משק הדלק בישראל

משק הדלק בישראל הוא משק הדלק בשטח מדינת ישראל ובשטחים שבשליטתה.

מבנה משק הדלק עריכה

שרשרת האספקה של הדלק בישראל מורכבת ממספר קטן של גופים גדולים, האחראים על יבוא, אחסון והפצה של מוצרי אנרגיה.

יבוא מוצרי אנרגיה עריכה

נעשה על ידי מספר גופים:

רוב הנפט הגולמי בישראל (כ-91%) מיובא ממדינות ברית המועצות לשעבר. כ-7% מהנפט הגולמי מיובא ממקסיקו[1].

אחסון עריכה

נעשה על ידי חברת תשתיות נפט ואנרגיה (תש"ן) וחברת חברת קו צינור אילת אשקלון (קצא"א) במתקניהם באשקלון, אילת וחיפה.

זיקוק והפצה עריכה

הנפט הגולמי עובר תהליכי זיקוק בבתי זיקוק לנפט בחיפה ובאשדוד, מאוחסן ומונפק יחד עם התזקיקים במפעלי תש"ן וקצא"א. הנפט המזוקק משמש להפקת סולר לתחבורה, סולר להסקה, בנזין, ותזקיקים מסחריים נוספים.

מכירה לצרכנים עריכה

  ערך מורחב – תחנות דלק בישראל

צרכנים עריכה

על פי דו"ח צריכת מוצרי דלק, בשנת 2020 צרך המשק הישראלי (כולל הרשות הפלשתינאית) 7.6 מיליון טון מוצרי דלק. הצרכנים העיקריים היו סולר לתחבורה (2.5 מיליון טון) ובנזין 95 (2.3 מיליון טון). צרכנים גדולים נוספים הן התעשיות הפטרוכימיות, תעופה אזרחית, אוניות וייצור חשמל. נתוני צריכת הדלק של מערכת הביטחון חסויים.

מיסוי עריכה

 
פילוח מרכיבי מחיר הדלק בישראל (אוגוסט 2016)

מחיר הנפט בישראל נקבע על ידי משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים.

מחיר הבנזין לצרכן בתחנות הדלק מורכב מן הרכיבים הבאים:

  • המחיר בשער בית הזיקוק (מורכב מממוצע מחירי הדלק באירופה, בתוספת עלויות הובלה)
  • בלו (נקבע על ידי רשות המיסים)
  • סל הוצאות השיווק לבנזין
  • מע"מ (נקבע על ידי משרד האוצר)
  • תוספת שירות מלא (אם ניתן)[2]

מחיר הדלק בעולם משפיע אך במעט על מחירי הבנזין בתחנות הדלק בישראל, מכיוון שמרכיב המס שבמחיר הדלק בישראל הוא מן הגבוהים בעולם - מסי הבלו והמע"מ (המועברים למשרד האוצר) מהווים כ-60% ממחיר הדלק בארץ[3].

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה