משה הלברטל

חוקר והוגה דעות ישראלי

משה הַלְבֶּרְטל (נולד ב-1958) הוא פרופסור מן המניין בחוגים למחשבת ישראל ולפילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים, חבר סגל בית הספר למשפטים של המרכז הבינתחומי הרצליה,[1] ופרופסור מן המניין ומופקד הקתדרה על שם גרוס בבית הספר למשפטים באוניברסיטת ניו יורק. בשנת 2010 נבחר לחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.[2] ב־2021 התקבל כחבר בחברה האמריקאית לפילוסופיה (The American Philosophical Society) [3].

משה הלברטל
לידה 1958 (בן 66 בערך)
מונטווידאו, אורוגוואי עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות אוניברסיטת ניו יורק עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עניין פילוסופיה, מדע הדתות, יהדות עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פילוסוף, חוקר דתות, מרצה באוניברסיטה, סופר, חוקר יהדות עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפע מ מנחם אלון, אבישי מרגלית
מדינה ישראל, אורוגוואי עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס מיכאל ברונו (1999) עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג טובה הרטמן עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

נולד באורוגוואי להניה לבית אפשטיין, ילידת ירושלים, ומאיר הלברטל, ניצול השואה יליד לאנצוּט (Łańcut) שבגליציה ומנהל מחלקת העלייה של הסוכנות היהודית באורוגוואי. גדל במונטווידאו ובבואנוס איירס. ב-1961 עלתה משפחתו לישראל ואביו שימש כמנהל ישיבת כפר הרא"ה[4]. לאחר מכן עברו לירושלים, שם שימש אביו מנהל ישיבת נתיב מאיר.

למד בישיבת ההסדר הר עציון,[5] ובמסגרת זו גם עשה את שירותו הצבאי. לאחר מכן למד מהתואר הראשון ועד הדוקטורט בחוגים למחשבת ישראל ולפילוסופיה כללית באוניברסיטה העברית. סיים את התואר הראשון ב-1984. נושא עבודת הדוקטורט שלו היה: "ערכים כקריטריונים פרשניים בהלכה היהודית", והיא נכתבה בהדרכתם של פרופ' מנחם אלון ופרופ' אבישי מרגלית. קיבל את הדוקטורט ב-1989.[6] שהה כעמית ב-Society of Fellows באוניברסיטת הרווארד בשנים 1988–1992. ב-1992 מונה למרצה במחלקות לפילוסופיה יהודית ולפילוסופיה כללית באוניברסיטה העברית במסגרת מלגת אלון. משמש עמית במכון הרטמן החל משנת 1992, ומונה ב-1996 למרצה בכיר באוניברסיטה העברית. שהה כפרופסור אורח בבית הספר למשפטים שבאוניברסיטת הרווארד בשנת 1996. ב-1999 מונה לפרופסור מן המניין באוניברסיטה העברית. שהה כפרופסור אורח בבית הספר למשפטים באוניברסיטת פנסילבניה בשנת 2000. הופקד ב-2002 על הקתדרה על שם גרוס בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת ניו יורק. בנוסף, מלמד פילוסופיה פוליטית ויהודית בתוכניות המנהיגות של מכון מנדל למנהיגות בירושלים.

בשנת 1999 זכה בפרס מיכאל ברונו מטעם יד הנדיב.[7] ספרו "בין תורה לחכמה: רבי מנחם המאירי ובעלי ההלכה המיימונים בפרובאנס" זכה בפרס גורן-גולדשטיין בשנת 2001 בקטגוריית החיבור הטוב ביותר במחשבת ישראל בשנים 1997–2000. הלברטל קיבל תואר דוקטור לשם כבוד מטעם הסמינר התאולוגי היהודי בניו יורק בשנת 2008.

הלברטל היה בין מייסדי תנועות השמאל הדתיות "עוז ושלום" ו"נתיבות שלום". לאחר מכן היה פעיל בתנועת "מימד". היה ממנסחי "רוח צה"ל", הקוד האתי של הצבא, יחד עם פרופ' דני סטטמן, פרופ' אבי שגיא ופרופ' שאול סמילנסקי.[8] כמו כן כיהן כחבר הנהלת האגודה לזכויות האזרח.

היה נשוי לפרופ' טובה הרטמן, ולהם שלוש בנות. אחיו הוא הפובליציסט והמשפטן החרדי דב הלברטל. חתנו אדיר שוורץ הוא יו"ר תנועת התעוררות בירושלים וחבר מועצת עיריית ירושלים.

מחקריו וספריו

עריכה

תחומי עיסוקו של משה הלברטל הם: פילוסופיה של ההלכה, המחשבה היהודית של ימי הביניים, קבלה, פילוסופיה, אתיקה ומחשבה פוליטית בפילוסופיה כללית.

Idolatry

עריכה

"עבודת אלילים" הוא ספרו הראשון של משה הלברטל. הספר נכתב בצוותא עם פרופ' אבישי מרגלית וראה אור בהוצאת אוניברסיטת הרווארד בשנת 1992. הספר בנוי משני מוקדים: האחד הוא הניסיון לתאר תפיסות שונות של שאלת האלילות ביהדות במגמה להראות כיצד שינויים בתפיסת האלילות וההבנה של מה זו אלילות משקפים תמורות בתפיסת האל. המוקד השני הוא מתן הסבר על משמעות ביקורת האלילות בתולדות המחשבה הפילוסופית והפוליטית במערב, כפי שביקורת הטעות האלילית הופכת לביקורת האידאות אצל בייקון וביקורת הפטישיזם אצל מרקס.

People of the Book: Canon, Meaning and Authority

עריכה

"עם הספר - קנון, משמעות ואוטוריטה" הוא ספרו השני, ויצא לאור בהוצאת אוניברסיטת הרווארד בשנת 1997. הספר עוסק בתיאור המסורת היהודית כמסורת שמתגבשת סביב טקסטים בעלי סמכות. הספר מנתח מהי התופעה של קנוניזציה ואת הפונקציות השונות של קנון, איך ספר מקבל סמכות, ומה ההשלכות של קנוניזציה על משמעותו של ספר. הנחתו של הלברטל היא שקנוניזציה אינה רק הענקת סמכות למשמעות נתונה, אלא היא גם יוצרת שינוי רדיקלי במשמעות של הספר שהוענקה לו סמכות. בין היתר עוסק הספר בהבחנה בין קנון נורמטיבי, שעניינו יצירת נורמות בעלות סמכות, לקנון פורמטיבי, שעניינו יצירת מצע תרבותי משותף לבני הקהילה. הספר גם דן בעיצוב הקוריקולום במסורת היהודית, בעימותים שנלוו לתהליך זה, ובהשלכות התרבותיות והפילוסופיות של המחלוקות הללו.

מהפכות פרשניות בהתהוותן: ערכים כשיקולים פרשניים במדרשי הלכה

עריכה

זהו עיבוד של עבודת הדוקטורט של הלברטל, שראה אור בהוצאת מאגנס בשנת 1997, מהדורה שנייה הודפסה ב-1999. הספר עוסק בשילוב של תורות הפרשנות עם פילוסופיה של ההלכה, כשהשאלה שעמדה על הפרק היא מהו המקום של שיקולים ערכיים כקריטריונים פרשניים בפרשנות הלכתית. לשאלה הזו יש השלכות רחבות על היחס בין חוק ומוסר וגם על תולדות ההלכה. ביתר פירוט הלברטל ניסה לשאול: אם ועד כמה כשפרשן עומד בפני כמה אופציות סמנטיות של הטקסט, האם הוא יכול לברור אחת מהן בגלל העדיפות הערכית שלה בעיניו. לשאלה זו יש השלכות רחבות על היחס בין מוסר והלכה וגם על השאלה האם פרשן יכול להביא את הערכים והשיפוטים שלו לפרשנות של כתבי הקודש. הלברטל הראה כיצד העלייה של ערכים חדשים והשילוב שלהם כקריטריונים פרשניים בעולם של חז"ל יוצרים תמורות משמעותיות בתולדות ההלכה.

בין תורה לחכמה: רבי מנחם המאירי ובעלי ההלכה המיימונים בפרובאנס

עריכה

הספר יצא לאור בהוצאת מאגנס לראשונה ב-2000 ומהדורה שנייה ב-2001. הספר עוסק בקשר בין פילוסופיה והלכה בין בעלי הלכה שאחרי הרמב"ם בפרובאנס, ובעיקר בכתביו של רבי מנחם המאירי שחי ופעל במחצית השנייה של המאה השלוש עשרה. הספר מנתח את היחסים בין פילוסופיה והלכה בכתבי המאירי ובעיקר בחיבורו הגדול "בית הבחירה". בין היתר הוא גם מטפל בתפישת הסובלנות הדתית הייחודית והמקורית של מנחם המאירי.[9]

סתר וגילוי: הסוד וגבולותיו במסורת היהודית בימי הביניים

עריכה

הספר ראה אור בהוצאת ארנה הס בשנת 2001, גרסה מורחבת שלו יצאה לאור בשנת 2007 בהוצאת אוניברסיטת פרינסטון בשם Concealment and Revelation: Esotericism in Jewish Thought and its Philosophical Implication. הספר עוסק בתפקיד התרבותי של הסוד במחשבה היהודית בימי הביניים, מתוך הנחה שכל השיטות הגדולות של המחשבה היהודית בימי הביניים: פילוסופיה, קבלה ואסטרולוגיה, מציגות את עצמן כרובד הסוד של המסורת. הספר מצביע על תפקיד המדיום של הסוד כתמורה שעוברת היהדות בימי הביניים. הפרק האחרון של החיבור עוסק בשאלות היסוד הפילוסופיות והפוליטיות של המתח בין סתר לשקיפות.[10]

על דרך האמת: הרמב"ן ויצירתה של מסורת

עריכה

הספר יצא לאור בהוצאת כתר ומכון שלום הרטמן ב-2006. הספר עוסק ברמב"ן כמקובל ובעל הלכה והוא מטפל בתפישות ההלכה והקבלה שלו והזיקה ביניהן. הפרקים הראשונים של הספר מנתחים את הפילוסופיה של ההלכה של הרמב"ן ואת תפיסתו את ההיסטוריה של ההלכה ומקומו הייחודי בהיסטוריה זאת. הפרקים הבאים מנתחים את תפיסת העולם של הרמב"ן כמקובל ביניהן את תורת הנס, תורת הבריאה וההתגלות, תפיסת ההיסטוריה, מושג החטא והחוק, טעמי המצוות והיחס שבין ההלכה והקבלה במשנתו.[11]

הרמב"ם: רבי משה בן מיימון

עריכה

ספר זה ראה אור בהוצאת מרכז זלמן שזר בשנת 2009, במסגרת הסדרה של גדולי הרוח והיצירה בעם היהודי. זהו ניסיון לספק תמונה של הביוגרפיה ותפיסת הדת של הרמב"ם ושל היחס בין הלכה ופילוסופיה בכתביו. הספר עומד על תודעתו העצמית של הרמב"ם כמחולל תמורה עמוקה בתפיסת היהדות, הן בהבניית ההלכה באמצעות חיבורו הגדול "משנה תורה", והן ברגישות הפילוסופית והדתית החדשה שאותה הוא שילב לליבה של היהדות.[12]

ספרו Maimonides: Life and Thought שיצא בהוצאת פרינסטון ב-2013 זכה בפרס של Jewish National Book Award ל-2014.

הולדת הספק: ההתמודדות עם אי-ודאות בספרות התנאים

עריכה

יצא לאור בהוצאת מאגנס בשנת 2020.[13]

עוד מספריו

עריכה
  • Concealment and Revelation: Esotericism in Jewish Thought and its Philosophical Implications (Princeton University Press, 2007) (extended version of the Hebrew original)
  • On Sacrifice (Princeton University Press 2012)
[14]

ספרים בעריכתו

עריכה
  • על האמונה: עיונים במושג האמונה ובתולדותיו במסורת היהודית, עורכים: משה הלברטל, דוד קורצווייל, אבי שגיא, הוצאת כתר 2005.[15]

קישורים חיצוניים

עריכה

ממאמריו:

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ משה הלברטל באתר המרכז הבינתחומי הרצליה
  2. ^ משה הלברטל באתר האקדמיה הלאומית למדעים
  3. ^ https://www.amphilsoc.org/blog/american-philosophical-society-welcomes-new-members-2021
  4. ^ ג. שרוני, "הביורוקרטיה הורסת את כל הישגינו!", מעריב, 4 בדצמבר 1961
  5. ^ אבישי בן חיים, לראשונה: רב ספרדי בראש ישיבת הסדר מובילה מעריב, 10/9/2004.
  6. ^ משה הלברטל קורות חיים
  7. ^ Michael Bruno Memorial Award, Recipients
  8. ^ עמוס הראל, שניים ממנסחי הקוד האתי של צה"ל: יש לחקור חלק מהאשמות דו"ח גולדסטון, באתר הארץ, 9 בנובמבר 2009
  9. ^ סקירה: אדמיאל קוסמן, רודף שלום - בין תורה לחוכמה רבי מנחם המאירי ובעלי ההלכה המיימונים בפרובאנס, באתר הארץ, 14 במאי 2001
  10. ^ סקירה: עדי אופיר, הסודות הסמויים מהעין, באתר הארץ, 14 באוגוסט 2001
  11. ^ סקירה: חביבה פדיה, הסוד של הרמב"ן, באתר הארץ, 25 בספטמבר 2006
  12. ^ סקירה: יאיר שלג, היומרה של הרמב"ם, באתר הארץ, 16 בספטמבר 2009
  13. ^ "הולדת הספק" של משה הלברטל ממחיש איך בעלי הכוח שולטים בנרטיב, באתר וואלה, 9 ביוני 2021
  14. ^ סקירה:   נדן פלדמן, המוחות החדים במדעי הרוח // מהו המנגנון שמצדיק אלימות, באתר TheMarker‏, 10 בינואר 2013
  15. ^ חנה קהת, על אמונה, מאמינים ומאמינות, באתר הארץ, 21 בדצמבר 2005