטן מ-15
עספיא4203,359.570
גבע בנימין1893,326.3קטן מ-15
פתח תקווה8,2233,316.3150
כפר יאסיף3363,315.930
רחובות4,7713,315.455
נתניה7,3373,314.687
סלאמה1103,293.4קטן מ-15
כאוכב אבו אל-היג'א1183,287.821
כפר כנא7463,279.069
שיח' דנון943,256.0קטן מ-15
ג'סר א-זרקא4833,235.123
סאג'ור1383,231.9קטן מ-15
צפת1,1663,230.5קטן מ-15
עכו1,5923,224.060
חדרה3,1363,221.933
ריינה6123,220.994
גן יבנה7653,205.0קטן מ-15
עראבה8203,174.2107
נוף איילון673,148.5קטן מ-15
מעיליא1023,143.3קטן מ-15
בת ים4,0323,125.386
עיילבון1793,112.031
אעבלין4133,104.131
אשקלון4,4513,089.459
חולון6,0603,087.4171
אבו גוש2363,065.3קטן מ-15
הושעיה623,022.90
מעלה אדומים1,1463,003.632
שלומי1952,994.5קטן מ-15
מגדל העמק7632,971.9קטן מ-15
נווה דניאל692,971.6קטן מ-15
נאעורה692,970.3קטן מ-15
באר שבע6,1832,948.7171
יהוד-מונוסון8762,926.917
אפרת3112,878.0קטן מ-15
טורעאן4072,858.1קטן מ-15
עץ אפרים692,843.00
רהט2,0212,829.1206
סביון1142,823.9קטן מ-15
פדואל552,737.70
כפר האורנים722,708.80
קדומים1222,684.344
מזרעה1042,647.7קטן מ-15
קריית שמונה5892,616.4קטן מ-15
דימונה8982,603.021
מגאר5972,600.653
גדרה7352,595.9קטן מ-15
עפולה1,4022,584.331
מצפה יריחו662,578.1קטן מ-15
אליכין872,547.60
גבעת שמואל6702,520.9קטן מ-15
קריית ארבע1832,498.0קטן מ-15
קריית אתא1,4722,493.664
בית דגן1802,471.2קטן מ-15
כאבול3482,468.820
כפר כמא832,461.4קטן מ-15
תל אביב - יפו11,3052,454.3294
בת חפר1292,434.0קטן מ-15
שערי תקווה1472,433.8קטן מ-15
אלקנה932,423.1קטן מ-15
לקיה3412,422.9קטן מ-15
קרני שומרון1952,397.0קטן מ-15
גבעת אבני492,391.40
עומר1802,390.4קטן מ-15
לפיד572,381.0קטן מ-15
פרדס חנה-כרכור1,0212,373.8קטן מ-15
פרדסיה1402,360.90
עלי זהב802,354.3קטן מ-15
ערערה בנגב4292,340.333
מבשרת ציון5622,336.625
עפרה712,333.20
רעננה1,7582,330.939
נהריה1,3542,330.647
צופים552,286.00
שוהם4792,276.019
גני תקווה4622,264.9קטן מ-15
ראשון לציון5,7482,259.6130
כוכב השחר502,245.20
בועיינה-נוג'ידאת2202,242.218
אבטין632,222.2קטן מ-15
זכרון יעקב5152,219.3קטן מ-15
כפר יונה5462,203.5קטן מ-15
קריית עקרון2422,199.8קטן מ-15
מזכרת בתיה3252,190.5קטן מ-15
סולם572,184.7קטן מ-15
להבים1402,182.7קטן מ-15
אלון שבות672,162.7קטן מ-15
חיפה6,1632,160.1339
בית אל1292,159.70
מודיעין-מכבים-רעות1,9972,140.942
בני עי"ש1482,121.0קטן מ-15
אחוזת ברק482,106.2קטן מ-15
נס ציונה1,0582,101.228
ג'ש (גוש חלב)652,093.419
נוף הגליל8672,077.475
טלמון952,076.5קטן מ-15
עוזייר672,044.6קטן מ-15
קריית ביאליק8222,043.230
כרמיאל9452,043.249
כעביה-טבאש-חג'אג'רה1122,034.918
משהד1671,994.525
מעלות-תרשיחא4351,992.116
קריית ים7871,972.643
כפר אדומים921,968.3קטן מ-15
חורה4321,934.054
אבן יהודה2671,931.1קטן מ-15
הרצליה1,8651,913.435
בית חשמונאי421,911.70
שמשית481,909.30
עלי831,880.00
רמת גן3,0531,867.568
טירת כרמל4281,851.922
אילת9661,847.032
אורנית1651,842.5קטן מ-15
בית יצחק-שער חפר391,830.1קטן מ-15
רמת השרון8631,826.616
קיסריה961,796.70
אלעזר441,789.30
זרזיר1431,761.315
תל מונד2291,742.2קטן מ-15
כפר תבור751,740.1קטן מ-15
אלפי מנשה1371,722.8קטן מ-15
כפר סבא1,7311,706.637
קריית אונו6801,682.8קטן מ-15
שילה731,675.80
כוכב יאיר1451,666.1קטן מ-15
הוד השרון1,0501,662.026
רומת הייב341,661.0קטן מ-15
אריאל3401,655.3קטן מ-15
קריית מוצקין7071,632.628
יקנעם עילית3821,605.2קטן מ-15
מיתר1511,603.1קטן מ-15
כסיפה3491,596.150
נוקדים381,594.6קטן מ-15
צור משה521,580.10
מתן551,520.6קטן מ-15
טובא-זנגריה1031,520.1קטן מ-15
פסוטה481,512.8קטן מ-15
בית אריה-עופרים791,503.9קטן מ-15
גן נר401,497.6קטן מ-15
נשר3591,486.723
הר אדר601,467.7קטן מ-15
גבעתיים8831,456.120
בסמת טבעון1151,452.915
נופית391,450.9קטן מ-15
קדימה-צורן3281,446.0קטן מ-15
צור הדסה1571,412.0קטן מ-15
בנימינה-גבעת עדה2191,382.1קטן מ-15
גבעת ברנר371,381.1קטן מ-15
ברכה381,378.3קטן מ-15
תקוע561,373.9קטן מ-15
מצפה רמון681,304.7קטן מ-15
ראש פינה411,302.4קטן מ-15
כפר ורדים701,275.7קטן מ-15
קצרין891,219.7קטן מ-15
עתלית1081,216.8קטן מ-15
קריית טבעון2151,186.041
ביר אל-מכסור1101,155.2קטן מ-15
צור יצחק721,131.9קטן מ-15
רמת ישי76976.4קטן מ-15
תל שבע123591.1קטן מ-15
שגב-שלום59539.5קטן מ-15

מגמותעריכה

באוקטובר 2020 הגישה ועדת קסיר, הוועדה המייעצת למל"ל במאבק בקורונה, למל"ל ולקבינט הקורונה דו"ח שבחן השפעה של גורמים דמגורפיים, כלכליים וחברתיים על התחלואה, ומגמות בהתפשטות הנגיף[89].

על פי הדו"ח יש קשר בין התפשטות הנגיף לבין צפיפות האוכלוסייה בשכונה בכלל ובדירה בפרט (מחקרים ממדינות אחרות הראו שמתאם זה מתקיים בכל העולם); מספר ילדים, תדירות שימוש בתחבורה ציבורית להסעת המונים ; ריכוז גבוה של צעירים בני 15–29 באוכלוסייה; ואזורי מגורים עם דירוג חברתי-כלכלי נמוך בהם התושבים פחות משכילים ומשתכרים בפחות כסף.

משתנים אלו מאפיינים כולם גם את אזורי המגורים בעלי אוכלוסייה חרדית וערבית. גם בקיזוז 5 מאפיינים אלו עדיין נמצא בשני גלי ההתפרצות מתאם גבוה בין אוכלוסייה חרדית לבין מידת ההתפרצות של הנגיף. בקיזוז מאפיינים אלו לא נמצא מתאם בין אוכלוסייה ערבית להתפשטות ערבית, כלומר, בקרב האוכלוסייה הערבית התפוצה הגבוהה של הנגיף יכולה להיות מוסברת בעיקר על ידי חמשת מאפייני המפתח[90][91].

התמודדות מערכת הבריאותעריכה

  ערך מורחב – מערכת הבריאות בישראל

ב-23 בינואר 2020 פורסמו הנחיות התגוננות מפני נשאי הנגיף[92].

בעקבות בידוד או הידבקות של הצוות הרפואי בנגיף, נסגרו מחלקות וצומצמה פעילות בבתי החולים שיבא, איכילוב, קפלן, הדסה, וולפסון, פוריה ובתי חולים נוספים[93]. כמענה לתגבור הצוותים הרופאים גויסו סטודנטים לרפואה. עקב אירועי הדבקה כדוגמת אלו במחלקות רפואיות, הצוותים הרפואיים בישראל היו צפויים להחליף מודל עבודה למשמרות נפרדות במקום כוננויות ותורניות ארוכות. הנושא נדון בהיבט תנאי תעסוקה ושכר, עקב כך ששכר הרופאים מבוסס בעיקרו על תורנויות.

בית חולים השרון הוסב כולו לטיפול בחולי קורונה[94]. בהתאם לצורך הוקמו או נסגרו מחלקות מיוחדות לטיפול בחולי קורונה. למשל, בבית חולים שיבא הוכשר במהלך מרץ חניון בית החולים כמחלקה לטיפול נמרץ ל-40 חולים קשים.

במאי מונה פרופ' נמרוד מימון לעמוד בראש "מגן אבות ואמהות", תוכנית העוסקת במשבר הקורונה בבתי אבות ומוסדות סיעודיים. מימון החליף את פרופ' רוני גמזו שסיים את תפקיד הפרויקטור המיוחד לנושא. באוגוסט, הממשלה אישרה תוכנית, שמטרתה הפגת בדידות, קטיעת שרשראות הדבקה וטיפול בצרכי האזרחים הוותיקים[95].

ביוני, דווח שחלק מבתי החולים נכנסו לגרעונות כלכליים. ביולי, ניתן תקציב נוסף[96]. כמו כן, פנו פנימאים ורופאי המחלקות לרפואה דחופה וחדרי המיון לראש הממשלה נתניהו ולשרים כ"ץ ואדלשטין והתריעו על מצבה של מערכת הבריאות לקראת חורף ה'תשפ"א. בסוף יולי, התקיימה שביתת אחיות ואחים שנסתיימה אחרי סיכום על תוספת תקנים ותנאים נוספים[97].

באוגוסט, דווח על עומסים בחלק ממחלקות בתי החולים[98]. בספטמבר, החלו חלק מבתי החולים בהעברת מאושפזים לבתי חולים אחרים בשל עומס. רופאים בגמלאות נקראו לסייע.

טיפול רפואיעריכה

הטיפול במסגרת בתי החולים הוא תומך ולא ישיר וכולל מתן חמצן, עירוי נוזלים, אנטיביוטיקה כאשר עולה חשד לזיהום חיידקי, ובמידת הצורך הנשמה מלאכותית מכנית. נוסה טיפול באמצעות תרופה בשם כלורוקווין, המוכרת כבר יותר מ-70 שנה כתרופה למניעת מלריה וטיפול בה. גם היה טיפול בתרופה נוספת בשם קלטרה (אנ') שמוכרת בטיפול נגד HIV, ובתרופה אנטי-ויראלית ניסיונית בשם רמדסיביר[99].

היחידה הטכנולוגית של אגף המודיעין התגייסה לפיתוח מכונת הנשמה אוטומטית המבוססת על מפוח הנשמה. מהנדסים נרתמו לייצר ציוד רפואי חלופי באמצעות מדפסות תלת מימד[100]. היו גם חברות פרטיות שפיתחו.

בדיקותעריכה

 
הרמטכ"ל אביב כוכבי (במרכז) בוחן את המעבדה הצבאית לאבחון חולי קורונה בבסיס צריפין יחד עם ראש אט"ל יצחק תורג'מן (משמאל), קצין הרפואה הראשי טריף בדר (מימין) ואנשי הרבנות הצבאית

נציגי ארגוני המעבדות הרפואיות התריעו בפברואר כי לא יוכלו לעמוד בביקוש הגובר לבדיקות קורונה[101] ובמרץ הודיעו כי המעבדות הגיעו ליכולת ביצוע בדיקות מרבית של עד 700 בדיקות ליום[102]. בעקבות העומס הגובר על המעבדות אושר להן לפעול גם בסופי שבוע וכן נחנכו מעבדות נוספות כך שקצב הבדיקות ביום גדל ל-2,400[103]. בנוסף לבדיקות בעקבות דיווחים, מרפאות יקיימו בדיקות מדגמיות.

ב-15 במרץ למעבדות הקיימות נוספו 3 מעבדות כדי להגדיל את מספר הבדיקות. משרד הבריאות שינה את הקריטריונים לאחר ש-90 אחוז מהדגימות לבדיקת קורונה נזרקו מבלי להיבדק מפני שנלקחו ללא קבלת אישור מראש[104].

עם הגידול במספר הנדבקים הורגש עומס בבדיקות הרפואיות והתמעטו הבדיקות הזמינות. בשל ריבוי המקרים התמעט ציוד המיגון וגדל מספר המבודדים מקרב הצוות הרפואי[105].

לפי מספר מקרים שדווחו, בשל מיעוט הבדיקות, התקיימו קריטריונים קשיחים לביצוע בדיקות. מסיבה זו היו מבודדים שנחשדו כחולים, לא אושרו לבדיקות בבתי חולים או במד"א ושוחררו. על כן ההערכה הייתה שמספר המודבקים והחולים בפועל גבוה מהמספרים המדווחים[106].

לפי ד"ר רחל אדטו, לפיקוד העורף וצה"ל יכולת לבצע 30 אלף בדיקות.[דרוש מקור]

ב-19 במרץ, ראש הממשלה, בנימין נתניהו, החליט: הגעה לכ-3,000 בדיקות עד 21 במרץ ולכ-5,000 עד 26 במרץ[107]. למחרת, דווח כי מאחר שמשרד האוצר לא אישר תוספת שכר לעובדים, מעבדות שונות בישראל לא פעלו בסוף השבוע[108]. ב-22 במרץ דווח על ביצוע 3,230 בדיקות.ב-23 במרץ נחנך מתחם בדיקות לנוסעים ברכב פרטי בחיפה. כמו כן, נפתחו מתחמים דומים (היבדק וסע) במקומות אחרים, כמו טירה, ירושלים ותל אביב[109]. צה"ל הסב מעבדה של הרבנות הצבאית בבסיס צריפין המיועדת לבדיקות DNA לשם זיהוי חללים, כך שתוכל לאבחן חיילים חולים[110]. ב-25 במרץ נמסר מטעם מנכ"ל משרד הבריאות בר סימן טוב שנערכו 5,067 והחל מ-29 במרץ צפויות להיערך 10,000 בדיקות ליום.

ב-26 במרץ דווח כי בוצעו כ-5,200 בדיקות. למחרת עובדי המעבדות התריעו כי מספרי הבדיקות שצוינו אלו רק מספר הדגימות שנלקחו ולא הבדיקות שעובדו בפועל. המעבדות לא עבדו במשמרות מלאות ולא הצליחו לצמצם את הפער בביצוע הבדיקות[111]. כמו כן דווח גם על אובדן פרטי בדיקות עקב תקלת מערכת מידע ועל מחסור של כ-200 עובדים לצורך הפעלת המעבדות בתפוקה מלאה. תוכננה הקמת מערכת מחשוב ארצית לצורך הטיפול בבדיקות[112].

למחרת, בוצעו כ-6,000 בדיקות. כמו כן, הודיע משרד הבריאות שלאחר שיחה עם ראש הממשלה, הוחלט כי במהלך השבוע הבא יעלו כמות הבדיקות לכ-10,000 ותוך שבועיים (עד 10 באפריל) יבוצעו 30 אלף בדיקות מדי יום. השר נפתלי בנט גיבה את החלטת ראש הממשלה[113].

 
מתחם "היבדק וסע" בחניון גני יהושע בתל אביב
 
מתחם "היבדק וסע" בקריית ביאליק
 
עמדה לבדיקת קורונה ללא מגע ישיר בין נבדק לבודק

עקב גורמים כמו מחסור בחומרים כימיים (ריאגנטים), היעדים לא מומשו[114] ואף הייתה ירידה. ב-1 באפריל, נלקחו 7,833 בדיקות. למחרת בוצעו 7,294 בדיקות[115]. ב-5 באפריל, הודיעו שאותר חומר חלופי. החומר יאפשר כ-12 אלף בדיקות אבל לא 30 אלף בדיקות עקב מחסור במכשור מתאים[116]. ב-8 באפריל, משרד הביטחון ומשרד הבריאות הודיעו על הסכם עם חברת BGI הסינית, במסגרתו היא תספק מכשור וחומרים לביצוע בדיקות נוספות. המכשור וחומרים מאפשרים ביצוע 10,000 בדיקות PCR נוספות ביום לפחות[117]. נוסף על כך, משלוח ריאגנטים הגיע מדרום קוריאה לישראל[118].

ב-13 באפריל, אחרי מועד היעד שנקבע, ישראל ביצעה כ-10 אלף בדיקות. ב-19 באפריל הייתה ישראל ראשונה בעולם במספר הבדיקות לנפש[119] למעט כמה מדינות קטנות (איסלנד, לוקסמבורג, בחריין ואסטוניה). במאי, כמות הבדיקות הייתה קטנה מ-10 אלף בין היתר בגלל ירידה בכמות הפונים. ב-10 במאי, ישראל הייתה בצמרת הדירוג (מעליה איסלנד, לוקסמבורג, בחריין, דנמרק ופורטוגל). הדירוג לא התייחס לשלב התפתחות המגפה ביחס למדינות אחרות. במהלך מאי היה מספר הבדיקות נמוך שרחוק מהשיא. ביוני החלה עלייה בכמות הבדיקות.

ב-14 במאי, דרשו עובדי המעבדות דרשו כוח אדם נוסף וחששו מקריסה אם יהיה גל תחלואה נוסף[120]. באותו היום, פורסם שאוניברסיטת ת"א וחיל הרפואה יבצעו 5,000 בדיקות נוגדנים בצה"ל[121].

משרד הבריאות רכש בדיקות לזיהוי נוגדנים (סרולוגית). מטרתן הוא גילוי תמונת מצב בנוגע לתחלואה בציבור בכך שימצאו נדבקים שלא אומתו. שימשו בכמה סקרים שפורסמו. למשל, בספטמבר התפרסם כי בסקר שנערך בקרב יותר מ-50,000 בני אדם, נמצאו רק 3.5% עם נוגדנים לקורונה[122].

בנוסף לעזרה באבחון חולים, הבדיקות הן חלק ממערך שמסיע לצמצום ההדבקה. הוא יעיל אם מבוצע איתור מהיר של חולים, בידודם (עדיף מחוץ לתא המשפחתי) ובידוד מגעיהם. לכן, יש חשיבות לקבלת תשובות מהירות לבדיקות הקיימות, ולוודא סגירת מעגל מהירה מול מגעי החולה[123]. באמצע אפריל, הזמן מדיווח על תסמינים ועד שקבלת תוצאות בדיקת הקורונה עמד על 7 ימים בממוצע[124] ובמרץ הוא היה 3 ימים[125][126].

בתחילת אפריל, קופות החולים החלו ליטול בדיקות יחד עם מד"א. ב-23 באפריל, המנכ"ל בר סימן טוב אמר שבתוך 10 ימים תושלם העברת הבדיקות לקופות החולים במטרה לקצר את סגירת המעגל[127]. במהלך אפריל, דווח על בנית מערך התחקירים האפידמיולוגי[128].

תפקיד הבדיקות הוא איתור חולים. הן מיועדות בין היתר לעובדים חיוניים או לאזרחים בסיכון מיוחד שאינם יכולים להתבודד כראוי, למשל בבתי חולים ובבתי אבות. כמו כן, הן חיוניות מאוד כדי לקבל מידע על מוקדי התפרצות מיוחדים - כפי שנעשה בבני ברק. כמו כן, הבדיקות חשובות כדי להקל את הסגר. ניתן לפתוח בהדרגה אזורים גאוגרפיים שבהם נראה כי המגפה במגמת התמתנות. ועוד לפני כן - כדי לשקול אם אפשר בכלל להתקדם לכיוון של יציאה מהסגר[129]. הבדיקות הן חלק ממערך שמסיע לצמצום ההדבקה. הוא יעיל אם מבוצע איתור מהיר של חולים, בידודם (עדיף מחוץ לתא המשפחתי) ובידוד מגעיהם. לכן, יש חשיבות לקבלת תשובות מהירות לבדיקות הקיימות, ולוודא סגירת מעגל מהירה מול מגעי החולה[130]. ב-12 אפריל, הזמן מדיווח על תסמינים ועד קבלת תוצאות בדיקת הקורונה עמד על כ-7 ימים בממוצע ובמרץ - 3 ימים. באמצע יולי, 60 שעות[131].

 
ביקור שר הביטחון וראש הממשלה החליפי, בני גנץ במפקדת "אלון" מפקדת הקורונה הלאומית לקטיעת שרשרת ההדבקה בליווי סגן הרמטכ"ל, האלוף אייל זמיר, מפקד פיקוד העורף, האלוף אורי גורדין ומזכירו הצבאי, תת-אלוף יקי דולף, 4 באוגוסט 2020

ב-25 ביוני פרסם משרד הבריאות כי מבודדים שנחשפו לחולה ייבדקו בתוך 48 שעות - שבועיים בלבד אחרי שסדצקי הורתה להמתין בין ארבעה ימים לשבוע[132]. סגירת מעגל נמשכה 6 ימים. באותו השלב, המתשאלות היו בעיקר אחיות שגויסו[133]. בהמשך שונה נוהל של חקירות אפידמיולוגיות[134].

בתחילת מאי, אחרי תכנון שהחל באפריל, הוצגה תוכנית הבניה של מערך התחקירים האפידמיולוגי. על פי התכנית, השאיפה היא שתוצאות הבדיקות יתקבלו בתוך 24 שעות, ובידוד של נדבקים יחל כבר יממה לאחר שהתגלו תסמינים. כמו כן, ייערכו מאות חקירות אפידמיולגיות ביום, שייעשו לא רק בעזרת איתור באמצעים טכנולוגיים, אלא גם בעזרת חוקרים. נוסף על כך יוקם מוקד טלפוני כללי למידע ולדיווח על נדבקים. כלומר, תוך 36 עד 48 שעות תבוצע סגירת מעגל הנדבקים. מטרתו לאתר ולבודד 70% (בשאיפה 90%) ממי שנחשפו לחולים בנגיף[135][136]. שם המערך הוא "המכלול" והוא צפוי לקום עד סוף מאי[137]. לפי דיווח מ-8 ביוני, המערך לא נבנה[138]. בסוף יוני, ישראל לא הצליחה להגיע ליעד של זמן 48 שעות הדרוש לסגירת מעגל. באפריל הוצעה תוכנית אחרת שנדחתה על ידי ראש הממשלה נתניהו[139]. חלקה אומץ על ידי רוני גמזו ביולי[140]. הוקמה מפקדת "אלון" שתעזור בין היתר במערך.

חקירה אפידמיולוגית ארכה בחודש ספטמבר בממוצע בין 3 ל-4 ימים, משך זמן ארוך ביותר מפי 2 יחסית לחודשים הקודמים, וזאת בגלל העלייה החדה בשיעור התחלואה בחודש זה. פרק הזמן שציין משרד הבריאות כיעד לקטיעת שרשראות ההדבקה הוא 48 שעות לכל היותר, כולל הבדיקות. בנובמבר הוא נמשך 24 שעות[141]. קושי נוסף היה באי שיתוף הפעולה מצד חלק מהנשאלים. אפקטיביות המערך בעצירת המגפה תהיה מלאה כאשר מספר הנדבקים היומי הוא כמאות חולים חדשים ביום, סגירת מעגל תבוצע בקצרה, ובעת תפקוד בשיתוף פעולה מלא ב-75% ביצועים.

ציוד ורכשעריכה

לאחר מחסור שהתעורר במטושים, חברת MyHeritage תרמה כ-66 אלף מטושים שהוזמנו מחוץ לישראל.

בעקבות מצב החירום, משרד הביטחון צורף למאמצי ההצטיידות, והמוסד סייע בהבאת ערכות בדיקה נוספות[142]. עקב המחסור המסתמן בציוד מגן, מערכת הבריאות החלה להטיל מגבלות על ניפוק הציוד. עודפים רבים של ציוד מגן מצויים בסין ולספקים אין יכולת לשלוח אותם לישראל עקב הפסקת הטיסות.

חברת אינוויטק הודיעה שתספק אלף מכונות הנשמה, הצפויות להיות זמינות במאי[143].

 
טקס סיום הפעילות במרכז השליטה הלאומי למאבק בקורונה. מימין לשמאל: ראש אמ"ץ אהרון חליוה, הרמטכ"ל אביב כוכבי, ראש המוסד יוסי כהן, מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב וראש אמ"ן תמיר הימן

ב-25 במרץ התפרסם כי הוקם חמ"ל משותף למשרד הבריאות, הביטחון והמוסד, לצורך תיאום רכש, בשל המחסור הגובר בציוד רפואי בעולם[144]. בהמשך החמ"ל הפך למרכז שליטה כללי שפעל ממתחם בית החולים תל השומר עד לסגירתו כעבור כחודשיים בשל דעיכת הגל הראשון וההשתלטות היחסית על המצב[145].

משרד הביטחון הקים צוות חירום בראשות ד"ר דני גולד, ראש המינהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית (מפא"ת), לשם קישור בין יצרני ציוד רפואי לתעשיות הביטחוניות, לשם ייצור מואץ של ציוד רפואי ומתן פתרונות חדשניים למלחמה במגפה[146].

ב-26 במרץ נמסר דו"ח מטעם מרכז המחקר והמידע של הכנסת ליו"ר ועדת הקורונה עופר שלח ולפיו בישראל יש רק 1,437 מכונות הנשמה זמינות לשימוש מערכת הבריאות, ובהסתמכות על מקורות נוספים, יש צפי ל-2,864 וזאת אל מול תחזית של 5,000 מונשמים[147]. נקבע נייר עמדה על ידי ועדה משותפת של המועצה הלאומית לביואתיקה, הלשכה לאתיקה של ההסתדרות הרפואית בישראל ומשרד הבריאות, שקבע סדרי עדיפויות למקרה ששיעור ההידבקות יהיה גבוה מיכולת ההתמודדות של בתי החולים[148].

חברת ישראייר הטיסה לראשונה אי פעם מטוס לסין, שנועד להביא לישראל מסכות מגן[149].

לקראת עונת השפעת והחשש מתחלואה כפולה, הוצהר שכמות חיסוני השפעת שנרכשה הוכפלה[150]. במקביל נחתם חוזה לרכישת חיסונים נגד קורונה עם חברות כמו מודרנה והיה משא ומתן עם אחרות. בנובמבר הוקם צוות היערכות לחלוקת החיסונים[151], נוהלה ישיבת קבינט ראשונה שעסקה בנושא. במקביל, במשרד הבריאות עבדו על מתווה להסדרת התור לקבלת החיסון.

זיהוי, גילוי, איתורעריכה

פיתוח מכשיר BiPAP על ידי היחידה הטכנולוגית של חיל המודיעין

חוקרים ממכון ויצמן למדע הציגו שאלון ומערכת מיפוי שמטרתם לנבא אזורי התפשטות אפשריים. קבוצת חוקרים נוספת מהמכון פיתחה בשיתוף עם המרכז הרפואי וולפסון פלטפורמה המאפשרת לבצע ניטור עצמי של חוש הריח כדי לאתר מקרי קורונה בשלבי ההתפתחות המוקדמים. קופות החולים החלו לשלוח ללקוחותיהן שאלונים שנועדו לספק מידע אודות התפשטות המגפה[152].

יכולות השב"כ נרתמו לצורך איתור נדבקים אפשריים ולסיוע בחקירות אפידמיולוגיות. מספר ימים לאחר הפעלת יכולת זו הושקה יישום "המגן" מטעם משרד הבריאות שמטרתה זהה. האפליקציה התפרסמה בקוד פתוח ומסייעת לאתר האם המחזיק בה שהה ליד חולה קורונה מאומת ובכך עליו להיכנס לבידוד[153]. היישום נבדקה על ידי מומחי אבטחה אשר לא הצליחו למצוא בה ליקויים.

היה רכש ששימש לשיפור מערך הבדיקות. למשל, נחתם הסכם עם MyHeritage לביצוע 10,000 בדיקות קורונה ביום. עסקה זו מצטרפת להסכם עם חברת AID GENOMICS. הם יאפשרו יכולת של למעלה מ-20 אלף בדיקות ביום[154].

אלי שפרכר פיתח מודל לחיזוי תחלואת הקורונה שאומצה על ידי הממונה רוני גמזו בשילוב עם מודלים אחרים[155]. במכון ויצמן למדע פותח מודל לזיהוי תחלואה סמויה ביישובים[156]

ביקורתעריכה

ב-23 במרץ, תוך כדי טיפול המדינה בהתפרצות הנגיף, פרסם מבקר המדינה מתניהו אנגלמן את דו"ח הביקורת 70א הכולל פרק העוסק בהתמודדות מערכת הבריאות עם מגפות. בדו"ח עלה כי נמצאו ליקויים בהיערכות להתמודדות עם מחלות מתפרצות ומתחדשות, על כן הומלץ לנקוט בפעולות להתמודדות עם מחלות שהן בגדר סיכון למגפות ולמנוע את התפרצותן והתפשטותן. עוד עלה בדו"ח כי משרד הבריאות ומשרד האוצר לא קבעו מנגנון מוסכם לעדכון תקציב סל שירותי בריאות הציבור שבאחריות משרד הבריאות במקרה של התפרצות[157].

ביקורת על הקריטריונים לביצוע בדיקותעריכה

בעקבות הדבקת הדיירים והעובדים במגדל נופים בו 25 חולים ו-4 נפטרים (נכון ל-2 באפריל) התעורר כעס על אי ביצוע בדיקות במועד. זאת לאחר שנודע על ביקור נשאית בבניין, על אף שלא הייתה מודעת למצבה. בדיקות לשוהים נערכו לאחר כשבועיים. באופן דומה, בבית האבות "משען" בבאר שבע מספר הקורבנות עלה ל-12[158].

בדיקות לא בהכרח מסוגלות לאתר נשאים בזמן שממשיכים להדביק, מאחר שבשל מאפייני הנגיף, תסמינים מופיעים בשלב מאוחר יחסית וכך גם אבחון המחלה לא תמיד מתאפשר[159]. כן יצוין שלפרקי זמן מסוימים היה מחסור בערכות בדיקה, מטושים ופערים ביכולת ביצוע הבדיקות במעבדות והחקירות אפידמיולוגיות, עקב קצב ההדבקה הגובר.

לאחר שגברה הביקורת על הקריטריונים הנוקשים הוחלט להקל אותם[160]. עקב מחסור בחומרים כימיים (ריאגנטים), הקריטריונים הוקשחו. חרף המניעה מלקיים בדיקות בתנאים מסוימים, עקב מקרים שונים של הדבקות אנשי צוות במספר מחלקות בבתי חולים נפרדים, בהדסה החליטו לחרוג מהנהלים ולהתחיל לבדוק את אנשי הצוות במחלקה. בעקבות הבדיקה, התגלו כ-15 נשאים מבין אנשי הצוות שהיו ללא תסמינים[161].

החל מ-6 באפריל, הקריטריונים הוקלו. התאפשרה קבלת הפנייה לבדיקה דרך רופא המשפחה. ההפניה נתינה למטופלים שחוו תסמינים מוגדרים ולאחר התייעצות מרחוק עם הרופא[162]. בסוף אפריל, פרופסור רוני גמזו, האחראי הזמני על ניהול משבר הקורונה בבתי האבות, אמר שימליץ לראש הממשלה כי שליש מהן יבוצעו בבתי האבות והדיור המוגן, בדגש על אלה שנתגלה בהם נשא[163]. שבועיים קודם, החלו להפנות 3,000 בדיקות מדי יום לבתי אבות בהם התגלה נשא של הנגיף.

על סמך ניתוח הנתונים שנצברו, הוחלט על מדיניות שתתמקד בהפחתת מספר הבדיקות למחלימים לטובת בדיקות לאיתור חולים חדשים. המטרה הייתה ייעול השימוש הבדיקות ומיקוד רב יותר על זיהוי מקורות ההדבקה ומעקב אחר שרשראות ההדבקה[164]. בסוף מאי, יולי אדלשטיין החליט להרחיב את הקריטריונים לביצוע הבדיקות. למשל, אנשים ללא תסמינים במצבים מסוימים יכלו להיבדק והתאפשרה נטילת בדיקה לפי שיקול דעת של הרופא המטפל[165]. אחרי כמה ימים, חל שינוי מתון[166]. ב-15 ביולי, הקריטריונים צומצמו[167]. כמו כן, הוחלט להרחיב את הבדיקות בבתי האבות ובמוסדות הגריאטריים כך שהעובדים יעברו בדיקת קורונה אחת לשבוע[168]. הוחלט שתבוצע בדיקת מערכות ביוב של בתי האבות. בכל מרכז גריאטרי שבו יתגלה הנגיף במערכת הביוב, ייערכו מיד בדיקות קורונה לכל הדיירים ואנשי הצוות[169]. באוגוסט, שרון אלרעי פרייס החליטה שהקריטריונים שאדלשטיין קבע יוחזרו. המטרה הייתה שיקטעו שרשראות ההדבקה מהר ומוקדם יותר[170].

ביקורת על הגדרת חולים קשיםעריכה

ב-12 יולי הפיץ משרד הבריאות בישראל הנחיות חדשות באשר להגדרתם של חולים במצב קשה[171] במטרה ליצור אחידות בין בתי החולים בישראל בדיווח על מצב החולים, ולהתאים את הקריטריונים להגדרות של ארגוני בריאות בעולם[172]. הגדרות קליניות אחידות למצבם של חולי קורונה חשובות כי מהן נגזר אופן הטיפול הרפואי ודחיפותו, לצד ביצוע ניסוים קליניים. ההגדרות משתנות לעיתים בהתאם למידע ולניסיון הרפואי והמחקרי שנצברים. בין ההנחיות החדשות חולים בעלי ריווי חמצן בדם של 93% ומטה מוגדרים כחולים במצב קשה. קריטריונים כמו ריווי חמצן בדם הוגדרו ברמה דומה (אך לא זהה) כבר מחודש מרץ אבל חלק מהרופאים לא הכירו אותם. בעקבות שינוי הקריטריונים עלו טענות על ניפוח מספר החולים הקשים. נטען שבעבר חולים קשים נזקקו ברובם למכונות הנשמה ועם הקריטריונים החדשים מרבית החולים הקשים אינם זקוקים כלל להנשמה. על פי ד"ר מיקי הלברטל מנכ"ל בית החולים רמב"ם בעבר 80 אחוז מהחולים הקשים היו מונשמים בעוד שעם הקריטריונים החדשים היחס הוא 36 אחוז[173]. אחרי גל התחלואה הראשון חל שינוי בטיפול לפיו יש לדחות הנשמה ככל שניתן. זאת בשל היבטים שליליים בחיבור למכשירי הנשמה על חולים.[174] לפי פרופ' רונן בן-עמי, מנהל היחידה למחלות זיהומיות באיכילוב, אחוזי התמותה של חולי קורונה מונשמים גבוהים - כשליש מהחולים מתים ולכן הגישה הרווחת היא לטפל במגוון אמצעים, תרופתיים ומכניים, כדי למנוע צורך בהנשמה. כמו כן, ירידה בריווי החמצן בדם היא סימן האזהרה המוקדם ביותר להחמרה במצב החולה, וזו הסיבה לכך שהיא נקבעה על ידי רשויות הבריאות בעולם כקריטריון קובע למחלה קשה. וכן טען שאלו חולים שצריכים להיות מאושפזים תחת מעקב וטיפול אינטנסיבי למניעת החמרה במצבם[175].

מדיניות ופעולות ממשלתיותעריכה

מדיניות סגר וריחוק חברתיעריכה

עם היוודע דבר המגפה בסין, ישראל נקטה מדיניות שהתירה, המשך שגרה למשך זמן רב, תוך הגבלה הדרגתית של הכניסה לישראל והתנועה בתוכה. צעד זה נחשב כצעד קריטי וישראל היא בין המדינות הבודדות שנקטו בו עם תחילת המשבר.

המדיניות בתחילת הדרך הסתמכה בעיקר על שיתוף הפעולה של האזרחים. בנתב"ג לא הייתה עמדת בדיקה לנוסעים[176] וכן לא נמנעה נסיעת נוסעים חוזרים בתחבורה ציבורית. בהדרגה הוחל באכיפת הבידוד באמצעות ביקור פקחים בבתי מבודדים, באמצעות משטרה ובאמצעות דיווח אזרחים ב"מלשינון".

 
מחסום בירושלים, במהלך הסגר הכללי שהוטל ביום העצמאות ה-72

במרץ, בעקבות עלייה מעריכית במספר הנדבקים, הוקשחה מאוד מדיניות הבידוד ומניעת התקהלויות, לצד השקעת מאמץ בהגדלת מספר הבדיקות. בהדרגה הוטלו איסורים על אירועים עם 100 משתתפים, שהוחמר בהמשך למניעת התקהלות של 10 אנשים ולבסוף ל-2 אנשים שאינם בני אותה משפחה. כן נאסר להתרחק ממקום המגורים למעלה ממאה מטר למעט הצטיידות במזון ובתרופות. בערים בהן נמצא שיעור הדבקה גבוה, הוטל הסגר מקומי וכן לקראת פסח נאסרה התנועה בין ערים. בסוף אפריל, ישראל החלה לאפשר פתיחה של עסקים מסוימים ולהקל על חלק מההנחיות. בחגים ומועדים הוחמרו ההנחיות. בתחילת מאי, החלו להיפתח מוסדות החינוך. ההקלות המשיכו במהלך מאי.

בסוף מאי, כונסה מסיבת עיתונאים. המנכ"ל היוצא, משה בר סימן טוב, אמר שהם מזהים עלייה בתחלואה - בעיקר בבתי הספר. נאמר שיש להקפיד על ההנחיות ולהימנע משאננות. יש לשוב ולהימנע ממפגשים עם המבוגרים, הנמנים עם קבוצת הסיכון להידבק בנגיף. "אנחנו רוצים לשמור על שגרה כלכלית, אבל חשוב ממנה לשמור על התחלואה", הוסיף המנכ"ל. "אנחנו בחשיבה מאומצת עם משרדי הממשלה כדי לשמור על האיזון הזה"[40]. הוא אמר שהם בעד שהתמריצים הכלכליים יאפשרו לאנשים לממש את הנחיות משרד הבריאות. למחרת, הוחלט להתרכז בבדיקות נרחבות, הסברה, אכיפה והרתעת עסקים שיפרו את ההנחיות[177]. בהמשך, הוחזרו מגבלות. הוטל סגר כללי נוסף.

אחרי מינויו לממונה הלאומי למאבק בנגיף הקורונה, החל פרופ' רוני גמזו לגבש תוכנית. בין המהלכים שגמזו ניסה לקדם: מתן סמכויות נרחבות לצה"ל במערך החקירות האפידמיולוגיות, שינוי בהסברה, קביעת קריטריון אחיד ושקוף לכל ההגבלות (גם לפי ישוב ברמזור)[178].

החמרות מקומיותעריכה

במהלך המגפה, הוטלו סגרים מקומיים או הגבלות מקומיות.

ב-3 באפריל הוטל סגר על בני ברק. העיר נמסרה לשליטה צבאית בפיקודו של רוני נומה, צה"ל הכריז על מבצע "קרן לייזר" ובמסגרתו חילק מזון ותרופות וכן סייע בפינוי חולים מהעיר[179]. ב-16 באפריל הוקל הסגר כך שהכניסה והיציאה אושרה רק ברכב פרטי.

ב-9 באפריל החליטו באכסאל, דבורייה וג'סר א-זרקא לחסום פיזית את דרכי הגישה אליהם, על מנת למנוע התפרצות[180].

ב-15 באפריל בעקבות התפרצות גבוהה בדיר אל אסד. נקראו תושבי העיר, ותושבי נחף, בענה ומג'ד אל כרום להישאר בבתים[181]. ב-17 באפריל הוכרז צו אזור מוגבל על היישובים דיר אל-אסד ובענה לאחר גידול משמעותי במספר החולים.

ב-26 באפריל הוכרזו מספר שכונות בבית שמש ובנתיבות כ"אזור מוגבל", הסגר כולל הגבלת תנועה לנכנסים וליוצאים משכונות אלו. ב-30 באפריל הוטל סגר על שכונות רוממה, קריית צאנז וקריית בעלז בירושלים ושתי שכונות בחורה שבנגב. ב-18 במאי, עקב הדבקות משפחה, הורתה עיריית תל אביב לתושבי שכונת נווה עופר להימנע מיציאה למרחב הציבורי שלא לצורך וכן לא לערוך תפילות בחצרות בתי הכנסת[182].

ביוני וביולי, הוטלו הגבלות באזורים שבהם התחלואה הייתה גבוהה, כמו בבת ים ובחלק מאשדוד. למשל, הגבלת התקהלות[183].ב-17 ביוני, הוחלט שיוטל סגר בשכונות שבתל אביב-יפו, רהט וערערה-בנגב. בהמשך, הוטלו סגרים חלקיים באלעד וברחובות בטבריה. ביולי, הפרמטרים שהובילו להטלת מגבלות מיוחדות בערים ואף סגר מקומי היו 50 חולים ומעלה, יותר מ-151 חולים ל-100 אלף תושבים והכפלת המספר תוך שבוע[184]. הוטלו סגרים בשכונות ובכל ביתר עילית.

לפי מודל הרמזור, לעיתים יוחלט לגבי היישובים האדומים האם צריך סגר/עוצר. למשל, ב-8 בספטמבר נכנסו לתוקף הגבלות וסגר לילי על 40 יישובים בהם התחלואה בנגיף גבוהה, למעט למרחק של עד 500 מטרים מהבית או לטובת חריגים[185].

עם תום הסגר השני הוחלט להטיל סגר מקומי על יישובים בהם קיימים נתוני תחלואה גבוהים לפי הרמזור. למשל, הוטל סגר במג'דל שמס ובנצרת.

בידודעריכה

  ערכים מורחבים – צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות), תקנות שעת חירום למאבק בנגיף הקורונה, תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (אזור מוגבל), חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש

אחד הקשיים הגדולים בהתמודדות עם הנגיף הוא שתסמיני הנגיף וגילויו אינם מתאפשרים בימים הראשונים, ובשל כך נשאי הנגיף ממשיכים להדביק אנשים נוספים. התסמינים מופיעים בין ימים אחדים ל־14 יום, ולכל צעד חשוב במניעת התפשטות המגפה הוא בידוד של מי שנחשד שהוא חולה, או מי שחזר ממדינה נגועה.

ב-12 בפברואר פרסם משרד הבריאות צו, המאפשר כפיית בידוד בבית חולים[186]. צו נוסף כלל הנחיות למעסיקים, בעניינו של עובד שנשלח לבידוד בית:[187]

  • עובד בבידוד ימסור למעסיקו הודעה על כך שעליו לשהות בבידוד ועל תקופת הבידוד.
  • מעסיק של עובד בבידוד לא ידרוש ממנו ולא יאפשר לו כניסה למקום העבודה במהלך תקופת הבידוד, אף אם העובד ביקש זאת.
  • מעסיק של עובד בבידוד לא יפטרו בשל כך בלבד שהוא נעדר ממקום העבודה בתקופת הבידוד.

בנוסף פרסם משרד הבריאות תעודת מחלה גורפת, לכל עובד השוהה בבידוד, כך שיש לראות זאת כהיעדרות מחמת מחלה, ללא צורך בתעודת מחלה אישית[188].

מלוניות קורונהעריכה

 
מלונית הבידוד בדן פנורמה תל אביב עם צוות פיקוד העורף, 17 במרץ 2020

בחודש מרץ, הקים משרד הביטחון "מתקני בידוד חוץ-ביתיים", על מנת למנוע הדבקה בתוך המשפחה בבידוד ביתי. מספר מתקנים עברו הסבה ל"מלוניות בידוד" בסיוע פיקוד העורף: מתקני יחד למען החייל, מלונות ובהם דן פנורמה תל אביב ודן ירושלים[189].

כוונת משרד הבריאות להכשיר כמתקן לאשפוז חולי קורונה קלים, גם את המרכז הגריאטרי בראשון לציון מלב"ן שנמצא באחריותו, מוסד שמעמדו היה מצוי במחלוקת טרם המשבר, עוררה התנגדות[190]. לאחר שנדחתה עתירה של משפחות מאושפזים לבית הדין המחוזי, ב-21 במרץ הוגשה עתירה לבג"ץ בנושא זה. באופן דומה, כוונת משרד הבריאות לפנות את המרכז המשולב לרפואה גריאטרית שהם ללא מתן הודעה מוקדמת למשפחות נתקל בהתנגדות עזה[191].

אכיפה ואיכון סלולריעריכה

מאז החלת מדיניות הבידוד של החולים החשודים, התפרסמו מקרים של הפרת צווי הבידוד. כן התגלו קשיים בביצוע חקירות אפידמיולוגיות הן בשל העומס הגובר הנובע מריבוי המקרים או אי שיתוף פעולה מלא מצד חלק מהנדרשים לבידוד מסיבות שונות.

בשל כך הוחלט להתחיל באכיפת הבידוד על ידי משרד הבריאות בשילוב עם המשטרה. במספר מקרים ביצעה המשטרה מעצר של מפירי בידוד[192], והוחלט לפתוח תיקים פליליים כנגד מפירי הבידוד ולהפעיל אמצעים טכנולוגיים לאכיפת הבידוד[193]. ב-16 במרץ אישרה ממשלת ישראל את תקנות שעת חירום (נתוני מיקום), התש"ף-2020, המאפשרות איכון סלולרי של חולה במחלת נגיף קורונה 2019 ושל אדם החייב בבידוד בית עקב חשש שחלה במחלה זו, גם ללא צו בית משפט המורה למסור נתונים אלה. המשטרה רשאית להעביר את המידע למשרד הבריאות.

בנוסף אישרה הממשלה את "תקנות שעת חירום (הסמכת שירות הביטחון הכללי לסייע במאמץ הלאומי לצמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020"[194], שיהיו בתוקף במשך 14 ימים. התקנות מסמיכות את השב"כ לקבל, לאסוף ולעבד, לצורך סיוע למשרד הבריאות בביצוע חקירה אפידמיולוגית לצמצום ולמניעת התפשטות נגיף הקורונה, מידע טכנולוגי לשם ביצוע בדיקה, בנוגע לתקופה של 14 הימים שלפני אבחונו של חולה, שמטרתה זיהוי נתוני מיקום ונתיב תנועת החולה, וזיהוי אנשים שבאו במגע קרוב עמו. המעקב יתבצע על פי פנייה מטעם נציג משרד הבריאות לראש אגף בשירות; הפנייה תכלול את שם החולה, תעודת הזהות שלו, מספר הטלפון שלו או חלק ממידע זה. המידע שיספק השב"כ נועד לאפשר זיהוי של האנשים שבאו במגע קרוב עם חולה. המידע יאפשר פיקוח ואכיפה על הפרת חובת בידוד, אך השב"כ עצמו לא יעסוק בפעילות פיקוח ואכיפה זו. המידע שנאסף לפי תקנות שעת חירום הנ"ל יימחק 60 יום לאחר גמר תוקפן של התקנות, וניתן להשתמש בו אך ורק לשם מאבק בהתפרצות נגיף הקורונה בישראל.[דרושה הבהרה][דרוש מקור]

נכון ל-20 במרץ נערכו על ידי המשטרה כ-12 אלף ביקורות בבתים פרטיים, עסקים ובתי כנסת.

 
מדבקת שמירת מרחק בתחנת משטרה

בעקבות דיון ועדת חוץ וביטחון בנושא, הסתבר שהשב"כ גם בוחן את פלט השיחות[195]. ב-26 במרץ השב"כ פרסם כי 500 מהאנשים שקיבלו את ההודעה ואותרו באמצעות מערכת המעקב אכן נמצאו לבסוף כנשאים. לא היה ברור מהפרסום כמה אנשים קיבלו את ההודעות. בהמשך, הממשלה החלה לקדם חוק שיחליף את התקנות. האיכון הופסק ביוני. ביולי, אושר חוק שאפשר איכוני שב"כ באופן זמני ותחת תנאים.

מדיניות הכניסה והיציאה מישראל בתקופת המגפהעריכה

לפני שהתגלו חולים בישראל, נקטו הרשויות בישראל פעולות למניעת כניסת המחלה לישראל על ידי נשאים החוזרים ממדינות נגועות. החוזרים מחוץ לארץ נדרשו להיכנס לבידוד, ומי ששהה בשבועיים האחרונים במדינה נגועה, או היה במגע עם אדם ששהה שם, ופיתח תסמינים של המחלה נדרש להגיע לבית חולים[196]. תחילה, חלה הוראה זו רק על החוזרים מווהאן שבסין.

ב-30 בינואר נאסרה כניסת תיירים מסין, ובוטלו הטיסות הקבועות. ב-17 בפברואר הורחב האיסור להונג קונג, מקאו, יפן, תאילנד, סינגפור וקוריאה הדרומית[197].

ב-2 בפברואר חתם מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, על צו להתמודדות עם הנגיף, וצו זה התעדכן ככל שההתפרצות הקיפה מדינות נוספות.

ב-24 בפברואר המליץ משרד הבריאות להימנע מנסיעות לווהאן ולמחוז חוביי כולו. החל מ-26 בפברואר נדרשו לשהות בבידוד בית, החוזרים מאיטליה, סינגפור, מקאו, תאילנד, הונג קונג, קוריאה הדרומית ויפן.

ב-4 במרץ הוחלט על הרחבת הבידוד לחוזרים מצרפת, אוסטריה, גרמניה, שווייץ וספרד, ואיסור על זרים ממדינות אלה להיכנס לישראל. נאסר קיום כנסים בינלאומיים בישראל, וחויבו בבידוד כל החוזרים מכינוסים בינלאומיים. בעקבות שינוי הנהלים החדשים נכנסו לבידוד כחמישים אלף איש.

במקביל, אסר הרמטכ"ל אביב כוכבי, על כלל חיילי ועובדי צה"ל לצאת מישראל. כלל הטקסים הצבאיים צומצמו למינימום, ונאסרה כניסת אזרחים למתקנים צבאיים. נציב שירות המדינה דניאל הרשקוביץ הורה למשרדי הממשלה לאסור על כל עובדי הממשלה לטוס מחוץ לישראל בנסיעות עבודה, והמליץ לעובדים להימנע גם מנסיעות פרטיות[198].

ב-8 במרץ הודיע שר הפנים, אריה דרעי, על סגירת הגבול היבשתי עם מצרים, בנוסף לכך אזרחים זרים ששהו במצרים בשבועיים האחרונים לא יורשו להיכנס לישראל, ואזרחים ישראלים יחויבו בבידוד ביתי[199]. אל על הודיעה על ביטול טיסה ראשונה מניו יורק, כחלק מהצעדים הננקטים למניעת הבאת הנגיף מארצות הברית. נסגר טרמינל 1 בנמל התעופה בן-גוריון לטיסות חוץ[200].

למחרת, הורחבה חובת הבידוד הביתי לכל החוזרים מחוץ לארץ[201]. נסגרה תחנת הרכבת נמל התעופה בן-גוריון לבאים מחוץ לישראל. אחרי שבוע הודיעה רשות שדות התעופה על סגירת נמל התעופה רמון לפעילות לילית[202]. הפעילות קטנה מאוד[203].

באמצע אוגוסט התאפשרה חזרה מחו"ל בלי בידוד. היו "מדינות ירוקות" שחולקו לשתי קבוצות: מי שדרשו מישראלים להיכנס לבידוד, והחוזרים מהן לא נזקקו לבידוד. בשאר דרשו מישראלים שהגיעו אליהן להיכנס לבידוד. אולם, השבים לישראל ממדינות אלה לא חויבו בבידוד[204].

פעילות צה"ל במהלך המשברעריכה

במסגרת היערכותו לפעילות סיוע לאומית במשבר הקורונה, פעל צה"ל במגוון תחומים:

  • מחקר, ניתוח נתונים והערכת מצב לטובת גיבוש מדיניות פעולה לאומית: במרץ 2020 הוקם בכפיפות לאגף המודיעין בצה"ל מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה. הוא עוסק במחקר מערכתי ורפואי אודות המגפה בארץ ובעולם. פעילות המרכז מוכוונת על ידי משרד הבריאות, משרד הביטחון והמטה לביטחון לאומי ותוצריו מיועדים לגיבוש מדיניות לאומית במשרדי הממשלה. בראשו עומד קצין בדרגת אלוף-משנה מחטיבת המחקר באגף המודיעין.
  • תגבור כוחות שיטור, אבטחה ופיקוח: עיבוי כוחות שיטור, מג"ב ופיקוח לטובת אכיפת נוהלי סגר ואיוש מחסומים.
  • תגבור כוחות למשימות סיוע ותמיכה לוגיסטית בעורף: חלוקת מזון, תרופות ומצרכים חיוניים למוקדים מרכזיים במרכזי אוכלוסייה ותחלואה. כמו כן, מאמץ זה כלל סיוע בייצור מסגרות בידוד לחולים מאומתים. המאמץ מובל על ידי פיקוד העורף.
  • פיתוח וייצור פתרונות טכנולוגיים: סדרת מאמצים טכנולוגיים לייצור פתרונות חדשניים בתחום הרפואה המבוססים יכולות צה"ליות. מאמצים אלו מובלים ברובם על ידי היחידה הטכנולוגית של מערך המבצעים המיוחדים באמ"ן. מאמצים אלו כוללים ייצור של מכונות הנשמה, הסבת אמבולנסים וכדומה.
  • פינוי חולי קורונה יחד עם תקציב ייעודי להסברה. לדוגמה, ביולי הורה שר הביטחון על מבצעים ממוקדים בערים מסוימות. במסגרת המבצעים הממוקדים, ניתנות לערים שבהן תחלואה גבוהה חבילות הכוללות הקצאת מקומות ייעודיים במלוניות ואמצעי הסברה מותאמים[205].

במקביל, פעל צה"ל בתחומים נוספים כמו הסברה באמצעות הרשתיות החברתיות של פיקוד העורף והעלאת המורל הלאומי באמצעות חיל החינוך - הופעות הלהקות הצבאיות, הרצאות, ופעילויות נוספות.

אומדן אפקטיביות הצעדיםעריכה

בשל מאפייני המחלה, השפעות המדיניות מתבטאות תוך שבועיים ואכן תוצאות הקשחת המדיניות לא איחרו לבוא-במהלך אפריל היה מיתון בקצב ההדבקות. מאידך, נתון זה התקבל כאשר הבדיקות הושהו בשל צמצום מלאי הריאגנטים הדרושים לביצוע הבדיקות ועל כן מספר הנשאים המאומתים אינו מעיד על מספר הנשאים בפועל.

ב-24 במרץ, הודלף שראש הממשלה נתניהו הציג לשריו תרחיש עתידי שחזה מיליון חולים ו-10 אלף מתים בסוף אפריל. פרופ' גבי ברבש, שהיה בצוות קבלת ההחלטות, קבע שהתרחיש שגוי[206]. התרחיש גם סתר את תרחיש הייחוס של משרד הבריאות. התרחישים התעדכנו לאור נתוני התחלואה, הצעדים שבוצעו (כמו סגר או סגירת מקומות) והנתונים שזרמו ממאמרים חדשים על המחקר המואץ שנעשה על הנגיף ברחבי העולם. מודל הייחוס חושב במכון גרטנר לחקר אפידמיולוגיה, המייעץ למשרד הבריאות. לפי מודל הייחוס המתמטי מ-3 במרץ, בתרחיש של הדבקה גבוהה (כל אדם מדביק 2), שיא המגפה היה אמור להיות תוך 4 חודשים, ביולי, וסיומה היה אמור להיות בנובמבר 2020 (1.4 מיליון חולים, כ-22 אלף מתים מקורונה. 42.5 אלף מיטות היו נדרשות בשיא המגפה כשבמרץ היו בישראל 16 אלף מיטות ששימשו לצרכים רבים). הדבקה נמוכה יותר האריכה את משך המגפה אבל הורידה את התחלואה והתמותה (שיטוח עקומת התחלואה). היה חשש שתחלואה גבוהה תיצור עומס ואף קריסה בבתי החולים שתפגע בטיפול בחולי קורונה ובחולים אחרים, דבר שישפיע בין היתר על התמותה. המודל התייחס למצב שהיה לפני צעדי המנע שננקטו. במשרד הבריאות דחפו לביצוע צעדי ריחוק חברתי ואף סגר - כך שקצב ההדבקה ירד לפחות מ-1, קצב שבו מספר החולים החדשים מתכווץ[207]. בהמשך עודכן מודל הייחוס לפי הגורמים השונים[208].

ב-11 באפריל, פורסם דוח של מכון גרטנר שחקר את קצב ההדבקה בחודש מרץ[209]. ב-6 לחודש, קצב ההדבקה היה קצת פחות מ-3, כלומר כל אדם הדביק בממוצע קצת פחות מ-3 אנשים. אחרי יומיים, הקצב ירד ל-2.5. למחרת, בזמן חג הפורים, קצב ההדבקה קפץ ל-3.2. ב-15 לחודש, קצב ההדבקה ירד ל-1.6. אחרי שבוע, הוא ירד ל-1.3 והמשיך בתהליך הקיטון[210]. מקדם ההדבקה ב-22 באפריל היה קטן מ-1[211].

בתחילת אפריל, בשל הפער בביצוע הבדיקות, לא היה ניתן להסתמך על מדד הנדבקים החדשים והמדדים שלפיהם ניתן לאמוד את התקדמות הטיפול במגפה הם בעיקר מספר המאושפזים והמתים. נכון ל-13 באפריל ישראל ניצבה במקום השישי מתוך 23 מדינות המערבי בדירוג עולה של מספר הנפטרים למיליון איש, ובמקום אחד מעל החציון במספר הנדבקים ובמספר הבדיקות למיליון איש[212]. חודש לאחר מכן השתפר מעט דירוג ישראל, בעוד שיעור הבדיקות יחסית לאוכלוסייה נסק. עם זאת ניכר באוכלוסייה (ואף בכנסת[213]) התרופפות ניכרת ברמת ציות לתקנות, התרופפות שתוצאותיה לא באו לביטוי עד סוף מאי. בסוף מאי, דוח על התפרצות גדולה בבית ספר בבירה[214][215].

למדד יחס האוכלוסייה/מקרי מוות יש מגבלות: מדיניות הדיווח של המדינות, כולל מדינות המערב אינה אחידה, והדירוג אינו לוקח בחשבון את התפלגות הגילאים במדינות השונות-באוכלוסייה ישראל קיים שיעור צעירים גבוה יותר ביחס לחלק מהעולם. ב-13 באפריל, אחרי מועד היעד שנקבע ותקופה של ירידה, ישראל ביצעה כ-10 אלף בדיקות.

ב-30 במרץ, חוקרים ממכון רקח לפיסיקה העריכו כי המגמה באותה עת שיקפה צפי ל-500 חולים קשה באמצע אפריל[216]. לפי מדד זה, הגעה למספר נמוך בהרבה של חולים קשה מעידה על טיפול אפקטיבי. במאי, כמות החולים היומית שאובחנה הייתה דו ספרתית. כמות החולים הקשים קטנה מ-182 באמצע אפריל ל-62 באמצע מאי. שיעור התמותה עלה מ-0.5 אחוז בתחילת אפריל לכ-1.5 אחוז באמצע מאי. ביחס לעולם, ישראל מוקמה במקום ה-33 במספר הנדבקים המדווחים, לאחר שבאמצע אפריל ישראל דורגה במקום ה-18[217].

לפי משרד הבריאות, קצב הסרת ההגבלות בישראל נחשב כמהיר ביותר במדינות שהטילו סגר, נכון לאמצע מאי. במשרד הבריאות אמרו שבשל העובדה שמעט מאוד ישראלים גילו תסמיני קורונה וביקשו להיבדק, מספר הבדיקות ירד באופן משמעותי. הובע חשש שהדבר עלול להביא לכך שמוקדי הדבקה משמעותיים יפוספסו ויגרמו להתפשטות נוספות ודרמטית בכל המדינה[218].

לפי מחקר באוניברסיטת תל אביב שפורסם במאי, כ-70% משרשראות ההדבקה בישראל הגיעו מארצות הברית. שאר המקרים הגיעו בעיקרן ממדינות אירופה, ובראשן בלגיה וצרפת. הנגיף לא הגיע כמעט ממוקדי ההתפרצות הראשונים, כמו סין דרום קוריאה וסינגפור, מהן נאסרו הטיסות בשלבים המוקדמים של הטיפול בהתפרצות. נוסעי האונייה "דיימונד פרינסס", שהובאו היישר לבידוד כששבו מיפן לא הפיצו את הנגיף. נגיפי הקורונה הראשונים הגיעו לישראל רק בסוף חודש ינואר, לא לפני כן. לחוקרים יש שני הסברים: ראשית, חובת הבידוד על השבים מארצות הברית הוטלה באיחור, 39 ימים אחרי שנאסר על טיסות מסין. כמו כן, ההתנהלות של חלק מהחוזרים מארצות הברית תרמה להפצת הנגיף. מהמחקר עלה שחלק מהחוזרים לא הקפידו באופן מלא על הנחיות הבידוד[219].

במאי עלה מספר החולים המאומתים החדשים. בלטו התפרצויות בבתי ספר[220]. זאת כשבועיים אחרי ביטול הקפסולות במוסדות החינוך. ביוני עלה מספר החולים הקשים החדשים במקביל לעלייה בתחלואה וגורמים נוספים[221]. מספר המונשמים נשאר קבוע בממוצע. חל פיחות בשימוש בהנשמה בשל שינוי בטיפול לפיו יש לדחות הנשמה ככל שניתן.[174] גם מספר המונשמים עלה בהמשך. כמות הבדיקות גדלה מאוד למעל 15 אלף בממוצע ובהמשך למעל 40 אלף.

לא היה מערך תחקירים אפידמיולוגי[222] יעיל ומהיר שמטרתו צמצום תחלואה. מנגנון תחקור מסוג זה הוזכר גם בדוח של מכון גרטנר מ-11 באפריל (כשאיכוני השב"כ פעלו) ובתוכנית של המטה לביטחון לאומי[223][224]. בסוף יוני, פורסם דוח נוסף של המכון שמייעץ למשרד הבריאות. לפי הדוח, החל מ-21 באפריל, מקדם ההדבקה המוערך החל לגדול ועקף את 1 בסביבות ה-12 מאי. ב-11 ביוני, מקדם ההדבקה בישראל היה מעל 1.4.[225] בתחילת יולי, ישראל לא הוכנסה לרשימת המדינות הבטוחות לטיסה של האיחוד האירופי.

בתחילת אוגוסט, מקדם ההדבקה היה סביב אחד. לפי גמזו, ישראל סבלה מ"תחלואה מהגבוהות ביותר בעולם, אולי אפילו הגבוהה ביותר של חולים פר נפש"[226]. הממשלה לא הצליחה להוריד התחלואה. ב-15 בספטמבר מקדם ההדבקה היה 1.551 ומדדי התחלואה גבהו. זאת שבועיים אחרי פתיחת שנת הלימודים. היה חשש מפגיעה בסטנדרט הטיפולי, משחיקת צוותים, ומעליה בעומס על מערכת הבריאות אם לא יינקטו צעדים לריסון ההדבקה ואם לא יוזרמו אמצעים נוספים לדרגי השטח[227]. אותו עומס היה בבתי החולים וברפואה בקהילה. בהמשך דווח שחלה ירידה באיכות הטיפול הרפואי[228].

בתחילת אוקטובר, רק בארגנטינה, מונטנגרו, מקסיקו ואקוודור מספר המתים היומי לנפש היה גבוה יותר. במקביל החלה ירידה במדדים האחרים. מקדם ההדבקה ב-13 באוקטובר היה 0.66. בנובמבר עלה בחזרה לסביבות 1, כאשר החלה הממשלה להתיר חזרה הדרגתית לפעילות, והתקשתה להתמודד עם קבוצות לחץ שקראו להגביר את קצב הסרת המגבלות[229].

בתום גל התחלואה הראשון, המליצו צה"ל ומשרד הביטחון לערוך תחקיר מדינתי כולל וליישם לקחים לקראת התפרצות ארצית עתידית. לצד התוצאות הטובות שהשיגה ישראל בגל הראשון, הוצגו לקחים לשיפור, כשלים ופתרונות אבל הם נותרו ללא מענה והתחקיר המדינתי לא התקיים[230].

פיקוח על צעדי הממשלהעריכה

הכנסות שפיקחו על ממשלת ישראל השלושים וארבע היו הכנסת העשרים ושתיים והעשרים ושלוש. על רקע המשבר הפוליטי בישראל, עד מאי, כיהנה ממשלת מעבר והכנסת פעלה במשורה. הממשלה התקינה עשרות תקנות שעת חירום, שדי בהחלטת ממשלה כדי לאשרה. בהמשך החלה חקיקה[231]. היו ועדות כנסת זמניות שפיקחו על התנהלות הממשלה והייתה תקופה שבה הוועדות לא פעלו. אחרי תקופה זו, הוקמו מחדש ועדות והוקמה ועדת הקורונה. מטרתה למדוד את התנהלות הממשלה עם משבר התפרצות הנגיף. דוגמה לפיקוח על הממשלה הוא חוק העוסק באיכון ומעקב של המשטרה אחרי מבודדי הקורונה. החוק הוקפא על ידי שר המשפטים עקב ביקורת, שאלות והסתייגויות של חברי ועדת חוץ וביטחון[232][233]. שומרי סף כמו היועמ"ש ובית המשפט הגבוה לצדק תיפקדו[234]. בהמשך הוקמה ממשלה חדשה.

התנהלות המדינה הייתה בעיקר תחת סיקור וביקורת תקשורתית. הכתבת נעה לנדאו עתרה לבג"ץ יחד עם עיתון הארץ, עורכי-הדין שחר בן-מאיר ויצחק אבירם והתנועה לחופש המידע, כדי להתיר עיון בפרוטוקולים ובתמלילים של ישיבות הממשלה על משבר הקורונה. כמו כן, הם עתרו בשביל פרסום של החומרים שעל בסיסם התקבלו ההחלטות. בהמשך הצטרפו שקוף, כלכליסט, כאן וגלובס. המדינה הסכימה לפרסם את פרוטוקולי הדיונים אך לא את התמלילים[235].

בסוף מאי מבקר המדינה מתניהו אנגלמן החל בבדיקת ניהול המשבר. הדוח צפוי לכלול ביקורת על היערכות משרד הבריאות לגל השני בישראל. הוא לא יבדוק את קבלת ההחלטות ובפרט תפקודו של נתניהו שהיה מקבל החלטות מרכזי במשבר. ביוני, המבקר אמר שמשרדו יתמקד בסיוע הכלכלי שהעניקה הממשלה לאזרחים, איכון הטלפונים ומערך הבדיקות. חלקו של נתניהו ייבדק. באוקטובר, פורסם דו"ח ביניים של המבקר. הוא נמנע מלבדוק את תהליך קבלת ההחלטות על ההנחיות ולהטיל אחריות על בעלי תפקידים ספציפיים[236].

מידע והסברהעריכה

 
פשקוויל שהופץ בבני ברק בעיצומה של המגפה

בתקופת המשבר, למשך פרק זמן מסוים שודרו מדי ערב הודעות לציבור מטעם ראש הממשלה בנימין נתניהו, שרים ואישים נוספים כגון מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב וסיגל סדצקי. בהמשך משרד הבריאות הפיק קמפיינים ייעודיים. ב-20 באפריל, לאחר שבכלל ההודעות לתקשורת נמנע מעיתונאים להציג שאלות לראש הממשלה או שאר בעלי התפקידים, תא הכתבים המדיניים וארגונים נוספים פנו בתלונה למשרד ראש הממשלה בדרישה שיתאפשר להעלות שאלות, תוך התחשבות בהנחיות הבריאות[237].

לאורך המשבר בגל הראשון בכירי משרד הבריאות הרבו להתראיין מידי ערב בכלי התקשורת על מנת להעביר מסרים לציבור, בהם מנכ״ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, ראש שירותי בריאות הציבור פרופ׳ סיגל סדצקי, המשנה למנכל הפרופ׳ איתמר גרוטו, ראש חטיבת בתי החולים ד״ר אורלי ויינשטיין, ד״ר אשי שלמון ראש מחלקת יחסים בינלאומיים במשרד, ד״ר בעז לב יו״ר הצוות לטיפול במגפות וגם דובר משרד הבריאות, אייל בסון[238][239].

ב-18 במרץ פיקוד העורף השיק פורטל חירום לאומי ומוקד טלפוני ייעודי[240].

המשרד לשוויון חברתי הפעיל מוקד מיוחד (8840) עבור מידע לגיל שלישי. גם אתר כל-זכות הנגיש מדריכי זכויות ייעודים למשבר ודף עדכונים על ההקלות הממשלתיות[241].

ארגון נגישות ישראל קרא ב-19 במרץ להנגיש את השירותים לאנשים עם מוגבלות[242].

ציבורים שונים התריעו על היעדר הסברה בשפות שאינן עברית, כגון ערבית, צרפתית, רוסית ואמהרית.

הופצו סרטוני הסברה מטעם משרד הבריאות ומטעם לשכת הפרסום הממשלתית ששודרו ביוטיוב, בטלוויזיה ברשתות החברתיות וכו'[243][244].

ב-26 במרץ הופץ סרטון הסברה של לשכת הפרסום הממשלתית המציג את שרשרת ההדבקה. הסרטון הופץ במספר שפות, וגורמים ממספר מדינות בעולם ביקשו גם הם להשתמש בסרטון[245].

הסברה לציבור הערביעריכה

לאחר פער ממושך ותלונות על אי הנגשת מידע בערבית, מונתה סוזאן מזאווי כדוברת לציבור הערבי מטעם משרד הבריאות.

האתרים שהוקמו מטעם משרד הבריאות[246] ופיקוד העורף[247] הכילו פרק שלם בערבית המנגיש את המידע וההנחיות הקשורים להתפרצות הנגיף בישראל.

ב-17 במרץ, הוציאו אנשי הדת בחברה הערבית הוראה לסגור את מקומות התפילה וגם לא מעט פסקי הלכה שאסרו על אנשים להיות בתפילות מרובות משתתפים[248].

הנחיות והסברה בציבור החרדיעריכה

יהודה משי זהב מארגון זק"א התריע כי חלק גדול מהציבור החרדי מנותק מאמצעי התקשורת וכן הצביע על כך שראשי מערכת הבריאות לא נפגשו עם הבד"ץ ואנשי העדה החרדית.

כחלק מהחמרת ההנחיות, הוצאה דרישה להגביל את התפילה בבתי כנסת לעד עשרה אנשים ובהמשך נסגרו בתי כנסת. בנוסף, קבר רחל וקבר הרשב"י נסגרו לכניסת מתפללים, ואילו לכותל המערבי הותרה כניסת תושבי העיר העתיקה בלבד. מערת המכפלה הוחרגה ואושר לקיים במקום מניין תפילה מצומצם, שלוש פעמים ביום ברחבת ׳אוהל אברהם׳[249].

אל מול עדויות על המשך הפרת הנחיות ההתקהלות, התקבלו תלונות על הסברה לא מספקת לציבור החרדי ומידע לא מותאם לאופן צריכת התקשורת בציבור החרדי[250][251].

בזמן המשבר הקים משרד הבריאות מטה הסברה נפרד לציבור החרדי והפעיל אמצעים ייעודים כגון כריזת רחוב ועיתון מיוחד[252].

ב-16 באפריל נודע כי הנחיות משרד הבריאות לכניסה לבידוד לא הגיעו למנויי הטלפונים הכשרים, חרף פניית משרד התקשורת לוועדת הרבנים לענייני תקשורת. תלונה בעניין הוגשה למשרד מבקר המדינה[253].

התמודדות עם חדשות כוזבותעריכה

אישי ציבור שנפטרו במגפהעריכה

בין הנפטרים במגפה אישי ציבור וידוענים:

  1. הראשון לציון הרב אליהו בקשי דורון
  2. הרב אברהם ישעיהו הבר - מייסד ארגון "מתנת חיים "
  3. האדמו"ר מפיטסבורג רבי מרדכי ישכר בער לייפר
  4. יצחק אילן - סגן ראש השב"כ לשעבר
  5. יהודה בארקן - שחקן, במאי, תסריטאי ומפיק
  6. עאדל אבו אלהיג'א - ראש עיריית טמרה לשעבר
  7. דוד רפאל בן-עמי - זמר, במאי ויוצר ישראלי חוזר בתשובה חסיד ברסלב
  8. לאה הרפז - משוררת, סופרת, אמנית רב-תחומית ומעצבת אופנה
  9. אמנון פרידברג - אנטומולוג ישראלי שהתמחה בזבובאים
  10. יהושע קנז - סופר, עורך ומתרגם ישראלי, זוכה פרס ביאליק לשנת 1997
  11. אילנה רובינא - זמרת ושחקנית ודוגמנית ישראלית
  12. מרק שטיינר - פרופסור במחלקה לפילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים
  13. נומה שילה - עיתונאית וסופרת
  14. חמיס אבולעפיה - עיתונאי מבעלי מאפיית אבולעפיה

פעילות ארגוני המגזר השלישי ויוזמות פרטיותעריכה

 
שלט תוצרת בית: "נעבור את זה יחד", רעננה, אפריל 2020

בשל הנחיות להגבלת ההתקהלות, היות האוכלוסייה המבוגרת קבוצת סיכון (ובהתאם הנחיות משרד הבריאות להימנע מביקורים שלא לצורך) והטלת מגבלות על תחבורה ציבורית, הוחמרה תופעת הבדידות. מצב זה החמיר עוד יותר בשל סגירת מרכזי היום לקשישים[. 1]. לפי דורון רז מאיגוד נותני שירותי סיעוד בישראל, 30% מהקשישים עריריים. לפי חברת הכנסת מירב כהן מסיעת כחול לבן, דווחו מספר מקרים של קשישים שלא אכלו מספר ימים.

מתחילת המשבר התפרסמו יוזמות שונות שנועדו לתת מענה לקשיים שהתעוררו במהלך משבר הקורונה, שחיברו בין אנשים שהיו צריכים עזרה (לדוגמה משפחות בבידוד או קשישים עריריים), לאנשים וארגונים שהיו מעוניינים להעניק סיוע (לדוגמה, תרומת מזון או קניית מצרכים).

ב-18 במרץ נפגשו נציגי הממשלה ונציגי ארגוני החברה האזרחית, סיכמו על פתרונות לסוגיות קריטיות, מנגנון תיאום למענה על סוגיות פרטניות והעלו נקודות נוספות לטיפול[. 2].

עם תחילת המשבר והפגיעה בענף המסעדות, עסקים רבים תרמו את התוצרת שלהם לעמותות, נזקקים ועסקים קטנים[. 3]. ב-30 במרץ הציבור נתרם לטובת פרויקט מימון המונים למען יתומים מאב שאימם נפטרה מהנגיף[. 4]. ב-6 באפריל נערך אירוע התרמה טלוויזיוני לעמותת פתחון לב בערוץ 13.

בערים שונות, בוצע שיתוף פעולה בין העירייה לפעילים. לדוגמה, במזרח ירושלים, היה שיתוף פעולה בין פעילים וראש העיר משה ליאון[. 5].

המרכז הישראלי ללימודי חירשות עידכן כי לפי אורלי בוני, ממונת שוויון ונגישות לאנשים עם מוגבלות במשרד הבריאות, עדיין לא נמצא ייצור בטיחותי למסיכות חצי שקופות, העשויות ניילון בתוך מסגרת בד[. 6].

בתחום הסייבר, חוקר ישראלי בשם אוהד זיידנברג הקים מיזם בינלאומי להגנה על בתי החולים בארץ ובעולם מפני תקיפות סייבר. זיידנברג ושותפיו אוזכרו ברשימת WIRED25 של המגזין על פועלם להגנה על המגזר הרפואי[. 7].

כשנמשך והתארך המשבר הכלכלי, החלו חלק מהארגונים להתמודד עם קשיים תקציביים בשל ירידה בהיקף התרומות או תקציב המדינה שהיה תקציב המשכי. מצב זה פגע ביכולתן של חלק מהארגונים להמשיך ולספק את הסיוע החברתי שסיפקו[. 8].

הוקם באינטרנט יד זיכרון לנפטרי הקורונה למטרת הנצחת הנפטרים.

השלכות נפשיותעריכה

עם תחילת המשבר הזהירו באיגוד הפסיכיאטריה של ההסתדרות הרפואית מפני השלכות נפשיות קשות שעלולות להתרחש עקב החרדה מהנגיף[. 9].

במהלך המשבר ער"ן והקואליציה הישראלית לטראומה תגברו מוקד לעזרה נפשית, אשר הגיעו אליו אלפי שיחות. באגודת ניצן פתחו מוקד טלפוני לייעוץ להורים[. 10].

ב-31 במרץ חולה קורונה שאושפז בתחילה במצב קל בבית החולים פוריה ניסה לשים קץ לחייו ואושפז במיון כשמצבו קשה[. 11].

בדיון במשרד הרווחה ב-3 במאי נמסר כי שני גברים ושתי נשים התאבדו על רקע מקרי אלימות במשפחה במהלך המשבר[. 12].

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

פרסומים בגופים רשמיים
מפות
מחקרים
כתבות בתקשורת

הערות שולייםעריכה

פעולות למניעת ההתפשטות:

  1. ^ 1 2 3 COVID-19 Coronavirus Outbreak, by Worldometer, מתוך אתר Worldometer, נכון לתאריך 1 בדצמבר 2020, 02:37 שעון ישראל
  2. ^ "לא עבור כולן הבית הוא מקום בטוח להיות בו בזמן הסגר", באתר ‏מאקו
  3. ^ Coronavirus Incubation Period (COVID-19) - Worldometer, www.worldometers.info (באנגלית)
  4. ^ צו בריאות העם (שינוי רשימת מחלות מידבקות שבתוספת השנייה לפקודה), התש"ף-2020, קובץ התקנות 8334, 27 בינואר 2020, עמ' 464
  5. ^ איתמר אייכנר, נגיפי קורונה הובאו בחשאי לארץ במטרה לייצר חיסון, באתר ynet, 5 במרץ 2020
  6. ^ מנכ"ל משרד הבריאות: "חולה קורונה מאומת ראשון בישראל", כאן-תאגיד השידור הישראלי
  7. ^ התפרצות הקורונה: תלונה נגד מנהל "הפיראט האדום" באור יהודה, ynet, ‏2020-03-05
  8. ^ מואב ורדי ואיתי שיקמן, תיירים ששבו לקוריאה מישראל אובחנו עם קורונה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 22 בפברואר 2020
  9. ^ חן זנדר, נגיף הקורונה: כ-5,600 ישראלים שוהים בבידוד ביתי, באתר חדשות 13, 1 במרץ 2020
  10. ^ מעריב אונליין, ‏החמרה במצבו של נהג האוטובוס שחלה בקורונה: נזקק להנשמה מלאכותית, באתר מעריב אונליין, 6 במרץ 2020
  11. ^ אלי אשכנזי‏, נהג אוטובוס התיירים שחלה בקורונה במצב קשה החלים: "החודש הקשה בחיי", באתר וואלה! NEWS‏, 30 במרץ 2020
  12. ^ שירות כלכליסט ו-ynet, לראשונה: אובחן חולה קורונה בישראל שמקור הדבקתו לא ידוע; מספר החולים עלה ל-39, באתר כלכליסט, 8 במרץ 2020
  13. ^ כלכליסט ו-ynet, מאזן ביניים: 50 חולי קורונה אובחנו בישראל, באתר כלכליסט, 9 במרץ 2020
  14. ^ אסף רונאל, חוקרי המכון הביולוגי: ישראל הצליחה לשלוט על מגפת הקורונה, עד שהחלו חגיגות הפורים, באתר הארץ, 3 באפריל 2020
  15. ^ אין תשלום לנהג ודילול אוטובוסים: הגבלות בתחב"צ, באתר "סרוגים", 16 במרץ 2020
  16. ^ אלו תקנות החרום החדשות בגלל הקורונה, כיכר השבת
  17. ^ איתמר אייכנר ואלי סניור, למי מותר לצאת? כמה נוסעים במכונית? המדריך לתקנות החירום, באתר ynet, 20 במרץ 2020
  18. ^ ירושלים: בן 88 נפטר לאחר שנדבק בקורונה, באתר ‏מאקו
  19. ^ נעה לנדאו, יהושע (ג'וש) בריינר ואהרן רבינוביץ, התקנות החדשות נכנסות לתוקף: אסור להתרחק מהבית, הרכבת תופסק מהערב, באתר הארץ, 25 במרץ 2020
  20. ^ המשטרה התחילה לאכוף את ההנחיות: קנס ניתן לעובד חיוני שאישורו טרם הונפק, באתר ‏מאקו
  21. ^ ההגבלות החדשות: תיאסר התקהלות של יותר משני אנשים, תפילה - רק ביחידות - וואלה! חדשות, וואלה!News, ‏2020-03-30
  22. ^ אטילה שומפלבי, איתמר אייכנר, אלי סניור, אסף זגריזק, יואב זיתון, גלעד כהן ואיתי בלומנטל, עומסי תנועה לפני הסגר: "תהיה אכיפה חסרת תקדים"ם, באתר ynet, 7 באפריל 2020
  23. ^ מיטל יסעור בית-אור, ‏אושר: חובת חבישת מסכה במרחב הציבורי, באתר ישראל היום, 07 באפריל 2020
  24. ^ חבישת מסיכה מקטינה את סיכויי ההדבקה - צפו כיצד תוכלו להכין מסיכה משלכם בבית
  25. ^ רועי רובינשטיין, יעל פרידסון ואחיה ראב"ד, סגר שני: עשרות מחסומים וביטול חגיגות המימונה, באתר ynet, 14 באפריל 2020
  26. ^ איתמר אייכנר, הממשלה אישרה את הגבלות התנועה ביום הזיכרון, יום העצמאות והרמדאן, ynet, ‏22 באפריל 2020
  27. ^ כל ההקלות, כל ההגבלות: הרשימה המלאה, באתר כלכליסט, 20 באפריל 2020
  28. ^ איתמר אייכנר, סער הס ואליסף קוסמן, מה מותר, מה סגור. עושים סדר בהנחיות, באתר ynet, 25 באפריל 2020
  29. ^ איתמר אייכנר, פתיחת שווקים והסרת איסור השחייה: הצעדים הבאים להקלות במשק, באתר ynet, 30 באפריל 2020
  30. ^ מחוץ לישראל, בתי אבות, יישובים "אדומים" - בעלי תחלואה חמורה.
  31. ^ דנה ירקצי, מתי ייפתחו הקניונים ומה עם אירועי הספורט: הלו"ז להקלות החדשות (ארכיון)
  32. ^ מה מותר, מה עדיין אסור ומה צפוי בעתיד: כל ההקלות שאושרו אמש, הארץ ביקור בני משפחה ויציאה לקניון: אלו ההגבלות המעודכנות, מעריב (ארכיון)
  33. ^ ראייה שלמה לניהול השוטף של המגפה(עמ' 13), ‏10 במאי 2020 (ארכיון)
  34. ^ משרד הפנים, הנחיות לפתיחת חופי הרחצה-תוך עמידה בתו הסגול, מקור: ynet (ארכיון)| בתי הכנסת והמסגדים ייפתחו החל ממחר..., כאן-תאגיד השידור הישראלי
  35. ^ עוד דחייה בחזרת הרכבת: תשוב רק ב-8 ביוני, ynet, ‏24 במאי 2020
  36. ^ בתי הכנסת והמסגדים ייפתחו החל ממחר בכל הארץ, כאן-תאגיד השידור הישראלי
  37. ^ בר פלג (כתב הארץ), על המועדונים, טויטר, ‏26 במאי 2020
  38. ^ בנימין נתניהורה"מ נתניהו מודיע על ההקלות, בלי אזכור ההנחיות, טויטר, ‏26 במאי 2020
  39. ^ המסעדות נפתחות, עוד נוסעים במכוניות ובמוניות | המדריך להקלות החדשות, ynet, ‏27 במאי 2020
  40. ^ 1 2 בר סימן טוב: מזהים עלייה בתחלואה בקורונה - בעיקר בבתי הספר, news.walla.co.il, ‏29 במאי 2020 (ארכיון)
  41. ^ איכון השב"כ יופסק, ההקלות המתוכננות יידחו בשבוע, מעריב (ארכיון)
  42. ^ סוגרים בתי"ס, אסורה התקהלות: המקומות שיוכרזו כאזורים..., N12, ‏17 ביוני 2020
  43. ^ המטרה - סטטוס קוו בנדבקים: ההגבלות והעימותים בדיון, ynet, ‏29 ביוני 2020
  44. ^ הדאגה של משרד הבריאות והמתקפה של אדלשטיין: "אנחנו לא..., N12, ‏29 ביוני 2020
  45. ^ תמר טרבלסי חדד ואיתמר אייכנר, הלימודים בגנים עד ד' עם "ביה"ס של החופש הגדול" - עד 6 באוגוסט, באתר ynet, 26 במאי 2020
  46. ^ מתי ייכנסו לתוקף ההגבלות החדשות? מה שידוע עד כה, N12, ‏2 ביולי 2020
  47. ^ מדריך: מה פתוח, מה נסגר - ומתי כל ההגבלות נכנסות לתוקף?, news.walla.co.il (ארכיון)
  48. ^ N12 - ההגבלות המעודכנות: הקנס על מסכה הוגדל, אולמות האירועים..., N12, ‏8 ביולי 2020
  49. ^ כך תעבוד התחבורה הציבורית - עד להודעה חדשה | שאלות ותשובות, ynet, ‏8 ביולי 2020
  50. ^ הקלה בהגבלות בתחב"צ: האוטובוסים יחזרו לנסוע אחרי 22:00 החל ממחר, מעריב (ארכיון)
  51. ^ אזכור בדיון בכנסת, אתר הכנסת, ‏17 באוגוסט 2020
  52. ^ אדלשטיין על סדצקי: אם מישהו לא יכול להמשיך בקרב - המשימה שלי למצוא מחליף, כאן-תאגיד השידור הישראלי
  53. ^ N12 - השרים דנים: הקרב המסתמן בישיבת הממשלה, N12, ‏16 ביולי 2020
  54. ^ פחות משעה לכניסת ההגבלות: נתניהו וגנץ האריכו את פעילות המסעדות, news.walla.co.il (ארכיון)
  55. ^ N12 - לקראת סוף השבוע - אלו כל ההגבלות שנשארו בתוקף, N12, ‏24 ביולי 2020
  56. ^ N12 - קבינט הקורונה אישר: מתחמי הקניות ייפתחו בסופ"ש, N12, ‏5 באוגוסט 2020
  57. ^ משרדי הבריאות והתרבות סיכמו: הופעות חיות במתכונת "דרייב אין", ynet, ‏22 ביולי 2020
  58. ^ הגבלות הקורונה החדשות: מספר הנוסעים ברכב יוגבל, הנוכחות בעבודה תצומצם - וואלה! חדשות, וואלה!News, ‏9 באוגוסט 2020 (ארכיון)
  59. ^ מופעי התרבות חוזרים במרחבים פתוחים, הקהל יחולק לקבוצות של עד 20, ynet, ‏9 באוגוסט 2020
  60. ^ עד 30 איש בשטח פתוח, עד 20 בשטח סגור: הגבלות ההתקהלות החדשות - וואלה! חדשות, וואלה!News, ‏14 באוגוסט 2020 (ארכיון)
  61. ^ N12 - סיכום על הקלה בהגבלות על מסעדות קטנות: עד 20 איש..., N12, ‏15 באוגוסט 2020
  62. ^ דורון גזיתדיווח, Twitterרן בליצרדיווח, Twitter
  63. ^ מודל הרמזור ומתווה לתפילה באלול ובתשרי
  64. ^ תכנית הרמזור
  65. ^ פרטי התוכנית
  66. ^ יציאה מהבית
  67. ^ "הדגלים השחורים" לא יפגינו בבלפור במשך הסגר, "אין מצב" ימשיכו כרגיל, www.maariv.co.il
  68. ^ גמזו והגורמים הרפואיים התנגדו לסגר מוחלט - נתניהו דחה את עמדתם - וואלה! חדשות, וואלה!News, ‏24 בספטמבר 2020
  69. ^ רוטשטיין: "מתקרבים בממדים ליום כיפור, נצטרך ועדת חקירה", ynet, ‏24 בספטמבר 2020| פרופ' רפי ולדן: "הממשלה התקשקשה במשך 5 חודשים. להקים ועדת חקירה", ynet, ‏24 בספטמבר 2020|"בלי ועדת חקירה לאירועי הקורונה - לא נלמד כלום". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-2 באוקטובר 2020. 
  70. ^ חברי הליכוד
  71. ^ N12 - אסטרטגיית יציאה: כל נקודות המחלוקת ביציאה מהסגר, N12, ‏2020-10-12
  72. ^ https://twitter.com/ronnylinder/status/1315319201100435460/photo/2, Twitter
  73. ^ הקלות מעטות
  74. ^ N12 - יוצאים מהסגר: הוסרה הגבלת התנועה, גנים ועסקים חוזרים..., N12, ‏2020-10-17
  75. ^ "איי תיירות": התוכנית להצלת אילת וים המלח - שתוצג בקבינט הקורונה, כאן | אדלשטיין לקראת פתיחת האיים הירוקים: "אילת הייתה בגסיסה", ynet, ‏17 בנובמבר 2020
  76. ^ נוב ראובני, גמזו: יש אור ירוק לקבינט להמשיך בהקלות הבאות, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 28 באוקטובר 2020
  77. ^ הקלות חדשות
  78. ^ "פתיחת חנויות הרחוב: "רע הכרחי" או דהרה לסגר שלישי?". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-7 בנובמבר 2020. 
  79. ^ הפקרות במוסדות החמ"ד: חוזרים ללימודים בניגוד להמלצת משרד הבריאות, www.makorrishon.co.il
  80. ^ המומחים לקבינט הקורונה: רף ההדבקה מזנק - והממשלה לא עושה דבר, חדשות 13
  81. ^ מתלבטים על סגר לילי; נתניהו התייעץ עם מנהיגים בשיחת זום, ynet, ‏2020-11-10
  82. ^ N12 - בכירים בממשלה: ההקלות בסגר יעצרו, יש עלייה בנדבקים, N12, ‏2020-11-17
  83. ^ "קבינט הקורונה החליט: יחודשו הלימודים בכל הכיתות בערים ירוקות וצהובות, פיילוט בקניונים". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-24 בנובמבר 2020. 
  84. ^ קבינט הקורונה: המנהלים יחליטו אילו שכבות יחזרו ללימודים ביום ראשון, Haaretz הארץ
  85. ^ התוכנית של משרד הבריאות: סגר נושם של שלושה שבועות, כאן
  86. ^ "קורונה: עדכונים בערוץ טלגרם של משרד הבריאות". 
  87. ^ 1 2 אתר משרד הבריאות, נכון ל-30 בנובמבר 2020 בשעה 21:39 שעון ישראל
  88. ^ 1 2 מספר תושבים בכל ישוב לפי נתוני למ"ס לסוף 2019
  89. ^ דוח מס' 7 של הוועדה המיעצת למל"ל בראשות ניצה קסיר, כיצד לצאת מסגר מס' 2 ולהימנע מסגר מס' 3 :מעבר למודל טיפול דיפרנציאלי לאיתור מראש של מוקדי תחלואה בישראל תוך שימוש במדדי צפיפות ומאפיינים דמוגרפיים, כלכליים וחברתיים נוספים לצד המשתנים האפידמיולוגיים, המטה לביטחון לאומי (מל"ל), ‏אוקטובר 2020
  90. ^ אדריאן פילוט, דו"ח מסכם לקבינט הקורונה: "התחלואה באזורים חרדיים - פי חמישה מהממוצע הארצי", באתר כלכליסט, 13 באוקטובר 2020
  91. ^ אסף צחור-שי וניצה (קלינר) קסיר, על קורונה, צפיפות וערים חרדיות, המכון החרדי למחקרי מדיניות, ‏אפריל 2020
  92. ^ ענבר טויזר, משרד הבריאות: הנחיות לטיפול בחשד לנושאי "הנגיף הסיני", באתר ynet, 23 בינואר 2020
  93. ^ נופלים כמו זבובים: מחלקות שלמות נשלחו לבידוד - ובתי החולים יעברו לעבודה במשמרות, TheMarker, ‏21 במרץ 2020
  94. ^ כך ייראה בית החולים לחולי קורונה בישראל, ynet, ‏17 במרץ 2020
  95. ^ כאן חדשות, דיווח, טוויטר (ארכיון)
  96. ^ "בתי החולים: אנחנו בבור תקציבי, 10,000 עובדים בסכנת פיטורים". TheMarker. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2020-09-02. בדיקה אחרונה ב-11 ביולי 2020. | מעקב: האם מטפלים בכישלונות שהביאו להתפרצות?, N12, ‏14 ביולי 2020
  97. ^ הושגה הסכמה לסיום שביתת האחיות שהחלה היום, ynet, ‏20 ביולי 2020
  98. ^ פרופ' גמזו: אם נטיל סגר על ערים אדומות - הוא יכלול הגבלות תנועה, כאן| אפרתי, עידו (11 באוגוסט 2020). "יחידות לטיפול נמרץ נסגרות בשל ריבוי חולי קורונה, ובבתי החולים מצביעים על סימני קריסה". הארץ (בעברית). ארכיון ארכיון מהמקור מ-2020-09-02. בדיקה אחרונה ב-11 באוגוסט 2020. 
  99. ^ איתי גל, זו התרופה הניסיונית שמקבל חולה הקורונה המאושפז בביה"ח פוריה, באתר ynet, 6 במרץ 2020| רוני לינדרתרופה לקורונה? הטיפול שהביא לתפנית במצבו של הנהג החולה, באתר TheMarker‏, 13 במרץ 2020
  100. ^ ישראל דיפנס| הפיתוחים של יחידה 81
  101. ^ מיטל יסעור בית-אור, ‏לא נספיק לבדוק את כל דגימות הקורונה, באתר ישראל היום, 24 בפברואר 2020
  102. ^ אדריאן פילוט, המעבדות קורסות, ולישראל אין מושג כמה באמת חולים, באתר כלכליסט, 12 במרץ 2020
  103. ^ מיטל יסעור בית-אור, ‏משרד הבריאות יקצר את ההמתנה לתוצאות בדיקות הקורונה, באתר ישראל היום, 13 במרץ 2020
  104. ^ סיון חילאי, מעבדות נוספות, ועבודה מסביב לשעון: כך מתגברים את מערך בדיקות הקורונה, באתר ynet, 15 במרץ 2020
  105. ^ סיון חילאי ואלכסנדרה לוקש, יותר מעשרים אנשי צוות רפואי נדבקו בקורונה: "חסר מיגון בסיסי", באתר ynet, 16 במרץ 2020
  106. ^ גלית עדות, "מסתובבים ביננו אלפי חולים שאנחנו לא יודעים מהם. אנחנו מתקרבים בצעדי ענק לאיטליה", המקום הכי חם בגיהנום, 16 במרץ 2020
  107. ^ נתניהו: "הנחיתי להגיע ל-5,000 בדיקות יומיות - בצמרת העולמית", ynet, ‏19 במרץ 2020
  108. ^ מיטל יסעור בית-אור, ‏האוצר לא אישר שעות נוספות: צמצום בבדיקות הקורונה בסוף השבוע, באתר ישראל היום, 20 במרץ 2020
  109. ^ יואב איתיאל‏, מתחם בדיקות הקורונה בחיפה נפתח ..., באתר וואלה! NEWS‏, 24 במרץ 2020| נפתחו מתחמי בדיקות קורונה נוספים: "תורמים למאמץ", ynet, ‏24 במרץ 2020| רעננים, רוצים להיבדק? תחנת "היבדק וסע" נפתחה בטירה. מכבי תציב עמדת בדיקות קורונה ב...כפ"ס, צומת השרון רעננה, ‏2 באפריל 2020
  110. ^ מערכת אתר צה"ל, כך נראית המעבדה הצה"לית לזיהוי הקורונה, באתר צה"ל, 24 במרץ 2020
  111. ^ סיון חילאי, כמות הבדיקות עלתה, אך לא מספיקים לטפל בהן: "יד ימין לא יודעת מיד שמאל", באתר ynet, 27 במרץ 2020
  112. ^   ציוץ של כאן חדשות ברשת החברתית טוויטר, 26 באפריל 2020| מאור צור, נדב איל, אבדו פרטי כמה חולי קורונה: סיירת מטכ"ל מעורבת בניסיון לאתרם, באתר חדשות 13, 26 במרץ 2020
  113. ^ משרד הבריאות: תוך שבועיים נבצע 30 אלף בדיקות מדי יום - חדשות בריאות ורפואה, ערוץ 7
  114. ^ ההבטחה ל-30 אלף בדיקות נעלמה, ומספרן כבר לא נחשף, ynet, ‏7 באפריל 2020
  115. ^ מחדל הבדיקות: המחסור, הביטולים וטרטור החולים, ynet, ‏5 באפריל 2020
  116. ^ הצלחה באיתור חומר חלופי לבדיקות הקורונה: "נוכל לעבוד לפחות שבועיים", ynet, ‏2 באפריל 2020| מחדל הבדיקות: בניגוד להצהרות – המדינה תוכל לבצע רק 12 אלף בדיקות קורונה ביום, כאן-תאגיד השידור הישראלי
  117. ^ ""נספק חומרים לעוד 12 אלף בדיקות קורונה ביום לפחות"". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-8 באפריל 2020. | תמונת מצב: 9,248 חולי קורונה אובחנו בישראל, 65 נפטרו, ynet, ‏7 באפריל 2020
  118. ^ עשרות אלפי בדיקות קורונה עושות את דרכן מסיאול לישראל, מעריב
  119. ^ Total COVID-19 tests per 1,000 people, Our World in Data
  120. ^ "בגל ההתפרצות השני של הקורונה המעבדות יקרסו", ישראל היום
  121. ^ "אוניברסיטת ת"א וחיל הרפואה יבצעו 5,000 בדיקות נוגדנים בצה"ל". TheMarker. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2020-05-21. בדיקה אחרונה ב-14 במאי 2020. 
  122. ^ אסתי פרזדיווח, Twitter, ‏7 בספטמבר 2020
  123. ^ אחרי פסח לא נוכל לחזור לחיים נורמליים. זו האמת, ויש לומר אותה בבירור, הארץ
  124. ^ ככל שתוצאת בדיקת הקורונה תגיע מהר יותר - הסיכוי להדביק..., N12, ‏12 באפריל 2020
  125. ^ "התנאי הקריטי ליציאה מהסגר: תוצאות לבדיקות קורונה בתוך 24 שעות - לעומת 8 ימים כיום". TheMarker. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2020-04-21. בדיקה אחרונה ב-20 באפריל 2020. 
  126. ^ עירית אבישר, פרופ' גרוטו בוועדת הקורונה: "בסוף החודש נגיע ל-24 אלף בדיקות ביום", כלכליסט, ‏16 באפריל 2020
  127. ^ מיטל יסעור בית-אור, ‏קופות החולים יפתחו בשבוע הבא מרפאות ייעודיות לבדיקות קורונה, באתר ישראל היום, 2 באפריל 2020| מואב ורדיריאיון עם אילנה דיין, טוויטר
  128. ^ נדב איל, דיווח על הקמת המערך
  129. ^ גלי וינרב, האם ההצהרה על 10,000 בדיקות קורונה ביום הייתה בכלל ריאלית, גלובס, ‏5 באפריל 2020
  130. ^ אחרי פסח לא נוכל לחזור לחיים נורמליים. זו האמת, ויש לומר אותה בבירור, אתר
  131. ^ עמיחי שטיין, דיווח, Twitter
  132. ^ מומחים לחצו לזרז את הבדיקות למבודדים, אך סדצקי סירבה - עד שהתחלף מנכ"ל, Haaretz הארץ
  133. ^ N12 - המערך האפידמיולוגי קורס: "אנחנו כבר באפיסת כוחות", N12, ‏2020-07-04
  134. ^ משרד הבריאות מקצר חקירות אפידמיולוגיות, פחות אנשים יידרשו לבידוד, ynet, ‏10 ביולי 2020
  135. ^ תוצאה תוך יממה: ישראל מקימה "מערך איתור קורונה" כמו בטאיוואן, חדשות 13
  136. ^ נדב איילתכנית ההקמה, טויטר
  137. ^ אדריאן פילוט, מערך סיכול של 30 עובדים ותא"ל במיל' ינסה למנוע עוד התפרצות, כלכליסט, ‏13 במאי 2020 (ארכיון)
  138. ^ כאן חדשות, דיווח של מואב ורדי, טוויטר, ‏8 ביוני 2020
  139. ^ נדב איל, דיווח, טוויטר
  140. ^ נדב אייל, תכנית מפורטת להיערכות לאומית בנוכחות הקורונה, טוויטר, ‏28 ביולי 2020 (ארכיון)
  141. ^ N12 - השיפור במערך החקירות: 4 שעות ליצירת קשר עם חולה, N12, ‏2020-11-03
  142. ^ איתמר אייכנר ואטילה שומפלבי, המוסד הביא 100 אלף בדיקות. גרוטו: "זה לא מה שחסר", באתר ynet, 19 במרץ 2020
  143. ^ אודי עציון, אינוויטק מרעננה תספק למשרד הביטחון 1,000 מכונות הנשמה, באתר כלכליסט, 22 במרץ 2020
  144. ^ טל שניידר, ‏נתניהו: "אם לא נראה שיפור, ייתכן שנצטרך להיכנס לסגר מלא", באתר גלובס
  145. ^ מערכת אתר צה״ל, ״אנחנו בשבילכם, לא עד חצי המלכות - אלא כל המלכות״, באתר צה"ל, 26 במאי 2020
  146. ^ אודי עציון, נגיף הקורונה מכניס את רפאל והתעשייה האווירית לשדה קרב חדש, באתר ynet, 31 במרץ 2020
  147. ^ דו"ח של הכנסת: רק 1,437 מכונות הנשמה בישראל, באתר "סרוגים", 26 במרץ 2020
  148. ^ ועדה משותפת למועצה הלאומית לביואתיקה, ללשכה לאתיקה של ההסתדרות הרפואית בישראל ולמשרד הבריאות, נייר עמדה של הוועדה הציבורית לתיעדוף חולים קשים בתקופת מגפת הקורונה, משרד הבריאות, ‏אייר תש"פ – מאי 2020
  149. ^ איתי בלומנטל, שני מיליון מסכות בדרך: טיסת מטען מיוחדת לסין, באתר ynet, 4 באפריל 2020
  150. ^ הקופות הודיעו שיש חיסוני שפעת לכולם - משרד הבריאות מכחיש, ynet, ‏2020-11-13
  151. ^ ""נתניהו לחוץ, יש כאוס, אנחנו באיחור עצום. הוא ינסה לקושש כמה אלפי מנות חיסון אצל טראמפ ומרקל"". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-12 בנובמבר 2020. 
  152. ^ ynet, בינה מלאכותית ושאלונים לציבור - כך מתכוונים מדעני מכון ויצמן לנבא מראש היכן בדיוק יתפשטו נגיפי הקורונה, באתר ynet, 15 במרץ 2020| שני אשכנזי, זה המבחן שעשוי להבחין בסימני קורונה מוקדמים, ואתם יכולים לבצע אותו לבד, גלובס, ‏2 באפריל 2020| מיטל יסעור בית־אור, ‏קורונה, באתר ישראל היום, 29 במרץ 2020
  153. ^ רפאל קאהאן, הייתם סמוך לחולה קורונה? אפליקציה חדשה של משרד הבריאות תאתר זאת, באתר כלכליסט, 23 במרץ 2020
  154. ^ שני אשכנזי, משרדי הבריאות והביטחון חתמו על הסכם עם מיי הריטג' לביצוע 10,000 בדיקות קורונה ביום, גלובס, ‏23 באפריל 2020
  155. ^ מערכת דוקטורס אונלי, גמזו מאמץ מודל של מומחה מ"איכילוב" לחיזוי תחלואת הקורונה בישראל, דוקטורס אונלי Doctors Only
  156. ^ N12 - התחלואה הסמויה נחשפת: המודל שמתריע מפני התפרצות "גם..., N12, ‏2020-10-28
  157. ^ "מבקר המדינה על המוכנות להתפרצות מגפה: "אין מספיק מיטות, אין תוכנית להשלמת הפערים"", מעריב, ‏23 במרץ 2020| הדו"ח בפורמט PDF
  158. ^ יעל פרידסון, איתי בלומנטל ואדיר ינקו, הקורבן הרביעי בדיור המוגן בירושלים: נפטרה חולת קורונה בת 98, באתר ynet, 2 באפריל 2020| אחרי שבועיים: החלו בדיקות קורונה לדיירי "מגדל נופים" בירושלים, באתר ynet, 26 במרץ 2020| 12 נפטרים בבית אבות 'משען': המשטרה פתחה בחקירה, באתר "סרוגים", 10 באפריל 2020
  159. ^ מסתמן שהנגיף אינו מצוי בחלל הגרון אלא בתוך הריאות.
  160. ^ סיון חילאי, הקריטריונים ישונו? "90% מהבקשות לבדיקות קורונה נפסלות", באתר ynet, 11 במרץ 2020| רוני לינדרמשחררים את צוואר הבקבוק: שורת צעדים להגדלת מספר בדיקות הקורונה, באתר TheMarker‏, 14 במרץ 2020
  161. ^ חומי ברמן, 15 עובדים בבתי החולים הדסה בי-ם התגלו כחולים בנגיף הקורונה, JDN - חדשות, ‏26 במרץ 2020
  162. ^ מהיום: בדיקות קורונה דרך קופת חולים מכבי, N12, ‏5 באפריל 2020
  163. ^ יותר בדיקות ו"אזורים אדומים": המתווה המסתמן לבלימת הקורונה בבתי האבות, news.walla.co.il (ארכיון)
  164. ^ "משרד הבריאות: פחות בדיקות למחלימים, חלק ימתינו יותר עד השחרור". TheMarker. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2020-05-12. בדיקה אחרונה ב-4 במאי 2020. 
  165. ^ אדלשטיין משנה את המדיניות: "נרחיב את הבדיקות למי שאין..., N12, ‏31 במאי 2020
  166. ^ מדיניות הבדיקות שוב משתנה, השרים נקראו להיבדק, ynet, ‏5 ביוני 2020
  167. ^ משרד הבריאות הורה לקופות החולים: לא לבדוק אנשים ללא תסמיני קורונה, news.walla.co.il (ארכיון)
  168. ^ מהשבוע: עובדי המוסדות הגריאטריים יעברו בדיקת קורונה אחת לשבוע, כאן-תאגיד השידור הישראלי
  169. ^ עוד תוכנית של משרד הבריאות: בדיקת מערכות ביוב של בתי האבות, כאן-תאגיד השידור הישראלי
  170. ^ N12 - משרד הבריאות משנה מדיניות: כל מה שהיה במגע עם חולה..., N12, ‏3 באוגוסט 2020
  171. ^ עידו אפרתיכמה קשה מצבם של החולים הקשים בישראל? "הארץ" מסביר, באתר הארץ, 9 ביולי 2020
  172. ^ בועז אפרת‏, ליצור אחידות בהגדרות: משרד הבריאות עדכן את סיווג מצב החולים בקורונה, באתר וואלה! NEWS‏, 12 ביולי 2020
  173. ^ יאיר קראוס, ‏עלייה במספר החולים קשה: שינוי הקריטריונים אינו הגורם, בעיתון מקור ראשון, 15 ביולי 2020
  174. ^ 1 2 כאן חדשותהמשנה למנכ"ל שיבא, פרופ' ארנון אפק, Twitter, ‏4 ביולי 2020
  175. ^ "קורונה היא המחלה הקלה הקשה ביותר. זה לא אומר שאי אפשר לעצור אותה". הארץ (בעברית). 20 ביולי 2020. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2020-07-25. בדיקה אחרונה ב-24 ביולי 2020. 
  176. ^ דניאל אדלסון, שליח ynet ו"ידיעות אחרונות" לסין, בחזרה מסין, בלי בדיקה בנתב"ג, באתר ynet, 2 בפברואר 2020
  177. ^ שאול אמסטרדמסקי, דיווח, טויטר, ‏29 במאי 2020| דנה ירקצי, מאיה הורודניצ'אנו ובועז אפרת, השרים אישרו: הלימודים יימשכו כסדרם, למעט במוקדי תחלואה ..., news.walla.co.il, ‏30 במאי 2020
  178. ^ N12 - תוכנית הפרויקטור למלחמה בקורונה נחשפת: כל הפרטים, N12, ‏26 ביולי 2020
  179. ^ הצבא תופס פיקוד על הערים החרדיות, ישראל היום, ‏4 באפריל 2020
  180. ^ חסן שעלאן, התפרצות קורונה בצפון: ראש המועצה חסם כביש בין שני יישובים ערביים, באתר ynet, 10 באפריל 2020
  181. ^ מעריב אונליין, ‏משרד הבריאות: ישנה רמת תחלואה גבוהה מאוד בדיר אל אסד, באתר מעריב אונליין, 15 באפריל 2020
  182. ^ משפחה נדבקה בקורונה: תושבי נווה עופר בת"א התבקשו להישאר בבית, ynet, ‏18 במאי 2020
  183. ^ בעקבות העלייה הדרמטית בתחלואה: אלו היישובים בהם הוטלו הגבלות, מעריב (ארכיון)
  184. ^ אלו הקריטריונים שהכניסו את רעננה ויבנה לרשימה הבעייתית, ynet, ‏9 ביולי 2020
  185. ^ הנחיות לישובים לפי תוכנית הרמזור, משרד הבריאות
  186. ^ צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש 2019) (בידוד בבית חולים) (הוראת שעה), התש"ף-2020, קובץ התקנות 8351, 12 בפברואר 2020, עמ' 620
  187. ^ צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש 2019) (הוראות למעסיק של עובד בבידוד בית) (הוראת שעה), התש"ף-2020, קובץ התקנות 8342, 4 בפברואר 2020, עמ' 526
  188. ^ תעודת מחלה גורפת לעובד השוהה בבידוד לפי צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית) (הוראת שעה), התש"ף-2020 – עדכון, באתר משרד הבריאות, 24 בפברואר 2020 מפסידים עבודה בגלל הקורונה? דעו את זכויותיכם, באתר כלכליסט, 5 במרץ 2020
  189. ^ עמרי מילמן, במקום בידוד ביתי: משרד הביטחון מקים שלושה מתקני החלמה קבוצתיים לחולי קורונה קלים, באתר כלכליסט, 13 במרץ 2020| קובי פינקלר, פרוייקט מלוניות הבידוד יוצא לדרך, באתר ערוץ 7, 16 במרץ 2020
  190. ^ בר פלג, משרד הבריאות מתכנן לאשפז חולי קורונה במרכז גריאטרי בראשון לציון, העירייה מתנגדת, באתר הארץ, 11 במרץ 2020
  191. ^ רענן בן צור, מחאה נגד פינוי קשישים לטובת מחלקת קורונה: "גזר דין מוות", באתר ynet, 24 במרץ 2020
  192. ^ לירן לוי‏, גבר בן 47 מתל אביב נעצר על ידי המשטרה בחשד להפרת צו בידוד, באתר וואלה! NEWS‏, 14 במרץ 2020| איתי בלומנטל, תיעוד: שופינג במקום בידוד ביתי נגמר במעצר צעירה בתל אביב, באתר ynet, 15 במרץ 2020
  193. ^ שירות כלכליסט ו-ynet, 193 חולים בישראל; המשטרה פתחה 20 תיקים נגד מפרי בידוד, באתר כלכליסט, 14 במרץ 2020| איציק סבן, ‏אכיפת הבידוד עולה מדרגה: יוקם כוח מיוחד בשיתוף המשטרה לאיתור מפרים, באתר ישראל היום, 8 במרץ 2020
  194. ^ תקנות שעת חירום (הסמכת שירות הביטחון הכללי לסייע במאמץ הלאומי לצמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020, קובץ התקנות 8393, 17 במרץ 2020, עמ' 782
  195. ^ יקי אדמקר‏, ועדת חוץ וביטחון חשפה: שב"כ בוחן פירוט שיחות של חולי קורונה, באתר וואלה! NEWS‏, 26 במרץ 2020
  196. ^ נגיף הקורונה, משרד הבריאות
  197. ^ ענבר טויזר ואיתי בלומנטל, בהלת נגיף הקורונה: שר הבריאות אסר על טיסות מסין לישראל, באתר ynet, 30 בינואר 2020| צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית) (הוראת שעה) (תיקון), התש"ף-2020, קובץ התקנות 8354, 17 בפברואר 2020, עמ' 640
  198. ^ יואב זיתון, הגבלות הקורונה בצה"ל: צמצום טקסים, ביטול תרגילים ואיסור לטוס לחו"ל, באתר ynet, 5 במרץ 2020| אמיר בוחבוט ודנה ירקצי‏, בהלת הקורונה: נסיעת הרמטכ"ל לארה"ב תידחה למועד אחר, באתר וואלה! NEWS‏, 4 במרץ 2020
  199. ^ נסגר הגבול היבשתי עם מצרים, Passportnews, ‏8 במרץ 2020
  200. ^ תומר הדר, רשות שדות התעופה סוגרת את טרמינל 1, באתר כלכליסט, 8 במרץ 2020
  201. ^ איתמר אייכנר, איתי בלומנטל ואמיר אלון, ההכרעה נפלה: כל מי שיגיע לישראל מחו"ל ייכנס לבידוד ביתי לשבועיים, באתר ynet, 9 במרץ 2020
  202. ^ ג'וש ארונסון, ‏תחנת הרכבת בנתב"ג תיסגר לבאי הטיסות הנכנסות לישראל, באתר מעריב אונליין, 10 במרץ 2020| נמל התעופה רמון יסגר בלילות, באתר ערוץ 7, 16 במרץ 2020
  203. ^ רשות שדות התעופה: "היקף הפעילות בנתב"ג צנח ב-98%, נבצע החלטות דרמטיות", גלובס, ‏30 במרץ 2020
  204. ^ הדר קנה, "הישראלים יוכלו לטוס למדינות ירוקות - בלי בדיקות קורונה ובלי בידוד בחזרה", באתר TheMarker‏, 29 ביולי 2020
  205. ^ N12 - פעם נוספת: התפרצות קורונה בבית אבות משען בבאר שבע, N12, ‏17 ביולי 2020
  206. ^ תרחיש האימים שהציג נתניהו לשרים בישיבת הממשלה הלילית, N12, ‏24 במרץ 2020| מהדורת חדשות 12אמירתו של ברבש, N12, דקה 9:30, ‏24 במרץ 2020
  207. ^ רוני לינדר ושלי אפלברג, מספרים קשים לעיכול: תרחיש האימים שדחף את ישראל לצעדים חסרי תקדים, באתר TheMarker‏, 17 במרץ 2020
  208. ^   ציוץ של שאול אמסטרדמסקי ברשת החברתית טוויטר, אפריל 2020
  209. ^ חזרת המשק בהדרגתיות: אסטרטגיית היציאה מהמשבר של משרד הבריאות, חדשות 13
  210. ^ לפחות 5 תוכניות ליום שאחרי קורונה: חוכמת המונים או בלאגן?, כאן-תאגיד השידור הישראלי
  211. ^ נדב איילדוח: הסרת המגבלות עלולה לגרום ל-6,000 מונשמים בישראל עד יולי - במקרה של מקדם של כ-1.2, חדשות 13, ‏22 באפריל 2020
  212. ^ לפי הנתונים מ-10 באפריל באתר worldmeters.
  213. ^ הוסרו המסכות: חברי הכנסת תועדו מתקרבים זה לזה ומתקהלים..., N12, ‏7 במאי 2020
  214. ^ דורון קדוש (כתב גלי צה"ל), דיווח, טוויטר, ‏28 במאי 2020
  215. ^ כמה תלמידים חלו בכל בית ספר - הפילוח העדכני, N12, ‏29 במאי 2020
  216. ^ יאיר קראוס, ציוץ בטוויטר
  217. ^ "רק" 135 חולי קורונה חדשים השבוע, אושרו הקלות לקיום אירועים, ynet, ‏15 במאי 2020
  218. ^ החשש שמונע הקלות נוספות: ויכוח על פתיחת המסעדות, N12, ‏14 במאי 2020
  219. ^ אבי בליזובסקי, מחקר גנומי מאוני' ת"א: כ-70% משרשרות ההדבקה של הקורונה מקורן מארה"ב והשאר מאירופה, הידען, ‏19 במאי 2020| N12 – כך השפיע האיחור בעצירת הטיסות מארה"ב על התפשטות הקורונה..., N12, ‏17 במאי 2020
  220. ^ "עלייה מדאיגה: 78 חולי קורונה חדשים התגלו אתמול, זינוק במקרים בבתי ספר". TheMarker. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2020-05-30. בדיקה אחרונה ב-29 במאי 2020. 
  221. ^ כאן חדשותגרף המתאר את העלייה, Twitter, ‏4 ביולי 2020
  222. ^ אשכנזי, שני. "בישראל עדיין אין כלי לניהול יעיל של מערך החקירות האפידמיולוגיות". Globes. בדיקה אחרונה ב-19 בנובמבר 2020. 
  223. ^ תוכנית ההצלה שאמורה הייתה למנוע את הגל השני - ונתניהו גנז, חדשות 13
  224. ^ חוק איכון הטלפונים: הפתרון הקל לכשלים של הממשלה, N12, ‏25 ביוני 2020
  225. ^ נדב איילהדו"ח של מכון גרטנר, טויטר, ‏28 ביוני 2020
  226. ^ ""כל עיר תקבע את גורלה": תוכנית "הרמזורים" של גמזו להורדת התחלואה". TheMarker. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2020-08-20. בדיקה אחרונה ב-6 באוגוסט 2020. 
  227. ^ "דגל אדום מהברומטר של גמזו: "על סף אובדן שליטה, ימותו לא רק אנשים עם קורונה"". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-11 בספטמבר 2020. 
  228. ^ נתוני משרד הבריאות: חולי קורונה מאכלסים כ–40% מהמיטות הפנימיות וכ–15% מחדרי המיון, Haaretz הארץ
  229. ^ "ישראל צועדת בעיניים פקוחות לגל תחלואה נוסף — עוד לפני החיסון". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-26 בנובמבר 2020. 
  230. ^ מחדל הגל הראשון: הממשלה התעלמה ממסקנות מערכת הביטחון, מעריב (ארכיון)
  231. ^ כמו חקיקה של הוראת שעה בחוק יסוד: משק המדינה
  232. ^ יקי אדמקר ודניאל דולב, החוק המאפשר מעקב של המשטרה אחרי מבודדי הקורונה הוקפא, news.walla.co.il (ארכיון)
  233. ^ תומר גנון, כלכליסטדיון בוועדת חו"ב, טוויטר
  234. ^ תומר גנון, עתירה לבג"צ נגד איסוף המידע על חולי קורונה: "אין פיקוח על עוצמת הפגיעה בפרטיות", כלכליסט, ‏17 במרץ 2020 (ארכיון)
  235. ^ חן מענית, טל שניידר, "גלובס" מצטרף לעתירה לגילוי פרוטוקולים של ישיבות הממשלה, גלובס, ‏7 באפריל 2020| שאול אמסטרדמסקי, פרוטוקולי הדיונים| החלטות גורליות ברבע שעה, ליצמן נעדר מדיונים, כאן, ‏23 באפריל.
  236. ^ מבקר המדינה החל בבדיקת ניהול משבר הקורונה: ייפגש עם..., N12| מבקר המדינה מבהיר: נתניהו יעמוד לביקורת בבדיקת התנהלות הממשלה במשבר..., כאן, ‏מאי ויוני 2020| הטכנולוגיה של שב"כ נכשלה, הקריטריונים למענקים מעוותים | מבקר המדינה, וואלה!News| עידו אפרתי. "דו"ח מבקר המדינה על משבר הקורונה לא עוסק בניהול משבר הקורונה". הארץ (בעברית). בדיקה אחרונה ב-26 באוקטובר 2020. 
  237. ^ אורן פרסיקו, במשרד ראש הממשלה סירבו להגיב לפניות בנוגע למנהגו של נתניהו להימנע מלענות לשאלות, באתר העין השביעית, 20 באפריל 2020
  238. ^ ירון דקל, מאחורי השקפים והריאיונות: כך מתנהלת המלחמה התקשורתית בקורונה, youtube, ‏27/03/2020
  239. ^ "כשהיקפי התמותה יעלו, יגידו שלא עשינו מספיק", www.makorrishon.co.il, ‏2020-03-26
  240. ^ מערכת אתר צה״ל, הושק פורטל חירום לאומי ומוקד טלפוני ייעודי, באתר צה"ל, 18 במרץ 2020
  241. ^ יומן עדכונים
  242. ^ מייסד נגישות ישראל בקריאה לשר הבריאות: "הקפידו על הסדרי נגישות לאנשים עם מוגבלות וקשישים בהערכויות הנגזרות מהמשבר", באתר נגישות לישראל, 19 במרץ
  243. ^ משרד הבריאות, שומרים מרחק על 2 מטרים!, יוטיוב
  244. ^ משרד הבריאות, כדי למנוע התפרצות מחודשת חייבים להקפיד על שלושה כללים חשובים, פייסבוק, טלויזיה
  245. ^   עוצרים את שרשרת ההדבקה (מונגש), סרטון באתר יוטיוב (אורך: 1:00)| אורלי הררי, הבקשה של האיטלקים ממשרד הבריאות בישראל, באתר ערוץ 7, 31 במרץ 2020
  246. ^ فيروس كورونا - وزارة الصحة, נגיף (בערבית)
  247. ^ [https://info.oref.org.il/12402-ar/Pakar.aspx معلومات وتعليمات للمواجهة مع حالة الطوارئ], info.oref.org.il (ארכיון)
  248. ^ "סיפור ההצלחה של הקורונה: כך ריסקו הערבים בישראל את העקומה". TheMarker. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2020-05-30. בדיקה אחרונה ב-20 במאי 2020. 
  249. ^ החרגת מערת המכפלה, בחדרי
  250. ^ דעה: החרדים של דנה ויס, באתר גלובס
  251. ^ ד"ר אסף מלחי, ד“ר גלעד מלאך, ד"ר שוקי פרידמן, כיצד מתמודד המגזר החרדי עם נגיף הקורונה?
  252. ^ ynet, עיתון חירום לציבור החרדי: "קורונה דוחה שבת", באתר ynet, 26 במרץ 2020| "עדיף בבית בחיים – מאשר בבית החיים": משרד הבריאות מחדד מסרים לציבור החרדי, באתר ‏מאקו
  253. ^ גד פרץ, ‏שערוריית הטלפונים הכשרים: הוגשה תלונה למבקר המדינה, באתר גלובס, 16 באפריל 2020

אחר:

  1. ^ אמיר אלון, אלפי קשישים נשארו בבית: "הקורונה פוגעת קודם כל במבוגרים", באתר ynet, 16 במרץ 2020
  2. ^ אתר "המנהיגות האזרחית", עדכון מהשולחן העגול, 19 במרץ 2020
  3. ^ לין לוי, "בבוקר אחד כל מפעל חיי נגמר", באתר ynet, 21 במרץ 2020
  4. ^ תוך עשר שעות: מיליון ורבע שקלים ליתומי הקורונה, באתר בחדרי חרדים, 31 במרץ 2020
  5. ^ משבר הקורונה נראה כירח דבש בין תושבי מזרח ירושלים לבין העירייה, הארץ
  6. ^ משרד הבריאות לא אישר אף אחת מהמסיכות השקופות, בעמוד הפייסבוק של המרכז הישראלי ללימודי חירשות, 21 במאי 2020
  7. ^ "Meet This Year’s WIRED25: People Who Are Making Things Better". Wired (באנגלית). ISSN 1059-1028. בדיקה אחרונה ב-13 בספטמבר 2020. |"Meet This Year’s WIRED25: People Who Are Making Things Better". Wired (באנגלית). ISSN 1059-1028. בדיקה אחרונה ב-13 בספטמבר 2020. 
  8. ^ עמית, חגי (26 בנובמבר 2020). "מיליארד שקל מתקציבי העמותות תקועים בממשלה - כי נתניהו לא מעביר תקציב". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-26 בנובמבר 2020. 
  9. ^ אחיה ראב"ד, חולה קורונה בן 34 קפץ מקומה 3 בביה"ח פוריה, מצבו קשה, באתר ynet, 31 במרץ 2020
  10. ^ נועם (דבול) דביר, ‏קורונה, באתר ישראל היום, 15 במרץ 2020
  11. ^ אחיה ראב"ד, חולה קורונה בן 34 קפץ מקומה 3 בביה"ח פוריה, מצבו קשה, באתר ynet, 31 במרץ 2020
  12. ^ לי ירוןמשרד הרווחה: ארבעה בני אדם התאבדו בעקבות אלימות במשפחה מפרוץ המגפה, באתר הארץ, 3 במאי 2020
מגפת הקורונה
קורונה
SARS-CoV-2 (נגיף)COVID-19 (מחלה)
התפשטות בעולם
אפריקה אלג'יריהאתיופיהגבוןג'יבוטיגינאה המשווניתדרום אפריקהכף ורדהלובמצריםמרוקוסודאןתוניסיה
אסיה אוזבקיסטןאזרבייג'ןאיחוד האמירויות הערביותאינדונזיהאיראןארמניהבחרייןהודוהפיליפיניםטאיוואןטורקיהיפןירדןישראל (הרשות הפלסטינית) • כוויתלבנוןסיןסינגפורעומאןעיראקערב הסעודיתקוריאה הדרומיתקטר
אירופה אוסטריהאוקראינהאיטליהאיסלנדאירלנדאלבניהאנדורהאסטוניהבולגריהבוסניה והרצגובינהבלארוסבלגיהגרמניהדנמרקהולנדהממלכה המאוחדתהונגריהיווןלוקסמבורגליכטנשטייןמולדובהמונקומקדוניה הצפוניתנורווגיהסן מרינוספרדסרביהפוליןפורטוגלצ'כיהצרפתקרואטיהקריית הוותיקןרומניהרוסיהשוודיהשווייץ
אמריקה הצפונית ארצות הבריתגואטמלההרפובליקה הדומיניקניתמקסיקופנמהקנדה
אמריקה הדרומית ארגנטינהבוליביהברזילפרגוואיפרוקולומביה
אוקיאניה אוסטרליהניו זילנד
אחר אוניות תענוגות (גרנד פרינססדיימונד פרינסס) • נושאות מטוסים (שארל דה גולתאודור רוזוולט)
מוסדות ומרכזים רפואיים
מרכזים לבקרת מחלות המרכז הלאומי לבקרת מחלותאירופהארצות הבריתהודוהרפובליקה העממית של סיןמלזיהקוריאה הדרומיתרוסיה
מרכזי רפואה ובידוד בית החולים המרכזי של ווהאןבית החולים חוושנשאןבית החולים ליישנשאןהמרכז הרפואי האזורי דבי מאונטייןאוניות בתי חוליםבית החולים קנברהבית החולים יורקשייר והאמברהתמוטטות מלון שינג'יה אקספרסהמרכז הקליני המוסקבאי למחלות זיהומיותבית החולים הקליני העירוני קומונארקה
ארגונים ארגון הבריאות העולמיהמכון הלאומי לווירולוגיההקבינט הלאומי של אוסטרליההקואליציה לחידושי מוכנות למגפהכוח המשימה הבין-סוכנותית בנושא מחלות זיהומיות מתעוררותכוח המשימה להאצת מחלות וירוסיםמכון ווהאן לווירולוגיהמשרד הבריאותהמכון למחקר ביולוגי בישראלמשרד הבריאות של רוסיהמכון גאמליהמכון וקטורנציבות הבריאות הלאומית של סיןהסוכנות לבריאות הציבורכוח המשימה של הבית הלבן לנגיף הקורונהמרכז צ'ומאקובהמטה המבצעי לתיאום הרשויות המבצעות במאבק בנגיף הקורונה
נושאים
בעיות והגבלות זכויות האדםחירום בריאות הציבור בדאגה הבינלאומיתמגבלת נסיעותמידע שגויפינוייםתגובות מקומיות
מניעה וטיפול בדיקת קורונהפיתוח תרופות וחיסוניםריחוק חברתימספר ההתרבות הבסיסיהסגר (בריאות)בידוד (בריאות)חסינות העדר
השפעה חברתית-כלכלית אירוויזיוןביטולי אירועיםדתכלכלה (מלחמת מחירי הנפט) • חינוךספורט (אולימפיאדת טוקיו 2020) • מוזיקהפוליטיקהקולנועתעופהלהט"בהסביבהיחסי חוץפשיעהמדע וטכנולוגיה
אישים
אנשי מקצוע בתחום הרפואה / מפיצים איי פןג'אנג וונג-ג'ונגליו וןלי ונליאנגקורונה רינטואןשיי לינקה
חוקרים גואן ייג'ונג נאנשאןג'ורג' פ. גאוזנג גואנגוואנג גואנגפהיואן קוווק-יונגכריסטיאן דרוסטןלי לאנג'ואןניל פרגוסוןשי ז'נגלי
בעלי תפקידים תאודרוס אדהנום גברה-יסוס (יו"ר ארגון הבריאות העולמי)מייקל ג'יי ראיין (מנכ"ל תוכנית חירום הבריאות של ארגון הבריאות העולמי)מריה ואן קירשובה (האחראית הטכנית על תגובת התפרצות נגיף הקורונה)נעמיצ'י סוזוקי (מושל הוקאידו)סטלה קיריאקידס (נציבת האיחוד האירופי לבטיחות ובטיחות מזון)
אחרים טטיאנה גוליקובהלי זהואהצ'ן צ'יושיקנטרו איווטהדניס פרוצנקואנדרס טגנל