משתמש:ברוקולי/היסטוריה של נבחרת ישראל בכדורגל: שנות ה-40 ושנות ה-50

נבחרת ישראל בכדורגל הוקמה תוך חודשים אחדים לאחר הקמת מדינת ישראל, וירשה את מקומה של נבחרת ארץ ישראל בכדורגל. שנות ה-40 ושנות ה-50 בהיסטוריה של הנבחרת הן השנים שבהן עשתה את צעדיה הראשונים בכדורגל הבינלאומי כנבחרת לאומית המייצגת מדינה עצמאית וריבונית, ולמעט הצלחות נקודתיות ואירועים אחדים ראויים לציון לא זכתה להצלחה כלל בטורנירים החשובים - המונדיאל והמשחקים האולימפיים.

הנבחרת החלה את דרכה כבר ב-1948, עת הוחלט לשלוח אותה למסע משחקי ידידות בארצות הברית לשם הרמת המורל הלאומי שנפגע בעקבות השלכות מלחמת העצמאות הקשה. כעבור שנה ערכה הנבחרת את הופעת הבכורה במוקדמות המונדיאל, במסגרת טורניר המוקדמות של מונדיאל 1950. היו אלה הופעותיה היחידות המשמעותיות בשנות ה-40. בעשור שלאחר מכן צברה הנבחרת הופעות נוספות במוקדמות מונדיאל 1954, ולמונדיאל 1958 כמעט והעפילה לאחר ששורה של יריבות אסייתיות ממדינות עוינות לישראל סירבו לשחק נגדה. בעשור זה החלה להישמע קריאת העידוד הידועה "אל אל ישראל!". לקראת סוף העשור מונה המאמן היהודי-הונגרי הנודע גיולה מאנדי למאמן הנבחרת, והוא היה זה שהוביל אותה להעפלה לטורניר גמר רשמי ראשון בתולדותיה - גביע אסיה 1960.

מסע המשחקים בארצות הברית עריכה

כשלושה חודשים לאחר הקמת המדינה העלה משרד החוץ רעיון והוא שליחת נבחרת הכדורגל למסע משחקים שיתרום למורל הלאומי וייתן חשיפה חיובית לישראל. מאחר ומרבית השחקנים היו מגויסים ליחידות צה"ל השונות, פנה משרד החוץ למשרד הביטחון, שהסכים לשחרר את כל השחקנים הדרושים. לאחר מכן ניתנה הוראה לשירות לאימון גפני בצה"ל לקיים מחנה אימונים לקראת הנסיעה, ולמרות הקשיים הלוגיסטיים הוקם המחנה תוך שלושה ימים תוך הסתייעות באהדה הרבה שהנבחרת זכתה לה ברחבי צה"ל. על חשיבות המשלחת לארצות הברית עמד העיתונאי אליעזר רואי במילים הבאות:

אין יודע בדיוק מה עוד צפוי לנו ומה התפקיד שיוטל עוד על חיילי ישראל, אך ידוע ובטוח, כי המשלחת של לוחמינו שתופיע בארצות הברית - תפקיד גדול לה.
מהמשלטים ומהחזיתות לוקחו ספורטאינו החיילים אל חזית ההסברה של עניין ישראל - ברגליהם, במוחם ובכל מאודם העברי - שאליה יצאו יצאו בראשית השבוע הבא.
ברכת הכל מלווה אותם

[1]

למאמן הנבחרת לקראת המסע מונה אגון פולק, מי שהיה המאמן גם במוקדמות מונדיאל 1938. בתחילה נכללו 30 שחקנים בסגל המורחב, ובהדרגה הוא צומצם לכדי 19: אברהם בוגדנוב, אברהם בנדורי (בנדרסקי), שמואל בן דרור, שייע גלזר, יצחק גמבש, משה וארון, ישראל וייס, ארנסט ורמש (וינברגר), מאיר מליקה, יוסף מרימוביץ', אלי פוקס, אברהם "בוצ'קה" פלמן, יעקב פרחי, שמעון צימרמן, יצחק רוזנבוים, נפתלי שוולב, שלום שלומזון, יצחק שניאור, אליעזר שפיגל.

מוקדמות מונדיאל 1950 עריכה

מוקדמות מונדיאל 1954 עריכה

המשחקים מול ברית המועצות במוקדמות אולימפיאדת מלבורן 1956 עריכה

גביע אסיה 1956 עריכה

מוקדמות מונדיאל 1958 עריכה

משחקי אסיה 1958 עריכה

מוקדמות אולימפיאדת רומא 1960 עריכה

מוקדמות גביע אסיה 1960 עריכה

לקריאה נוספת עריכה

  • ישעיהו פורת ומשה לרר (עורכים), ספורט 50, הוצאת מעריב, ספטמבר 1998
  • זוהיר בהלול, רמי ברוש, יגאל ביטון, האנציקלופדיה לכדורגל ישראלי (כרך ב'), דני הפצה, 2010

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ אליעזר רואי, נבחרת הכדורגל של ישראל לארצות-הברית, דבר, 17 בספטמבר 1948

קטגוריה:היסטוריה של נבחרת ישראל בכדורגל קטגוריה:שנות ה-40 של המאה ה-20 בישראל קטגוריה:שנות ה-50 של המאה ה-20 בישראל