משה קאשטרו

מראשי הקהילה במאה ה-16 בירושלים

ר' משה (בן צדיק) קאשטרו מחכמי ארץ ישראל וממנהיגי הקהילה היהודית בירושלים במחצית הראשונה של המאה ה-16[1].

רבי משה קאשטרו
לידה מצרים
פטירה 1547
ה'ש"ז
ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים ירושלים
תקופת הפעילות ?–1547 עריכת הנתון בוויקינתונים
רבותיו הרלב"ח, רבי יעקב בירב, רבי יצחק הכהן שולאל
אב אברהם קאשטרו
צאצאים רבי יעקב קאשטרו
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

אביו אברהם קאשטרו היה ממונה על המטבעה במצרים, נמלט ב-1524 ממצרים בשל אי-הסכמתו לשתף פעולה בעת המרד של אחמד פאשא בסולטן סולימאן הראשון, ואחרי דיכוי המרד חזר לתפקידו ולמעמד בכיר של גובה מיסים מביירות ועד מצרים[2][3]. עבר עם משפחתו לארץ ישראל והם התיישבו בירושלים. שם היה מעורב בפרויקטים של בנייה ויש הסוברים שבכללם גם מעורבות במפעל בניית חומות ירושלים.

בגניזה הקהירית נמצאה איגרת ששלח ר' משה לאחד מפרנסי קהילת מצרים, אברהם אבן שאנג'י לטובת גיוס כספים לקהילת ירושלים. באגרת זו הוא מציין שהחכם המקובל ר' אברהם בן אליעזר הלוי שימש לו כאב חורג בצעירותו. אברהם דוד משער שהוא גדל אצלו עוד לפני גירוש ספרד ושייתכן שאף הצטרף אל נדודיו במסעו לארץ ישראל[4].

בין רבותיו של ר' משה קאשטרו נמנו הרלב"ח, ר' דוד ן' שושן, ר' יעקב בירב, ורבי יצחק הכהן שולאל[5]. בוויכוח המפורסם בנושא חידוש הסמיכה בשנת רצ"ח, עמד לצידו של הרלב"ח אף על פי שגם ר' יעקב בירב היה מרבותיו המובהקים[6]. בעניין זה קיימת איגרת שבה הוא נותן תשובה מפורטת של עמדתו ומחלוקתו על רבו הרב יעקב בירב, ואשר בעקבות כך ביקר אותו רבו בחריפות. בקונטרס הסמיכה שכתב הרלב"ח מופיעה התייחסות ארוכה בשמו ובשם הרב בירב לתשובתו זו[7].

הרלב"ח מזכיר מעלותיו בכמה מקומות כגון: ”חכם בתורה ברי בכל המשנה ופירושה, שלם במידות מתנהג בנקיות ופרישות, אח וגביר לי, החכם המעולה כה"ר, משה קאשטרו נר"ו. כי אחרי שכתבתי דברי הנזכרים, נשאתי ונתתי עמו...”[8].

בזמנו התרחש חלק משמעותי מגלי עליות מגורשי ספרד ופורטוגל, דבר אשר השפיע על אופי היישוב היהודי בארץ ישראל.

המשיך להנהיג את הקהילה היהודית בירושלים גם לאחר מות רבו וראש הקהל הרלב"ח.

בשנת 1546 פקדה את הארץ ובכלל זה את ירושלים רעידת אדמה חזקה שגרמה להרס רב.

נפטר בירושלים בשנת ה'ש"ז (1547). בשנים שלאחר פטירתו התמעטה הקהילה היהודית בירושלים עד שהיו נצרכים לפנות בכל עניין אל מנהיגי הקהל בצפת.

מבניו מפורסם רבי יעקב קאשטרו, המכונה מהריק"ש, שהיה מרבניה הנודעים של יהדות מצרים[9] ויש דעות שרבי יעקב היה אחיו של רבי משה[10]. כמו כן היה לו בן נוסף בשם רפאל שנהרג בצעירותו בדרכו למצרים[11].

ראו גם

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה
  • גיורא פוזיילוב, חכמיהן של ארבע ערי הקודש כרך ב - חכמי ירושלים, מינהל החינוך הדתי.

קישורים חיצוניים

עריכה


תקופת חייו של הרב משה קאשטרו על ציר הזמן
 תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים
ציר הזמן

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ אברהם דוד, ‏תעודות מהגניזה על בני קאשטרו במצרים במאות הט"ז-הי"ז, פעמים 54, חורף תשנ"ג, עמ' 117
  2. ^ פולק אברהם נ., "היהודים ובית המטבעות במצרים בימי הממלוכים ובראשית שלטון הטורקים", ציון א (תרצ"ו), עמ' 24-36.
  3. ^ גרבר חיים, "מסמך טורקי על אברהם די קאשטרו- הנהיג יהודי מצרים במאה הט"ז", ציון מה, חוברת 2) תש"מ), עמ' 158-163.
  4. ^ אברהם דוד, עוד לתולדותיו של ר' משה קאשטרו – מחכמי ירושלים במאה הט"ז לאור מסמך מן הגניזה, עמ' 347 בכתב העת: תעודה, כרך ז' בהוצאת אוניברסיטת תל אביב תשנ"א
  5. ^ הרב נפתלי יעקב הכהן, "רב יצחק הכהן די-שולאל, הנגיד הגדול במצרים", אוצר הגדולים אלופי יעקב, חיפה, תשכ"ז–תש"ל, חלק ה, עמודים קנט-קסג, באתר היברובוקס
  6. ^ גאון, משה דוד, 1889-1958, יהודי המזרח בארץ ישראל חלק ב, באתר היברובוקס
  7. ^ אברהם דוד, עוד לתולדותיו של ר' משה קאשטרו – מחכמי ירושלים במאה הט"ז לאור מסמך מן הגניזה, עמ' 348 בכתב העת: תעודה, כרך ז' בהוצאת אוניברסיטת תל אביב תשנ"א
  8. ^ שו"ת רלב"ח, סימן ל"א.
  9. ^ גאון, משה דוד, 1889-1958, יהודי המזרח בארץ ישראל חלק ב, באתר היברובוקס
  10. ^ שפיגל, יעקב שמואל בן יהודה, הרב רבי יעקב קשטרו וחיבוריו - תדפיס, רמת גן תש"ן, באתר אוצר החכמה
  11. ^ ראו שו"ת הרדב"ז, ווארשה תרמ"ב, חלק שביעי, סי' כד