משה בירדוגו

רבי משה בירדוגו (מכונה המשבי"ר. ה'תל"ט, 1679[1] - ה'תצ"א, 1730) היה אב בית הדין, ראש ישיבה ורב בית כנסת במקנס בראשית המאה ה-18.

ביוגרפיהעריכה

נולד במקנס לאברהם בירדוגו. אמו הייתה אחותו של הרב חביב טולידנו, אב"ד מקנס. למד אצל דודו ואצל הרב יוסף בהתית, מדייני העיר.[2] ידע את ששת סדרי משנה בעל פה.[3]

בסביבות ה'תע"ה התמנה לדיין, ועם פטירת דודו רבי משה טולידנו בשנת ה'תפ"ג התמנה לאב בית הדין במקנס.[4] בבית דינו ישבו הרבנים משה אדהאן,[5] אברהם חסין, חנניה בן זכרי ויהודה בירדוגו.[6] המשבי"ר נשא ונתן עם חכמי פאס, רבי יהודה בן עטאר ורבי יעקב אבן צור.[7] פעל נגד רצונה של קהילת סלא לחייב את רבי שמואל די אבילה במיסים, כנגד מנהג ערי מרוקו.[8] שימש גם כרב בית כנסת.[9]

עמד בראשות הישיבה הגדולה במקנס והקדיש את מרבית זמנו להרבצת תורה לתלמידים בגילאים שונים.[10] היה בידידות עם רבי חיים בן עטר.[11]

נפטר בה' בחשוון ה'תצ"א (1730) ונקבר במקנס.

פרנסתועריכה

המשבי"ר לא התפרנס מהרבנות והדיינות, ולשם כך קיבל את חזקת השחיטה מאת הקהילה. בשל שאר עיסוקיו השכיר שוחט שישחט במקומו. לאחר זמן מה ערערו על כך כמה מהשוחטים, וכדי להימנע ממחלוקת הסכים לצמצום זכויותיו. גם הסכם זה לא האריך ימים. הרב יהודה בן עטאר התייצב בעקבות כך לימינו וכתב לשבחו: "כל שכן לרב מצויין בעיר העומד לשרתם ימים ולילות, שאילו היו באים לקבוע לו פרס על עבודתו ועל משאו יגדל חסדו על הקהל בתשלומי כפל ארבעה וחמישה, ומי הוא זה ואיזה הוא אשר שלח ידו במשיח ה' ונקה."[12]

משפחתועריכה

רבי משה הוא בן למשפחת בירדוגו הידועה במרוקו בערים מקנס ורבאט מהמאה השבע עשרה.[13] אבי סבו רבי משה הוא אבי השושלת ומכונה 'רבי משה הקדמון'. לרב בירדוגו נולדו ארבע בנות ובן. בתו בליידא נישאה לבן דודו רבי מרדכי בירדוגו (המכונה "המרבי"ץ").[14] בת אחרת נישאה לרב יחיא אלכרייף.[15] בנו רבי יהודה מילא את מקום אביו כדיין. נפטר מספר שנים לאחר מות האב. י

מתלמידיועריכה

ספריועריכה

הרב בירדוגו סידר חלק מדרשותיו לדפוס אך הספר לא ראה אור.[16] לאחר פטירתו, בנו רבי יהודה ניסה שוב להדפיס את הכתבים אך עקב פטירתו המוקדמת, ניסיון זה גם כן לא צלח.[17]

  • דברי משה - שו"ת
  • ראש משביר ב' חלקים - חלק א' על הש"ס וחלק ב' דרשות.
  • כנף רננים - על התורה ופירוש רש"י

לקריאה נוספתעריכה

  • משה עמאר, תולדות מרן המשבי"ר זצוקללה"ה ותקופתו, מבוא לספר ראש משביר על התורה, הוצאת דובב שפתי ישנים, עמ' 17–76.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ כך הסיק הרב פרופ' משה עמאר על פי דברי הרב יוסף משאש (אוצר המכתבים חלק א סימן קעג). וכ"כ בהקדמה ל'ראש משביר' על התורה, עמוד כג.
  2. ^ עליו: 'כנף רננים', דרוש ב' להספד, עמוד קעו.
  3. ^ לשון למודים ליעב"ץ, עמוד 254.
  4. ^ ראו בהקדמה ל'תורת המרבי"ץ', הוצאת חברת 'אהבת שלום', עמוד 34, שככל הנראה התמנה לאב בית דין אחר עזיבת רבי יעקב אבן צור (יעב"ץ) את מקנס.
  5. ^ מחבר הפיוט סוכה ולולב לעם סגולה
  6. ^ ראו לדוגמה שו"ת משפט וצדקה ביעקב חלק א סימנים: לד, מח, ועוד; דברי משה סימן עד.
  7. ^ שו"ת ופסקים לרבי יהודה אבן עטאר יו"ד סימן א; דברי משה סימן ה.
  8. ^ משפט וצדקה ביעקב, חלק א סימן רסא.
  9. ^ ראו גבול בנימין סימנים יב- יג; תוקפו של יוסף ח"א סימן מ"ג.
  10. ^ ראו למשל כנף רננים, עמ' קפז.
  11. ^ ראו אור החיים דברים א טז ד"ה 'עוד ירצה'; חפץ ה' שבת י ע"ב ועוד
  12. ^ שו"ת ופסקים לרבי יהודה אבן עטאר יורה דעה סימן א.
  13. ^ הקדמת הרב פרופ' משה עמאר לספר כתונת יוסף, לרבי יוסף בירדוגו ממקנס; הרב רפאל אנקווא בהקדמה ל'כתונת יוסף' חלק ב'.
  14. ^ בניהם היו הרבנים יקותיאל בירדוגו ורפאל בירדוגו.
  15. ^ בנם היה הרב בנימין אלכרייף, בעל שו"ת "גבול בנימין" (חתנו של רבי דוד חסין)
  16. ^ ראו 'ראש משביר על התורה' מהדורת עמאר, עמודים 57-60.
  17. ^ הקדמת היעב"ץ לספרי המשבי"ר.