משה ז"ק
משה ז"ק (1918 – 2001) היה עיתונאי ישראלי, עורך "מעריב".
![]() | |
הכתבים משה ז"ק מ"מעריב" (מימין) ויוסף אוליצקי מ"דבר" (משמאל) מראיינים את המפקד עמוס בן-גוריון לאחר כניעתה של יפו ל"הגנה", מאי 1948 (צילום: פרנק שרשל) | |
מדינה |
![]() |
---|---|
עיסוק |
עיתונאי, עורך עיתון ![]() |
מעסיק |
מעריב ![]() |
פרסים והוקרה |
פרס סוקולוב (1998) ![]() |
![]() ![]() |
ביוגרפיהעריכה
ז"ק נולד וגדל בפולין, בנם של רחל לבית קפלן וחיים צבי לבית ז"ק. הבן השלישי מתוך ארבעה. אחותו הבכורה גולדה הייתה רופאה למדה באוניברסיטה בפראג ובמלחמת העולם השנייה עזרה מאד בגטו. משה למד בגימנסיה של רשת החינוך העברית "תרבות". בשנת 1936 עלה לארץ ישראל לבדו, יחיד מכל בני משפחתו, ולמד באוניברסיטה העברית בירושלים. הוריו ושלושת אחיו שנותרו בפולין נספו בשואה.
הוא החל לכתוב ב"המשקיף", ואחר כך עבר ל"מעריב" זמן קצר מעט לאחר הקמתו. נמנה עם בכירי העיתון וכתב בו במשך כל חייו. הוא שימש ככתב ופרשן מדיני, דיפלומטי ופרלמנטרי. בשנות ה-80 שימש עורך העיתון, תחת העורך הראשי שמואל שניצר.
ב-1998 קיבל את פרס סוקולוב לעיתונות בקטגוריית מפעל חיים.
נפטר בשנת 2001. הותיר אשה שרה (לבית ברסקי) יקירת העיר תל אביב לשנת 2014 ושלושה ילדים- איסר, רחל וזאב. בנו, ד"ר זאב ז"ק, הוא קרדיולוג, מנהל מחלקת הביומד בחברת "רוסאריו קפיטל"[1].
בשנת 2005 תרמה אלמנתו את ספרייתו העשירה למכללה האקדמית נתניה.
ספריועריכה
- הסכסוך הישראלי-ערבי בצבת המעצמות, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד (קו אדום), 1986.
- 40 שנות דו-שיח עם מוסקבה, תל אביב: ספרית מעריב, 1988[2].
- חוסיין עושה שלום: שלושים שנה ועוד שנה בדרך אל השלום, רמת גן: הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, מרכז בגין סאדאת (בס"א) למחקרים אסטרטגיים, 1996.
לקריאה נוספתעריכה
- יוסף אחימאיר, 'מורשתו העיתונאית והמדינית של משה ז"ק', האומה 38, 143 (2001), 35–42.
קישורים חיצונייםעריכה
- רשימת הפרסומים של משה ז"ק, בקטלוג הספרייה הלאומית
- אליקים רובינשטיין, עיתונאי מסוג אחר, באתר nrg, 25 במאי 2004 (לזכר ז"ק, במלאת שלוש שנים למותו)
הערות שולייםעריכה
- ^ טל בן-פורת, חלום, או כישלון? 7 כללי אצבע להשקעה בחברות ביומד, באתר גלובס, 4 באוקטובר 2011
- ^ משה ז"ק מגיש את ספרו לנשיא, מעריב, 11 בספטמבר 1988