וולט ויטמן
וולט ויטמן (באנגלית: Walt Whitman; 31 במאי 1819 - 26 במרץ 1892) היה משורר, עיתונאי והומניסט אמריקני, הנחשב ל"משורר האורבני" הראשון.
 | |
| לידה |
31 במאי 1819 ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
26 במרץ 1892 (בגיל 72) קמדן, ארצות הברית |
| מקום קבורה |
Harleigh Cemetery |
| שם לידה |
Walter Whitman |
| מדינה |
ארצות הברית |
| שפות היצירה |
אנגלית |
| יצירות בולטות |
עלי עשב, הו רב חובל |
| תקופת הפעילות |
1842 – 26 במרץ 1892 (כ־50 שנה) |
| הושפע מ |
ויליאם שייקספיר, ראלף וולדו אמרסון, הנרי דייוויד תורו |
| פרסים והוקרה |
היכל התהילה של ניו ג'רזי (2009) |
| חתימה |
 |
  | |
_-_1883_-_Engraving.jpg)
ארבע שנים לאחר מותו הוכרז ויטמן, על ידי לא-אמריקאים, כ"משורר האמריקאי הגדול ביותר" והוא נמנה עם המשוררים המשפיעים והשנויים ביותר במחלוקת בקאנון האמריקאי. עבודותיו תורגמו ליותר מ-25 שפות שונות.
ביוגרפיהעריכה
ויטמן נולד בווסט הילס, הנטינגטון, בגבעות המערביות של לונג איילנד שבניו יורק כבן השני מבין תשעה למשפחת חוואים. אביו היה נגר קוויקרי ואמו ממוצא הולנדי שבקושי ידעה קרוא וכתוב. בהיותו בן ארבע עברה משפחתו לברוקלין, שם הוא למד בבית ספר במשך שש שנים בלבד עד שבגיל 11 החל לעבוד: תחילה כנער שליח במשרדם של שני עורכי דין, ולאחר מכן כשוליית מדפיס בבית דפוס של העיתון Patriot.
הוא רכש את השכלתו באופן עצמאי, וקרא רבות את כתבי הומרוס, דנטה ושייקספיר.
בחייו כתב שירים רבים, שחלקם תורגמו גם לעברית ברבות השנים. אוסף שיריו הידוע ביותר הוא "עלי עשב" (Leaves of Grass). ויטמן אהב גברים ונשים וברבים משיריו יש נימה הומוארוטית ברורה.
שירתו של ויטמן מתאפיינת באופטימיות שלה, אך אולי יותר מכך בגאוניות חודרת המנסה לתת תרגום מילולי לחוויה האנושית והקוסמית. עיקר שירתו של ויטמן דנה בנושאים מורכבים ביותר, פילוסופיים, ולרוב אינה מתייחסת בטריוויאליות לשום נושא. עובדה זו הבדילה אותו מרוב משוררי תקופתו, שכתבו שירים תחת ההנחה שמידת העומק של השיר היא רק משנית לצלצול החרוז. אפשר למצוא בפואמה "את הגוף החשמלי אשירה" חקירה מעניינת ומעמיקה של גוף האדם, כאשר המשורר הוגה ביופי שבגוף הגבר ובגוף האישה, ומסיים בהגיגים על גופו שלו.
נראה כי הדבר שוויטמן התפלא עליו יותר מכל הוא היחסים שבין העולם הפיזיקלי (הגוף, הטבע) לבין הגורם שמאפשר חיים בתוך עולם זה, הלוא הוא הנשמה. ויטמן היה רחוק מאוד מהגדרות חותכות על מהות הנשמה, אך בשונה ממשוררים אחרים הוא ניסה לחקור את תפקידה ואת ממשיותה. בעוד שמשוררים סימבוליסטיים משתמשים ב"נשמה" אין ספור פעמים בשיריהם, ומשאירים את המושג בלתי מנומק, כאילו שתפקידה וממשיותה מובנים מאליהם, ויטמן נוהג אחרת: שיריו אינם מבטאים אף מילה כמובנת מאליה, דבר אשר מקנה לשיריו עוצמה מטאפיזית. באשר לדעותיו הפוליטיות אלו מבטאות בדרך-כלל את הליברליזם של המאה ה-19.
בין 14 במרץ ל־18 באפריל 1852 התפרסמה בעיתון Sunday dispatch בהמשכים הנובלה חייו והרפתקאותיו של ג'ק אנגל. הנובלה התפרסמה בעילום שם ורק ב־2017 מצא חוקר של יצירת ויטמן שמחבר היצירה הוא אכן ויטמן[1].
בשנת 1893 פורסמה ביוגרפיה של ויטמן שכתב ג'ון אדינגטון סימונדס, איתו נהג להתכתב תכופות.
ויטמן השפיע על משוררים רבים ובהם אלן גינסברג שאף השתמש בדמותו בשירו סופרמרקט בקליפורניה.
אחד משיריו "הו רב חובל" (Oh Captain, My Captain), שנכתב לאחר רצח נשיא ארצות הברית אברהם לינקולן, תורגם לעברית והולחן על ידי נעמי שמר. גרסה זו הוקדשה לזכרו של יצחק רבין.
אוסף על שמו שמור בספרייה הלאומית[2].
ספריו שתורגמו לעבריתעריכה
- עלי עשב, ליקט ותרגם, אף הוסיף הערות שמעון הלקין, תל אביב, ספרית פועלים, 1984[3]
- שירת עצמי, תרגם מאנגלית עודד פלד, ירושלים, הוצאת כרמל, 2003[4]
- שעת-חצות בהירה, תרגם מאנגלית: עודד פלד. הוצאת קשב לשירה, 2010[5]
- הקדשות, תרגם מאנגלית: עודד פלד. הוצאת קשב לשירה, 2013[6]
- חייו והרפתקאותיו של ג'ק אנגל: אוטוביוגרפיה שבה ימצא הקורא כמה טיפוסים מוכרים, תרגם והוסיף אחרית דבר עודד פלד. ירושלים, הוצאת כרמל, 2017[7]
- אל פנים היבשת, תרגם מאנגלית: עודד פלד. הוצאת קשב לשירה, 2020
לקריאה נוספתעריכה
- עודד פלד, אני שומע את אמריקה שרה, על וולט ויטמן, עיתון 77, גיליון 311, יוני 2006.
- גלעד מאירי, "וולט ויטמן ואלן גינזברג: מבשרי העידן החדש בשירה", פופואטיקה 1, הוצאת מקום לשירה, 2020, עמ' 173-178.
- וולט ויטמן – 'עצות לבעלי שאיפות ספרותיות', (מאנגלית: צור ארליך), דחק - כתב עת לספרות טובה, כרך ג', 2013.
- פול צווייג, "Walt Whitman - The Making Of The Poet", 1985.
קישורים חיצונייםעריכה
- ארכיון וולט ויטמן
- וולט ויטמן בסיפריית הקונגרס
- 120 שנה לוולט ויטמן באתר הספרייה הלאומית
- וולט ויטמן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- מידע על וולט ויטמן בקטלוג "מרחב" של הספרייה הלאומית
- וולט ויטמן, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- רשימת הפרסומים של וולט ויטמן, בקטלוג הספרייה הלאומית
- כתבי וולט ויטמן בפרויקט בן-יהודה
- רב חובל" מאת ויטמן, בתרגום של נעמי שמר באתר שירונט
- וולט ויטמן, כששמעתי עם ערב, באתר ynet, 25 ביוני 2009 - בתרגומו של שמעון זנדבנק
- אריאנה מלמד, משורר החרות, באתר ynet, 9 באפריל 2004
- אורי קציר, אהבי נשרים/ וולט ויטמן (אורכב 16.10.2013 בארכיון Wayback Machine), תרגום שיר של ויטמן באתר אפלטון
- ארז שוייצר, דברים שבשירה, הים הוא נס תמידי, באתר הארץ, 20 באוקטובר 2010
- ארז שוייצר, שירת אמריקה הסואנת של וולט ויטמן, באתר הארץ, 11 בפברואר 2013
ערן סבאג, "חיים של אחרים" על וולט ויטמן, 30 במאי 2011- עופרה עופר אורן, גדול המשוררים האמריקנים?, בבלוג "סופרת ספרים", 3 ביולי 2017
- רן יגיל, הייתי סקפטי לגבי הנובלה האבודה של וולט ויטמן, אך לשמחתי התבדיתי, באתר הארץ, 22 במרץ 2018
- רשימת תרגומים לשירים של וולט ויטמן באינדקס "פואטרנס" לתרגומי שירה
- עמיחי חסון, "אם תרצה בי שוב, חפש אותי תחת סוליַת מגפיך": 200 שנה להולדת וולט ויטמן, באתר "הַמּוּסָךְ - מוסף לספרות" של הספרייה הלאומית, 30.05.2019
- וולט ויטמן – פריטים נדירים מן הארכיון, "הספרנים": בלוג הספרייה הלאומית, 29.12.2019
- וולט ויטמן, שִׁיר לַדֶּרֶךְ הַפְּתוּחָה (קטעים), תירגם מאנגלית יאיר לפיד, באתר הארץ, 26 בינואר 2021
- כתבי וולט ויטמן בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
וולט ויטמן, ברשת החברתית Goodreads
הערות שולייםעריכה
- ^ חייו והרפתקאותיו של ג'ק אנגל, תרגום: עודד פלד, כרמל, 2017, פרק אחרית דבר, עמ' 118, ISBN 9789655407235
- ^ אוסף וולט ויטמן (V 1349), באתר הספרייה הלאומית.
- ^ בני הנדל, פרא. בעברית של שבת, כותרת ראשית, 23 בינואר 1985
- ^ שמעון זנדבנק, הקוסמוס הוא איש אחד ושמו וולט, באתר הארץ, 24 בנובמבר 2002
יצחק לאור, מן הפלח בהיסטוריה, באתר הארץ, 11 ביולי 2002 - ^ ארז שוייצר, דברים שבשירה | הים הוא נס תמידי, באתר הארץ, 20 באוקטובר 2010
רוני סומק, העשב אין לו סוף, באתר הארץ, 15 ביוני 2011 - ^ ארז שוייצר, שירת אמריקה הסואנת של וולט ויטמן, באתר הארץ, 11 בפברואר 2013
- ^ רן יגיל, הייתי סקפטי לגבי הנובלה האבודה של וולט ויטמן, אך לשמחתי התבדיתי, באתר הארץ, 22 במרץ 2018