משפחת גלזנר

משפחת גלזנר היא שושלת משפחתית של רבנים, שכיהנו ברבנות של הקהילה היהודית האורתודוקסית בקלויזנבורג, בירת טרנסילבניה, במשך כשמונים שנה - מאמצע המאה ה-19 ועד שלהי מלחמת העולם השנייה.

ראש המשפחה נישא לנכדת החת"ם סופר וצאצאיו הם ענף של משפחת סופר.

הרב אברהם גלזנר

עריכה

(תקפ"ה, 1825 - כ"ב בכסלו תרל"ח, 1877)

נולד בכפר ליד פרשבורג בסלובקיה. למד אצל הרב אברהם שמואל בנימין סופר, בעל ה"כתב סופר", והיה מגדולי תלמידיו. כשהגיע לפרקו שידך לו רבו את בת אחותו וגיסו, הרב דוד צבי ארנפלד (חתן החת"ם סופר). בין השנים 18531863 כיהן כרב בעיר יינק. בשנת 1863 התמנה לכהן כרבה של קלויזנבורג. שימש בתפקידו ארבע עשרה שנה, עד לפטירתו בשנת 1877.

  ערך מורחב – משה שמואל גלזנר

(תרט"ז, 1856 - כ"ב בתשרי תרפ"ה, 1924)

בנו של הרב אברהם גלזנר. לאחר פטירתו התמנה תחתיו כרבה של קלויזנבורג. ההכתרה הייתה בערב חנוכה תרל"ח (1877), בהיותו בן עשרים ואחת. כיהן בתפקיד במשך ארבעים ושש שנה.

בניגוד לרוב רבני הונגריה תמך בתנועה הציונית ועורר את התנגדותם של רוב יהודי קלויזנבורג. בעקבות זאת נוסדה בעיר קהילה אורתודוקסית נוספת בשם "הקהילה הספרדית", בראשות הרב יקותיאל יהודה הלברשטאם (לימים האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג). בשנת תרפ"ג (1923) עזב את רבנותו ועלה לארץ ישראל, וכעבור שנתיים נפטר. חיבר את הספר "דור רביעי" על מסכת חולין.

הרב עקיבא גלזנר

עריכה

(תרמ"ו, 1886 - כ"ט בתשרי תשי"ז, 1956)

בנו של הרב משה שמואל גלזנר. נולד בקלויזנבורג ולמד אצל אביו וכן אצל קרובו הרב שמחה בונם סופר בפרשבורג. נישא לבתו של הרב יהודה צבי בלום, בעל שו"ת "שארית יהודה", רבה של הנשביץ שבסלובקיה (בנו של הרב עמרם בלום, בעל "בית שערים"). בשנת 1917 נפטר חותנו והוא נבחר למלא את מקומו ברבנות הנשביץ.

בשנת 1923, לאחר שאביו עזב את רבנות קלויזנבורג ועלה לארץ ישראל, הוא נבחר למלא את מקומו. כמו כן עמד בראשות ישיבת "חתם סופר" שפעלה בעיר.

בשנת 1944 נכלל הרב גלזנר יחד עם כמה מבני משפחתו ברכבת קסטנר, שעשתה את דרכה לברגן-בלזן, ומשם שוחררו ונשלחו לשווייץ. הרב פרסם מכתב פומבי ובו הוא מתוודה על עצמו ועל "מספר עצום של עמיתי הרבנים" שלא עודדו עליה יהודית דתית לארץ ישראל, שהייתה יכולה להיות גורם חשוב בעיצוב הבית הלאומי מבחינה רוחנית ודתית, ובמקום זה הובלו למחנות ההשמדה אושוויץ ומיידנק.[1] התגורר בציריך עד פטירתו בשנת 1956. נקבר בירושלים.

חיבר את הספרים "דור דורים" ו"עקבי הצאן".[2]

חתני הרב משה שמואל גלזנר

עריכה

גם שניים מחתניו של הרב משה שמואל גלזנר כיהנו במשרות רבניות בקלויזנבורג: הרב משה לוי כיהן כרב ומגיד מישרים בקלויזנבורג והרב יעקב מאיר ולד כיהן כדיין ומו"ץ בקלויזנבורג.

חתניו האחרים כיהנו ברבנויות בערים אחרות: הרב חיים צבי רייך כיהן כרב בערים אסלן ונובאק בהונגריה. הרב שמואל מנחם קליין כיהן כרב העיר סבש בסלובקיה. הרב עקיבא כ"ץ קליין כיהן כרב באייזנשטט.

גם צאצאיהם של חתני הרב משה שמואל גלזנר המשיכו את השושלת המשפחתית וכיהנו כרבנים בקלויזנבורג: הרב עזריאל לוי, בנו של הרב משה לוי, כיהן כרב ומגיד מישרים בקלויזנבורג. הרב שמעון בלוקסנהיים, חתנו של הרב יעקב מאיר ולד, כיהן כדיין ומו"ץ בקלויזנבורג. הרב יעקב מאיר ולד לא היה חתנו אלא אח אחר מנחם מנדל ולד שעסק במסחר

הרב יהודה צבי גלזנר

עריכה

בנו של הרב עקיבא גלזנר. עוד בתקופת רבנותו של אביו הוא מונה על ידו ל"רב הצעיר"[3] בקלויזנבורג. לאחר מלחמת העולם השנייה היגר לארצות הברית והיה רב קהילת "שערי תורה" בלוס אנג'לס.

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ הרב עקיבא גלזנר בספרו הכתוב בגרמנית: die prinzessin sabbat unt die erlosung israels, ציריך 1946, עמ' 63–64. ראו גם בספר 'שיבת ציון נס לעמים', הרב אברהם לבני, עמ' 295-296.
  2. ^ מכתביו: עקיבא גלזנר, דור דורים, ירושלים תשמ"ח, באתר היברובוקס
    עקיבא גלזנר, חגיגת יום העצמאות במדינה ובגולה (אייר תשט"ז), בתוך: הדרום, מה, תשרי תשל"ח, עמ' 18–25, באתר היברובוקס
  3. ^ "רב הצעיר" הוא כמין 'יורש עצר' המתמנה על ידי האב בתקופת רבנותו.