מרקנאסו

משחק הכדורגל בין אורוגוואי לברזיל התקיים במרקנה בריו דה ז'ניירו, ברזיל ב-16 ביולי 1950, והיה המשחק המכריע של בית הגמר במונדיאל 1950. אורוגוואי גברה על ברזיל בתוצאה 2-1, וזכתה בתואר אלופת העולם. המונח מרקנאסו (בפורטוגזית: Maracanaço), שמשמעותו המילולית היא "האסון במרקנה", הפך לשם נרדף למשחק בקרב תושבי ברזיל.

מרקנאסו
Maracanaço

אצטדיון המרקנה בו נערך המשחק
אצטדיון המרקנה בו נערך המשחק
אירוע	מונדיאל 1950
אורוגוואי ברזיל 2 1
תאריך	16 ביולי 1950
מיקום	מרקנה, ריו דה ז'ניירו, ברזיל
שיפוט	ג'ורג' רידר (אנגליה)
צופים	199,854
→ גמר מונדיאל 1938 גמר מונדיאל 1954 ←

בפעם היחידה בתולדות גביע העולם בכדורגל, הוכרע הטורניר בבית גמר ולא במשחק נוקאאוט. למרות זאת, המשחק המדובר היה בעיני רבים למשחק הגמר המעשי של הטורניר. במסגרת המחזור השלישי והאחרון של בית הגמר, נפגשו ברזיל, מארחת הטורניר, ואורוגוואי. ברזיל הקדימה ערב המשחק את אורוגוואי בנקודה אחת, כך שאורוגוואי הייתה חייבת ניצחון על מנת לזכות בגביע העולם, בעוד ברזיל הסתפקה בתוצאת תיקו. ברזיל עלתה ליתרון ראשון מיד לאחר פתיחת המחצית השנייה משערו של פריאסה, אך אורוגוואי השלימה מהפך בזכות שערים של חואן סקיאפינו ואלסידס גיג'ה, וזכתה בתואר. תוצאת המשחק הייתה לאחת ההפתעות הגדולות בטורניר גביע העולם.

אורוגוואי זכתה בתואר בפעם השנייה בתולדותיה, עשרים שנים לאחר זכייתה במונדיאל 1930. במשחק צפו 173,850 צופים, ולפי גרסה אחרת 199,854 צופים, שיא הצופים באצטדיון למשחק כדורגל בודד בהיסטוריה.

כל 22 השחקנים שנטלו חלק במשחק, כבר אינם בין החיים. האחרון מביניהם שנותר בחיים היה כובש שער הניצחון, אלסידס גיג'ה, שנפטר בדיוק 65 שנים לאחר המשחק, ב-16 ביולי 2015, בגיל 88.

רקע

הדרך אל המשחק המכריע

השיטה שהונהגה בטורניר הייתה ייחודית. הנבחרות משתתפות הוגרלו בשלב הבתים הראשון לארבעה בתים, מתוכן עולה הנבחרת שבמקום הראשון לבית הגמר. ארבע הנבחרות בבית הגמר נפגשות אחת עם השנייה פעם אחת, ובתום שלושה מחזורים נקבעת הנבחרת שבראש הבית כאלופת העולם.

אורוגוואי		שלב	ברזיל
יריבה	תוצאה	שלב הבתים הראשון	יריבה	תוצאה
בוליביה	0 - 8	משחק ראשון	מקסיקו	0 - 4
		משחק שני	שווייץ	2 - 2
		מחזור שלישי	יוגוסלביה	0 - 2
טבלת בית ד' נבחרת נקודות משחקים ניצחונות תיקו הפסדים שערים זכות חובה הפרש אורוגוואי 2 1 1 0 0 8 0 8 בוליביה 0 1 0 0 1 0 8 -8 צרפת 0 0 0 0 0 0 0 0 * צרפת פרשה מהטורניר טרם תחילתו		טבלות סופיות	טבלת בית א' נבחרת נקודות משחקים ניצחונות תיקו הפסדים שערים זכות חובה הפרש ברזיל 5 3 2 1 0 8 2 6 יוגוסלביה 4 3 2 0 1 7 3 4 שווייץ 3 3 1 1 1 4 6 -2 מקסיקו 0 3 0 0 3 2 10 -8
יריבה	תוצאה	בית הגמר	יריבה	תוצאה
ספרד	2 - 2	משחק ראשון	שוודיה	1 - 7
שוודיה	2 - 3	משחק שני	ספרד	1 - 6

בית הגמר ערב המחזור השלישי

נבחרת	נקודות	משחקים	ניצחונות	תיקו	הפסדים	שערים
						זכות	חובה	הפרש
ברזיל	4	2	2	0	0	13	2	11
אורוגוואי	3	2	1	1	0	5	4	1
ספרד	1	2	0	1	1	3	8	-5
שוודיה	0	2	0	0	2	3	10	-7

נבחרת אורוגוואי הוגרלה לבית ד', שבמקור היה אמור להכיל שלוש נבחרות - אורוגוואי, בוליביה וצרפת. לאחר הגרלת הבתים החליטה צרפת לפרוש מהטורניר עקב הוצאות הנסיעה הגבוהות הכרוכות בהשתתפותה בבית ד'. קבלת ההחלטה זמן קצר לפני תחילת הטורניר, הקשתה על פיפ"א למצוא נבחרת שתחליף את צרפת, כך שבית ד' הכיל שתי קבוצות בלבד, שהתמודדו ביניהן במפגש אחד על הכרטיס לבית הגמר. במשחק הביסה אורוגוואי את בוליביה בתוצאה 0–8, כשהיא נהנית משלושער של אוסקר מיגס וצמד של חואן סקיאפינו, והעפילה אל בית הגמר.

הנבחרת המארחת, ברזיל, הוגרלה לבית א' לצדן של יוגוסלביה, שווייץ ומקסיקו. לאחר שגברה 0–4 על מקסיקו במשחק הראשון, איבדה ברזיל פעמיים יתרון על שווייץ במשחק הגומלין, וסיימה את המשחק בשוויון 2-2 בלבד. יוגוסלביה, שניצחה בשני משחקי הפתיחה שלה את שווייץ ואת מקסיקו, הגיעה למפגש מול ברזיל במחזור השלישי בידיעה שתוצאת תיקו תספיק לה על מנת להעפיל לבית הגמר, בעוד הברזילאים היו חייבים ניצחון. במשחק שנערך במרקנה, עלתה ברזיל ליתרון מוקדם משערו של אדמיר, ובמחצית השנייה קבע זיזיניו את תוצאת המשחק, 2-0 שהקנה לברזיל את הכרטיס לבית הגמר.

במחזור הראשון של בית הגמר התקשתה אורוגוואי מול ספרד. אף על פי שעלתה ליתרון ראשון, ירדה אורוגוואי בפיגור 1–2 למחצית. בדקה ה-73 השיגה אורוגוואי את שער השוויון, והמשחק הסתיים בתוצאה 2-2. במשחק המקביל, הביסה ברזיל את שוודיה בתוצאה 1–7, במשחק בו כבש אדמיר רביעייה, והשתלטה על המקום הראשון. במחזור השני אורוגוואי פגשה את שוודיה. לאחר שצעדה פעמיים בפיגור, הצליחה אורוגוואי להפוך את התוצאה בדקות הסיום, לנצח 2–3 ולשמור על סיכוייה לזכות בטורניר. במשחק המקביל, הפגינה ברזיל יכולת גבוהה והביסה את ספרד 1–6. ערב המחזור הראשון, הובילה ברזיל את בית הגמר עם מאזן מושלם, פער שערים חיובי של 11 שערים, ועם 13 שערי זכות. אורוגוואי, עם מאזן של ניצחון ותיקו ופער שערים חיובי של שער אחד בלבד, צעדה במקום השני.

מאזנה של ברזיל לאחר שני מחזורי הפתיחה, לעומת הקשיים שחוותה אורוגוואי, גרמו לקונספציה לפיה ברזיל תזכה בתואר בקלות יחסית, מה עוד שתוצאת תיקו הייתה מספיקה לה. היה זה הלך הרוח גם בקרב פרשני הספורט, ומעטים ניבאו כי התואר יחמוק מידיה של ברזיל. בבוקר המשחק המכריע, רחובות ריו דה ז'ניירו התמלאו בקרנבל מאולתר, לכבוד הזכייה הצפויה בתואר. באותו הבוקר פרסם העיתון הברזילאי "או מונדו" מהדורה מוקדמת, ובשערה תמונתם של שחקני הנבחרת, עם הכותרת "אלה הם אלופי העולם". אווירת האופוריה שסחפה את המדינה הביאה לקהל שיא של כ-174,000 קוני כרטיסים באצטדיון, וכמות כוללת שהוערכה במעל ל-200,000 צופים.

מנגד, קפטן אורוגוואי אובדוליו וארלה היה זה שהוביל את האווירה החיובית במחנה נבחרתו. בחדר ההלבשה טרם המשחק, לאחר שהמאמן חואן לופס פונטנה קרא לשחקניו לנקוט באסטרטגיה הגנתית. לאחר שיצא, קרא הקפטן לשחקניו שהפעם המאמן טועה, ורק משחק פתוח והתקפי יכול להביא לתוצאה חיובית. כמו כן, הוסיף וארלה כי משחק הגנתי יביא לאורוגוואי גורל דומה לזה של ספרד ושוודיה, שהובסו על ידי ברזיל. מספר שחקני הנבחרת הצביעו על נאומו של וארלה כאחד מהגורמים שהביאו, לדעתם, לזכייה בתואר.

מהלך המשחק

תמונה קבוצתית של זוכת הטורניר, נבחרת אורוגוואי

המחצית הראשונה התנהלה ברובה, כצפוי, בחצי המגרש של נבחרת אורוגוואי. ברזיל תקפה ובחנה שוב ושוב את קו ההגנה של אורוגוואי, שבניגוד לזה של שוודיה וספרד, החזיק מעמד בדרך לשוויון מאופס בסיום המחצית הראשונה.

המחצית השנייה נפתחה היטב עבור הנבחרת המארחת. בדקה ה-47, שתי דקות בלבד מפתיחת המחצית, כבש חלוצה של סאו פאולו, פריאסה, את שער היתרון לברזיל. קפטן אורוגוואי, אובדוליו וארלה, הוציא את הכדור מהרשת והתווכח ארוכות עם שופט המשחק, ג'ורג' רידר האנגלי. מכיוון שהשופט לא דבר ספרדית, בשלב מסוים וארלה אף דרש לנהל את הוויכוח בעזרתו של מתורגמן. לאחר שהוויכוח הסתיים, החזיר הקפטן את הכדור לנקודת האמצע, וקרא לחבריו: "עכשיו זה הזמן לנצח!".

לאחר השער עברה אורוגוואי לשלוט בקצב המשחק, וחיפשה את שער השוויון. ההתקפות של אורוגוואי חשפו את ההגנה החדירה של ברזיל, שבעקבות משחק ההתקפה הפורה של הנבחרת לא עמדה במבחנים רבים במהלך הטורניר. בדקה ה-66, הצליחה אורוגוואי להשיג את השוויון, מרגליו של חואן סקיאפינו. בדקה ה-79 השלימה אורוגוואי את המהפך מרגליו של אלסידס גיג'ה, שהשקיט את הקהל הרב במרקנה. התוצאה נשמרה עד לסיום, ואורוגוואי חגגה את זכייתה השנייה בגביע העולם.

טורניר מונדיאל 1950 היה היחיד בהיסטוריה שהתנהל בשיטת בית גמר, ולא במשחק אחד מכריע. עם זאת, העובדה כי היה זה המשחק האחרון בטורניר (במקביל למשחק בין ספרד לשוודיה, שלא השפיע על זהות הזוכה), והעובדה כי התוצאה במשחק הייתה המכרעת לזוכה בטורניר, רבים, כולל פיפ"א, מתייחסים למשחק כאל גמר מונדיאל, גם אם לא באופן רשמי.

16 ביולי 1950	אורוגוואי	2 - 1	ברזיל	מרקנה, ריו דה ז'ניירו, ברזיל צופים: 199,854 שיפוט: ג'ורג' רידר
	חואן סקיאפינו 66' אלסידס גיג'ה 79'	(סיקור)	פריאסה 47'

אורוגוואי

ברזיל

אורוגוואי: שוער רוקה מספולי בלם אחורי מתיאס גונסאלס בלם קדמי אוסביו טחרה מגן ימני שוברט גמבטה מגן שמאלי ויקטור רודריגס אנדרדה קשר אחורי אובדוליו וארלה (קפטן) קשר מרכזי חוליו פרס קשר מרכזי חואן סקיאפינו 66' קיצוני ימני אלסידס גיג'ה 79' חלוץ מרכזי אוסקר מיגס קיצוני שמאלי רובן מוראן מאמן: חואן לופס פונטנה

ברזיל: שוער מואסיר ברבוזה בלם אוגוסטו דה קוסטה (קפטן) בלם ז'ובנאל אמאריז'ו בלם ביגודה קשר אחורי באואר קשר אחורי דנילו אלבים קשר התקפי זיזיניו קשר התקפי ז'איר דה רוסה פינטו קיצוני ימני פריאסה 47' קיצוני שמאלי צ'יקו חלוץ אדמיר מאמן: פלביו קוסטה

שופט: ג'ורג' רידר קוונים: ארתור אליס, ג'ורג' מיטשל

בעקבות המשחק

הטבלה הסופית של בית הגמר

נבחרת	נקודות	משחקים	ניצחונות	תיקו	הפסדים	שערים
						זכות	חובה	הפרש
אורוגוואי	5	3	2	1	0	7	5	2
ברזיל	3	3	2	0	1	14	4	10
שוודיה	2	3	1	0	2	6	11	-5
ספרד	1	3	0	1	2	4	11	-7

שריקת הסיום למשחק קבעה כי אורוגוואי עוקפת בטבלת בית הגמר את ברזיל, וזוכה בתואר. באצטדיון המרקנה שרר שקט, שנשבר רק לקול צהלות השחקנים והצוות של אורוגוואי. עיתונים ברחבי המדינה התקשו לקבל את ההפסד, ואוהדים ספורים התאבדו לנוכח התוצאה, ביום המשחק ולאחריו. ביקורת רחבה הושמעה אפילו על המדים הלבנים אותם לבשה ברזיל במשחק, שהוגדרו כ"לא פטריוטים". הוכרזה תחרות לעיצוב מדים חדשים לנבחרת בהשראת הדגל הברזילאי, שבעקבותיה נבחרה החולצה הצהובה בשילוב עיטורים ירוקים, מכנסיים כחולים וגרביים לבנים. המדים החדשים נכנסו לשימוש בחודש מרץ 1954 במשחק מול צ'ילה, ומאז הם משמשים כמדי הנבחרת הרשמיים. זכייתה הראשונה של ברזיל בתואר הגיעה במונדיאל 1958, ודווקא במשחק הגמר נאלצה ברזיל ללבוש את מדי החוץ הכחולים, בגלל דמיון בצבעים לנבחרת המארחת, שוודיה.

בעקבות המשחק, נכנס הביטוי "הפנטום של 1950" לכדורגל הברזילאי, כמונח המתייחס לנבחרת אורוגוואי. הביטוי עלה במפגשים רבים בין שתי הנבחרות, בין היתר במוקדמות מונדיאל 1994, בו ברזיל התקשתה להשיג נקודות ונזקקה לניצחון על אורוגוואי. המשחק הסתיים בניצחונה של ברזיל 0–2 מצמד של רומאריו. המונח חזר לשימוש במונדיאל הביתי השני של ברזיל, מונדיאל 2014. לאחר שנבחרת אורוגוואי העפילה לטורניר, עלה המושג כחשש לשחזורה של ההיסטוריה. המונח נמצא בשימוש גם בקרב האורוגוואים, כעידוד ומוטיבציה לקראת משחקיה מול ברזיל.

במונדיאל 2014 הובסה ברזיל בשלב חצי הגמר בתוצאה 1–7 על ידי גרמניה במינייראו. הכינוי שהוצמד למשחק בעקבות ההפסד היה מינייראסו, כרמיזה לכינויו של המשחק מ-1950, המרקנאסו. לאחר ההדחה המשפילה עלו השוואות רבות בין המשחקים. בתו של שוער ברזיל ב-1950, מואסיר ברבוזה, טענה כי התבוסה 1–7 מספיקה כדי לכפר על מורשתו של אביה. לעומתה, כובש שער הניצחון של אורוגוואי ב-1950, אלסידס גיג'ה, טען כי על אף ששני ההפסדים היו טראומתיים עבור ברזיל, לא ניתן להשוות ביניהם מכיוון שבמשחק של 1950, הרבה יותר היה מונח על הכף.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מרקנאסו בוויקישיתוף

• "מרקנאסו", כתבה על המשחק באתר פיפ"א