המרכז האקדמי לב

מכללה בישראל
(הופנה מהדף מכון לב)

המרכז האקדמי לב[2] (לשעבר: "מכון לב" או "בית הספר הגבוה לטכנולוגיה בירושלים", ידוע גם בראשי תיבות בג"ט) הוא מכללה אקדמית-תורנית, המוכרת על ידי המועצה להשכלה גבוהה. המוסד מאפשר שילוב לימודי טכנולוגיה ויהדות, והלימודים בו מתקיימים בקמפוסים נפרדים לגברים ולנשים.[3]

המרכז האקדמי לב
מכללה
על שם זאב לב
מוטו תורה ומדע
תקופת הפעילות 1969–הווה (כ־55 שנים)
קמפוס ירושלים (קמפוס לב, תוכנית נווה, קמפוס טל, תוכנית תבונה). רמת גן (קמפוס לוסטיג)
בעלי תפקידים
נשיא פרופ' חיים סוקניק
רקטור פרופ' דן בוכניק
מנכ"ל יוסי זעירא
סטודנטים
כלל הסטודנטים 3,880[1]
סטודנטים לתואר ראשון 3,683[1]
מיקום
מיקום ירושלים
מדינה ישראלישראל ישראל
קואורדינטות 31°45′53″N 35°11′28″E / 31.764722222222°N 35.191111111111°E / 31.764722222222; 35.191111111111
https://www.jct.ac.il/
(למפת ירושלים רגילה)
 
המרכז האקדמי לב
המרכז האקדמי לב
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

המרכז האקדמי לב מעניק תואר ראשון ושני במקצועות טכנולוגיים, במקצועות הניהול והחשבונאות ובסיעוד. לומדים בו כ-5,000 סטודנטים.[4]

שכר הלימוד במוסד (בלימודים לתואר אקדמי) הוא כמקובל באוניברסיטאות ובמכללות ציבוריות בישראל. חייל או בוגר שירות לאומי, שסיים שירותו החל מ-1 בינואר 2010, זכאי למלגת שכר לימוד מלאה עבור שנת לימודיו הראשונה לתואר ראשון (בהתאם להחלטה בדבר לימודי חיילים משוחררים במוסד להשכלה גבוהה בפריפריה)[5].

תולדות

עריכה
 
בניין לעוו (לב) לפיזיקה שימושית בקמפוס לב

המרכז האקדמי לב נוסד בשנת 1969 על ידי פרופ' זאב לב,[3] במטרה לשלב לימודים אקדמיים עם לימודים תורניים. תוכנית הלימודים במרכז האקדמי כוללת לימודי קודש שמתקיימים בשעות הבוקר, ולימודים אקדמיים בשעות אחר-הצהריים.[4]

בשנים הראשונות שכן המוסד בדירות ובכיתות בשכונת בית וגן, ולאחר כמה שנים עבר למשכנו החדש בקריה האקדמית בשכונת גבעת מרדכי. כמו כן, התעודות הראשונות הונפקו בשיתוף אוניברסיטת בר-אילן, והחל מהשנה השלישית קיבל המוסד מעמד עצמאי. חוגי הלימוד הראשונים היו: אלקטרו-אופטיקה (כשהמרכז האקדמי לב היה אז המוסד היחיד בארץ בו נלמד מקצוע זה), מדעי המחשב, ואלקטרוניקה. במשך השנים המכון התפתח ונוספו מקצועות נוספים, ומאוחר יותר בסוף שנות ה-80 גם חשבונאות. בנוסף, המכון התחיל להציע קורסים בהוראת טכנולוגיה לכל המעוניין בהם. מכון לב פתח את שעריו בפני התעשייה הגבוהה בישראל, ומספר חברות של בוגרי המכון הקימו בו חממות טכנולוגיות בראשית שנות ה-90.

בשנת 1991 הוקמה מכינה הקדם-אקדמית הראשונה בבית ספר גבוה לטכנולוגיה. במהלך שנות ה-90 הוקמו מכינות נוספות במתכונת של הכנה לקראת לימודים אקדמיים עם תיגבור לימודי השפה העברית - לתלמידים מחוץ לישראל.

נשיאי המרכז האקדמי לב:

בשנת 1994 הוקמה ביוזמת מאיר בן חיים וסגן הרקטור, פרופ' יעקב פרידמן, בתוך המכינה הקדם אקדמית תוכנית "עתודה חרדית" שאליה התקבלו תלמידים מרקע חרדי אשר למדו שנה אקדמית אחת במכינה ולאחר מכן שולבו באחת ממגמות הלימוד שאושרו על ידי צה"ל עבורם. בסיום התואר האקדמי הם מגויסים לשירות צבאי מלא כמהנדסים ביחידות טכנולוגיות של צה"ל. בנוסף, בשנת 1998 פתחה המכינה הקד"א כיתת מכינה ראשונה לתלמידים מרקע חרדי מגיל שנת שהייה (על פי חוק טל - מגיל 22 ומעלה), תלמידים אלו שולבו בהמשך כחלק ממכינת מכון נווה.

בעקבות העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות התשעים, נקלטו עולים בעבודה ובמחקר במרכז. המוסד הותאם גם לקליטת עולים-סטודנטים: שלוש מכינות נוסדו בשנות התשעים, לעולים מברית המועצות לשעבר, צרפת ואתיופיה.

מאז 2019 פועל במרכז האקדמי לב מיזם בשם "שגרירים בלב" למטרת שידוכים. מאז הפרויקט התרחב, כשחברים בו כיום כ-3,200 צעירים רווקים מהציבור הדתי, ויצאו ממנו עשרות חתונות.[6]

פרשיות לאורך השנים

עריכה

פרשיית ההטבות

עריכה

במרץ 2017 פורסם בעיתון TheMarker תחקיר העוסק בעיקרו בהטבות שניתנו לאנשי המרכז הבכירים.[7]

בתחקיר נטען כי למרות גירעון של כעשרה מיליון שקלים, אשר לא אופס (נכון למועד פרסום התחקיר); וזאת בצל תוכנית הבראה שהוכנה למרכז האקדמי, הנהלת המוסד "לא נמנעה מלחלק מתנות לעובדיו הבכירים במשך שנים, כאשר אל מול אנשי הסגל נטען לא פעם כי אין תקציב".

כך למשל הנשיא של המרכז (לשעבר), פרופ' יוסף בודנהיימר, שפרש ב־2009 לאחר 16 שנה בתפקיד, הרוויח משכורת שהייתה בחלקה הגדול חריגת שכר מהשכר המאושר. על פי הוראות הות"ת, נשיא של מוסד אקדמי מקבל את משכורתו המקורית כחוקר ומרצה, ועוד 75%, אך בודנהיימר קיבל בכל שנותיו 100% נוספים. משכורתו ב־2009 הסתכמה ב־643 אלף שקל ברוטו, ועוד 162 אלף שקל עבור הפרשות סוציאליות והחזרי הוצאות — בסך הכל יותר מ־800 אלף שקל בשנה. במרכז האקדמי הגיבו לתחקיר והודו כי הנוהל היה שגוי. בסופו של דבר, בודנהיימר לא נדרש להשיב את הכסף לקופת המכללה, ולכן גם לא עשה זאת.

עוד נטען בתחקיר על שימור תנאי עבודה של הרקטור לשעבר (פרופ' קנת הוכברג) והנשיא הנוכחי (פרופ' חיים סוקניק) בין עבודתם הקודמת באוניברסיאות השונות לבין עבודתם הנוכחית במכללה - השניים זכאים לצבירת שבתונים בעוד לאדם הנושא במשרה ניהולית ולא מחקרית - ובכלל זאת מרצה במכללה - לא נהוג לתת שבתון.

עוד נטען בתחקיר:

  • חריגה בשכר ראש בית המדרש המהווה חלק קטן יחסית מהוצאות המוסד.
  • ראש המחלקה להוראת מדעים (לשעבר) פרופ' ראובן פרימן, רשם עצמו מרצה בכל הקורסים שאינם דורשים הרצאות פרונטליות, אלא יציאה של הסטודנטים להנחיה או צפייה בשיעורים כחלק מהוראה מעשית. ראש המחלקה לא נכנס במשך שנים לאף הרצאה פרונטלית.
  • שימוש של כלת הנשיא במכונית בבעלות המוסד. המרכז האקדמי לא הכחיש את הטענות והודה כי 'האוצר הטיל מגבלות על שימוש זה, וכך נעשה'.
  • בכיר במרכז האקדמי (סטיוארט הרשקוביץ, משמש כיום כחבר הוועד המנהל[8]), עשה שימוש בנסיעותיו כחבר דירקטוריון בנק על מנת לגייס כספים למרכז האקדמי לב, בו עבר אז כמשנה לנשיא ומגייס הכספים.

פרשיית עבירות המס

עריכה

בינואר 2018, נעצרו יו"ר חבר הנאמנים במוסד האקדמי מכון לב והרקטור לשעבר בחשד לביצוע עבירות מס בהיקף של מאות אלפי שקלים. היו"ר נחשד כי שילם לרקטור, שהיה בתפקיד עד 2014, עבור ויתור על שנת כהונה והצהיר על מתן שירותי ייעוץ.

על פי החשד, עו"ד קולב שימש חבר הנאמנים של מכון לב, שילם בשנים 2014–2015 סכום של כ-700 אלף שקל כשכר לשטיינר, ששימש כרקטור במכון לב, בעבור שירותי ייעוץ שבפועל לא ניתנו כלל, והוצאות שכר אלו נדרשו בדו"חות החברה של קולב. שטיינר סייע לקולב בכך שקיבל תלושי שכר ואף מילא טפסי 101 בשנים 2014–2015 עבור עבודה שלא בוצעה מעולם. דבר זה איפשר לקולב לדרוש את הוצאות השכר כהוצאה בדוחותיו.

בחקירה גלויה בעניינם של השניים, הודה קולב כי שטיינר לא ביצע כל עבודה בעבור הסכום אותו קיבל, כמו כן, מסר קולב כי הסכום ניתן לשטיינר כשכר בעבור ויתור על שנת כהונה בתפקידו כרקטור במכון לב. גם שטיינר הודה בחקירה כי לא ביצע כל עבודה בעבור הסכום שקיבל מקולב.

כשנשאל עו"ד סנפורד, אז יו"ר חבר הנאמנים של המכון, בנוגע למהות התשלום ענה כי "בסופו של דבר למרות שזה לא היה הכוונה הראשונית, מנחם שטיינר קיבל משכורת בלי שבפועל עשה כלום. זו האמת". כששטיינר נשאל לגבי השירות שניתן בעבור התשלום ענה "לא סיפקתי שירות. לא הייתי במשרדו אף פעם".[9][10]

פרשיית הרקטור

עריכה

באוקטובר 2022 פורסם בעיתון הארץ תחקיר[11] בקשר למינויו של רקטור המרכז הנוכחי - פרופ' דן בוכניק.[12]

תואר הדוקטור של הרקטור ניתן על ידי מוסד בקליפורניה בשם Pacific Southern University. אשר בתחקיר נטען כי "מדובר במוסד פרטי שהוקם באמצע שנות השבעים ונסגר במחצית שנות התשעים, ועל-פי הגף לתארים זרים במשרד החינוך מעולם לא ניפק תארים המוכרים בישראל מכיוון ש'אינו בין המוסדות שעברו אקרדיטציה מלאה של הארגונים המוכרים לכך על-ידי משרד החינוך האמריקאי'". כלומר, מוסד זה לא הוכר על ידי הרשויות הבכירות בארצות הברית - תנאי בסיסי להמצאת אישור שקילות לתואר אקדמי, פרמטר המשפיע על שכר ודירוג במגזר הציבורי.[13]

קמפוסים ושלוחות

עריכה

למרכז האקדמי לב 7 שלוחות:

  • קמפוס לב - לגברים בשכונת גבעת מרדכי בירושלים. הקמפוס מעניק תואר ראשון ושני במקצועות ההנדסה, הניהול ובסיעוד. חלק מהקמפוס הוא בית המדרש, וחלק מן הסטודנטים לומדים בו לימודים תורניים לצד לימודים אקדמיים. בוגרי הקמפוס משתלבים בתעשייה הפרטית והציבורית.[14]
  • תוכנית נווה - לגברים בקמפוס לב בשכונת גבעת מרדכי בירושלים. מסלול הלימודים דומה למסלול בקמפוס לב, כאשר רוב הסטונדטים בקמפוס נווה בעלי משפחות ובעלי רקע תורני.[15]
  • קמפוס טל - לנשים בשכונת גבעת שאול בירושלים. הקמפוס מעניק תואר ראשון ושני במקצועות ההנדסה, הניהול ובמקצועות הבריאות. הלימודים האקדמיים משולבים עם לימודי מדרשה. בוגרות הקמפוס משתלבות בתעשייה הפרטית והציבורית.[16]
  • תוכנית תבונה - בקמפוס טל בשכונת גבעת שאול בירושלים. מרכז הלימודים החרדי תבונה מיועד לבוגרות סמינרים ובתי הספר התיכוניים של "בית יעקב" ומוסדות חינוך חרדיים, המעוניינות בהמשך דרך החינוך החרדית, יחד עם לימודים גבוהים לרכישת תואר אקדמי מטעם המרכז האקדמי לב. מנהלת תוכנית תבונה היא מרים וינברג.[17][18]
  • תוכנית אופק - מרכז לימודי חרדי לבנות מסמינרים ותיכונים חרדים במקצועות הננו טכנולוגיה וסיעוד מטעם המרכז האקדמי לב. מנהלת התוכנית היא חיה צס׳רק.[19]
  • קמפוס לוסטיג - לנשים בוגרות בית יעקב ברמת גן. קמפוס לוסטיג הוקם בשנת תשנ"ט כמוסד האקדמי הראשון והיחיד מסוגו, ברוח "בית יעקב".[20] הקמפוס מיועד לבוגרות י"ב המעוניינות להמשיך את לימודיהן במסגרת תורנית מלאה המשלבת תואר אקדמי, וכן לנשים בוגרות סמינר או נשואות המחפשות תואר אקדמי במסגרת חרדית.[21] ראש קמפוס לוסטיג הוא צבי שרייבר.[22]
  • קמפוס מבח"ר - מרכז לימוד עצמאי לגברים חרדים בבני ברק המקבל שירותי הוראה (תואר ראשון במדעי המחשב[23]) מהמרכז האקדמי לב, וממוסדות נוספים.[24]

פקולטות וחוגים

עריכה

הלימודים במרכז האקדמי לב מחולקים לשלוש פקולטות:

בית המדרש ולימודי קודש

עריכה

בית המדרש של המרכז האקדמי לב מאפשר לימודי קודש בשעות הבוקר, לצד לימודים אקדמיים בשעות הצהריים והערב.[41]

תוכניות הלימוד בבית המדרש מותאמות לסטודנטים המגיעים למרכז האקדמי לב מרקעים שונים: עתודאים, בוגרי צבא, בוגרי ישיבות ואברכים. התוכניות כוללות לימודי עיון ובקיאות בגמרא, וכן לימודי הלכה ותנ"ך. לצד הלימוד העיוני, מתקיימים שיעורים כיתתיים בנושאים שונים כדוגמת מוסר.

כיום עומד הרב יוסף צבי רימון בראש בתי המדרש במרכז האקדמי לב,[42] והרב אמנון חדרי בראש בית המדרש בקמפוס לב. בעבר היה הרב נתן שמעון בר חיים יושב הראש במשך למעלה מארבעים שנה.

בקמפוס טל (קמפוס לנשים) פועלת תוכנית מדרשה המאפשרת לסטודנטיות לשלב לימודי קודש לצד לימודיהן האקדמיים.[43] בראש המדרשה עומד הרב יהונתן אורן. במדרשה נלמדים שיעורים במגוון נושאים: תורה ופרשת שבוע, מועדים, תנ"ך, יסודות באמונה, הלכה, הבית היהודי, משנת הרב קוק, תורה ומדע, ועוד. כחלק מפעילות המדרשה מתקיימים במהלך השנה ימי עיון, הפתוחים לקהל הרחב.

בקמפוס לוסטיג, וכן בתוכנית תבונה, פועלות גם כן תוכניות של לימודי קודש, ומוצעים מגוון שיעורים בנושאי השקפה, מידות, הלכה ועניינים אקטואליים מתוך הפרשה.[44]

יזמות

עריכה

במשך השנים, הוקמו על ידי בוגרים של המרכז האקדמי לב למעלה מ-80[דרוש מקור] מיזמים וחברות פרטיות, ביניהם NDS שנמכרה לסיסקו ב-5 מיליארד דולר.[45]

במרכז האקדמי לב פועל מרכז יזמות בשם "לב-טק" (LevTech). מרכז היזמות נועד לאפשר לסטודנטים, בוגרים ואנשי סגל לרכוש כלים, ידע וניסיון מעשי בכל הנוגע להקמת מיזמים וסטארטאפים. מרכז "לב-טק" מפעיל מספר תוכניות לקידום את נושא היזמות והחדשנות בקמפוס, ומעניק ליווי והדרכה לסטודנטים ובוגרים בהקמת מיזמים בתחילת דרכם.[46]

מרכז היזמות מפעיל סדנאות לסטודנטים בנושא הקמת סטרטאפים, מקיים הרצאות על יזמות וחדשנות של דמויות מעוררות השראה, ומעניק חלל עבודה וליווי צמוד למיזמים בשלבים מתקדמים.[47]

מדי שנה מקיים מרכז היזמות האקתון שנתי, המהווה מרתון בן כ-48 שעות, בו צוותים קטנים של סטודנטים מכלל המחלקות מתמודדים עם אתגרים שהוצבו על ידי חברות גדולות בתעשייה וארגונים חברתיים בצוותים רב תחומיים בליווי מנטורים.[48][49]

מעורבות חברתית

עריכה

המרכז האקדמי מאפשר לסטודנטים לקחת חלק בהתנדבות ומעורבות קהילתית ומפעיל מספר פרויקטים חברתיים, תוכניות מלגות וקורסים המשלבים עשייה בקהילה. אחד מהפרויקטים הוא "לב בקהילה", העוסק בקידום זכויות אדם של אנשים עם מוגבלות.

בפרויקט משתתפים מדי שנה עשרות סטודנטים וסטודנטיות המתנדבים מדי שבוע.[50]

  1. ברמה הקהילתית - פעילות קבוצתית שעונה על צורך שעלה מהקהילה, פעילות לשינוי תפיסות והפחתת סטיגמות.
  2. ברמה המערכתית - פעילות לשינוי מדיניות וסינגור במישור העירוני והארצי.[51]

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 לפי לוח 8 - סטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה באתר המועצה להשכלה גבוהה, נכון לשנת הלימודים ה'תש"ף (20192020)
  2. ^ מתוך אתר המועצה להשכלה גבוהה בישראל
  3. ^ 1 2 י"ח תשרי; 17 שנה לפטירתו של מקים המרכז האקדמי לב, באתר "סרוגים", 24 בספטמבר 2021
  4. ^ 1 2 אודות - המרכז האקדמי לב, באתר www.jct.ac.il
  5. ^ הקרן לעידוד השכלה גבוהה בפריפריה, באתר הקרן והיחידה להכוונת חיילים משוחררים
  6. ^ טלי פרקש, עידן הבדידות: "ההפרדה המגדרית פוגעת ביכולת להכיר בני זוג", באתר ynet, 14 בפברואר 2016
  7. ^   טלי חרותי-סובר, פתחון לב: החיים הטובים של בכירי המרכז האקדמי לב, שממומן מכספי ציבור, באתר TheMarker‏, 3 במרץ 2017
  8. ^ | ערוץ 7, באתר www.inn.co.il
  9. ^ "יו"ר חבר הנאמנים והרקטור במוסד האקדמי מכון לב נעצרו בחשד כי ביצעו עבירות מס בהיקף של מאות אלפי ₪". GOV.IL. נבדק ב-2023-09-10.
  10. ^   טלי חרותי-סובר, יו"ר מכון לב והרקטור לשעבר נעצרו בחשד לעבירות מס במאות אלפי שקלים, באתר TheMarker‏, 16 בינואר 2018
  11. ^   טלי חרותי-סובר, כיצד מרצה עם תואר שלישי לא מוכר מתמנה לרקטור מכללה?, באתר הארץ, 11 באוקטובר 2022
  12. ^ פרופסור דן בוכניק - המרכז האקדמי לב, באתר www.jct.ac.il
  13. ^ ׳₪׳•׳¨׳˜׳œ ׳×׳œ׳ž׳™׳“׳™׳ ׳•׳‘׳•׳’׳¨׳™׳, students.education.gov.il
  14. ^ קמפוס לב - המרכז האקדמי לב, באתר www.jct.ac.il
  15. ^ הרחבה על קמפוס לב - המרכז האקדמי לב, באתר www.jct.ac.il
  16. ^ קמפוס טל - המרכז האקדמי לב, באתר www.jct.ac.il
  17. ^ תבונה - המרכז האקדמי לב, באתר www.jct.ac.il
  18. ^ המרכז האקדמי לב מאחד את מסלולי הלימוד, באתר בחדרי חרדים
  19. ^ סמינר אופק - השמים הם הגבול, באתר סמינר אופק (באנגלית אמריקאית)
  20. ^ קמפוס לוסטיג - המרכז האקדמי לב, באתר www.jct.ac.il
  21. ^ ללמוד, להצליח: המסלול של קמפוס לוסטיג, באתר כיכר השבת
  22. ^ לאחר כשני עשורים - מנהל חדש לקמפוס לוסטיג, באתר בחדרי חרדים
  23. ^ מכללת מבחר - מסלולי לימודים, באתר mivchar.org.il
  24. ^ מכללת מבחר, באתר mivchar.org.il
  25. ^ פיזיקה יישומית/ הנדסת אלקטרו אופטיקה - המרכז האקדמי לב, באתר www.jct.ac.il
  26. ^ M.S.C פיזיקה יישומית / אלקטרו אופטיקה - המרכז האקדמי לב, באתר www.jct.ac.il
  27. ^ הנדסת חשמל ואלקטרוניקה - המרכז האקדמי לב, באתר www.jct.ac.il
  28. ^ הנדסת תעשיה וניהול - המרכז האקדמי לב, באתר www.jct.ac.il
  29. ^ הנדסת תוכנה - המרכז האקדמי לב, באתר www.jct.ac.il
  30. ^ מדעי המחשב - המרכז האקדמי לב, באתר www.jct.ac.il
  31. ^ חדש באקדמיה: מכריית מידע ועד הוראה מתקנת, באתר ynet, 25 בספטמבר 2019
  32. ^ הנדסת תקשורת מחשבים M.Sc - המרכז האקדמי לב, באתר www.jct.ac.il
  33. ^ באים בחשבון, באתר ערוץ 7
  34. ^ מנהל עסקים - המרכז האקדמי לב, באתר www.jct.ac.il
  35. ^ סיעוד - עמוד השדרה של כל בית חולים, באתר ערוץ 7
  36. ^   "מחויבים לפעול למען מערכת בריאות איכותית בישראל", בעיתון מקור ראשון
  37. ^ חדש באקדמיה: מ"דיפלומטיה דיגיטלית" לטיפול בחולים סופניים, באתר ynet, 25 בדצמבר 2019
  38. ^ בעקבות הקורונה: עולם הרפואה הפנימית בזינוק, באתר "סרוגים", 4 באפריל 2021
  39. ^ ביואינפורמטיקה - המרכז האקדמי לב, באתר www.jct.ac.il
  40. ^ חדש: מסלול רוקחות במרכז האקדמי לב, באתר ערוץ 7
  41. ^ חזל"ש: בית המדרש במרכז האקדמי לב נפתח מחדש, באתר "סרוגים", 26 במאי 2020
  42. ^ גיל קלנר, ‏הרב יוסף צבי רימון מונה לראש בתי המדרש של המרכז האקדמי לב, באתר "סרוגים", 11 במאי 2015
  43. ^ מדרשת טל, באתר פורום המדרשות התורניות לבנות
  44. ^ הרב הראשי בכנס לוסטיג: "כלים רוחניים להתנהלות במציאות הגשמית", באתר בחדרי חרדים
  45. ^ מאיר אורבך, פרמירה השלימה את רכישת NDS בעד מיליארד דולר, באתר כלכליסט, 1 במאי 2018
  46. ^ מרכז היזמות LevTech של המרכז האקדמי לב, באתר levtech.jct.ac.il
  47. ^ מרכז היזמות LevTech של המרכז האקדמי לב, באתר levtech.jct.ac.il
  48. ^ חנן גרינווד, סטודנטים פיתחו טכנולוגיה שתמנע ירי דו צדדי, באתר ישראל היום, 23 בדצמבר 2020
  49. ^ גלי פיאלקוב, האקתון מסוג אחר: הנשים ששוברות את תקרת הזכוכית, באתר אנשים ומחשבים, ‏4 בדצמבר 2017
  50. ^ מכון לב, ראשי - המרכז האקדמי לב, באתר www.jct.ac.il
  51. ^ ראשי - המרכז האקדמי לב, באתר www.jct.ac.il