כולל שומרי החומות

(הופנה מהדף כולל אונגרין)
המונח "שומרי החומות" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו שומר החומות.

כולל שומרי החומות הוא ארגון קהילתי תורני, במתכונת כולל, שהוקם בירושלים ב-1856. מייסדיו היו יוצאי יהדות הונגריה ופעלו להיטיב את מצבם של בני קהילתם בעיר. הכולל כונה לעיתים "כולל אונגרין".

כולל שומרי החומות
בניין תלמוד תורה שומרי החומות
בניין תלמוד תורה שומרי החומות
בניין תלמוד תורה שומרי החומות
מידע כללי
סוג כולל אברכים עריכת הנתון בוויקינתונים
שימוש לימודים תורניים
כתובת בתי אונגרין, ירושלים
מיקום ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל
מידע על ההקמה
תקופת הבנייה 1856–הווה (כ־168 שנים)
קואורדינטות 31°47′12.55″N 35°13′25.03″E / 31.7868194°N 35.2236194°E / 31.7868194; 35.2236194
(למפת ירושלים רגילה)
 
כולל שומרי החומות
כולל שומרי החומות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מימין: כולל שומרי החומות בשכונת מאה שערים, חצר ג' (צולם ב-2008)

הכולל מתפקד עד היום ומחזיק תלמוד תורה, כוללי אברכים והקים קריות מגורים בגבעת שאול, ברמות אלון וברמת שלמה.

יסוד הכולל עריכה

אגודת כולל שומרי החומות הוקמה על ידי הרב שמעון דייטש, מתלמידי החתם סופר בפרשבורג וממנהיגי עליית תלמידי החתם סופר לארץ ישראל. רבו הראשון היה הרב אשר אנשיל ניימאן. יחד הרב דייטש היה משה יהודה סגל־נובומסטה המבורגר שהמשיך ופעל בכולל עוד שנים רבות.[1] בהמשך, עמדו בראשות הכולל חתנו של הרב דייטש, הרב משה נחום ולנשטיין והרב יוסף חיים זוננפלד.

הכולל הוקם כדי לתמוך בבני קהילת יוצאי הונגריה במציאת דיור וסיוע כספי, במסגרת "החלוקה". הסיוע בוצע דרך קופת הצדקה של האגודה, קופת (רבי מאיר בעל הנס). הכסף נתרם על ידי יהודים בגולה.

היסטוריה עריכה

הכולל רכש חלקת קרקע בפינת רחוב המעלות העולה מרחוב הגיא (רחוב אל ואד) אל רחוב השלשלת בעיר העתיקה, ובנה בה שני בתי כנסת. האחד בית כנסת לעדת החסידים בשם "אהל משה", על שם החתם סופר, והשני היה בית כנסת לעדת הפרושים בשם "נחמת ציון".

בשנת 1891 בנה הכולל את שכונת בתי אונגרין, סמוך למאה שערים. באותה שנה החלה גם בנייתו של בית הכנסת אוהל יצחק בעיר העתיקה על שמו של הנדיב הרב יצחק צבי רצסדורפר מהונגריה. במבנה היו שתי קומות. הוא נעזב במאורעות תרפ"ט (1929) שבמהלכם נהרגו מתפללים מבית הכנסת. הפורעים הערבים השתלטו על הבניין, הסירו את הגג ובזזו את הדלתות, החלונות והארונות. נותרו רק הקירות החשופים.

בראשית המאה ה-21, בית הכנסת שוחזר והוא שב לתפקד.

ניהול הקהילה עריכה

 
מאה שערים (אדום) וחצר כולל שומרי החומות (ירוק), (המפה על פי מפה מנדטורית מ-1942)

לחברי הכולל חולקו פעם בשנה כספים שנאספו לפי מפתח של נקודות זכאות. ערכה של נקודת זכאות השתנה בכל שנה בהתאם למצבה הכספי של הקופה. אדם מבוגר היה זכאי ל-12 נקודות, אדם צעיר (גיל 6 עד בר מצווה או בת מצווה) ל-10 נקודות, ואילו ילד (עד 6) היה זכאי ל-8 נקודות. כן היה נהוג לתת תוספת ליתומים בסך 3 נקודות, ולאלמנות בסך 4 נקודות. כאשר מישהו עזב את המשפחה עקב חתונה, הגירה או פטירה, קוזזו נקודותיו מכספי החלוקה שקיבלה המשפחה.

בני הקהילה ההונגרית בירושלים התייחדו משאר בני העיר בקנאותם וקפדנותם להלכה ולרוח היהדות, ברוח שיטת "חדש אסור מן התורה" של החתם סופר. הם בלטו בעמידתם בראש מאבקי הגורמים השמרנים בקרב החרדים בירושלים והם לקחו חלק משמעותי בהקמת העדה החרדית.

כיום עריכה

הכולל מחזיק תלמוד תורה ומספר כוללי אברכים. בין ראשי הכוללים הרב מאיר ברנד והרב אייזיק כהנא. במשך שנים רבות היה ראש הכוללים הרב יוסף ליברמן. כן כיהן כראש כולל הרב אלתר אליהו רובינשטיין.

הכולל הקים מספר קריות מגורים. בשכונת גבעת שאול הרב הוא הרב אברהם יצחק אולמן, בשכונת רמות אלון הרב מנחם מנדל פוקס וברמת שלמה כיהנו הרב אלתר אליהו רובינשטיין ולאחריו הרב מרדכי פרידלנדר וכיום הרב אברהם דוד ליווי.



קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה