משה קלירס

רבי משה קלירס (ז' באדר ה'תרל"ד, 24 בפברואר 1874-כ"ג בשבט תרצ"ד, 8 בפברואר 1934) היה הרב הראשי האשכנזי של טבריה, וראש ישיבת אור תורה.

רבי משה קלירס

לידה	24 בפברואר 1874 ז' באדר ה'תרל"ד. צפָת, האימפריה העות'מאנית
פטירה	8 בפברואר 1934 (בגיל 59) כ"ג בשבט תרצ"ד טבריה, פלשתינה (א"י)
תקופת הפעילות	? – 8 בפברואר 1934
חיבוריו	טבור הארץ, תורת הארץ, מורשת משה.

חייו

הרב קלירס (במרכז), לצד הרב יעקב חי זריהן (מימין)

רבי משה נולד למאיר קלירס שהיה חוצב קברים בצפת ובעל משפחה ענייה. שם משפחתו מגיע מהעיירה קלייער שבבלארוס ממנה עלה סבו, ניסן גבריאל לארץ ישראל וקיבל את שמה. הוא נישא לבתו של רבי יהודה לייב קסטלניץ, מחשובי חסידות סלונים בטבריה, חתן אחיו של האדמו"ר הראשון של חסידות סלונים הרב אברהם וינברג, בעל "יסוד העבודה". בעקבות זאת עבר לגור בעיר ולימים אף הפך בעצמו לחסיד סלונים. על פי הזמנת האדמו"ר, הרב שמואל וינברג, שביקש שיהיה מלמד לבנו, נסע לשנים אחדות ללמוד תורה בסלונים. בשנת תר"ס הקים את ישיבת אור תורה על ציון רבי מאיר בעל הנס ועמד בראשה עד פטירתו. הוא נהג ללכת לישיבה ביום ראשון ולשהות בה עד יום חמישי ואז שב לביתו בין חומות העיר טבריה.

לאחר שנפטר הרב יחיאל מיכל היילפרין, בשנת ה'תרס"ט, נבחר לרב של הקהילה האשכנזית בטבריה. הוא לא הסכים לקבל מעמד רשמי מטעם שלטונות המנדט ואף דרש ברבים בעד הפרישה מהוועד הלאומי.

בראשית שנת תרע"ד הצטרף למסע הרבנים יחד עם הרב קוק ורבי יוסף חיים זוננפלד. וכך כתב בדברי היענותו להצטרף למסע זה, שנערך במושבות החקלאיות: ”זה מזמן העליתי במחשבתי כי אין אנו יוצאים ידי חובתנו כלפי אחים אלה, כי יותר מאשר יש בהם מזידים, הם בעיקר שוגגים ויש להעלותם על דרך המלך – מלכו של עולם”.

בשנת תר"פ ניסה לתווך בין הרב קוק והרב יצחק ירוחם דיסקין אך מזכיריו של הרב דיסקין מנעו את הדבר.

במאורעות תרפ"ט נרצח אחד מבניו, חיים אלישע סמוך לצפת. בסוף ימיו חלה ובפקודת רופאיו עבר לגור בשכונת קריית שמואל.

בשנת תרצ"ג, חלה ושלח מכתב לרב אשר זאב ורנר ששהה בארצות הברית וביקשו כי יבוא לטבריה וייקח את תפקידו כרב העיר. באותה שנה הוצע הרב קלירס כמי שיעמוד בראשות העדה החרדית בירושלים, במקומו של הרב יוסף חיים זוננפלד (שנפטר בחודש אדר ב') . ההצעה לא יצאה לפועל מסיבות שונות.

אשתו הראשונה נפטרה ולהם היה בן אחד, אברהם מרדכי. הוא נישא בשנית לדבורה ונולדו להם שלושה בנים: חיים אלישע, מאיר (לימים מראשי חסידות סלאנים) וניסן. מצאצאיו: פרופ' אביעד הכהן, הרב אהרן הראל.

ספריו

• טבור הארץ ה'תרס"ו - ספר על תולדות טבריה
• תורת הארץ - על מצוות התלויות בארץ - (נחשב לאחד מספרי היסוד בתחום זה).
• מורשת משה ה'תש"ל - שאלות ותשובות שיצאו לאור על ידי בניו

לקריאה נוספת

• אהרן סורסקי, רבה של טבריה - הגאון האדיר רבי משה קלירס זצ"ל, "בית יעקב", גיליון 33, שבט תשכ"ב, עמוד 16, באתר היברובוקס; המשך בעמ' 17, באתר היברובוקס; סיום בעמ' 20, באתר היברובוקס
• אהרן סורסקי, דמויות הוד - סדרה א' : עולי ובוני ארץ הקודש, הוצאת נצח, בני ברק תשכ"ז, פרק י'
• אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות חלק ד', בני-ברק תשמ"ז, עמ' ט'-ל"ז
• עודד אבישר, ספר טבריה: עיר כינרות ויישובה בראי הדורות, הוצאת כתר, ירושלים תשל"ג, עמוד 310
• א. חסיד, אור מופלא - כתבה נרחבת על דמותו של הרב קליערס, מוסף "המבשר התורני" של העיתון המבשר, כ"ג שבט תשע"ד, עמ' ד-ט

קישורים חיצוניים

• פרופ' דבורה הכהן (נינתו של הרב קלירס), הרב משה קליערס והראי"ה קוק, "מגד ירחים" (עלון חודשי להנחלת משנת הראי"ה ומורשתו בהוצאת בית הרב), גיליון 149, שבט תשע"ב, עמ' 4.
• ר' משה קליערס אב"ד ור"מ טבריא, כ"ג שבט תרצ"ד, בפורום "על הצדיקים ועל החסידים" בפורומי אידישע וועלט
• משה בן מאיר קליערס (1874-1934), דף שער בספרייה הלאומית