פתיחת התפריט הראשי

הרב משה ריבלין (מכונה משה מגיד ריבלין; אלול ה'תק"ם, קיץ 1780 - כ"ח באלול ה'תר"ו, 19 בספטמבר 1846) היה מגיד מישרים ומנהיג הקהילה האשכנזית בירושלים בשנים תר"א - תר"ו (18411846).

רבי משה ריבלין
לידה 1780
אלול ה'תק"ם
שקלוב
פטירה 19 בספטמבר 1846 (בגיל 66 בערך)
כ"ח באלול ה'תר"ו
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות ירושלים
תחומי עיסוק מגיד מישרים ומנהיג הקהילה האשכנזית בירושלים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תוכן עניינים

קורותיועריכה

נולד בשנת 1782 בעיירה שקלוב ליד מוהילב שעל הדנייפר, באימפריה הרוסית (כיום בבלארוס), לציפורה ולרב הלל בן ר' בנימין ריבלין, שהיה מראשי עליית תלמידי הגר"א וממנהיגי ציבור הפרושים בארץ ישראל.

למד בישיבת שקלוב שייסד סבו מצד אביו, כיהן בשקלוב כמגיד מישרים. היה פעיל למען יישוב ארץ ישראל והתפרסם בכינוי "המגיד דורש ציון".

לאחר פטירת אביו, בשנת ה'תקצ"ח (1838) החליט לעלות לארץ ישראל, ובאותו זמן גם נשלח על ידי רוזני וילנה לכהן כמנהיג עדת הפרושים, בשל סכסוכים שנתגלעו אז, ובשל המצב הכלכלי הדחוק. הרב ריבלין קיבל מכתבי מינוי מרבני כל העדה האשכנזית בירושלים שהייתה מפולגת לשניים. להזמנה זו הצטרפו גם מנהיגי ישראל ורבנים מליטא ומרייסין.

הרב ריבלין יצא לדרכו בשנת ת"ר (1840). בדרכו לארץ-ישראל עבר בין קהילות שונות, כווילנה, מינסק וקרלין, ודרש למען ציון וירושלים. כן אסף כסף לטובת היישוב וחיזק את מנגנון התרומות לטובת ישוב הארץ. בערב סוכות ה'תר"א (1841) הגיע לקושטא, ושם נתעכב כמה חודשים בשל המלחמה בין הטורקים למוחמד עלי. בזמן שהותו בקושטא נפגש עם משה מונטיפיורי ודן עמו על דרכים לתיקון מצבו של היישוב היהודי בארץ ישראל. הרב ריבלין הגיע ליפו באדר ה'תר"א (1841). בדרכו נלווה אליו רבי שמואל סלנט שהיה לימים רבה של ירושלים (כעבור עשרות שנים נשא הרב סלנט בנישואים שלישיים את נכדתו של הרב רבלין).

הרב ריבלין הצליח להשכין שלום בתוך העדה, וכן עם העדה הספרדית, והסדיר את מצבה הכללי של הקהילה. רכש חלק מאדמות כפר השילוח לנטיעה וזריעה. נפטר בירושלים בכ"ח באלול ה'תר"ו (1846).

תורתועריכה

חלק מדרשותיו נדפסו בידי נכדו, שלמה זלמן ריבלין, בספר "חזון ציון".

מצאצאיועריכה

קישורים חיצונייםעריכה