שקם

רשת שיווק שפעלה בעיקר בתוך בסיסי צה"ל
(הופנה מהדף שק"ם)

חברת שקם (במקור שק"מ, ראשי תיבות של שרות קנטינות ומזנונים) הפעילה רשת שיווק שהחלה את דרכה במכירת מזון לחיילים בקנטינות בבסיסי צה"ל, אך במרוצת השנים התרחבה והפעילה גם רשת חנויות כולבו לשימוש הקהל הרחב ברחבי הארץ שמכרו מזון, מוצרי חשמל, ביגוד ועוד.

שקם
שקם לוגו 1995.svg
משרדי השקם ששכנו ב"בית סורסוק" ברחוב רזיאל ביפו
משרדי השקם ששכנו ב"בית סורסוק" ברחוב רזיאל ביפו
נתונים כלליים
מייסדים צה"ל, מדינת ישראל
תקופת הפעילות 1948–הווה (כ־75 שנים)
שליטה בחברה אלקו
ענפי תעשייה קמעונאות
פנקס הנחות של השקם ולצידו תלושים בשווי 100 שקל
קנטינה ניידת של השקם במלחמת יום הכיפורים
הבניין ההיסטורי שבו שכנה הנהלת השקם, בשדרות ירושלים 8 ביפו
סמלילה של "שקם אלקטריק"
סמלילה של "שקם אלנבי", חנות נוספת שהשתמשה במותג השקם בשנים האחרונות

לאחר הפרטתה ניסתה החברה להתייעל ולגוון את שירותיה והקימה חנויות חדשות, אך מהלכים אלה לא צלחו. הרשת האחרונה המשתמשת כיום במותג השקם היא שקם אלקטריק.

מיתוגעריכה

בעת הקמתו היה נודע בשם הק"מ, כראשי תיבות ל"הספקת קנטינות ומזנונים". מכיוון שהשם לא תפס הוא הוחלף לשק"ם, כראשי תיבות ל"שרות קנטינות ומזנונים". במהלך שנות ה-60 הוסרו הגרשיים מהשם והתווסף סלוגן, "לשרות מגיני העם"[1][2][3].

בעלותעריכה

הרשת הוקמה ב־1948 כחלק מצבא הגנה לישראל. ב־1950 עברה לבעלות משרד הביטחון, אך העסיקה חיילים סדירים לצד אזרחים. עם השנים, פעלה החברה יותר ויותר בשוק החופשי עד שנמכרה לגוף מסחרי פרטי (אלקו החזקות).

במשך רוב שנותיה ישבה הנהלת השקם בבניין היסטורי בשדרות ירושלים 8 ביפו, לאחר שעברה אליו מבית סורסוק ההיסטורי, שהיה ברחוב רזיאל הסמוך. באזור התעשייה של חולון שכן מפעל לעיבוד בשר של השקם.

היסטוריהעריכה

מייד עם הקמת צה"ל הטיל שר הביטחון דוד בן-גוריון על קבוצת קצינים, ובראשם משה בר-אילן, להקים שירות קנטינות לחיילים. שירות זה היה נהוג בצבאות אחרים כמו הצבא הבריטי. בשנת 1950 הועבר השירות למשרד הביטחון, וחברת השקם הפכה לחברה ממשלתית בבעלות משרד הביטחון, אף על פי שאת חלק מעבודת המכירה בה, שנעשתה בתוך בסיסי צה"ל, עשו בידי חיילים בשירות סדיר ("שקמיסטים").

במשך השנים התפתחה חברת השקם. בשיא פעילותה הפעילה יותר מאלף נקודות מכירה בבסיסי צה"ל מדן ועד אילת, במרחבי סיני ורמת הגולן. החברה העסיקה למעלה מ־5,000 עובדים. לחברה היה צי של משאיות מכירה ("ניידת שקם") שהיו פוקדות נקודות שבהן לא ניתן להקים נקודת מכירה קבועה. בתקופת מלחמת ההתשה נפלו בשבי המצרי שני אנשי החברה (אזרח וחייל) בהיותם בניידת כזו.

במקביל הפעילה חברת השקם כ־40 חנויות כלבו במרכזי הערים לשירות משפחות החיילים ואנשי מערכת הביטחון. על פי הוראה של בן-גוריון, הקימה השקם חנויות כלבו בעיירות הפיתוח ירוחם, דימונה, מצפה רמון וקריית שמונה, כדי לחזק את האוכלוסייה המקומית. חברת השקם הקימה למעשה את רשת חנויות הכולבו הראשונה בארץ.

כדי להוזיל את העלויות למוצרים הקימה חברת השקם מפעל לעיבוד בשר ונקניק, וקונדיטוריה לאפיית עוגות.

החברה גם הפעילה את מועדון נופשקם, אשר סיפק שירותי נופש לאנשי וגמלאי מערכת הביטחון, הסוהרים ונפגעי פעולות האיבה. בספטמבר 2009, לאחר שנים רבות של פעילות תחת השקם ולאחר מכן תחת חברת אלקו החזקות, נמכר המועדון לחברת אשת טורס תמורת 4.5 מיליון ש"ח[4]. אשת טורס התחייבה להפסיק להשתמש במותג "מועדון שקם" בתוך שלוש שנים.

בדצמבר 1992 הוחלט על הפרטת חברת השקם – בשלב הראשון, בספטמבר 1993, הנפיקה הממשלה את מניות השקם לציבור ומכרה 25% מהחברה[5]. כשנה לאחר מכן, בסוף 1994, רכש גרשון זלקינד את השליטה בשקם מידי המדינה. 46% ממניות חברת השקם עברו לבעלות חברת אלקו החזקות[6]. תחת אלקו החזקות בוצעו מספר פעולות שנועדו לייעל ולשפר את פעילות החברה.

בשנת 1995 הוקמה רשת האופנה "שקם גאלרי" (מנתה בשיאה 11 חנויות) בשיתוף פעולה עם "גאלרי לפאייט". באוגוסט של אותה שנה נפתחה רשת "שקם אלקטריק", למכירת מוצרי חשמל[7].

בינואר 1997 נמכרה לשופרסל רשת המזון, אשר כללה 26 חנויות, תמורת 77 מיליון דולר. היקף המכירות של הרשת בעת מכירתה היה 400 מיליון שקל בשנה[8].

בשנת 1999 נמכרה שקם גאלרי לז'ק בנישו, לאחר ניסיון מיזוג כושל עם המשביר מחסני אופנה.

בנובמבר 2000 רכשה המשביר לצרכן את רשת שקם גאלרי ואת מועדון הרשת, דיינרס גאלרי, מבעלי הרשת – ז'ק בנישו (40%), צבי דינשטיין (20%) וחברת השקם (40%) – תמורת 3.75 מיליון דולר[9].

במאי 2001 הסתיימה לבסוף הפרטת השקם, עם מכירת 23.33 האחוזים שנשארו בידי המדינה לאלקו החזקות ולאיש העסקים יהודה שנהב (שלאחר מכן מכר את מניותיו לאלקו החזקות, והחברה הפכה להיות מוחזקת בידיהם בלבד)[10][11][12].

במרץ 2002 החליטה סופית אלקו החזקות כי אין לה עניין להמשיך ולתת שירות קנטינות לחיילי צה"ל, ולכן החזירה את מחלקת הקנטינות בשקם לידי משרד הביטחון[13][14]. חברת השקם הפסיקה להפעיל את השקמיות במאי של אותה שנה. הפעלתן עברה לרשות האגודה למען החייל והיא שינתה את שמן לשק"ל (שירות קנטינות לחייל). בימים אלו הקנטינות בצה"ל פועלות תחת המותג כוורת.

כיום ממשיכה רשת שקם אלקטריק ופועלת תחת אלקו החזקות – החנות האחרונה המשתמשת בשם השקם בימינו. לרשת האלקטרוניקה יש 21 סניפים הפרוסים ברחבי הארץ, שני סניפי דיוטי פרי בנתב"ג ושלושה סניפים באילת.

סמליםעריכה

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא שקם בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ כתבי mynet, הרבה מעל המצופה: מהשקם של פעם עד הכוורת של היום, באתר mynet‏ העמק, 2 ביולי 2018
  2. ^ מסע השקמיות, "העולם הזה", גיליון 2620 מ-18 בנובמבר 1987, עמוד 30
  3. ^ מסע השקמיות, "העולם הזה", גיליון 2620 מ-18 בנובמבר 1987, עמוד 31
  4. ^ מאיה זיסר, אשת טורס רוכשת את מועדון הנופש של השקם תמורת כ-4.5 מיליון שקל, באתר ביזפורטל‏, 08 בספטמבר 2009
  5. ^ פרוטוקול מסי מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה שהתקיימה ביום ב'. כ"ג בטבת התשנ"ט. 11.1.1999. בשעה 14:00
  6. ^ צביקה רובינס, ‏לשקם את השקם, באתר גלובס, 17 באוגוסט 2000
  7. ^ נורית ארד, שקם אלקטריק: החנות הראשונה תפתח השבוע - עמוד 7, ידיעות אחרונות - 28 באוגוסט 1995
  8. ^ זהבה דברת, ‏נחתם ההסכם לרכישת שקם מזון על ידי שופרסל, באתר גלובס, 02 בינואר 1997
  9. ^ המשביר רכשה את רשת גאלרי ב- 3.75 מיליון ד', בנובמבר 2000 4609563, באתר ynet
  10. ^ שלושה עשורים של הפרטה, יעל חסון, מרכז אדווה, נובמבר 2006
  11. ^ אילן מוסנאים‏, גרשון זלקינד מעביר את ההפסדים הצבורים של השקם - כ-300 מיליון שקל - לאלקטרה צריכה, באתר וואלה!‏, 2 בספטמבר 2002
  12. ^ TheMarker‏, המדינה משלימה הפרטת שקם - תמכור 23% מהחברה, באתר וואלה!‏, 28 במרץ 2001
  13. ^ Shekem: Management of canteens to be transferred from Elco to Defense Ministry, Michal Raveh, 12 March 2002
  14. ^ מאת חיים ביאור, עובדי השקם פועלים לחילוט 9 מיליון שקל שהופקדו בידי נאמן, באתר הארץ, 10 במרץ 2002