משה ז"ק

עיתונאי ישראלי

משה ז"ק (יולי 191822 בינואר 2001) היה עיתונאי ישראלי, עורך "מעריב".

משה ז"ק
הכתבים משה ז"ק מ"מעריב" (מימין) ויוסף אוליצקי מ"דבר" (משמאל) מראיינים את המפקד עמוס בן-גוריון לאחר כניעתה של יפו ל"הגנה", מאי 1948 (צילום: פרנק שרשל)
הכתבים משה ז"ק מ"מעריב" (מימין) ויוסף אוליצקי מ"דבר" (משמאל) מראיינים את המפקד עמוס בן-גוריון לאחר כניעתה של יפו ל"הגנה", מאי 1948 (צילום: פרנק שרשל)
לידה 10 ביולי 1918 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 22 בינואר 2001 (בגיל 82) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות טרומפלדור עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
מעסיק מעריב עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס סוקולוב (1998) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
קברו של משה ז"ק בבית הקברות טרומפלדור

ביוגרפיה

עריכה

ז"ק נולד בא' באב תרע"ח[1] וגדל בפולין, בנם של רחל לבית קפלן וחיים צבי לבית ז"ק. הבן השלישי מתוך ארבעה. אחותו הבכורה גולדה הייתה רופאה למדה באוניברסיטה בפראג ובמלחמת העולם השנייה עזרה מאוד בגטו. משה למד בגימנסיה של רשת החינוך העברית "תרבות". בשנת 1936 עלה לארץ ישראל לבדו, יחיד מכל בני משפחתו, ולמד באוניברסיטה העברית בירושלים. הוריו ושלושת אחיו שנותרו בפולין נספו בשואה.

הוא החל לכתוב ב"המשקיף", ואחר כך עבר ל"מעריב" זמן קצר מעט לאחר הקמתו. נמנה עם בכירי העיתון וכתב בו במשך כל חייו. הוא שימש ככתב ופרשן מדיני, דיפלומטי ופרלמנטרי. בשנות ה-80 שימש עורך העיתון, תחת העורך הראשי שמואל שניצר.

ב-1998 קיבל את פרס סוקולוב לעיתונות בקטגוריית מפעל חיים.

נפטר בשנת 2001[1]. הותיר אחריו את אשתו שרה (לבית ברסקי), יקירת העיר תל אביב לשנת 2014, ושלושת ילדיהם- איסר, רחל וזאב. בנו, ד"ר זאב ז"ק, הוא קרדיולוג, מנהל מחלקת הביומד בחברת "רוסאריו קפיטל"[2].

בשנת 2005 תרמה אלמנתו את ספרייתו העשירה למכללה האקדמית נתניה.

ספריו

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא משה ז"ק בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.