משה נחום ולנשטיין
הרב משה נחום ולנשטיין (תר"א - כ"ג באדר תרפ"ב ; 1841–1922), היה מראשי היישוב הישן, מייסד הבד"ץ של העדה החרדית בירושלים וראב"ד שלה.
 | |
| לידה |
1841 תר"א הונגריה  |
|---|---|
| פטירה |
מרץ 1922 (בגיל 81 בערך) כ"ג באדר תרפ"ב ירושלים |
| מקום קבורה | הר הזיתים |
| תאריך עלייה | 1864 |
| מדינה | פלשתינה (א"י) |
| השכלה | תורנית |
| מקום מגורים | שכונת בתי מחסה ירושלים העתיקה |
| תקופת הפעילות |
? – מרץ 1922 |
| השתייכות | העדה החרדית |
| תחומי עיסוק | אב"ד רב ופוסק הלכה |
| רבותיו | ה"כתב סופר" |
| בני דורו | רבי יוסף חיים זוננפלד |
| תפקידים נוספים | ראב"ד העדה החרדית, ראש כולל שומרי החומות |
  | |
חייו
עריכהנולד בשנת תר"א בעיר פאפא בהונגריה, לרבי מאיר. למד בישיבתו של הכתב סופר בפרשבורג, והוסמך להוראה על ידו. בהמשך למד גם בישיבתו של רבי אהרון דוד דייטש מחבר שו"ת "גורן דוד" בבאלאט.
בשנת תרכ"ד (1864) עלה לארץ ישראל ונישא לבתו של רבי שמעון דייטש, מתלמידי החתם סופר ומייסד כולל שומרי החומות. היה מתלמידיו של רבי יהושע לייב דיסקין. בשנת תרס"ג (1903) החל לכהן כדיין שלישי בבית הדין בירושלים, ובשנת תרס"ח (1908) התמנה לאב בית הדין. לימים פרש מבית הדין, שרוב דייניו תמכו במשרד הרבנות המזוהה עם הגורמים הציוניים בירושלים, והקים עם אחרים את הבד"ץ של העדה החרדית,[1] שבו שימש כראב"ד במקביל לרבי יוסף חיים זוננפלד ששימש כגאב"ד העדה.
עמד בראש יוצאי הונגריה בירושלים והיה ראש כולל שומרי החומות שלה. נאבק נגד הניסיונות לשינוי החינוך היהודי התואם את השקפתו של החתם סופר והניסיונות לערער את מעמדה העצמאי של היהדות החרדית. התנגד לשימוש העממי בשפה העברית, וחתם על פשקווילים הפוסקים שהדיבור עברי הוא חמור מאד[2] שימש כמנהל כולל אונגרין. הוא עצמו חי בעוני. התגורר בבתי מחסה.
נפטר ממחלה בכ"ג באדר תרפ"ב (1922).[3] ב-1985 קראה עיריית ירושלים על שמו רחוב בשכונת רמות.[4]
לאחר פטירתו נדפסו תשובותיו בהלכה בספר "בני משה".
משפחתו
עריכהנינו של הרב משה נחום רוזנבוים.[5]
בניו הם:
- הרב עמרם יוסף וולנשטיין.
- היה הרב יעקב וולנשטיין.
חתניו הם:
- הרב דוד שפירא.
- הרב שמואל הורביץ שהיה משפיע בחסידות ברסלב.
- הרב נחום ברגמן, נכדם המשותף של רבי אליעזר ברגמן ורבי נחום לעווי משאדיק, סבו של רבי מאיר צבי ברגמן.
- הרב חיים הערש אייזנבאך ("פעסטער") משכונת בתי ראנד.
- הרב אברהם אהרן פראג, סבו של הרב משה מאיר פראג.
נכדיו הם:
- מאיר ולנשטיין[6] - בלשן וחוקר פיוט[7]
- הרופא הירושלמי ד"ר ישראל ולנשטיין, אביו של העיתונאי אריה ולנשטיין.
קישורים חיצוניים
עריכה- דוד תדהר (עורך), "הרב משה נחום ואלנשטיין", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יא (1961), עמ' 3864
- מידע על הרב משה נחום ולנשטיין בקטלוג הספרייה הלאומית
- כרטיס הקבר של הרב משה נחום ולנשטיין, באתר הר הזיתים
הרב משה נחום ולנשטיין זצ"ל, סרטון בערוץ "scgor1", באתר יוטיוב (אורך: 00:15)
הערות שוליים
עריכה- ^ חברה ודת, ירושלים, תשל"ח, עמ' 84
- ^ חיים באר, מלשון הקב"ה ללשון הסט"א: על מאבקי האורתודוקסיה עם העברית, קשת החדשה 4, 2003, עמ' 128-144 (מידע בקטלוג רמב"י)
- ^ ירושלם יום-יום:, הרב מ. נ. ולנשטיין ז"ל, דואר היום, עמ' 3, 24 במרץ 1922
- ^ אתר עיריית ירושלים
- ^ עקיבא בן מרדכי ליב פישר, עטרת עקיבא, באתר אוצר החכמה
- ^ פריט Q97144189 בוויקינתונים
- ^ The Palgrave Dictionary of Anglo-Jewish History, עמ' 1002, באתר גוגל ספרים