משפחות ברונים יהודים-הונגרים

משפחות ברונים יהודים-הונגרים הן תופעה יוצאת דופן באירופה מבחינת מספרן. היו באירופה לפני כן משפחות אצולה יהודיות שהידועות שבהן הן משפחות רוטשילד, מונטפיורי ומונטגיו, ורוב תוארי האצולה הוענקו בתחילה בבריטניה במהלך המאה ה-18 והשאר בצרפת, רוסיה האימפריאלית, אוסטריה, גרמניה והאימפריה האוסטרו-הונגרית. הייחוד במשפחות הברונים היהודים בהונגריה היה שכללו 28 משפחות שבהן כ-100 בעלי תואר ברון, מספר ייחודי וחסר תקדים במדינה אחת באירופה. זאת בנוסף לכמאה תוארי אצולה נמוכים יותר (כמו תואר "אביר" הדומה לתואר "sir" הבריטי) שהוענקו ליהודים בולטים ומצטיינים.

משלטי האצולה החשובים. סמל הממלכה המאוחדת.

האצולה ההונגרית עריכה

האצולה הגבוהה המקורית (ההונגרית הנוצרית) בהונגריה הייתה מורכבת מדוכסים או נסיכים, רוזנים וברונים. בשנת 1885 חל שינוי ועדכון חקיקתי בארגונו של הבית העליון של הפרלמנט ההונגרי (שהייתה מורכבת מאצולה מסורתית זו). רשימת המשפחות שקיבלו חברות מתמדת לנצח בבית העליון נקבעה רשמית בסעיף VIII. c.-c לחוק בשנת 1886. עד אותה השנה הייתה למעשה משפחת ברונים הונגרית יהודית יחידה במדינה ובבית העליון בפרט, משפחת הברון וודיאנר[1]. משפחה זו זכתה בתואר ברון ב-23 באפריל 1874. יחד עם התואר צמחה לכל הברונים גם הזכות להכנת שלט וסמל אצולה (בנוסף לקידומת לשם שמציינת מקום כלשהו הקשור לתואר).

האצולה היהודית באוסטריה עריכה

האצולה היהודית-אוסטרית קדמה לזו של האצולה היהודית-הונגרית. חלוקת תוארי אצולה באוסטריה החלה תחת שלטון יוזף השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה שהנהיג רפורמות אחדות וביניהן הענקת תוארי אצולה למשפחות יהודיות שתרומתן הכלכלית-תרבותית לקיסרות הוכרה בדרך זו. המשפחות לא נדרשו להמיר את דתן על מנת לקבל את התואר, אך רבות מהן עשו כן כדי להיטמע טוב יותר בחברה האוסטרית. הונגריה הייתה מושבה אוסטרית במשך כארבע מאות שנה עד 1867 ולא הוענקו בה כמעט תוארי אצולה לאף אחד, לא כל שכן ליהודים. בתחילת המאה ה-19 היו למעלה מעשרים משפחות אצולה באוסטריה (לא כולן ברונים), ואף לא אחת בהונגריה. אמנם היו אלה תוארי אצולה נמוכה, ברונים על פי רוב, אך המספרים היו מרשימים.

האצולה היהודית בהונגריה עריכה

 
הסמל של משפחת הטווני-דויטש

חלוקת תוארי אצולה בהונגריה החלה בתקופת שלטונו של פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה, שהפך גם למלך הונגריה לאחר הפשרה האוסטרו-הונגרית של 1867. זכותה התמידית של משפחת אצולה להיות חברה בבית העליון של הפרלמנט ההונגרי עוגנה בחוק. כאמור, תואר הברון הראשון הוענק לבן משפחת וודיאנר, למוריץ (מור) וודיאנר (1885-1810), שזכה בתואר ברון הונגרי (לאחר שזכה קודם בתואר ברון אוסטרי בשנת 1863). התואר ההונגרי הוענק ב-23 באפריל 1874. תואר הברון הבא בסדר כרונולוגי הוענק גם כן לבן במשפחת וודיאנר, לאלברט וודיאנר (1898-1818) בשנת 1886. בין שנת 1867 לבין 1918 (סוף מלחמת העולם הראשונה ופירוקה של האימפריה האוסטרו-הונגרית) קיבלו בסך הכל 28 משפחות יהודיות-הונגריות תואר ברון הונגרי, (שכללו עם בני המשפחה למעלה מ-100 ברונים), חלקם ללא זכות חברות בבית העליון של הפרלמנט ההונגרי למעט מור וודיאנר ועוד כמה.

להלן חלוקת תוארי הברון לפי עשורים בין 1890 לבין 1918:

5 משפחות בין 1890 לבין 1899

12 משפחות בין 1900 לבין 1909

11 משפחות בין 1910 לבין 1918.

חלק מבני המשפחות הנ"ל (כשליש) התנצרו והתחתנו עם משפחות אצולה הונגריות ותיקות. חלקם מילאו תפקיד משמעותי בחיי הונגריה גם במאה ה-20. אף לא משפחה יהודית אחת זכתה בתואר רוזנות. ברונות אוסטרית קיבל גם פילפ שיי היהודי-הונגרי בשנת 1869. הוא העביר את התואר לאחר מותו לשני אחייניו: פרידייש ופילפ. הרשימה שלהלן מפרטת לפי האלפבית הלועזי את המשפחות היהודיות הונגריות שזכו בתואר ברונות בין השנים 1867 לבין 1918:

רשימת משפחות הברונים היהודיות-הונגריות (28) עריכה

לקריאה נוספת עריכה

הערות שוליים עריכה