משפט קיילי-המילטון

משפט קיילי-המילטון הוא משפט באלגברה ליניארית, הקובע שכל מטריצה ריבועית A (מעל שדה) מאפסת את הפולינום האופייני שלה , כלומר, מתקיים . בפרט, הפולינום המינימלי של מטריצה מחלק את הפולינום האופייני שלה. המשפט קרוי על שמם של המתמטיקאים ארתור קיילי וויליאם המילטון. במאמר מ-1858 הראה קיילי שהמשפט נכון עבור מטריצות בגודל , והוא מדווח כי בדק את הטענה גם עבור מטריצות בגודל ; עם זאת, הוא כותב, "לא מצאתי לנכון לטרוח על הוכחה פורמלית של המשפט עבור מטריצה מכל גודל". מעט אחר-כך גילה המילטון את המשפט עבור מטריצות בגודל 4, במהלך מחקריו על אלגברת הקווטרניונים. את המקרה הכללי הוכיח פרדיננד גאורג פרובניוס, ב- 1878.

המשפט תקף כאשר מקדמי המטריצה מגיעים מחוג קומוטטיבי כלשהו, ונובע ממנו שכל חוגי המטריצות הם חוגי זהויות פולינומיות.

הוכחת המשפט עריכה

הוכחה באמצעות מטריצה מצורפת עריכה

נסמן  . ראשית ידוע כי לכל מטריצה   מתקיים כי  , ולכן עבור   מתקיים כי   ומכיוון שאיברי המטריצה   הם פולינומים ממעלה ראשונה נובע שאיברי   הם פולינומים ממעלה קטנה או שווה ל- . לכן ניתן לכתוב את   כפולינום על מקדמים שהם מטריצות,  . מכיוון ש-  אז מתקיים כי   ו-  , כאשר מגדירים  . לכן על ידי השוואת מקדמים לפולינומים זהים נקבל כי   אז אם נכפול ב-  נקבל כי   ולכן על ידי הצבה בפולינום המציין נקבל טור טלסקופי שמתאפס.

הוכחה עבור מטריצות לכסינות עריכה

אם מניחים שהמטריצה לכסינה, ההוכחה קלה יותר:

  • הפעלת המטריצה הריבועית   (המטריצה המתקבלת מהצבת המטריצה המקורית A בפולינום האופייני שלה) על כל אחד מהוקטורים העצמיים של A מחזירה את הווקטור העצמי   כפול סקלר מסוים   (זה נובע מהגדרה של וקטור עצמי).
  • הסקלר הזה שווה לערך הפולינום האופייני כאשר מציבים בו את הערך העצמי   אליו משויך הווקטור העצמי; בכתיב מתמטי:
 
  • מהגדרת הפולינום האופייני נובע שכל ערך עצמי של המטריצה המקורית הוא שורש שלו; לפיכך המטריצה   שולחת את כל אחד מהווקטורים העצמיים של A לאפס (  לכל i).
  • מכיוון ש-A לכסינה, אוסף הווקטורים העצמיים שלה,  , הוא בסיס למרחב עליו היא פועלת. מכיוון ששתי מטריצות הפועלות באופן זהה על כל אחד מוקטורי בסיס של מרחב ליניארי הן בהכרח זהות, מקבלים ש-  שווה זהותית למטריצת האפס.

הוכחה באמצעות צורת ז'ורדן עריכה

נציג הוכחה נוספת המשתמשת בצורת ז'ורדן מעל הסגור האלגברי של שדה הבסיס.

ראשית, נשים לב שאם A,B מטריצות דומות ו-A מאפסת את הפולינום האופייני שלה, כך גם B. הוכחה: למטריצות דומות אותו פולינום אופייני. כיוון ש-A,B דומות, יש D כך ש- . הנחנו ש-A מאפסת את הפולינום האופייני שלה, כלומר אם הפולינום הוא   אז  . נכפיל מימין ב-D-1 ומשמאל ב-D ונקבל  . לאחר פתיחת סוגריים ושימוש בכך ש-  לכל k (קל להוכיח באינדוקציה), מקבלים   כרצוי. לכן, מספיק להוכיח שלכל מטריצה, יש מטריצה שדומה לה ומקיימת את משפט קיילי המילטון.

ראשית נניח שהמטריצה A היא בלוק ז'ורדן יחיד, שעל האלכסון שלו הערכים  . אז הפולינום האופייני הוא  . הצבת המטריצה נותנת  . נשים לב ש-  היא מטריצה משולשית עם אפסים על האלכסון, לכן העלתה בחזקת n מאפסת אותה.

כעת נניח ש-A מטריצה כללית. הפולינום האופייני נשמר תחת הרחבת שדות, לכן ניתן להניח שהשדה מעליו מוגדרת המטריצה סגור אלגברית, כלומר היא דומה לצורת ז'ורדן. מהמשפט בתחילת ההוכחה, ניתן להניח שהיא כבר נתונה בצורת ז'ורדן. הפולינום האופייני הוא מכפלת ביטויים מהצורה   כאשר   הוא הערך בבלוק ה-i ו-  הוא גודל הבלוק. כמו בפסקה הקודמת, הצבת המטריצה נותנת אפסים בשורות שבהן מופיע הבלוק הזה. לכן הצבת המטריצה בפולינום האופייני נותנת מכפלת מטריצות שלכל אחת מהן שורות אפסים, באופן ששורות האפסים מכסות את כל השורות - ומכפלתן היא מטריצת האפס כרצוי.

הוכחה באמצעות מודולים מעל חוג פולינומים עריכה

נסמן ב-  את השדה הנ"ל. עבור המרחב הוקטורי   עם הבסיס הסטנדרטי  , נגדיר על   מבנה של מודול מעל חוג הפולינומים   באמצעות הנוסחה   לכל וקטור   ופולינום  . הגדרה זו מרחיבה את המבנה של   כמרחב וקטורי מעל  . נסמן  . נשים לב שלכל   מתקיים  . לכן, אם נסמן ב-  את וקטור העמודה   עם רכיבים ב-  אז נקבל כי  , כאשר   היא המטריצה המשוחלפת של  . מכאן נקבל:

 

לכן לכל   מתקיים  . כלומר, כל עמודה של   היא עמודת אפסים. בכך   היא מטריצת האפס כנדרש.

מקורות עריכה

קישורים חיצוניים עריכה