כבאות והצלה לישראל

ארגון הכבאות וההצלה הרשמי של מדינת ישראל

כבאות והצלה לישראל היא רשות לאומית ארצית ממלכתית. זהו ארגון הכבאות וההצלה הרשמי של מדינת ישראל, והוא כפוף למשרד לביטחון לאומי.[1]

כבאות והצלה לישראל
סמל רשות לכבאות והצלה לישראל
סמל רשות לכבאות והצלה לישראל
דגל כבאות והצלה לישראל
דגל כבאות והצלה לישראל
מידע כללי
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום שיפוט ישראלישראל ישראל
משרד אחראי המשרד לביטחון לאומי
תאריך הקמה 1925
חוק חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה
ראש נציב כבאות והצלה
מטה מרכזי המכללה הלאומית לכבאות והצלה, שדרות רחבעם זאבי בראשון לציון
אתר רשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
סיכת לוחם אש, עיצוב: ירון שטיין

תפקידי כבאות והצלה לישראל הם: כיבוי שריפות, מניעת דליקות, חילוץ והצלת לכודים, טיפול באירועי חומרים מסוכנים, הצלת נפש ורכוש, גם שלא במסגרת כיבוי דליקות.[2]

חיוג למספר 102 מכל טלפון במדינת ישראל, ינתב את השיחה למוקד החירום המחוזי הקרוב ביותר למענה לקריאת חירום.

היסטוריה

עריכה
 
הסמליל הקודם של שירותי כבאות והצלה (היה בשימוש עד 2017)
 
צריף מכבי האש בשדרות רוטשילד. צולם בשנת 1930.
 
המכללה הלאומית לכבאות והצלה בראשון לציון
 
תרגיל של מכבי האש בחיפה, 1941
 
תחנת מכבי האש בתל אביב - מראה כללי
 
תרגיל אימון הצלה של כבאי חיפה בשכונת גבעת נשר. הכבאים השתמשו בקיר מאד גבוה שנבנה להקמת מגרש משחקים בתוך נחל נשר
 
תחנת מכבי האש בתל אביב - סככות הרכבים
 
תחנת מכבי האש ברמת גן
 
סמל הצלה וכיבוי תעופתי של רשות שדות התעופה בנתב"ג
 
כבאית מסוג מאק שנת 1985 באלפי מנשה
 
רכב 'סער' ישן מדגם מיגרוס באבטחת אירוע בבנימין
 
תחנת מכבי האש "חלץ" בחיפה
 
הכבאית ההיסטורית במוזיאון ארץ ישראל
 
רכב הצלה היסטורי חונה בתחנת מכבי האש בתל אביב
 
תחנת מכבי האש בתל אביב - אביב 44 (אלמוג - רכב לטיפול באירועי חומ"ס)

קבוצת הכבאים הראשונה בישראל הוקמה בזכרון יעקב, ב-1897, לפי בקשת פקיד הברון רוטשילד, ובמימון הברון. הסיבה העיקרית לארגון הקבוצה הייתה מספר דליקות ביקבי הברון שבזכרון יעקב ובראשון לציון. הקבוצה שקמה מנתה 32 מתנדבים מצעירי המושבה. בראשה עמד אליהו קנטור, וסגניו היו אלטר גרף, ישראל נידרמן ובנימין ריבקינר. את ציוד הכיבוי הביא פקיד הברון מפריז והוא כלל משאבות, צינורות, סולמות, גרזנים וכן מדים מפוארים עם כובעי נחושת מבריקים וחגורות עור, כפי שנהוג היה בערים הגדולות באירופה.

בשנת 1925 אירע שיטפון גדול בשכונת ברנר שבתל אביב, בזמן השיטפון התאספו במקום האירוע תושבים רבים, וחלקם ערכו ניסיונות הצלה, אך ללא כלים והכשרה מתאימה הצלחתם הייתה מצומצמת. לאחר השיטפון הקים אבא כהן את גדוד הכבאים של תל אביב, שהיה לגדוד הכבאים הראשון ביישוב. לגדוד גויסו 73 מתנדבים. תחנת הכיבוי של הגדוד הוקמה בצריף ששכן בשדרות רוטשילד פינת רחוב נחלת בנימין בסמוך לתחנת המשטרה העירונית. בנוסף רכשה העירייה מגוון ציוד חיוני לביצוע משימות כיבוי והצלה.

משנת הקמת הגדוד התל אביבי ועד הכרזת העצמאות הוקמו גדודי כבאים מתנדבים ב-14 ערים נוספות בישראל. בשנת 1959 נחקק חוק שירותי הכבאות[3] המסדיר את מבנה ופעולת שירותי הכבאות במדינה. החוק נכנס לתוקף ב–1 באפריל 1960 ועל פיו פועלות מאז כל רשויות הכבאות במדינה. עם הפעלת החוק הופסקה למעשה הפעלת שירותי הכבאות על ידי מתנדבים, ומאז פועלים הכבאים כעובדי מדינה בשכר.

מאז 1988 הייתה קיימת תוכנית מגירה לרפורמה במערך הכבאות הארצית, אך יישומה של התוכנית התעכב, אף שהרעיון להוצאתה לפועל עלה לדיון ציבורי כמה פעמים (בעיקר לאחר השריפות בכרמל ב-1998 וב-2010). היערכות שירותי הכבאות נבחנה בכמה ועדות חקירה (ועידת לפידות מ-1995, וועידת גינוסר מ-1998).

בשנת 2008 החל מהלך להפיכת שירותי הכבאות מ-24 רשויות כיבוי, לרשות ארצית המחולקת למחוזות ומרחבים על פי תוכנית שהוביל נציב כבאות והצלה יחד עם משרד הפנים. שתי הצעות חוק לרפורמה במערך הכבאות הוגשו במקביל. האחת על ידי ח"כ דוד אזולאי והשנייה על ידי משרד הפנים. ועדות שמונו על ידי נציב כבאות והצלה והורכב מבכירי הכבאים בישראל, לצד נציגות העובדים, החלו לדון בגיבוש מבנה ארגוני חדש. אך בשל פערים שהתקיימו, בשילוב חוסר יציבות שלטונית והתנגדות משרד האוצר לתנאים שונים, עוכב התהליך.

בראשית 2011 אישרה ממשלת ישראל את העברת מערך הכבאות ממשרד הפנים למשרד לביטחון הפנים והקמת מערך כיבוי אווירי. ב-8 באוגוסט 2012 נחקק בכנסת חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה[4] שמסדיר את שרותי הכבאות בישראל, את המבנה הארגוני והסמכויות. במסגרת החוק, ב-8 בפברואר 2013, הוקמה הרשות הארצית לכבאות והצלה הכפופה למשרד לביטחון פנים. במסגרת הרפורמה, שירותי הכבאות במתכונתם הקודם בוטלו והועברו מהמערך המוניציפלי (איגוד ערים) למערך ארצי, שמחליף את 24 איגודי הערים לכבאות והצלה, ומכנס אותם תחת בשבעה מחוזות (בדומה למצב בשב"ס ובמשטרת ישראל).

הקמת קריית הכבאות בראשון-לציון

עריכה

בשנת 2018 החלה הקמת קריית הכבאות במתחם של בית הספר לכבאות בראשון לציון בה רוכזו משרדי נציבות הכבאות, יחידת להבה ומתחם אימונים והכשרות של המכללה הלאומית לכבאות והצלה.

לוחם אש בטקס הדלקת המשואות

עריכה

בשנת 2018, בעקבות פנייתו של נציב הכבאות וההצלה רב-טפסר דדי שמחי לרמטכ"ל רא"ל גדי איזנקוט ולמפקד פיקוד העורף התקבלה ההחלטה לשלב בטקס נציג של מערך הכבאות וההצלה. מהשנה הזאת לוחם האש המשמש כדגלן מטעם כבאות והצלה לישראל בטקס הדלקת המשואות[5].

מבנה ארגוני

עריכה

עד הקמתה של הרשות הארצית לכבאות והצלה ב-8 בפברואר 2013 שרותי כבאות הסתמכו על 24 איגודי הערים לכבאות והצלה (ארבע מחלקות עירוניות ועשרים איגודי ערים). בתחומים שאינם קשורים למקצוע הכבאות והצלה או לכבאים, רשות הכיבוי הייתה חלק מהרשות המקומית אליה הייתה שייכת, וכפופה אליה. את הנושא המקצועי ריכזה "נציבות כבאות והצלה". בראש הנציבות עמד נציב כבאות והצלה בדרגת רב-טפסר.

בראש הרשות עומד נציב כבאות והצלה, תפקיד שמאויש לרוב על ידי אנשים מחוץ למערך הכבאות, והיא בנויה לפי דגם משטרת ישראל: היא מורכבת משבעה מחוזות (צפון, חוף, דן, דרום, מרכז, יו"ש, וירושלים), כאשר בראש כל מחוז עומד מפקד מחוז. תחת מפקד המחוז מצויים כל מפקדי התחנות ושאר לוחמי האש במחוז.

תחנות הכבאות מחולקות לשלושה סוגים: תחנה אזורית (נקראת גם "תחנה ראשית"), שתחתיה ניתן למצוא תחנות-משנה ("תחנות קטנות"). מטרת תחנות המשנה לצמצם את זמן ההגעה של הצוותים ולתת מענה לאותו אירוע. אם צוות תחנת המשנה, אשר נקרא לאירוע, זקוק באופן מיידי לסיוע נוסף, הוא מדווח לתחנה הראשית ונשלחים צוותים נוספים לסיוע. מספר אנשי הצוות ומספר הכבאיות בתחנות המשנה משתנה בהתאם לכמות הזמינה לאותו מחוז. ישנן תחנות משנה בעלות שני כבאים ורכב כיבוי אחד ולעומתן תחנות משנה בעלות ארבעה כבאים ושני רכבי כיבוי וכן הלאה. על הכבאים בתחנת המשנה לתחזק את תחנתם, ציודם, ורכבי הכיבוי ברשותן, בהתאם לפקודות רשות הכיבוי בדיוק כמו בתחנה הראשית. ישנן מספר תחנות משנה אשר פועלות במתכונת עונתית בעיקר בחודשי הקיץ באזורים בהם ישנן שריפות רבות.

סוג נוסף של תחנה הוא התחנה המרחבית שגם לה יש תחנות משנה אך זוהי תחנה קטנה יותר מאשר התחנה הראשית והתפקידים בה מצומצמים יותר.

הכשרת הכבאים בישראל מתקיימת במכללה הלאומית לכבאות והצלה, שהוקמה בשם "בית הספר הארצי לכבאות ולהצלה" בראשית שנת 1979.

מחוזות הרשות

עריכה

הרשות מורכבת משבעה מחוזות בהתאם לאזור הגאוגרפי. לכל מחוז כפופות מספר תחנות כיבוי אזוריות ותחנות משנה[6].

צפון

עריכה

מרכז

עריכה
  • הרצליה התחנה האזורית הראשית נמצאת בעיר הרצליה. תחנות משנה: רמת השרון.
  • חולון התחנה האזורית הראשית נמצאת בעיר חולון. תחנות משנה: בת ים.
  • גבעתיים התחנה האזורית הראשית נמצאת בעיר גבעתיים.
  • תל אביב יפו מורכבת מתחנה ראשית ברחוב שי עגנון, ושלוש תחנות משנה: יפו (שדרות בן צבי), אלון (רחוב יגאל אלון) ותחנת קריית עתידים (רחוב הברזל).
  • רמת גן התחנה האזורית הראשית נמצאת בעיר רמת גן. תחנות משנה: הבורסה.
  • בני ברק התחנה האזורית הראשית נמצאת בעיר בני ברק. תחנות משנה: קריית אונו.
  • בתי הזיקוק כאזור אקס-טריטוריאלי משמשת מחלקת הכיבוי של המפעל כמחלקה עצמאית.

ירושלים

עריכה

דרום

עריכה

בעלי תפקידים

עריכה

ראשי הרשות

עריכה

רב הרשות

עריכה

רב שירותי הכבאות וההצלה נכון לשנת 2018 הוא הרב חיים פרל. בעבר כיהנו בתפקיד הרבנים דוד שמחון ומנחם פרל[10].

מינוי אישה ראשונה כטפסר

עריכה

באוקטובר 2022 מונתה רחל פיסם לטפסר והייתה לאישה הבכירה ביותר בתולדות מערך הכבאות[11][12].

אופי הפעילות

עריכה

הצלת נפש, רכוש וחילוץ לכודים במקרים הבאים:

כבאות והצלה:

  • דליקות
  • שריפות ביערות, שטחים פתוחים ושדות קוצים
  • טיפול בתקריות בהן מעורבים חומרים מסוכנים (חומ"ס) (כולל אירועים בהם מעורב גפ"מ)
  • תאונות דרכים, תאונות רכבת ותאונות כלי תעופה
  • שטיפות כביש לאחר תאונות דרכים למניעת פגיעות נוספות
  • ניתוק מצברים ומקורות אנרגיה מכלי רכב לאחר תאונה
  • פיגועי טרור ופעילויות חבלניות עוינות (פח"ע)
  • חילוצים מגובה/תהומות/בורות וחילוצים במתווה אורבני (סנפלינג) וכן חילוץ מנהרות זורמים ושיטפונות
  • חילוצים ממעליות ופריצות דלת במקרי חירום
  • חילוץ בעלי חיים וכל עזרה אשר נדרשת לבקשת שאר גופי החירום הארציים במידת הצורך

מניעת דליקות והדרכה:

  • אבטחת אירועים, משחקי כדורגל והתכנסויות של מעל 700 איש.
  • מניעת דליקות - קביעת דרישות לסידורי בטיחות אש אקטיביים ופסיביים בשטחים בנויים ופתוחים בעזרת חקיקה והסברה.
  • הדרכה ואימונים - החל מאימון הכבאי כפרט ועד להשתתפות בתרגילים משותפים עם משטרת ישראל, צה"ל וארגונים נוספים.
  • בניין הכוח - גיוס כח אדם, בינוי ושיפוץ תחנות ורכש ציוד ייעודי, רכבי כיבוי וחילוץ לסוגיהם.

בעת אירוע רב ממדים ישנו "נוהל סיוע הדדי" בין רשויות הכיבוי ומטרתו היא סיוע לרשות כיבוי על פי בקשתה על ידי שליחת צוותי כיבוי/כבאיות/ציוד מתחנה אחרת. דוגמה לכך היא פקודת סיוע מיוחדת לשירותי הכבאות באילת המרוחקת אשר הוקמה בעקבות דליקת הענק לפני מספר שנים במלון מלכת שבא הישן.

תחת אגף המבצעים פועלת גם יחידת להבה שהיא היחידה המרכזית לחילוצים מורכבים.

אופי הפעילות בתחנות הכיבוי בעתות שגרה / עתות חירום

עריכה

שירותי הכבאות נותנים שירות 365 יום בשנה, 24 שעות ביממה. בעת שגרה, הכוננות מתחלקת לשלוש משמרות (א',ב' ו-ג'), אשר כל אחת מהן מבצעת משמרת של 24 שעות. כלומר, בעת שגרה כבאי יעבוד במתכונת של 24 שעות עבודה, ו-48 שעות מנוחה. בעת שהותו של הכבאי בבית, הוא מחוייב להיות זמין לאירוע גדול ומתמשך, אשר ידרוש גיוס כבאים.

מספר הכבאים בכל משמרת מתבסס על "קו אדום" - פקודה המגדירה לכל מחוז ותחנה מהי מצבת כוח האדם המינימלית הדרושה לצורך קיום המשמרת.

מקרי חירום / אירועים מבצעיים

עריכה

בראש כל משמרת עומד קצין משמרת ותחתיו סגן קצין משמרת, מפקדי צוותים וכבאים. קצין המשמרת מפקד על הצוותים בעת שגרה ובעת חירום. בעת אירוע מבצעי הקצין בעל הדרגה הגבוהה ביותר נוטל את האחריות ואת הפיקוד על האירוע. בעת אירוע מבצעי, הכבאים מחולקים למשימות שונות בהוראות הקצין הבכיר במקום, ופועלים כצוות במטרה להציל חיי אדם ורכוש באמצעות הציוד שברשותם ועל פי הכשרתם.

חדר המבצעים

עריכה

בכל מחוז כבאות נמצא משל"ט (מרכז שליטה) תחת אחריות מפקד משל"ט בדרגת רב-רשף, קציני משמרת משל"ט, מוקדנים ומשגרים. המשל"ט הוא "לב" המחוז והוא מאויש 24 שעות. בו מתקבלות שיחות הטלפון ודרכו משוגרים הצוותים לאירוע מבצעי בכל רחבי המחוז - חדרי המבצעים שהיו בעבר בתחנות בוטלו. תפקידי המוקדן: מענה לשיחות טלפון, ניהול רשת הקשר, הכוונת הצוותים למקום האירוע, תיאום בין הכוחות השונים, יצירת קשר עם גורמים חבירים (כדוגמת משטרה, מד"א, פיקוד העורף וכולי), הפעלת פקודות מבצעיות בעת הצורך, ניהול יומן אירועים. בעת קבלת אירוע המוקדן מפעיל את פעמון האזעקה של התחנה הרלוונטית בהתאם למיקום האירוע, כורז את מהות האירוע ומודיע איזה צוות משוגר לאירוע על פי הוראות הקבע.

בשגרה

עריכה

בעת שגרה מתבצעות בתחנה עבודות תחזוקה של הציוד הייעודי וכלי הרכב על פי ימי טיפול קבועים, ניקיון התחנה, אימונים והדרכות במסגרת תוכנית האימונים החודשית וכן פעילויות פנאי וגיבוש למשמרת אשר תורמות לאופיה הייחודי של תחנת הכיבוי כ'בית שני' ומשפחה לכל הכבאים. בכל תחנות הכיבוי הראשיות והמשניות, קיימים תנאי לינה, מזון, ציוד חשמלי, מקלחות ובתחנות מסוימות גם חדר כושר וכל זאת על מנת לספק לכבאים אשר מבלים שעות רבות במשמרת את כל התנאים הבסיסיים הנחוצים להם.

דרגות

עריכה
  ערך מורחב – דרגות כבאות והצלה בישראל

דרגות שירותי כבאות והצלה, בדומה לדרגות ארגונים אחרים, נחלקות לשני מסלולים: בד"א (בעלי דרגות אחרות) וקצינים.

נציב כבאות והצלה

עריכה
 
נס נציב כבאות והצלה לישראל
  ערך מורחב – נציב כבאות והצלה

בראש הרשות הארצית לכבאות והצלה של מדינת ישראל עומד קצין בדרגת רב-טפסר ותפקידו קרוי "נציב כבאות והצלה".

רכבי הכיבוי וההצלה בשירותי הכבאות

עריכה
 
סוגי רכבי הכיבוי וההצלה בשירותי הכבאות
  • קיסר - רכב חפ"ק נציב כבאות והצלה ראשי מרצדס ספרינטר או רכב חפ"ק מחוזי - משמש כחדר מבצעים נייד בעת אירוע רב ממדים.
  • אביר - רכב חילוץ קל כגון פורד אקונוליין. רכב המשמש ברוב המקרים לפעולות חילוץ והצלה שונות, כגון תאונות.
  • אלון - רכב לכיבוי שריפות יער וחורש מתאים לתנועה בדרכים צרות ושטחים קשים, המזווד בציוד כיבוי לשריפות בשטחים פתוחים
  • סלע - רכב פיקוד מפקד משמרות וסגן שירות לשימושם המבצעי נפוץ בעיקר ברכב מדגם איסוזו דימאקס.
  • וולקן - רכב חילוץ וחומרים מסוכנים קל כגון מרצדס ספרינטר. מכיל ציוד חילוץ משתנה וציוד לטיפול בחומרים מסוכנים.
  • סנפיר - רכב לביצוע פעולות ניטור באירוע חומרים מסוכנים הרכב נושא מכשירי גילוי המאפשרים ביצוע פעולות ניטור באירוע חומרים מסוכנים
  • אלמוג - רכב לטיפול בחומרים מסוכנים המכיל ציוד ייעודי (חליפות, ציוד אטימה, ציוד שאיבה וכו') לטיפול בדליפה/שפך של חומ"ס, ברכב קיים גם חפ"ק לתפעול האירוע.
  • געש - רכב לחילוץ והצלה בעל ציוד ואמצעים ייעודיים לטיפול בתאונות דרכים, חילוץ מגובה, הריסה, הצפה ומתן תאורה.
  • נשר - רכב כיבוי והצלה ייעודי מסוג מנוף גבהים מפרקי בעל סל לחילוץ, תותח מים לכיבוי וציוד נוסף. בגבהים משתנים - 38 עד 42 מטר.
  • נץ - רכב כיבוי והצלה ייעודי מסוג סולם גבהים בעל סל לחילוץ, תותח מים לכיבוי לציוד נוסף. רכבי נץ שונים אף מכילים בתוכם שלושה קוב מים. גובהם משתנה בין 30 עד 37 מטר.
  • סער - רכב כיבוי והצלה סטנדרטי המכיל ציוד כיבוי והצלה שונה, שלושה קוב מים ו-300 ליטר תרכיז קצף, ולעיתים ארבעה קוב ו-400 ליטר תרכיז קצף, בהתאם לדגם והיצרן. כמו כן, מכיל סולמות קצרים וציוד נוסף. רכב זה הוא הרכב השכיח ביותר והוא משוגר ראשון לכל אירוע. נקרא גם בעגה המקצועית - רכב יציאה ראשוני.
  • רותם - רכב כיבוי והצלה להתערבות ראשונית. לרוב טנדר מסוג פורד או שברולט. מכיל ציוד כיבוי והצלה מצומצם ומכיל קוב מים ו-30 ליטר תרכיז קצף. יתרונו העיקרי של רכב זה הוא מהירות הגעתו לאירוע.
  • אשד - רכב כיבוי ייעודי לאספקת מים. מכיל ציוד כיבוי וכמויות מים משתנות בין 12 ל-13 קוב מים וקוב תרכיז קצף.
  • ברק - רכב כיבוי קל כגון הייגו. מכיל ציוד כיבוי וכמות מים של קוב אחד. משמש לרוב בשריפות שדה ויער.
  • טרקטורון כיבוי - רכב כיבוי קל וזריז, בעל עבירות שטח טובה, מכיל כמות מים משתנה עד 200 ליטר, גלגלון כיבוי ומשאבת מים קטנה. משמש בשריפות שדה ויער.
  • נגרר בנק אוויר - גרור עליו מותקן מדחס למילוי מכלי אוויר לנשימה לטובת הצוותים הפועלים בשריפות רב ממדיות. נגרר למקום האירוע על ידי כבאית נוספת ומתופעל במקום האירוע על ידי כבאי.
  • נגרר תותח מים וקצף - גרור עליו מותקן תותח מים או קצף בעל ספיקות גבוהות. נגרר למקום האירוע על ידי כבאית נוספת. עליו לקבל אספקת מים מכבאית שכן אינו בעל משאבת מים.
  • רכב אספקת זרנוקים - רכב המכיל זרנוקי מים שונים לטובת שימוש בשריפות בממדים רחבים.

רכבי הכיבוי והציוד הנוסף משתנה מתחנה לתחנה. כל תחנה יכולה לרכוש על פי צרכיה כלי רכב שונים בכמויות שונות. סוגי רכבי הכיבוי משתנים גם הם (מרצדס, מאן, איווקו, דאף, E-ONE וכו'). הציוד ברכבי הכיבוי חייב להיות על פי תקן שנקבע בנציבות כבאות והצלה אך כל תחנה רשאית לצייד את רכביה בציוד נוסף על פי צרכיה.

כמו כן משתמשים באופנוע כיבוי המשמש לתגובה מהירה בכיבוי דליקות.

רכבי כיבוי מסילתיים

עריכה
 
כבאית מסילתית נוסעת על המסילה במהלך תרגיל באזור תחנת בני ברק אוקטובר 2021

כחלק מההכנות למענה המבצעי במנהרות רכבת ישראל, בדצמבר 2020, מערך כבאות והצלה קלט 4 רכבי כיבוי דואליים מדגם מאן TG 18.360, שנרכשו במימון הרכבת[13]. כל רכב מסוגל לשאת משקל כולל עד 20 טון, מכיל בנק אוויר לצורך אספקת אוויר נשימתי ל-8 לוחמי אש בתא הנהג ובתא הצוות, מצויד במערכת מצלמות: 2 מצלמות תרמיות מלפנים ומאחור, וכן מצלמות אינפרה אדום בכל גלגל. בכל רכב מותקן תותח מים עוצמתי 1000–1900 ליטר בדקת זרימה, הוא בעל יכולת צידוד 360 מעלות.

רכבי יחידת כיבוי של קק"ל

עריכה
 
יערית - כבאית של קק"ל

קרן קיימת לישראל מפעילה יחידות כיבוי הפזורות ביערות קק"ל[14]. היחידות משתמשות בכבאיות מיחדות עם עבירות גבוהה הנקראות יערית[15]. רכבי כיבוי האלה קיבלו עיצוב מיוחד וצבועות בצהוב[16].

מושגים

עריכה
  • ציוד כיבוי: זרנוקי מים בקטרים שונים, מזנקים, גלגלונים, תותחים, כלי מים שונים, משאבות מים ניידות.
  • ציוד חילוץ: כלי חיתוך/פישוק הידראולים, מסורים מכניים, כריות הרמה בלחץ אוויר, סולמות, ציוד סנפלינג, ציוד נשימה אישי, גרזנים וכלי עבודה שונים, שרשראות וגלגלות, כננות מכניות.
  • קוב: 1,000 ליטר.
  • הידראולי (הידראוליקה): לחץ נוזלי בשמן.
  • מנוף גבהים: מנוף הידראולי מפרקי בעל זרוע "בום" וזרוע נוספת מתקפלת וסל חילוץ.
  • סולם גבהים: סולם שלבים הידראולי וסל חילוץ. ניתן לחלץ דרכו גם דרך הסל וגם בירידה/עלייה עצמאית דרך השלבים.
  • תרכיז קצף - תרכיז קצף מיוחד אשר במינון עם מים ואוויר באחוזים מסוימים מתקבל חומר כיבוי אשר תפקידו ליצור שכבת בידוד החמצן מהאלמנט הבוער לאוויר סביבו. ניתוק אספקת החמצן מזרז את תהליך הכיבוי. השימוש בקצף הוא בעיקר לכיבוי שריפות נוזלים דליקים.
  • גלילים: מכלי אוויר בקיבולות של ארבעה עד תשעה ליטר אוויר בלחצי אוויר של 200 עד 300 באר. האוויר בתוך המכל נדחס על ידי מדחס מיוחד. משמש את הכבאים לטובת שימוש באוויר נקי מרעלים, תוצרי שרפה, עשן וכו'. מכל האוויר מורכב על גבי 'מערכת נשימה פתוחה' ונישא על גבו של הכבאי.
  • חומ"ס: חומרים מסוכנים. ישנן תשע קבוצות סיכון בחומרים מסוכנים. לדוגמה: גזים רעילים, חומרים מאכְּלים וחומרי נפץ. חומרים מסוכנים כוללים חומרים אשר יכולים לפגוע דרך דרכי הנשימה, דרך העור, דרך בליעה וכו'.

צופי אש וכבאים מתנדבים

עריכה
  ערך מורחב – צופי אש

צופי אש הם בני נוער (בגילאי 15 עד 18) המתנדבים בשירותי הכבאות בישראל, צופי האש מתפקדים ככוח עזר באירועים. ועוזרים ללוחמי האש בפעולות הכיבוי וההצלה. רוב צופי האש מתחילים את התנדבותם במסגרת פרויקט מחויבות אישית וחלקם ממשיכים להתנדב גם בתום ההשתתפות בפרויקט. במהלך המשמרת, צופי האש נמצאים בכוננות מבצעית ביחד עם לוחמי האש ומסייעים להם במשימות השוטפות השונות. במהלך אירוע, תפקיד הצופים מתבטא בסיוע בפריסות זרנוקים וקווי מים, תפעול משאבה, סדר וארגון זירת אירוע, ולעתים גם בפעולות הכיבוי. הצופים כחלק מהתנדבותם מקבלים מיגון אישי הכולל חליפת שדה ויער, ציוד תקיפה, קסדה, כפפות, מסכה לפנים ומשקפי עבודה. טרם היציאה לאירוע, הצופה מתמגן בציוד המתאים למשימה, על פי ההוראות כפי שמפורט בפרק 200.

צופים עוברים קורס 60 שעות שבו הם לומדים על מערך הכיבוי, שיטות כיבוי, מהות האש ועוד. צופים יכולים לשהות עד 8 שעות בתחנת כיבוי ובגלל גילם הצעיר קיימים מספר מגבלות שתקפות במהלך שהותם בתחנה ומחוצה לה (באירוע).

כבאים מתנדבים הם מתנדבים מעל לגיל 18, שלרוב היו בעבר צופי אש ובעלי זיקה למקצוע. קיימים כיום קורסים למתנדבים בוגרים שמיועדים להתנדב הן בתחנות כיבוי והן ביחידות מתנדבים עצמאיות במחוזות השונים. מטרת יחידת המתנדבים העצמאית היא תגובה מהירה יותר לאירועים המתרחשים במרחק רב מתחנת כיבוי סדירה. כך בעת אירוע חירום המתנדבים מונעים נזק לנפש ולרכוש טרם מגיע צוות כיבוי סדיר לאירוע. בעבר המתנדבים היו מצוידים במכשירי קשר, איתוריות, מכשירי מירס וכדומה, ומגיעים על פי קריאה באופן עצמאי למקום אירוע ומסייעים לכבאים, בכל שעות היממה.

משנת 2017, הרשות הארצית לכבאות והצלה עושה שימוש במערכת שו"ב (שליטה ובקרה) מבצעית בשם "לפיד". מערכת זו מופעלת על ידי המשל"ט, ובאמצעותה ניתנת הוראת ההזנקה לצוות הכיבוי והמתנדבים לאירוע. המערכת מספקת הן לכבאים והן למתנדבים מידע רב על פרטי האירוע כגון: מיקום האירוע, דיווחים הן מהמודיע והן מצוותי הכיבוי, זהות צוותי הכיבוי הפועלים, אותות הקריאה של הרכבים ומיקומם וכיוצא באלו.[17]

דגלי כבאות

עריכה

דגל הכבאות מורכב מסמל הכבאות, שהוא קסדת כבאי (אנ') ושני גרזני כבאים מוצלבים שהם חלק מכלי ההצלה הבסיסיים והותיקים לכיבוי וחילוץ, בתוך מגן דוד ומוקפים בזר עשוי עלי זית. סמל הכבאות היה בצבע צהוב על רקע אדום ברוב שנותיו ועם השנים התעדכן בהדרגתיות עד לדגל הנוכחי בו מופיע סמל הרשות בצבע לבן על גבי רקע אדום.

סמלים וסיכות כבאות

עריכה

עיטורים

עריכה
  ערך מורחב – עיטורי כבאות והצלה

עיטורי כבאות והצלה מוענקים לכבאים ומתנדבים החל משנת 2012, על פי חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, בדומה לעיטורי משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר[18].

סמלי מחוזות

עריכה

מחוזות כיבוי:

ראו גם

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה
  • אלבום "רכבי כיבוי אש בישראל מ-1925 ועד היום", משה שמש, הוצאת מדיה 10, 2015.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ כבאות והצלה, באתר המשרד לביטחון לאומי
  2. ^ חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, תשע"ב-2012, באתר nevo.co.il
  3. ^ חוק שירותי הכבאות, התשי"ט-1959, באתר הכנסת
  4. ^ חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, באתר הרשות הארצית לכבאות והצלה
  5. ^ "גאוות ענק לעיר", באתר עיר בית שמש
  6. ^ העץ הארגוני, באתר הרשות הארצית לכבאות והצלה
  7. ^ נוף הגליל: נחנכו מפקדת מחוז צפון ותחנת כבאות והצלה, עמק-ניוז, 6 בנובמבר 2021
  8. ^ שירות גלובס, ‏מנכ"ל חדש לרכבת: שחר איילון, לשעבר נציב כבאות והצלה, באתר גלובס, 28 בנובמבר 2016
  9. ^ ניר בן זקן, שחר איילון נכנס לתפקידו כמנכ"ל רכבת ישראל, באתר ynet, 9 בינואר 2017
  10. ^ ביוני 2017 פרסם מכתב על התפטרותו כתוצאה מהתנהלות נציב הכבאותלכתבה ולמכתב המלא, באתר ערוץ 7
  11. ^ טלי פרקש, אטילה שומפלבי, אלכסנדרה לוקש, האישה החרדית שמונתה לטפסר: "לפני 15 שנה זה לא היה עובר. בכלל", באתר ynet, 20 באוקטובר 2022
  12. ^ מאיר תורג'מן, אם ל-11 ילדים מבני ברק תעשה היסטוריה בכבאות והצלה: הראשונה בדרגת טפסר, באתר ynet, 19 באוקטובר 2022
  13. ^ חדשות 2, ‏הרכבת -הפתרון: הרכב החדש של כיבוי והצלה, באתר ‏מאקו‏, 28 בדצמבר 2020
  14. ^ ניצן צבי כהן, ‏"נוטעים עצים ומכבים שריפות": הכירו את יחידת הכיבוי של קק"ל, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 20 באוגוסט 2018
  15. ^ "לוחמי היער", כתבה באתר אוטו, 03.09.2009
  16. ^ "עיצוב והלבשת רכב כבאית", באתר ikan-maas
  17. ^ סיור הוועדה לבטחון הפנים בכבאות והצלה לישראל, באתר כנסת פתוחה, 21 באוקטובר 2021
  18. ^ סעיף 16 לחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע"ב-2012: "חוק העיטורים במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר, התשל"ב–1972 יחול גם על כבאים ומתנדבים, בשינויים אלה: בכל מקום בחוק האמור, במקום "המפכ"ל" יקראו "הנציב", במקום "שוטר" יקראו "כבאי" או "מתנדב" לפי העניין, במקום "פקודות קבע" יקראו "הוראות הרשות" ובמקום "המשטרה" יקראו "הרשות הארצית לכבאות והצלה".