משה דוקטורי
משה דוקטורי (נולד ב-6 בספטמבר 1933) כיהן כיושב ראש המועצה האזורית גזר, יושב ראש רשות ניקוז "אילון-שורק", וחבר הנהלה במספר ארגונים ומוסדות ציבור.
 | |||||
| משה דוקטורי בשנות ה-70, בתקופת כהונתו כראש המועצה האזורית גזר | |||||
| לידה |
6 בספטמבר 1933 (בן 90) ירושלים, פלשתינה (א"י) | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
 ישראל | ||||
| השכלה | חקלאי | ||||
| עיסוק | חבר מליאת והנהלת מועצה אזורית גזר (1953-1968), יו"ר ועד מושב (1955-1962), מזכיר מספר מושבים | ||||
| |||||
| |||||
ביוגרפיה עריכה
נולד בירושלים למשפחה קשת יום, בן לרחל, עקרת בית ורחמים, נוטר שהתנדב לצבא הבריטי, במהלך מלחמת העולם השנייה[1], ופועל במפעל לייצור לבנים. דוקטורי למד בתלמוד תורה "מזרחי". כנער בתקופת המנדט יצא לפעולות מחתרתיות, אימוני קפא"פ ומטווחים במסגרת הגדנ"ע וההגנה ועבד במכירת עיתונים בירושלים. במלחמת השחרור סייע לכוחות הלוחמים בירושלים בהעברת מסרים בין עמדות ועם קום המדינה עבד במחלקת ההסברה של הסוכנות היהודית לארץ ישראל בירושלים. בשנת 1949 עלה לקרקע עם הוריו וחברי גרעין יעז"ק לחורבות הכפר הערבי אלבריה, והיה ממקימי מושב עזריה, שם מתגורר גם כיום. בשנת 1954 עבר הכשרת רכזי משקים. במקביל לעיסוקיו הציבוריים, מנהל דוקטורי במשך עשרות שנים משק חקלאי פעיל. כמו כן היה מחלוצי ייצור החשמל הסולארי בישראל.
דוקטורי התגייס לצה"ל בשנת 1951 ושירת בחטיבת הראל כלוחם ומפקד, והיה לחייל הראשון שהתגייס ממושב עזריה[2]. במלחמת ששת הימים השתתף בקרבות לשחרור ירושלים וברמת הגולן. ביולי 1971 נפצע כאשר רכב הסיור שבו נהג עלה על מוקש ברפיח. על אף פציעתו והיותו נבחר ציבור המשיך להתנדב לשירות מילואים ביחידה קרבית עד לשנת 1985.
פעילות ציבורית עריכה
דוקטורי כיהן כחבר מליאת והנהלת מועצה אזורית גזר משנת 1953 ועד 1968, במקביל בשנת 1955 נבחר לחבר ועד ויו"ר ועד מושב עזריה וכיהן בתפקיד עד 1962, ובהמשך גם כמזכיר המושב[3]. במקביל היה פעיל בהסתדרות הפועלים החקלאיים ומועמד ברשימת הבחירות המרכזית לוועידה החקלאית ברשימת מפא"י ובלתי מפלגתיים[4], בהמשך לבקשתו של סגן שר החקלאות בן ציון חלפון נתמנה למזכיר חוץ במושב גבעתי ואחר כך כמזכיר משמר השבעה. דוקטורי נבחר לשלוש קדנציות כיושב ראש מועצה אזורית גזר (1968–1980)[5].
בשנים אלו חלו פיתוח ובנייה מואצת במועצה[6], נסללו כבישים, הותקנה תאורת רחובות, נבנו מועדונים, הוקמו בתי ספר יסודיים, ספרייה אזורית, מגרשי ספורט ומקלטים ציבוריים, הוקם בית העלמין האזורי, הוקמה תזמורת נוער אזורי והורחבו השירותים הקהילתיים במושבים ובקיבוצים של המועצה. עוד ביוזמתו החלו לפעול לראשונה קווי תחבורה ציבורית שנכנסו לתוך היישובים, והחל לראשונה פינוי אשפה מרוכז מהיישובים. בנוסף דוקטורי היה היוזם והמייסד של היישוב הקהילתי בית חשמונאי ובהמשך פעל להקמת היישוב כרמי יוסף וכן פעל להסדרת מעמד היישוב הקהילתי גני הדר, בנוסף יזם דוקטורי אימוץ של בה"ד 6 ובסיס משמר הגבול בבית חורון על ידי המועצה האזורית[7]. במקביל כיהן כחבר הוועדה המקומית לתכנון ובניה "לודים", ויושב ראש "שדות גזר", אגודה שיתופית חקלאית לפיתוח אזור גזר.
לאחר סיום תפקידו כיהן דוקטורי כיושב ראש רשות ניקוז "אילון-שורק" (1980–1997). כן היה במשך שלושה עשורים חבר הנהלה באיגוד ערים לשירותי כבאות והצלה 'אילון' וגזבר האיגוד, תפקיד אותו מילא בהתנדבות. דוקטורי כיהן כיושב ראש ועדת הבחירות למועצה אזורית גזר בבחירות מוניציפליות בחמש מערכות הבחירות בשנים 2004, 2009, 2013, 2018 ו 2024.
חיים אישיים עריכה
נשוי לנועה (בת מינה וד"ר עמנואל לפין ונכדת ד"ר אבא לפין), ואב לחמישה ילדים. כלתו, יעל מיבר דוקטורי נרצחה בפיגוע ירי ב-1 בינואר 1998.
הערות שוליים עריכה
- ^ רחמים דוקטורי - מוזיאון הלוחם היהודי במלחמת העולם השנייה
- ^ מתוך: נחום ברוכי, "חטיבת הראל שריון (10) במלחמת ששת הימים", הוצאת אריאל, עמותת גבעת התחמושת
- ^ דבר, 18 באוגוסט 1957, עמוד 5
- ^ מפלגת פועלי ארץ ישראל ובלתי מפלגתיים, רשימות ארציות של מועמדים לוועידה החקלאית. על המשמר, 12 במאי 1959, עמוד 5
- ^ גזרי מידע - עיתון המועצה האזורית גזר, יוני 2022, עמוד שער ועמודים 18-20
- ^ מתוך: מועצה אזורית גזר חוברות מידע 1977 עד 1980
- ^ מועצת גזר אימצה יחידה צבאית, על המשמר, 4 באוגוסט 1969, עמוד 5