קבר רבי מאיר בעל הנס

קבר סמוך לחוץ הכנרת, ליד חמי טבריה

מקום קברו של רבי מאיר, תנא בן המאה ה-2, הוא נושא שנוי במחלוקת. לפי התלמוד בסוף ימיו נאלץ לגלות לבבל ונקבר באסייא, אך ביקש להניח את ארונו על חוף הים, כדי שילחכו גלי ימה של ארץ ישראל את ארונו.[1] בהקשר לכך התלמוד מונה שבעה ימים הסובבים את ארץ ישראל וביניהם, "ימא דטיבריא". שמואל ב"ר שמשון בן המאה ה-13, כנראה הראשון מבין עולי הרגל לציין את קברו בטבריה, בסמוך לחוף הכנרת. החל מהמאה ה-18 הקבר נקרא על שם "רבי מאיר בעל הנס". כיום, מתחם הקבר נחשב בעיני רבים לקונצנזוס יהודי והוא מהמפורסמים בארץ ישראל ובעולם. במתחם הקבר מצוי בית כנסת גדול וכולל.

קבר רבי מאיר בעל הנס
קבר רבי מאיר בעל הנס על רקע טבריה והכנרת
קבר רבי מאיר בעל הנס על רקע טבריה והכנרת
נתונים כלליים
נקבר רבי מאיר
תאריך פטירה המאה ה-2
תאריך הילולה פסח שני (י"ד באייר)
תאריך גילוי תחילת המאה ה-13
מגלה שמואל בר שמשון (מתעד ראשון)
עיר טבריה
קואורדינטות 32°45′58″N 35°32′59″E / 32.76621111°N 35.54981944°E / 32.76621111; 35.54981944
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
תמונת הקבר בשנת 1894

מסורת הקבר עריכה

רבי שמואל ב"ר שמשון (1210 לערך), בחיבור "מסע דפליסטינא", מתאר לראשונה את קבר "רבי מאיר" בטבריה[2]. לאחריו, עולי רגל נוספים מימי הביניים (כגון: תוצאות ארץ ישראל ויעקב השליח), תיעדו את קברו. בעוד רוב עולי הרגל מזהים את קבר רבי מאיר עם התנא רבי מאיר, רבי משה באסולה (בן המאה ה-16), נוקט כי אין מדובר בתנא רבי מאיר: "יש ציון של אבנים זקוף במישור, ושם מתקבצים להתפלל ערב ובוקר, אומרים כי שם נקבר אחד ששמו ר' מאיר שנשבע שלא ישב עד כי יבוא שילה ונקבר מעומד, ואיננו סתם ר' מאיר דמתניתין".

מסורת מאוחרת המוזכרת בפי עולי הרגל החל משנות ה-90 של המאה ה-19[3][4], מציינת את קברו של סומכוס ורבי נתן[5] במערה. החל מהמאה ה-20 התפרסם ללא כל מקור מוקדם כי גם רבי שמעון בן אלעזר (תלמיד נוסף של רבי מאיר) קבור במקום.

מסורות שונות מייחסות את הקבר לאנשים שונים. על-פי מסורת אחת נטמן בקבר רבי מאיר בעל הנס. מסורת אחרת אומרת שבקבר נטמן רבי מאיר קצין,[6] שעמד כנראה בתחילת המאה ה-13 בראש עליית בעלי התוספות לצד מאות יהודים שעלו לארץ ישראל.

ישראל הרצברג והארכאולוג ד"ר יוסף סטפנסקי טענו בספרם על קברי הצדיקים בגליל שהקבר הוא ללא ספק של התנא רבי מאיר: "על קברו של רבי מאיר התנא, אין עוררין. גם מי שסבר כי אינו רבי מאיר התנא אלא רבי מאיר אחר, ור"מ התנא נקבר או בגוש חלב או בחו"ל טועה, וכבר נכתבו על כך מאמרים רבים להוכחה זו. מיקום הקבר ידוע שנים רבות, לרבות המעשה על בניית הבניין העומד כיום על קברו. המבנה שהיה בנוי על קברו נהרס ברעש בשנת תקצ"ז ונבנה מחדש לאחר זמן רב".

הרב מרדכי שרעבי ואחרים, מכחישים זאת בתוקף וסבור כי הקבר המיוחס לתנא רבי מאיר הוא קברו של רבי מאיר ש"ץ בעל האקדמות לחג השבועות.[7][8]

האתר עריכה

החל מהמאה ה-18 התפרסם הקבר בעולם היהודי בזכות קופות הצדקה למען עניי ארץ ישראל, שהופצו תחת השם "קופות רבי מאיר בעל הנס" או "קופות רמבעה"ן".

בשנת 1790 נעשתה קופת רמב"ה לקופה משותפת לספרדים ואשכנזים.[9]

בשנת 1867 נבנה במתחם הקבר בית כנסת שנקרא בשם "כתנות אור" ונוסדה ישיבה ספרדית בשם "מאיר בת עין". בשנת 1900 נוסדה במקום ישיבת אור תורה.[10]

בשנת 1922 אירע במקום הסיפור של מציאת הפתק על ידי ישראל דב אודסר.

אתר הקבר מחולק לשני מתחמים, המתחם הספרדי (התחתון) והמתחם האשכנזי (העליון), המתחם הספרדי מתוחזק ומופעל על ידי משפחת ועקנין במסורת ירושה של דורות רבים, את המתחם האשכנזי מתחזקת ומפעילה ישיבת אור תורה.

בליל פסח שני (י"ד באייר) נערכת במקום הילולה, שבה פוקדים את הציון אלפי מתפללים.[11]

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת כלאים, פרק ט', הלכה ג'.
  2. ^ יהודה דוד אייזנשטיין, אוצר מסעות, מסע דפליסטינא מר' שמואל ב"ר שמשון (1210), עמ' 63. וכתב אליקים כרמולי בצרפתית הערה 57, ותרגם אותו אברהם הלקין בהערה יג (עמ' 65): "ר' מאיר זה בלתי ידוע לנו, ואין זה רבי מאיר התנא המפורסם, שהרי הוא מת בבבל ונקבר בחלא (בחילה)".
  3. ^ "מסעות הרב מולא מתתיה גרג'י מאפגניסטן לארץ ישראל", תרנ"ו (1896)
  4. ^ רפאל (בן חיים) אוחנה, "טובת מראה", תרנ"ז (הודפס ב-1897)
  5. ^ הכותב מציין שרבי נתן היה חברו של סומכוס
  6. ^ רבי יעקב שליח ר"י מפריז, המעמר, בעריכת אברהם משה לונץ, באתר היברובוקס
  7. ^ ספר דרך צדיקים חלק ב' עמוד 290
  8. ^ כך כתב גם ישעיה הרווויץ בספרו עדן ציון, ירושלים תשט"ז עמ' פז הערה א
  9. ^ עודד אבישר, ספר טבריה, ירושלים: כתר, 1973
  10. ^ משה קליערס, טבור הארץ, תרס"ו, עמודים עב-ג, באתר היברובוקס
  11. ^ הערב: הילולת רבי מאיר בעל הנס. אלפים יפקדו את הציון הקדוש, באתר www.hidabroot.org, ‏2024-05-21
  ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.