משה בירדוגו

רב
**משה בירדוגו**
	שער הספר "ראש משביר" (ליוורנו 1765)
	שער הספר "ראש משביר" (ליוורנו 1765)
לידה	1679; ה'תל"ט; מקנס, מרוקו
פטירה	1730 (בגיל 51 בערך); ה'תצ"א; מקנס, מרוקו
כינוי	המשב"יר
מקום קבורה	מקנס
מקום מגורים	מקנס
תקופת הפעילות	?–1730
תחומי עיסוק	אב בית הדין; ראש ישיבה; רב בית כנסת
רבותיו	יוסף בהתית
תלמידיו	יעקב טולידנו; מרדכי אצבאן; יהודה בירדוגו
בני דורו	יעקב אבן צור; חיים בן עטר
אב	אברהם בירדוגו
מספר צאצאים	5

רבי משה בירדוגו (מכונה המשבי"ר. ה'תל"ט, 1679^[1] - ה'תצ"א, 1730) היה אב בית הדין, ראש ישיבה ורב בית כנסת במקנס בראשית המאה ה-18.

ביוגרפיה עריכה

נולד במקנס לאברהם בירדוגו. אמו הייתה אחותו של הרב חביב טולידנו, אב"ד מקנס, שאצלו הוא למד. הוא למד גם מפי הרב יוסף בהתית, מדייני העיר.^[2] מסופר עליו שידע את ששת סדרי משנה בעל פה.^[3]

בסביבות ה'תע"ה מונה לדיין. בשנת ה'תפ"ג, עם פטירת דודו רבי משה טולידנו שהיה אף הוא אב"ד במקנס, מונה לאב בית הדין במקנס.^[4] בבית דינו ישבו הרבנים משה אדהאן,^[5] אברהם חסין, חנניה בן זכרי ויהודה בירדוגו.^[6] שימש גם כרב בית כנסת.^[7] עמד בראשות הישיבה הגדולה במקנס והקדיש את מרבית זמנו ללימוד תורה לתלמידים בגילאים שונים.^[8]

נשא ונתן עם חכמי פאס, רבי יהודה בן עטר ורבי יעקב אבן צור.^[9] פעל נגד רצונה של קהילת סלא לחייב את רבי שמואל די אבילה במיסים, כנגד מנהג ערי מרוקו.^[10] כן היה בידידות עם רבי חיים בן עטר.^[11]

נפטר בה' בחשוון ה'תצ"א (1730) ונקבר במקנס.

פרנסתו עריכה

המשבי"ר לא התפרנס מהרבנות והדיינות, ולשם כך קיבל את חזקת השחיטה מאת הקהילה. בשל שאר עיסוקיו השכיר שוחט שישחט במקומו. לאחר זמן מה ערערו על כך כמה מהשוחטים, וכדי להימנע ממחלוקת הסכים לצמצום זכויותיו. גם הסכם זה לא האריך ימים. הרב יהודה בן עטר התייצב בעקבות כך לימינו וכתב לשבחו: ”כל שכן לרב מצויין בעיר העומד לשרתם ימים ולילות, שאילו היו באים לקבוע לו פרס על עבודתו ועל משאו יגדל חסדו על הקהל בתשלומי כפל ארבעה וחמישה, ומי הוא זה ואיזה הוא אשר שלח ידו במשיח ה' ונקה”^[12]

משפחתו עריכה

רבי משה הוא בן למשפחת בירדוגו הידועה במרוקו בערים מקנס ורבאט מהמאה השבע עשרה.^[13] אבי סבו רבי משה, הוא אבי השושלת ומכונה 'רבי משה הקדמון'.

לרב בירדוגו נולדו ארבע בנות ובן. בתו בליידא נישאה לבן דודו רבי מרדכי בירדוגו (המכונה "המרבי"ץ").^[14] בת אחרת נישאה לרב יחיא אלכרייף.^[15] בנו רבי יהודה מילא את מקום אביו כדיין. נפטר מספר שנים לאחר מות האב.

מתלמידיו עריכה

רבי יעקב טולידנו - אב"ד מקנס
רבי מרדכי אצבאן - מחכמי מקנס וחלב
רבי יהודה בירדוגו - דיין במקנס ומחבר הספר "מים עמוקים" על התורה

ספריו עריכה

הרב בירדוגו סידר חלק מדרשותיו לדפוס אך הספר לא ראה אור.^[16] לאחר פטירתו, ניסה בנו, רבי יהודה, להדפיס שוב את הכתבים אך עקב פטירתו המוקדמת הניסיון לא צלח.^[17]

דברי משה - שו"ת. נדפס שוב בהוספות על ידי מכון אהבת שלום בשם 'תורת המשבי"ר'^[18].
ראש משביר ב' חלקים - חלק א' על הש"ס וחלק ב' דרשות.
כנף רננים - על התורה ופירוש רש"י.

לקריאה נוספת עריכה

משה עמאר, תולדות מרן המשבי"ר זצוקללה"ה ותקופתו, מבוא לספר ראש משביר על התורה, הוצאת דובב שפתי ישנים, עמ' 17–76

קישורים חיצוניים עריכה

חכם משה בירדוגו, באתר "החכם היומי"
רבי משה בירדוגו - המשבי"ר, באתר "Mytzadik"
כנף רננים חלק א, וחלק ב, באתר HebrewBooks
ראש משביר, דפוס ליוורנו תקכ"ה, באתר HebrewBooks
משה בירדוגו, באתר "החכם היומי"
משה בן אברהם בירדוגו (1679 בערך-1730), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים עריכה

^ כך הסיק הרב פרופ' משה עמאר על פי דברי הרב יוסף משאש (אוצר המכתבים חלק א סימן קעג). וכ"כ בהקדמה ל'ראש משביר' על התורה, עמוד כג
^ עליו: 'כנף רננים', דרוש ב' להספד, עמוד קעו.
^ לשון למודים ליעב"ץ, עמוד 254
^ ראו בהקדמה ל'תורת המרבי"ץ', הוצאת חברת 'אהבת שלום', עמוד 34, שככל הנראה התמנה לאב בית דין אחר עזיבת רבי יעקב אבן צור (יעב"ץ) את מקנס.
^ מחבר הפיוט סוכה ולולב לעם סגולה
^ ראו לדוגמה שו"ת משפט וצדקה ביעקב חלק א סימנים: לד, מח, ועוד; דברי משה סימן עד
^ ראו גבול בנימין סימנים יב- יג; תוקפו של יוסף ח"א סימן מ"ג
^ ראו למשל כנף רננים, עמ' קפז
^ שו"ת ופסקים לרבי יהודה אבן עטאר יו"ד סימן א; דברי משה סימן ה
^ משפט וצדקה ביעקב, חלק א סימן רסא.
^ ראו אור החיים דברים א טז ד"ה 'עוד ירצה'; חפץ ה' שבת י ע"ב ועוד
^ שו"ת ופסקים לרבי יהודה בן עטר יורה דעה סימן א
^ הקדמת הרב פרופ' משה עמאר לספר כתונת יוסף, לרבי יוסף בירדוגו ממקנס; הרב רפאל אנקווא בהקדמה ל'כתונת יוסף' חלק ב'
^ בניהם היו הרבנים יקותיאל בירדוגו ורפאל בירדוגו.
^ בנם היה הרב בנימין אלכרייף, בעל שו"ת "גבול בנימין" (חתנו של רבי דוד חסין)
^ ראו 'ראש משביר על התורה' מהדורת עמאר, עמודים 57-60.
^ הקדמת היעב"ץ לספרי המשבי"ר.
^ הערות לספר זה באתר 'גליונות'.

תקופת חייו של הרב משה בירדוגו על ציר הזמן
ציר הזמן

[1] כך הסיק הרב פרופ' משה עמאר על פי דברי הרב יוסף משאש (אוצר המכתבים חלק א סימן קעג). וכ"כ בהקדמה ל'ראש משביר' על התורה, עמוד כג

[2] עליו: 'כנף רננים', דרוש ב' להספד, עמוד קעו.

[3] לשון למודים ליעב"ץ, עמוד 254

[4] ראו בהקדמה ל'תורת המרבי"ץ', הוצאת חברת 'אהבת שלום', עמוד 34, שככל הנראה התמנה לאב בית דין אחר עזיבת רבי יעקב אבן צור (יעב"ץ) את מקנס.

[5] מחבר הפיוט סוכה ולולב לעם סגולה

[6] ראו לדוגמה שו"ת משפט וצדקה ביעקב חלק א סימנים: לד, מח, ועוד; דברי משה סימן עד

[7] ראו גבול בנימין סימנים יב- יג; תוקפו של יוסף ח"א סימן מ"ג

[8] ראו למשל כנף רננים, עמ' קפז

[9] שו"ת ופסקים לרבי יהודה אבן עטאר יו"ד סימן א; דברי משה סימן ה

[10] משפט וצדקה ביעקב, חלק א סימן רסא.

[11] ראו אור החיים דברים א טז ד"ה 'עוד ירצה'; חפץ ה' שבת י ע"ב ועוד

[12] שו"ת ופסקים לרבי יהודה בן עטר יורה דעה סימן א

[13] הקדמת הרב פרופ' משה עמאר לספר כתונת יוסף, לרבי יוסף בירדוגו ממקנס; הרב רפאל אנקווא בהקדמה ל'כתונת יוסף' חלק ב'

[14] בניהם היו הרבנים יקותיאל בירדוגו ורפאל בירדוגו.

[15] בנם היה הרב בנימין אלכרייף, בעל שו"ת "גבול בנימין" (חתנו של רבי דוד חסין)

[16] ראו 'ראש משביר על התורה' מהדורת עמאר, עמודים 57-60.

[17] הקדמת היעב"ץ לספרי המשבי"ר.

[18] הערות לספר זה באתר 'גליונות'.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]