משה בר אילן
משה (ארנסט) בר-אילן (1907 – 1999) היה מבכירי ארגון ההגנה, מפקדו הראשון של חיל ציוד והספקה (לימים חיל התחזוקה) של צה"ל עם קום המדינה.
.jpg) | |
| לידה |
1907 פירט, האימפריה הגרמנית  |
|---|---|
| פטירה |
1999 (בגיל 92 בערך) תל אביב  ישראל |
| תאריך עלייה | 1933 |
| מדינה |
ישראל  |
| השתייכות |
 ההגנה צבא הגנה לישראל |
| תקופת הפעילות |
מ-1939 |
| דרגה |
 סגן-אלוף |
| תפקידים בשירות | |
| |
| פעולות ומבצעים | |
 מלחמת העצמאות | |
  | |
משה בר אילן נולד כארנסט בירנבאום ב-1907 בעיירה פירט (Fürth) שבגרמניה. בשנת 1933, חודשים אחדים לאחר עלייתו של היטלר לשלטון, עלה לארץ ישראל. בשנת 1939 הצטרף לשורות ההגנה, שם מילא שורה של תפקידים: בשנים 1940–1941 כיהן כראש המחלקה הכללית בש"י (שירות הידיעות), מנגנון המודיעין של ההגנה. לאחר מכן, בשנים 1941–1946 היה המזכיר של מטכ"ל ההגנה. בשנת 1947 מונה לעסוק בנושא ציוד ואספקה באגף חימוש ונשק במטכ"ל ההגנה, תחת פיקודו של יוסף אבידר.[1]
הוא המשיך לכהן בתפקיד זה בפרוץ מלחמת העצמאות ב-1947, ועם הקמת מדינת ישראל ב-1948 מונה למפקד שירות ציוד ואספקה במסגרת אג"א עד יולי 1948.
כמקים השירות זה, הוא אחראי לאלמנטים רבים בו הידועים עד היום: השם "שק"ם" ("שירות קנטינות ומזנונים") – השירות המספק אוכל וסדקית לחיילים בבסיסי צה"ל – הוא פרי המצאתו, וכן טופס 1004 (תעודת ציוד אישי) – טופס הציוד שעליו חותם כל חייל בעת גיוסו.
משה בר אילן היה הראשון בעל שם המשפחה "בר-אילן": לאחר עלייתו לארץ, רצה לעברת את שם משפחתו המקורי, בירנבאום (גרמנית: "עץ אגסים"). הוא פנה לידידו, המשורר ש. שלום, בבקשה שיציע לו שמות אפשריים. האחרון ענה לו במכתב (ראו להלן) ובו הצעות אחדות, רובן המצאות מקוריות שלו, ואחת מהן הייתה "בר-אילן". שם זה נבחר הן בשל הדמיון לצליל השם המקורי והן בשל הדמיון במשמעות, באיות ללא מקף.
הרב מאיר ברלין, לימים הרב מאיר בר-אילן, מהמנהיגים הדתיים הבולטים באותה תקופה, הכיר אותו ועיברת את שמו בעקבותיו (ועל-שמו נקראה אוניברסיטת בר-אילן).
משה בר אילן נפטר בתל אביב בשנת 1999.
