מרסל דאסו
מרסל דאסו (בצרפתית: Marcel Dassault; נולד בשם מרסל בלוך, 22 בינואר 1892 – 17 באפריל 1986) היה תעשיין מטוסים יהודי צרפתי ומייסד חברת דאסו תעופה. אחיו היה פול בלוך דאסו, גנרל צרפתי.
לידה |
22 בינואר 1892 הרובע התשיעי של פריז, צרפת |
---|---|
פטירה |
17 באפריל 1986 (בגיל 94) ניי-סיר-סן, צרפת |
שם לידה | Marcel Ferdinand Bloch |
מדינה | צרפת |
מקום קבורה | Grave of Dassault |
השכלה |
|
תפקיד |
|
מפלגה | התעוררות הרפובליקה, Union for the New Republic, איחוד דמוקרטים למען הרפובליקה, אספת העם הצרפתי |
השקפה דתית | נצרות קתולית |
בן או בת זוג | Madeleine Dassault |
פרסים והוקרה |
|
קורות חיים
עריכהמרסל בלוך נולד להורים יהודים ב-1892 בפריז. לאחר שסיים את לימודיו במוסדות האקדמיים lycée Condorcet, Breguet School ו-Supaero, המציא בלוך דגם של מדחף מטוסים אשר שימש את הצבא הצרפתי במלחמת העולם הראשונה וייסד את החברה Société des Avions Marcel Bloch ("בלוך מטוסים"). לאחר הלאמת החברה בשנת 1936 על ידי ממשלת החזית העממית (צרפתית: Front populaire) השמאלית בראשות לאון בלום, המשיך בלוך לכָּהֵן בחברה בתפקיד דירקטור. במהלך מלחמת העולם השנייה גרמניה הנאצית אשר כבשה את צרפת, התעניינה בידע של בלוך לקידום תעשיית התעופה הגרמנית. בלוך סירב לשתף פעולה עם התעשייה הגרמנית ונעצר בשנת 1940 עם אשתו ושני בניו, קלוד וסרג'. באוגוסט 1944 גורש למחנה הריכוז בוכנוואלד בשל היותו יהודי ועדיין הופעל עליו לחץ כבד לשתף את הידע שלו עם שוביו. קבוצה מאסירי המחנה הצליחה להגן עליו כאשר קברה את אחד מנספי המחנה על שמו של בלוך, ואת בלוך המקורי הסתירו בזהות בדויה עד לשחרור המחנה ב-1945. בשנת 1949 שינה בלוך את שמו לבלוך-דאסו. דאסו היה הפסוודונים של אחיו דריוס פול בלוך ברזיסטנס (המחתרת הצרפתית) ופירושו "לתקיפה", שמקורו מ-char d'assaut - המילה הצרפתית לטנק. מרסל דאסו המיר[דרוש מקור] את דתו לנצרות קתולית בשנת 1950. לאחר המלחמה, דאסו הקים את יצרנית מטוסי הלחימה המתקדמת ביותר של צרפת, Avions Marcel Dassault.
החברה החדשה שאותה ייסד, דאסו תעופה ייצרה את מטוסי הקרב הסילוניים הראשונים בשרות חיל האוויר הצרפתי והידועים שבהם: אוראגן (1949), המיסטר (1954), הסופר מיסטר (1955), המיראז' ועוד.
בשנת 1967, לאחר הטלת האמברגו הצרפתי על ישראל, איפשר דאסו את הברחתם של תוכניות הייצור וחלקים של מטוס המיראז' 5 לארץ, יחד עם כ-50 מנועים, אשר שימשו בסיס להקמת קו הייצור למטוס הנשר בתעשייה האווירית[1]. בנוסף ערך סיור לילי בקו הייצור של המיראז' לאל שווימר, שלום אריאב ומשה קרת (השלושה כולם שימשו בתפקיד מנכ"ל התעשייה האווירית)[2].
מרסל דאסו נפטר בשנת 1986 בניי-סיר-סן, פרבר של פריז. גופתו נטמנה בבית העלמין פאסיי (Passy Cemetery) אשר ממוקם ברובע ה-16 של פריז. את מקומו כראש החברה ירש בנו, סרג' דאסו[3].
קישורים חיצוניים
עריכה- מרסל דאסו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- מרסל דאסו, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- מרסל דאסו, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- מרסל דאסו, באתר AllMovie (באנגלית)
- מרסל דאסו, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
הערות שוליים
עריכה- ^ זוהר בלומנקרנץ,יוסי מלמן, מת אל שווימר, מר התעשייה האווירית וממייסדי חיה"א, באתר הארץ, 12 ביוני 2011
- ^ דן ארקין, ה"נשר" המריא, מעריב, 13 בדצמבר 1985
- ^ אליהו חסין, סרז' דאסו עומד לרכוש את השליטה בחברת ההוצאה של העיתונים לה פיגארו ול'אקספרס, באתר גלובס, 14 במרץ 2004