מרסדן הארטלי
מרסדן הארטלי (באנגלית:Marsden Hartley: 4 בינואר 1877 – 2 בספטמבר 1943) היה צייר, משורר וסופר אמריקאי מודרניסטי. הארטלי פיתח את יכולות הציור שלו על ידי התבוננות באמנים קוביסטים בפריז ובברלין.[1]
 | |
| לידה |
4 בינואר 1877 לואיסטון, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
2 בספטמבר 1943 (בגיל 66) אלסוורת', ארצות הברית |
| מקום לימודים |
|
| תחום יצירה |
ציור |
| זרם באמנות |
דאדא, אקספרסיוניזם |
| הושפע על ידי |
אלברט פינהאם ריידר |
| פרסים והוקרה |
מלגת גוגנהיים (1931) |
  | |
ביוגרפיה עריכה
ראשית חייו עריכה
הארטלי נולד בלויסטון, מיין,[2] שם התיישבו הוריו האנגלים. הוא היה הצעיר מבין תשעה ילדים. אמו מתה כשהיה בן שמונה, ואביו נישא שוב ארבע שנים לאחר מכן למרתה מרסדן. שם לידתו היה אדמונד הארטלי. הוא שינה את שמו הפרטי למרסדן כשהיה בתחילת שנות העשרים לחייו. כמה שנים לאחר מות אמו כשהארטלי היה בן 14, אחיותיו עברו לאוהיו, והותירו אותו במיין עם אביו שם עבד במפעל נעליים במשך שנה.[3]
לאחר שהצטרף למשפחתו בקליבלנד, אוהיו, בשנת 1892, החל הארטלי את לימודי האמנות בבית הספר לאמנות בקליבלנד, שם קיבל מלגה.[4]
בשנת 1898, בגיל 22, עבר הארטלי לעיר ניו יורק כדי ללמוד ציור בבית הספר לאמנות אצל ויליאם מריט צ'ייס, ולאחר מכן למד באקדמיה הלאומית לעיצוב. הארטלי היה מעריץ גדול של אלברט פינהאם ריידר וביקר בסטודיו שלו בגריניץ' וילג' לעיתים קרובות. ידידותו עם ריידר, בנוסף לכתביהם של וולט ויטמן והטרנסצנדנטליסטים האמריקאים הנרי דייוויד תורו וראלף וולדו אמרסון, עוררו השראה בהרטלי לראות באמנות מסע רוחני.[2]
תערוכות בניו יורק עריכה
בין 1900 ל -1910 בילה הארטלי את הקיץ שלו בציור בלוויסטון ובאזור ווסטיין מיין. הציורים האלה כל כך הרשימו את הצלם הניו יורקי אלפרד סטיגליץ, עד שהסכים להפיק להארטלי את תערוכת היחיד הראשונה שלו בגלריה לאמנות של סטיגליץ בשנת 1909. הרטלי המשיך להציג את עבודותיו בגלריות אחרות של סטיגליץ עד 1937.
הארטלי באירופה עריכה
הארטלי נסע לראשונה לאירופה באפריל 1912, והוא הכיר את חוג הסופרים והאמנים של גרטרוד שטיין בפריז [2]. שטיין, יחד עם הארט קריין ושרווד אנדרסון, עודדו את הארטלי לכתוב וגם לצייר.
אהדה גרמנית עריכה
באפריל 1913 עבר הארטלי לברלין, שם המשיך לצייר והתיידד עם הציירים וסילי קנדינסקי ופרנץ מארק. הוא גם אסף אמנות עממית בווארית.[5] עבודתו בתקופה זו הייתה שילוב של הפשטה ואקספרסיוניזם גרמני, המונע על ידי מותג המיסטיקה האישי שלו. רבים מציורי ברלין של הארטלי היו בהשראת הערצה הצבאית הגרמנית שהוצגה אז, אם כי השקפתו בנושא זה השתנתה לאחר פרוץ מלחמת העולם הראשונה, שלא הייתה "מציאות רומנטית אלא ריאלית".
בברלין פיתח הארטלי מערכת יחסים הדוקה עם סגן פרוסי, קרל פון פרייבורג. הציורים של פרייבורג היו מוטיב שחזר על עצמו ביצירתו של הארטלי, בעיקר ב"פורטרט של קצין גרמני" (1914).[6] מותו של פרייבורג לאחר המלחמה פגע קשות בהארטלי. חוקרים רבים פירשו את יצירתו לגבי פרייבורג כמגלמים רגשות הומוסקסואליים כלפיו. הארטלי חי בברלין עד דצמבר 1915.
הארטלי חזר לארצות הברית מברלין בתחילת 1916, כאוהד של הגרמנים. לכן יצר ציורים רבים עם איקונוגרפיה גרמנית. מוטיב השתייה חוזר ביצירותיו מהתקופה הזאת, בהשפעת גרטרוד שטיין, אצלה פגש הארטלי את פבלו פיקאסו ואת רובר דלונה. בשנים 1916 עד 1921 גר ועבד הארטלי בפרובינסטאון, ברמודה, ניו יורק וניו מקסיקו.
לאחר שגייס כסף באמצעות מכירה פומבית של למעלה מ -100 מציוריו והפסטלים שלו בגלריית אנדרסון, ניו יורק בשנת 1921, חזר הארטלי לאירופה ושם נשאר במהלך שנות העשרים, עם ביקורים באמריקה.
בשנת 1930 בילה את הקיץ והסתיו בציור הרים בניו המפשייר, ובשנת 1931 ליד גלוסר, מסצ'וסטס. הארטלי זכה במלגת גוגנהיים, ובילה במקסיקו בשנים 33–1932, ואחריה שנה בהרי האלפים הבוואריים (1933-34). לאחר כמה חודשים בברמודה (1935), הוא נסע צפונה באונייה ושם גילה כפר דייגים קטן בנובה סקוטיה וחי שני קיצים עם משפחת הדייגים של פרנסיס מייסון.
בספטמבר 1936 טבעו שני האחים מייסון בהוריקן. האירוע השפיע מאוד על הרטלי ובהמשך יצר סדרה חשובה של ציורי דיוקן ונופי ים. לבסוף חזר למיין בשנת 1937, לאחר שהצהיר שהוא רוצה להיות "הצייר של מיין" ולתאר את החיים האמריקאים ברמה המקומית.
במשך שארית חייו, עבד במקומות כמו ג'ורג'טאון, וינלהאבן, ברוקוויל, קוריאה והר קטאהדין עד מותו באלסוורת' בשנת 1943.
הארטלי לא היה גלוי בנוגע להומוסקסואליות שלו. כשהגיע לגיל שישים, הארטלי כבר לא חש חוסר נוחות ממה שאנשים חושבים על עבודתו. ציורי דמותם של גברים אתלטיים ושריריים, לעיתים קרובות עירומים או לבושים רק בתחתונים, הפכו לאינטימיים יותר. בדומה לציורי הקצין הגרמני של הארטלי, ציוריו המאוחרים של גברים, מוערכים כעת כמאשרים את ההומוסקסואליות שלו.
כתיבה עריכה
בנוסף להיותו אחד הציירים האמריקאים המובילים במחצית הראשונה של המאה ה -20, כתב הארטלי גם שירים, חיבורים וסיפורים שפורסמו במהלך חייו בהרבה מגזינים. אוספי כתביו שלאחר המוות כוללים ספרי שירים, אוטוביוגרפיה, וספרי חוויות מחייו בתקופה שבילה בנובה סקוטיה בכפר הדייגים עם משפחת מייסון בסוף שנות החמישים לחייו, שם מצא גם אהבה תמימה ותחושת המשפחה שחיפש מאז ילדותו האומללה במיין.
ההשפעה של חוויה זו נמשכה עד מותו בשנת 1943.
גלריה עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- מרסדן הארטלי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כתבי מרסדן הארטלי בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ "Handsome Drinks Marsden Hartley", search.ebscohost.com
- ^ 1 2 Haskell, Barbara (1980). Marsden Hartley. New York: Whitney Museum of American Art. pp. 190–191
- ^ Hartley, Marsden. Somehow a Past: The Autobiography of Marsden Hartley. Ed. Susan Elizabeth Ryan. Cambridge: MIT Press, 1997, p. 48
- ^ "Marsden Hartley". Dictionary of American Biography. New York: Charles Scribner's Sons, 1973.
- ^ Roberts, Norma J., ed. (1988), The American Collections, Columbus Museum of Art, P 80
- ^ The Metropolitan Museum of Art - Works of Art: Modern Art, web.archive.org, 2007-09-27