משתמשת:Carmeladoram/טיוטה

השומר הדתי

השומר הדתי

סמל התנועה
תאריך ייסוד	ה'תרפ"ט, 1929
תאריך פירוק	ה'תשי"ח, 1958
ארגון גג	המזרחי

תנועת השומר הדתי נוסדה בשנת 1929 - 1928 והייתה תנועת נוער ציונית דתית הקשורה לתנועת "צעירי המזרחי" ולהסתדרות "תורה ועבודה" באירופה. התנועה שילבה בין פעילות ציונית וחלוצית לשמירה על קיום המצוות והמורשת היהודית. מאפיין מרכזי בתנועה היה השימוש בשפה העברית - חניכיה היו לומדים ושרים בעברית וקיימו פעילויות דומות לאלו שקיימו חברי תנועות הנוער האחרות, אך תוך הקפדה על שמירת המצוות. בוגריה התארגנו בקיבוצי הכשרה, לקראת עלייתם לא"י ורובם עלו חלק מחבריה נספו בשואה.

הרקע

ניצני התארגנות נוער דתי בפולין הנצו לפני כ-100 שנים, תחת שמות שונים ללא מסגרת

משותפת. ב-1922 קם בוורשה מועדון נוער דתי בשם השומר הדתי. כנסת השמה"ד (השומר הדתי)

התארגנה בקרקוב בשנת תרפ"ז, 1927, על ידי אליעזר אונגר וישראל בסטר. מייסדיה הונעו

מכוח רעיונות מודרניים, תחושות ייאוש ואבדן תקווה ליהודים בפולין, סינתזה בין הדת

והלאום, רעיון תורה-ועבודה (תו"ע) והתקווה לִבנות ולהיבנות בארץ ישראל. התנועה ינקה

ממקורות ישראל הקדומים, מעולמה של החסידות, מהשקפות העולם הסוציאליסטיות

ומעולמן של תנועות הנוער בישראל ובעמים. השֵם השומר הדתי סמל הכנסת, יג העיקרים,

התלבושת השומרית, הטקסים והמבנה מקורם בשומר הצעיר, שנטלה אותם מהצופים. היה

זה ניסיון להציב חלופה דתית לשומר הצעיר שסחפה רבים מבני הנוער הדתי. בעשור

הראשון לקיומה דיברה השומר הצעיר בשפה דתית ורק מאוחר יותר אמצה השקפת עולם

מרכיסיסטית. כנסת השמה"ד טיפחה מרד נעורים: שלילת הגולה, חינוך משותף לבנים

ובנות, צופיות, רעיונות סוציאליסטיים ותביעה להגשמה. התנגדו לה אנשים מקרב ראשי המזרחי, הרבנים, ההורים והציבור

האורתודוקסי. תנועת נוער דתית מתמודדת עם פרדוקס - יסודה במרד נעורים

והיא פועלת בקרב ציבור דתי-שמרני.

אזורי פעילות

תנועת השומר הדתי פעלה בריכוזים דתיים באירופה. כנסת השמה"ד פעלה בשני מרכזים: ורשה וקרקוב. בלבוב, גליציה המזרחית, פעלה תנועה אחות בשם בני עקיבא בזיקה ישירה לכנסת השמה"ד. (בלודז; ובסביבתה קמו, בנפרד, כמה

קינים של בנ"ע). בוועידה הראשונה של כנסת השמה"ד, קרקוב, 1931, הוחלט על מבנה

ארגוני משולש: הנהגה עליונה ושתי הנהגות ראשיות, ורשה וקרקוב. בחורף 1934, התאחדו

המרכזים ורשה וקרקוב לתנועה אחת. שנים עשר ועידות ומועצות ברמה הארצית קיימה

השמה"ד בפולין, בהן גובשה דרכה החינוכית והארגונית. שלושה שליחים בלבד הגיעו מארץ

ישראל. בהשראת השמה"ד בפולין קמה תנועת נוער דתי בכמה מדינות באירופה ,בארה"ב ובקנדה.

בתקופת מלחמת העולם השנייה התרחבה הפעילות לאמריקה הצפונית, והוקמו קומונות הכשרה לצעירים וצעירות. יעקב יצחק וולגלרנטר הקים את הסניף בטורונטו. רוב חברי ההכשרות מצפון אמריקה עלו לאחר קום מדינת ישראל והצטרפו לקיבוצים הדתיים.

אוכלוסיית השומר הדתי

הכנסת (הכוונה לתנועה) קלטה נוער דתי מגוון והייתה כור היתוך ממזג. שתי קבוצות אִכלסו את הקינים -

נוער לומד ונוער עובד. ממחצית שנות ה-30 עלה חלקם של הנערים העובדים. נדידת חניכים

בין תנועות וארגונים הייתה רווחת ביהדות פולין. בני אותה משפחה היו חברים בתנועות

ובארגונים שונים. בתחילה הצטרפו חניכים מגיל 13-12, בהמשך מגיל 10. החברוּת עד גיל

21-18. היקף החניכים בשיא, תרצ"ז, 1937, היה כ-15,000 חניכות וחניכים, שכונו אחים

ואחיות, בכ-260 קינים. תנועת השומר הדתי הייתה מעורבת עם רוב גברי לעומת התנועה הדתית המקבילה ברוריה שהייתה רק לבנות ונשים. התנועה ייצגה קו שמרן במעט מאשר זה שהיה קיים ב"בני עקיבא".

מטרות התנועה ודרך פעילותה

כנסת השמה"ד הגדירה עצמה כתנועה חינוכית דתית, צופית, חלוצית, השואפת לגאולת

האומה והארץ, מורדת בחיי הגלות השפלים, נלחמת בעם-ארצוּת ומחנכת להגשמת רעיון

תורה-ועבודה = צדק חברתי. התפיסה הדתית הושתתה על נאמנות לתורה ולהלכה;

התחדשות דתית; חינוך מוסרי וכלל אנושי. הכנסת נאבקה בהתבוללות ובחילון, הציבה דגש

על לימוד ועיון. ערך רב נודע להשתלמות עצמית, להשלמת השכלה וידע חיוני לבניין העם

והארץ. הכנסת טיפחה יחס עמוק לטבע. חוויה דתית עוצמתית הייתה יציאה להרים

באשמורת הבוקר, ישיבה סביב מדורה, שירה וריקוד הורה סוער. הדרך החינוכית כוּונה אל

הפרט וממנו אל הכלל, מהיחיד אל החבורה. ההנהגה עודדה חינוך אומנותי. הכנסת הייתה

תנועה צופית שאימצה את הצופיות כיסוד מרכזי בשיטתה החינוכית. אישים קרובים

לשמה"ד התנגדו בתקיפות לצופיות.

הקן (המקום בו נערכה הפעילות) היה בית יוצר לנשמת השומר הדתי, אי ארץ ישראלי בגלות. בקינים התנהלה פעילות כל

ערב ובשבתות: לימודי קודש, עברית, היסטוריה יהודית, ציונות, ציונות-דתית, רעיון תו"ע,

וגם שרו, רקדו ושיחקו. הקינים חויבו במס - שקל שומרי. החניכים נקלעו למתח ולעימותים

עם הבית ובית הספר. הכנסת קיימה חינוך משותף לבנים ולבנות. צירוף הבנות והחינוך

הקואדוקציוני (המשותף) עוררו התנגדות. לעיתים נאלצו בנות להסתיר מהאבות את חברותן

בקן. ליבת הפעילות התקיימה בקבוצה החינוכית, האינטימית, לרוב חד-מינית, ובה מדריך וכמניין אחים/אחיות. בקבוצה

שררה "הִתחיוּת" (דיבוק חברים).

חובת הגשמה אישית - עלייה לארץ ישראל והתיישבות בקיבוץ דתי - הוטלה על חבריה,

שנדרשו להצטרף לקיבוצי עלייה שומריים. משנת 1934, התעורר ויכוח סוער באשר לדרך

ההגשמה ולכיוון החינוכי. הזרם הקיבוצי דגל בדרך הגשמה אחת - קיבוץ דתי בארץ ישראל.

הזרם החלוצי תבע הגשמה חלוצית כללית. במועצות ובוועידה הוחלט לאמץ את הכיוון הקיבוצי, המסתייגים המשיכו להתנגד.

בפולין פעלו שלושה קיבוצי עלייה שומריים עיקריים: גאולה, ראשית ועובדיה (הוקם על ידי

החלוץ המזרחי ועבר לשמה"ד) וכן עוד כמה קיבוצים שפעלו זמן קצר והמידע אודותיהם

מועט. הקיבוצים השומריים היו מוקדי פעילות תנועתית.

העליה לארץ

בשנות ה-30 עלו ארצה רבים מחברי כנסת השמה"ד, בהן חברי ההנהגה וחברי הקיבוצים

השומריים. השמה"ד חברה למבצע עלייה בלתי ליגאלית באניית המעפילים אסימי. בוגרי

הכנסת וקיבוצי העלייה היו בין מייסדי קבוצת שח"ל שחבריה הקימו את קיבוץ טירת צבי,

1937. קבוצת אברהם קמה במסגרת בנ"ע בגליציה המזרחית, חבריה עלו ארצה וייסדו את

קבוצת אברהם ליד כפר פינס. רבים מבוגרי השמה"ד, ובעיקר בוגרי קיבוץ עובדיה, הצטרפו

לקבוצת אברהם והקימו את קיבוץ כפר עציון 1943.

השומר הדתי בתקופת השואה

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה התארגנו בוגרי הכנסת למבצע חילוץ והצלה, רבים נמלטו

לליטא ומשם עלו ארצה.

חברים שנשארו בפולין נטלו חלק בהתארגנות תנועתית חינוכית, בגטאות ובמרידות.

השומר הדתי אחרי השואה

אחרי מלה"ע השנייה, בשנים 1949-1944, חידשה תנועת הנוער

הציונית-דתית בפולין, את פעילותה בקרב ציבור שרובו היה נתון בהתארגנות לעלייה לארץ.

רבים מבוגרי השמה"ד-בנ"ע מפולין זכו אז לעלות ארצה, וחלקם הצטרפו לקיבוץ כפר עציון.

הנצחה

בין הנופלים בקרבות כפר עציון בתש"ח, 1948, נמנים רבים מבוגרי השמה"ד-בנ"ע מפולין המונצחים בקיבוץ.

פירוק התנועה

תנועת השומר הדתי התאחדה לאחר מלחמת העולם השנייה עם תנועת בני עקיבא, אשר השתייכה גם היא לברית העולמית של תורה ועבודה, אליה היו מסונפים הן "הפועל המזרחי" בארץ ישראל והן "צעירי מזרחי" ואגודות "תנועת תורה ועבודה" באירופה.

תרומת התנועה

בוגרי השמה"ד-בנ"ע מפולין תרמו תרומה ניכרת לתנועת הקיבוץ הדתי. תנועת בני עקיבא בישראל נטלה מהשמה"ד רכיבים רבים, בהם המבנה הארגוני, חודש הארגון ועוד. חברים מרכזיים בשמה"ד ובבנ"ע שעלו מפולין הצטרפו לבנ"ע בישראל.

מבוגרי התנועה

• פרופ' ישראל אומן - חתן פרס נובל
• משה קרונה - הקונסול הראשון של ישראל בארצות הברית
• ישראל יצחק גרינץ - יקיר חיפה
• פרופ' אברהם רובינשטיין - מראשי בני עקיבא
• הרב פנחס קהתי
• אלי קליין - ממיסדי ישיבת כרם ביבנה
• פרופ' זאב לב מיסדו של מכון לב בירושלים
• בנימין צביאלי- מראשוני קול ישראל וממניחי היסוד לשידורי הדת והמסורת בקול ישראל.
• רפאל בן נתן

קיבוצי התנועה

• קבוצת אברהם
• קבוצת שח"ל
• קבוצת עובדיה

לקריאה נוספת

ערך זה מבוסס על עבודת המחקר

• דוקטורט: י; בן יעקב, השומר הדתי - תנועת הנוער הציונית-דתית בפולין, תר"פ-תרצ"ט, 1939-1920, המחלקה לתולדות ישראל, אונברסיטת; בר אילן, חשוון תשע"ח, אוקטובר 2017. נכתבה בהנחיית פרופסור גרשון בקון.
• יוחנן בן יעקב, התחיות - השומר הדתי בפולין 1950-1920, כפר עציון 2020.

הערות שוליים

הערה: הכתוב בערך זה מבוסס בעיקר על הדוקטורט של יוחנן בן יעקב על השומר הדתי ולכן לא מופיעות הערות שוליים לכל פרט בנפרד.

רקע היסטורי

העלייה החמישית ,שנות השגשוג של ההכשרות לעליה לארץ 1933-1935 , ההסכם של ההסתדרות הציונית עם הדתיים הציוניים (שנקראו אז "החרדים") לתת סרטיפיקטים להכשרות הדתיות ולתמוך בהתיישבות בארץ.

תולדותיה

תנועת השומר הדתי נוסדה בשנת 1929 - 1928 והייתה תנועת נוער ציונית דתית הקשורה לתנועת "צעירי המזרחי" ולהסתדרות "תורה ועבודה" באירופה. התנועה שילבה בין פעילות ציונית וחלוצית לשמירה על קיום המצוות והמורשת היהודית. מאפיין מרכזי בתנועה היה השימוש בשפה העברית - חניכיה היו לומדים ושרים בעברית וקיימו פעילויות דומות לאלו שקיימו חברי תנועות הנוער האחרות, אך תוך הקפדה על שמירת כל מצוות היהדות. בוגריה התארגנו בקיבוצי הכשרה, לקראת עלייתם לא"י.

השוואה לתנועות הנוער הדתיות ציוניות המקבילות

חניכי השומר הדתי היו דתיים ציוניים ובעיקר צעירים עובדים לעומת תנועת "בני עקיבא" שבה החברים היו יהודים בעלי רקע מגוון מבחינה דתית ולומד. בנוסף תנועת השומר הדתי הייתה מעורבת עם רוב גברי (20%-30% בנות, בפולין) לעומת התנועה הדתית המקבילה ברוריה שהייתה רק לבנות ונשים.

אזורי פעילות

תנועת השומר הדתי פעלה בריכוזים דתיים באירופה. בתקופת מלחמת העולם השנייה התרחבה הפעילות לאמריקה הצפונית, והוקמו קומונות הכשרה לצעירים וצעירות. יעקב יצחק וולגלרנטר הקים את הסניף בטורונטו. רוב חברי ההכשרות מצפון אמריקה עלו לאחר קום מדינת ישראל והצטרפו לקיבוצים הדתיים.

פירוק התנועה

תנועת השומר הדתי התאחדה לאחר מלחמת העולם השנייה עם תנועת בני עקיבא, אשר השתייכה גם היא לברית העולמית של תורה ועבודה, אליה היו מסונפים הן "הפועל המזרחי" בארץ ישראל והן "צעירי מזרחי" ואגודות "תנועת תורה ועבודה" באירופה.

מבוגרי התנועה

• פרופ' ישראל אומן - חתן פרס נובל
• משה קרונה - הקונסול הראשון של ישראל בארצות הברית
• ישראל יצחק גרינץ - יקיר חיפה
• פרופ' אברהם רובינשטיין - מראשי בני עקיבא
• הרב פנחס קהתי
• אלי קליין - ממיסדי ישיבת כרם ביבנה
• פרופ' זאב לב מיסדו של מכון לב בירושלים
• בנימין צביאלי- מראשוני קול ישראל וממניחי היסוד לשידורי הדת והמסורת בקול ישראל.
• רפאל בן נתן

קיבוצי התנועה

• קבוצת אברהם

לקריאה נוספת

• יוחנן בן יעקב, השומר הדתי, עבודת דוקטורט, הפקולטה למדעי היהדות , אוניברסיטת בר אילן ,מאי 2018
• יוחנן בן יעקב , התחיות , השומר הדתי בפולין , 2021

ראו גם

הכשרה

צעירי המזרחי

הפועל המזרחי

העלייה החמישית

ברוריה (תנועה)

בני עקיבא העולמית

תנועת המזרחי

תנועת תורה ועבודה

קישורים חיצוניים

• https://www.youtube.com/watch?v=LweepyRX7kU השומר הדתי, הרצאה לקורס מדריכי פולין
• https://www.inn.co.il/news/465712 "הציונות הדתית לא מנציחה את שורשיה, עיתון בשבע 26.1.21
• https://kenes-media.com/%D7%96%D7%9E%D7%9F-%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A5-%D7%A2%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A6%D7%99%D7%9D/%D7%AA%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%9E%D7%A8-%D7%94%D7%93%D7%AA%D7%99-%D7%91%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9F/ הוצאת ספר התחיות על השמור הדתי בפולין