מרסלייט גארנר

מדבבת אמריקאית הידועה בזכות דיבוב דמותה של מיני מאוס

עדנה מרסלייט גארנראנגלית: Edna Marcellite Garner;‏ 3 ביולי 191026 ביולי 1993) הייתה אמנית ושחקנית קול אמריקאית. היא זכורה בעיקר כקולה הקבוע הראשון של מיני מאוס בתקופת עבודתה בוולט דיסני הפקות וזכתה לקחת חלק בהגדרת האישיות של מיני.[1]

מרסלייט גארנר
Marcellite Garner
לידה 3 ביולי 1910
רדלנדס, קליפורניה, ארצות הברית
פטירה 26 ביולי 1993 (בגיל 83)
גראס ואלי, קליפורניה, ארצות הברית
שם לידה עדנה מרסלייט גארנר
לאום אמריקאית
מקום לימודים John H. Francis Polytechnic High School עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 19301941 (כ־11 שנים)
תחום יצירה אמנית ,שחקנית קול
בן זוג ריצ'רד ברוס וול (1934; מת 1976)
הארי אברהם לינקולן (1976)
מספר צאצאים 2
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

גארנר נולדה ברדלנדס, קליפורניה ב-3 ביולי 1910. היא למדה בשיעורי לילה בבית הספר התיכון הפוליטכני ג'ון ה. פרנסיס שבלוס אנג'לס, שם למדה אמנות.[1]

עבודתה בדיסני

עריכה

גארנר החל לעבוד בוולט דיסני הפקות ב-17 בפברואר 1930 לאחר שהתראיינה בשנה הקודמת. היא עבדה במחלקת דיו וצבע, תחילה עבדה כציירת צל (מלשון צלולואיד) ואחר כך כציירת דיו. הסטודיו באותה התקופה היה ארגון קטן של כ-35 עובדים.

לאחר שגארנר עבדה כשישה חודשים, היא עשתה אודישן לקולה של מיני מאוס, ומכיוון שדמותה הייתה מקסיקנית בסרט הקצר "נער הקקטוס" ולגארנר היה ידע בשפה הספרדית, היא הייתה בעלת פוטנציאל לקבל את התפקיד.[1] בספר "לעבוד עם וולט: ראיונות עם אמני דיסני", מאת דון פרי, היא אמרה:

ברט גילט הגיע יום אחד למחלקת הדיו ורצה לדעת אם מישהו יודע לדבר ספרדית. אמרתי, "טוב, אני לא יכולה לדבר את השפה, אבל אני יכולה לקרוא אותה." מארג' רלסטון אמרה שגם היא יכולה, אז הם לקחו את שנינו לתחנת הסאונד שבאותה תקופה הייתה במלרוז. כשהגענו לשם, הם אמרו שהם מצטערים, אבל הם שכרו אישה מקסיקנית שתעשה את זה... אבל הם אמרו שהם רוצים שמיני תשיר וששנינו ננסה את קטע השירה. שנינו פחדנו פחד מוות, אבל אמרתי בטח שאעשה זאת. מארג' אמרה שהיא לא רוצה וזה כל מה שהיה. מסתבר בסוף שזה עבד והסתדר שהקול שלי התאים לדמות.[2]

גארנר המשיכה לדבב את מיני ביותר מ-40 סרטים במשך עשור. מדי פעם היא גם סיפקה קולות נוספים, כמו יללות חתולים ("שלושה חתלתולים יתומים" (1935) ו"תן כף" (1941)), נביחות כלבים ורעשי קהל.

במהלך שביתת האנימטורים של דיסני בשנת 1941, גארנר צילמה סרטים ביתיים עם צבע על משמרת השובתים[א]. חלק מהצילומים האלו מופיעים בסרט התיעודי "וולט - האיש שמאחורי המיתוס"(אנ') משנת 2001. גארנר הייתה סימפתית לאולפן במהלך השביתה, וציינה "לא יכולתי לראות שאנחנו לא זוכים ליחס הוגן. אנשים לא היו כל כך מכוונים לאיגוד כפי שהנחתי". היא תיארה את האווירה באולפן כ"משפחה אחת גדולה" לפני איגוד האולפן.

תפקידה האחרון כמיני יהיה בסרט הקצר "מחוץ למחבת ולתוך קו הירי" משנת 1942.

גארנר עבדה באולפן דיסני לסירוגין במשך 12 שנים, במהלכן עבדה גם בכמה אולפנים אחרים, כולל וולטר לאנץ הפקות(אנ').[1]

לאחר דיסני

עריכה

גארנר נישאה לריצ'רד ב. וול והקימה משפחה. ב-1941 היא עזבה לצמיתות את עבודתה בדיסני כדי להקדיש יותר זמן לילדיה. מאוחר יותר עברה המשפחה צפונה ללוס גאטוס, שם עבדה שוב בעסקי הקרטון, והפיקה רצועת קומיקס בעיתון המקומי. במהלך תקופה זו עבדה גם על סוגים שונים של אמצעי ציור וקרמיקה. חלק מיצירות האמנות שלה היא נתנה לחברים, ואחרות תרמה לעמותות צדקה ולירידים בכנסיות.[3]

גארנר נפטרה ב-26 ביולי 1993 בגראס ואלי, קליפורניה. 23 ימים לאחר יום הולדתה ה-83.

פילמוגרפיה[4]

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

ביאורים

עריכה
  1. ^ מִשְׁמֶרֶת שׁוֹבְתִים - (ביחסי עבודה) קבוצת שובתים שמפרסמת את דבר קיומו של סכסוך עבודה על ידי משמרת ליד הארגון שבו מתקיים הסכסוך.

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 3 4 Peri, Don (2008). "Marcellite Garner". Working with Walt: Interviews with Disney Artists. Jackson: University Press of Mississippi. ISBN 978-1-934110-67-6.
  2. ^ Peri, Don (2008). "Marcellite Garner". Working with Walt: Interviews with Disney Artists. Jackson: University Press of Mississippi. pp. 83–92. ISBN 978-1-934110-67-6.
  3. ^ Inking at Disney, circa 1931 at MichaelBarrier.com
  4. ^   מרסלייט גארנר, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)