יתרון ביתיות

בספורט קבוצתי, יתרון ביתיות מתאר את היתרון שיש לקבוצה במשחק בית - כאשר היא משחקת במגרשה הביתי נגד קבוצה יריבה ("מארחת"), עקב היכרות טובה עם המתקן (מגרש, אצטדיון, אולם ספורט וכו') בו מתקיים המפגש, הקהל התומך, הקרבה הגאוגרפית למתקן ועוד. בסדרות פלייאוף מתאר יתרון הביתיות את המצב בו קבוצה אחת מארחת יותר משחקים בביתה מאשר יריבתה, ובדרך כלל גם את משחק הפתיחה והמשחק המכריע.

יתרונות הקבוצה הביתית עריכה

ברוב משחקי הספורט הקבוצתיים, קבוצה אשר משחקת או מארחת במגרשה הביתי נהנית מיתרון משמעותי לעומת הקבוצה היריבה^[1]. בעקבות כך, בענפים שונים ישנם חוקים רבים לקביעת הקבוצה המארחת במהלך משחקים מכריעים (כמו פלייאוף). בענפים בהם יש שלב פלייאוף בו משחק אחד בשיטת הנוקאאוט, כמו בליגת ה-NFL, הקבוצה אשר מארחת את המשחק מקבלת דחיפה משמעותית מהקהל, דבר שהקבוצה היריבה לא זוכה לו. בענפים בהם יש שלב פלייאוף בשיטת בית וחוץ, כמו כדורגל, הקבוצות מחליפות ביניהן את הביתיות, כך שכל קבוצה מארחת את יריבתה פעם אחת במגרשה הביתי. בענפים בהם יש סדרת פלייאוף, כמו בליגת ה-NBA וה-MLB, בעלת מספר אי-זוגי של מפגשים, הקבוצה בעלת יתרון הביתיות תארח מפגש אחד יותר, דבר שעשוי להעניק יתרון משמעותי לניצחון בסדרת המשחקים. גם בטורנירים בינלאומיים, כמו גביע העולם בכדורגל, ניתן לראות כי לקבוצה המארחת יש יתרון על שאר הקבוצות.^[2].

סיבות ליתרון עריכה

קהל - מעורבות הקהל במהלך המשחק יכולה להשפיע ישירות על יכולת הקבוצות במשחק. הקהל יכול להשפיע לחיוב לקבוצה אותה הוא מעודד, בכך שהוא דוחף את השחקנים שבקבוצתו לפעולות חיוביות, ולהשפיע לרעה לקבוצה היריבה, בכך שהוא מפריע לשחקני היריבה על ידי צעקות, הקנטות ושריקות בוז. בפוטבול למשל, אם הקהל מרעיש הוא יכול להקשות על הקוורטרבק לשנות מהלכים תוך כדי משחק, או לגרום לאחד משחקני קבוצת ההתקפה לבצע עבירה ובעיקר לזוז לפני תחילת המהלך. בכדורסל יכול הקהל להפריע במיוחד לשחקן המבצע זריקות עונשין.

שיפוט המשחק - מחקרים הראו כי ישנה השפעה של הקהל על החלטות השופטים. בניסוי בו התבקשו שופטי כדורגל לפסוק במצבי משחק מצולמים שהוקרנו להם, נטו השופטים באופן מובהק לפסוק יותר לטובת הקבוצה הביתית כאשר להקלטה צורף גם צליל קולות הצופים.^[3] נתוח סטטיסטי שנערך בבונדסליגה העלה ששופטים נותנים יותר תוספת זמן (זמן פציעות) כאשר הקבוצה הביתית בפיגור ונוטים לפסוק לטובתה יותר בעיטות עונשין מלקבוצה האורחת.^[4]

גורמים סביבתיים - גורמים סביבתיים כמו מזג אוויר ומיקום המשחק יכולים להשפיע על יכולת הקבוצות. יש הטוענים שהשפעה זו זניחה מכיוון ששתי הקבוצות משחקות באותה סביבה, אך קבוצה אשר לא רגילה לשחק בסביבה זו מושפעת יותר לעומת קבוצת הבית אשר משחקת בסביבה זו בדרך קבע. בעיר דנוור, הנמצאת יותר מ-1,500 מטר מעל פני הים, האוויר דליל יותר מבמקומות אחרים, דבר המשפיע לרעה על שחקנים אשר לא רגילים לשחק בסביבה שכזו. כשקבוצה אשר באה ממדינה בעלת מזג אוויר חמים משחקת אצל יריבה במדינה קרה כמו רוסיה, ישנו קושי להתרגלות למזג האוויר הנוקשה, ולהפך.

המתקן - ישנם הבדלים בין מתקני הקבוצות השונות. קבוצה אשר רגילה לשחק באצטדיון ביתי סגור תתקשה לשחק באצטדיון פתוח (ללא גג) אשר בו יש השפעה של רוח ואור שמש מסנוור. ישנם מגרשים בעלי דשא טבעי ודשא סינתטי, ושחקן אשר לא רגיל לשחק באחד מסוגי המדשאות עשוי להתקשות לשחק עליו. ישנם מתקנים בהם צבע המשטח שונה משמעותית מהנורמה הרגילה, כמו משטח הדשא הכחול של קבוצת הפוטבול של אוניברסיטת המדינה בויסי, העשוי להסיח את דעתם של שחקנים אשר משחקים בו בפעם הראשונה. בבייסבול גודלי המגרשים והצורה בהם הם בנויים משתנה ממגרש למגרש, דבר המעניק יתרון רב לקבוצה אשר מכירה את מבנה המגרש ורגילה לשחק בו.

חוקים מיוחדים - ישנם ענפי ספורט אשר בהם יש חוקים מיוחדים העוזרים לקבוצה הביתית. בהוקי קרח למשל, בזמן שהמשחק מופסק, מותר לקבוצה המארחת להחליף שחקן לאחר שמתבצע חילוף בקבוצה האורחת. ב-מייג'ור ליג בייסבול ישנו תפקיד בשם חובט נבחר (אנ') הקיים רק באמריקן ליג ואינו קיים בנשיונל ליג. אם מתקיים משחק בין קבוצות מהליגות השונות, האפשרות לשתף את החובט הנבחר נקבעת לפי הקבוצה המארחת.

השגת והפסד יתרון ביתיות עריכה

במהלך העונה הסדירה קבוצות משחקות מספר שווה של משחקי בית וחוץ, לשמירת הערך הספורטיבי על ידי קיזוז יתרון הביתיות. במהלך משחקי הפלייאוף מוענק יתרון הביתיות מוענק לקבוצה שסיימה עם המאזן או המיקום הטוב יותר במהלך העונה הסדירה. בתחרויות מסוימות, כמו בשלבים המוקדמים של גביע ה-FA האנגלי, נקבע יתרון הביתיות בהטלת גורל.

בענפים בהם יש סדרת פלייאוף הסדרה מכילה מספר אי-זוגי של מפגשים, דבר הגורם לכך שקבוצה אחת מארחת מפגש אחד יותר מיריבתה. קבוצה בעלת יתרון ביתיות היא קבוצה אשר תזכה בסדרת הפלייאוף אם בכל המשחקים הנותרים בסדרה תנצח הקבוצה הביתית. אם הקבוצה אשר אמורה לארח משחק אחד יותר מפסידה בביתה ראשונה, בפועל היא מאבדת את יתרון הביתיות לטובת יריבתה, מכיוון שבמצב שנוצר אם במשך כל המשחקים הנותרים בסדרה תנצח הקבוצה הביתית, תהיה היריבה זו שתנצח עם תום הסדרה. יתרון הביתיות יכול להמשיך להחליף צדדים במהלך כל הסדרה, בכל פעם שהקבוצה הנהנית ממנו מפסידה.

קישורים חיצוניים עריכה

עמרי גולדשטיין, יתרון הביתיות בספורט: האם הקהל הוא הגורם המשמעותי ביותר?, באתר TheMarker‏, 17 באוקטובר 2017
עמרי גולדשטיין, יתרון הביתיות 2: באילו מדינות הקהל גורם לקבוצה האורחת לשקשק באמת?, באתר TheMarker‏, 22 באוקטובר 2017

הערות שוליים עריכה

^ הביטוי המעשי של היתרון הוא בסטטיסטיקה של ניצחונות והפסדים במשחקי בית וחוץ, ראו למשל כאן
^ מתוך 22 טורנירי גביע העולם שהתקיימו עד לשנת 2022, בשישה זכתה המדינה שאירחה את המשחקים, בשניים נוספים הגיעה למשחק הגמר, ובחמישה לחצי הגמר
^ A.M. Nevill, Psychology of Sport and Exercise 3 (2002) 261–272; et al; The inﬂuence of crowd noise and experience upon refereeing decisions in football (ב-אנגלית).
^ Dohmen, Thomas J.,Social Pressure Influences Decisions of Individuals: Evidence from the Behavior of Football Referees(May 2005). IZA Discussion Paper No. 1595.

[1] הביטוי המעשי של היתרון הוא בסטטיסטיקה של ניצחונות והפסדים במשחקי בית וחוץ, ראו למשל כאן

[2] מתוך 22 טורנירי גביע העולם שהתקיימו עד לשנת 2022, בשישה זכתה המדינה שאירחה את המשחקים, בשניים נוספים הגיעה למשחק הגמר, ובחמישה לחצי הגמר

[3] A.M. Nevill, Psychology of Sport and Exercise 3 (2002) 261–272; et al; The inﬂuence of crowd noise and experience upon refereeing decisions in football (ב-אנגלית).

[4] Dohmen, Thomas J.,Social Pressure Influences Decisions of Individuals: Evidence from the Behavior of Football Referees(May 2005). IZA Discussion Paper No. 1595.

[1]

[2]

[3]

[4]