משתמש:יאצקין52/מחדל השבעה באוקטובר
 |
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
| |
| דף זה אינו ערך אנציקלופדי | |
..JPG)
מחדל השבעה באוקטובר או מחדל 23 הוא מחדל המתייחס בעיקר לכשל מודיעיני, מבצעי, ההגנתי-צבאי שבמניעת ובלימת מתקפת הפתע על ישראל שהתרחשה ב-7 באוקטובר 2023 עליהן יש הסכמה מימין ושמאל כי קרה מחדל ענק, אך מתייחס גם לתוצאותיו הקשות שעברו על העם היהודי מאז השואה ולאחריות הדרג המדיני באשר למחדל, ומעורר מחלוקת בנוגע לכך בקרב העם.
בינואר 2024 הודיע הרמטכ"ל הרצי הלוי כי יוקמו צוותי בדיקה לתחקור המחדל בשבעה באוקטובר.[1] במרץ 2024 ראש השב"כ רונן בר הודיע גם הוא בפתיחת תחקיר[2]. תנועת דרכנו - יוצאים לפעולה הקימה אתר האינטרנט "מחדל 23" העוסק בהכנת חומרי התשתית לוועדת החקירה הממלכתית כשתקום.[3] קמפיין "אתה הראש אתה אשם" שהוקם ביוזמת תנועת לוחמי כיפור 73' רואה בראש הממשלה בנימין נתניהו כאחראי הראשי למחדל זה, וקורא להתפטרותו ולעריכת בחירות בישראל.
המחדל המודיעיני עריכה
- אמ"ן ויחידה 8200 - לפי פרסום של העיתונאי ניר דבורי, נגדת וקצינה מהיחידה דיווחו למפקדן כי החמאס מתכנן אירוע חדירה המוני לישראל ונענו שמדובר בשטויות.[4]
- שב"כ - לפי פרסום של העיתונאית אילנה דיין מתוכנית התחקירים "עובדה", חודשים לפני מתקפת הפתע של חמאס התקבל מידע ממקור עזתי שהפעיל השב"כ על כך שהחמאס מתכנן "מהלך גדול בשבוע שאחרי יום הכיפורים".[5]
- לפי פרסומים זרים אשר הוכחשו על ידי ישראל, המודיעין המצרי הזהיר את ישראל כי החמאס מתכוון להוציא לפועל מבצע גדול.[6]
- בליל ה-6 באוקטובר, שעות לפני אסון השבעה באוקטובר, גופי המודיעין של ישראל זיהו הפעלת כרטיסי SIM ישראלים מתוך רצועת עזה.[7]
- כשנה לפני מתקפת הפתע, המודיעין הישראלי הפסיק את ההאזנות למכשירי הקשר של החמאס.[8]
הזנחת ביטחון ישראל עריכה
- טיפוח החמאס והעברת מאות מיליוני דולרים מקטאר אליו וזאת תמורת שקט אשר הובילו לחיזוקו המשמעותי,[9] והחליש את הרשות הפלסטינית עד הפסקת המגעים עמה כך שהיחס אל החמאס הפך אותם לפרטנר ולנכס אסטרטגי חשוב מאוד של ישראל.[10]
- שחרור יחיא סנוואר מהכלא הישראלי בסוף שנת 2011 במסגרת עסקת שליט והתחייבותו בפני האסירים שנשארו מאחור כי ייפעל למען שחרורם. סנוואר המשיך לעסוק בטרור באופן גלוי ומוצהר אך הוחלט שלא לחסלו גם כשהיו מספר תוכניות והזדמנויות לכך. בפברואר 2017 נבחר בבחירות פנימיות למנהיג חמאס ברצועת עזה. במרץ 2018[11] ולמשך השנים הבאות יזם את צעדות השיבה והפגנות המוניות בקרב גדר הגבול רצועת עזה - ישראל. באוגוסט 2018, במרץ 2019[12] ובאוגוסט 2019[13] השתתף סנוואר בהפגנות אלה אך לא חוסל. במהלך ההפגנות נגרם נזק לגדר המערכת בעקבות מטעני חבלה, צמיגים בוערים ורימונים, בנוסף לכך נהרגו גם מספר חיילי צה"ל. באחת הפעמים הקרבה הייתה עד טווח אפס כאשר נורה החייל בראל חדריה-שמואלי דרך חרך ירי ונהרג.[14] במענה לצעדות אלה צה"ל הגיב באמצעים לפיזור הפגנות וכשזה לא עזר בוצע גם ירי חי ואף ירי טנק אך המצב נותר ללא שינוי.
- הפקרה בת 23 שנים של תושבי עוטף עזה אשר סובלים מירי מתמשך של רקטות קסאם ופצמ"רים, לרבות ביום האסון. ככל שעברו השנים החמאס הכניס לשימוש רקטות חדשות ומשופרות יותר כך שטווח הירי התרחב גם למקומות מרוחקים יותר מהעוטף כגון שאר דרום הארץ, מרכז הארץ וצפונה, ואף הגיע למקומות מהותיים הנחשבים רגישים לישראל מבחינה ביטחונית כמו: תל אביב, ירושלים, נס ציונה, דימונה ונתב"ג, כשהשניים הראשונות הן גם שתי ערים מרכזיות בישראל והמאוכלסות ביותר בה. כתוצאה מכך הירי הפך לבעיה של כלל המדינה.
- אמונה עיוורת כי החמאס ספג מכה קשה ממבצעים קודמים ונשאר מורתע מסבבי הלחימה הבלתי נגמרים אלו. בימים שלפני מתקפת הפתע בכירים בצה"ל אמרו לדרג המדיני כי החמאס מורתע ואינו מעוניין בהסלמה.[15]
חיל האוויר עריכה
- חיל האוויר השתתף בלחימה לבלימת המחבלים שחדרו לישראל, בעיקר באמצעות מסוקי קרב וכטב"מים, אך ספג ביקורת על זמן התגובה המאוחר (במוקדי קרב שונים חיל האוויר הגיע רק תוך 6–8 שעות) ועל ההישגים הנמוכים בצורה משמעותית בשעות הלחימה הראשונות. כמו כן, עם התחלת שיגורי הרקטות הוזנקו מטוסי חיל האוויר צפונה, במקום לרצועת עזה. כשכבר הגיעו מסוקים לדרום, לא הייתה להם מספיק תחמושת.[16]
אוגדת עזה עריכה
- אוגדת עזה לא נערכה כיאות למתקפת השבעה באוקטובר, ותפקודה ותפקוד מפקדהּ, תא"ל אבי רוזנפלד, היו לקויים גם לאחר תחילת המתקפה. לפי דיווחים[17] קמ"ן האוגדה בלם את כל הדיווחים של הנגדת ו', שיצרה דו"ח לפני כשנתיים על התוכנית הגדולה של חמאס על כל פרטיה, לדו"ח המתורגם היא קראה 'חומות יריחו'.[18] המחבלים חדרו גם למחנה רעים, בסיס מפקדת האוגדה, ושלטו בו במשך שעות אחדות, הרגו וחטפו חיילים וחיילות, עד שצה"ל השתלט מחדש על הבסיס[19]. חלק מהחיילים בבסיס האוגדה המשיכו לתפקד בחדרים נעולים.[20]
- בדצמבר 2023 העיתונאי רועי שרון מ"כאן 11" חשף כי יומיים לפני אסון השבעה באוקטובר 100 חיילי קומנדו מאוגדת עזה הוסטו לעיירה הפלסטינית חווארה שביהודה ושומרון.[21] כיממה לאחר הפרסום דובר צה"ל אישר את הפרטים.[22]
- ייתרונם המספרי של לוחמי החמאס ושאר ארגוני הטרור שחדרו לתוך שטח ישראל אל מול מספר הכוחות הישראלים הקטן ביחס אליהם ששהו בשטח ועסקו בהגנה על העוטף. התחפשותם של המחבלים לחיילי צה"ל גרמו לבלבול בזיהוים והקלה עליהם ברצח והרג אזרחים וחיילים ישראלים שהיו בדרכם. חיילי צה"ל אף ירו זה על זה ונהרגו מאש צולבת עקב תרגיל ההטעיה. כמו כן, המחבלים היו מצוידים היטב מכף רגלם ועד ראשם וחמושים מכל הבא ליד RPG, רימונים, מטעני חבלה, קלצ'ניקובים, טנדרים חזקים ועמידים המשולבים מכונות ירייה ועוד.
- בבוקר השבעה באוקטובר החל ירי רקטות ופצמרים בלתי פוסק אשר הובילו לאזעקות צבע אדום ממושכות. בזמן זה חיילים רבים שהיו בבסיסים ובמוצבים ישנו במיטותיהם וכשהתעוררו רצו למיגוניות ללא נשקיהם, חיילים שהיו ערים קודם לכן עזבו את עמדותיהם ועברו להסתתר במיגונית גם הם. לא כל המסתתרים במיגוניות היו בעלי תפקיד קרבי כגון טבחים ותצפיתניות ולכן לא נשאו נשק כלל. נוכח סיטואציה זו המחבלים פשטו בקלות רבה על הבסיסים והמוצבים כבשו אותם, הרגו ושבו את חייליו.
- מערכות הנשק רואה יורה יצאו מכלל שימוש עקב תקיפתן באמצעות רחפנים.[23] כחודש לפני מתקפת הטרור, מפעילי בלוני תצפית חוו תקלות שונות אשר לא אפשרו להם להמשיך לתפעל את הבלון והנושא נותר ללא טיפול.[24]
משטרת ישראל עריכה
- חילוקי דעות ועימותים בין אנשי משטרה וצבא כיצד לפעול בשטח,[25] וקבלת החלטות הלוקות בחסר לשם קידוש מטרת הריגת המחבלים גם במחיר של פגיעה באזרחים חפים מפשע שכל חטאם שהיו במקום הלא נכון בזמן הלא הנכון.
- עם תחילת שיגורי הרקטות לאזור פסטיבל נובה שביער רעים, הורתה המשטרה על הפסקת המסיבה ופינוי האזרחים. אלא שכביש היציאה מרעים שרץ מחבלים ואזרחים רבים שירדו אליו מצאו בו את מותם. אזרחים שהבחינו בכך חזרו בחזרה למתחם המסיבה והודיעו על כך למשטרה והזהירו אחרים שלא לעלות על הכביש. אזרחים שהצליחו להמלט מהירי התקשרו אל חבריהם שנשארו במסיבה והזהירו אותם שלא יעלו על הכביש.
- קווי הטלפון של משטרת ישראל ומד"א לא עמדו בעומס הפניות הטלפוניות אליהם ב-7 באוקטובר 2023 וקוויהם קרסו. במקרים שבהם השיחות הצליחו להתקבל, נאמר למתקשרים כי הם מודעים למצב אך אין ביכולת המשטרה לסייע להם והוצע להם להסתתר. ניצולים ופצועים נאלצו להתקשר למשפחותיהם ולאנשים זרים על מנת שיבואו לחלץ ולהציל אותם.
- אישור המשטרה והצבא לעריכת פסטיבל נובה בעוטף עזה. בינואר 2024 הגישו 42 מנפגעי נובה תביעה על סך 200 מיליון שקל נגד המדינה.[26]
הדרג המדיני עריכה
- עליות בן גביר להר הבית והתססת האזור. בינואר 2023 ימים ספורים אחרי כניסתו לתפקיד השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר עלה להר הבית ובתגובה לכך משרד החוץ הפלסטיני הודיע כי מדובר ב"התגרות חסרת תקדים ואיום ממשי להסלמה".[27] במאי 2023 עלה בפעם השנייה אל ההר, ולאחריה ארצות הברית, מצרים וירדן גינו את הביקור והזהירו כי הוא עלול להוביל להסלמה באזור.[28] ביולי 2023 ביקר בהר בפעם השלישית.[29] לפי פרסום חדשות 13 בתחילת אוקטובר 2023 הובהר לבן גביר על ידי ראש השב"כ רונן בר כי כדאי שיימנע מעלייה להר הבית בטענה שהתקופה הקרובה היא "זמן לא טוב".[30] ביקוריו בהר הבית היו דומים בערכם לביקוריו בערים המעורבות בימי מבצע שומר החומות. במאי 2023 ואוקטובר 2023 הוחלט למדר את בן גביר מישיבות ביטחוניות.[31] בבוקר השבעה באוקטובר מוחמד דף הצהיר כי "מבצע מבול אל-אקצא" יצאה לפועל עקב חילול מסגד אל-אקצא החוזר ונשנה למרות אזהרותיהם שלא לעשות כן.[32]
רפורמה משפטית עריכה
- פילוג העם בישראל בעקבות הפגנות בעד ונגד הרפורמה המשפטית, הפגנות בעד ונגד הממשלה, מחאת ההייטק, מחאת המילואימניקים ומכתב הטייסים אשר נוצלו באופן חסר רחמים על ידי ארגון הטרור חמאס והעומד בראשה יחיא סנוואר לצורך הוצאת המתקפה הקשה בתולדות מדינת ישראל.
- יחסים רעועים בין הראש הממשלה בנימין נתניהו לבין שר הביטחון יואב גלנט. ב-25 במרץ קרא שר הביטחון יואב גלנט, לעצור את חקיקת הרפורמה, והזהיר מסכנה לביטחון המדינה.[33] בתגובה הודיע נתניהו על פיטורי גלנט, עובדה שהביאה להעצמת המחאה ולהפגנת המונים ספונטניות ברחבי הארץ. גם ההסתדרות וראשי המגזר הפרטי הצטרפו למחאה, והורו על שביתה כללית של המשק.[34] בעקבות זאת, הודיע נתניהו על השהיית חקיקת הרפורמה וכניסה לשיחות משא ומתן בבית הנשיא עם האופוזיציה על החקיקה.[35] פיטורי גלנט הושהו[36] ובהמשך בוטלו.[37]
העורף עריכה
- המערך הרפואי לא היה ערוך לקלוט כמות רבה של פצועים, ונעשה שיא של ניתוחי כריתות גפיים עקב פציעות ולא מחלות. פצועים רבים חיכו שעות רבות לקבלת טיפול רפואי וחלק גססו למוות בעוד שהיה ניתן להצילם. המרכז הלאומי לרפואה משפטית באבו כביר לא היה ערוך לקליטת כמות כה רבה של גופות לצורך זיהוין. משפחות חיכו מעל לחודש לזיהוי גופות יקיריהן, וכשקברו אותם לא נתנו להם להסתכל מה הם קוברים למרות דרישתם. לא נבדק אם הגופות עברו תקיפות מיניות, אם נהרגו מאש צה"ל או מאש המחבלים.
- בימים הראשונים למערכה נמתחה ביקורת על משרד הבריאות שלא ויסת את הפצועים בין בתי החולים. רוב הפצועים הועברו לסורוקה ולברזילי, ואילו בתי החולים במרכז הועמדו במצב חירום אבל לא קיבלו פצועים. גורמים במערך הרפואי אף ציינו שחוסר הוויסות עלה בחיי אדם[38][39][40][41].
- חוסר יכולת לנעול מיגונית מבפנים בדומה לממ"דים ומקלטים. בנוסף לכך בעת המתקפה הצטופפו במיגוניות אנשים רבים, יותר מהכמות אותה היא נועדה להכיל. המיגוניות אינן מגנות מפני ירי חי או השלכת רימונים לתוכה וכו'. אזרחים רבים השוהים בקרבת הגבול עם רצועת עזה אינם חמושים כלל למרות שמדובר בשטח העוין לישראל.
אחר עריכה
- במאי 2022 נהרגה העיתונאית הפלסטינית שירין אבו עאקלה מאש צה"ל. מותה לווה בהסתה פרועה נגד ישראל אצל מעסיקתה, תאגיד המדיה אלג'זירה שבעליו הם המממנים העיקרים של ארגון הטרור חמאס והמארחים של בכיריהם בדוחא בירת קטאר. במאי 2023 כשנה לאחר האירוע התנצל דובר צה"ל על מותה.[42]
הערות שוליים עריכה
- ^ https://www.ynet.co.il/news/article/sjdywkvu6
- ^ https://www.ynet.co.il/news/article/bk72000lp6
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרי חובה [ כותרת ] חסרים [1] - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרי חובה [ כותרת ] חסרים [2] - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרי חובה [ כותרת ] חסרים [3] - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרי חובה [ כותרת ] חסרים [4] - ^ https://www.haaretz.co.il/news/politics/2024-02-26/ty-article/.highlight/0000018d-e56d-d7f4-a3dd-e76d71770000
- ^ [5]
- ^ https://www.ynet.co.il/news/theheadline/article/3hqcb1qkh
- ^ https://www.facebook.com/KnessetTv/videos/חמאס-הוא-נכס-כך-הגדיר-בעבר-חכ-בצלאל-סמוטריץ-את-ארגון-הטרור-בהתייחסו-למאבק-בזירה-/452667652699336/?locale=he_IL
- ^ https://news.walla.co.il/item/3146429
- ^ https://www.mako.co.il/news-military/security-q1_2019/Article-96fea73951fc961004.htm
- ^ https://www.israelhayom.co.il/article/685113
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרי חובה [ כותרת ] חסרים [6] - ^ https://www.ynet.co.il/news/article/s111tsucga
- ^ [7]
- ^ בן כספית, 8200 השיגה את תוכנית הטבח של חמאס. אבל למפקד היחידה לא היה מושג, באתר וואלה, 23 בפברואר 2024
- ^ רביב דרוקר, הכוחות שלא הוקפצו, ההתרעות שלא הועברו: תחקיר המחדל באוגדת עזה, באתר חדשות 13, 21 בדצמבר 2023
- ^ בתום שעות של קרבות: צה"ל השיג שליטה על מפקדת אוגדת עזה שבמחנה רעים, באתר ynet, 7 באוקטובר 2023
- ^
יואב קרן, "שמענו את הירי בתוך האוגדה. נעלנו את החמ"ל והמשכנו לעבוד", באתר ynet, 29 בדצמבר 2023
- ^ https://www.kan.org.il/content/kan-news/defense/638685/
- ^ https://www.ynet.co.il/news/article/s1aygsobp
- ^ https://www.ynet.co.il/news/article/byj4jpcl6
- ^ https://13tv.co.il/item/news/politics/security/vhi7l-903897614/
- ^ https://www.youtube.com/watch?v=-hpaf7S72W0
- ^ https://www.haaretz.co.il/news/politics/2024-01-01/ty-article/.premium/0000018c-c5c6-d4e1-ad8f-fdf71b060000
- ^ https://news.walla.co.il/item/3550101
- ^ https://www.ynet.co.il/news/article/b19nzqvhh
- ^ https://www.ynet.co.il/news/article/rkszbokj2
- ^ https://13tv.co.il/item/news/politics/security/rilhx-903734319/
- ^ https://www.ynet.co.il/article/gtvgfmykr
- ^ https://www.ynet.co.il/news/article/byezsprea
- ^ טל שלו ואמיר בוחבוט, גלנט קרא לעצירת החקיקה: "ישנה סכנה מידית לביטחון המדינה", באתר וואלה, 25 במרץ 2023
- ^ אדם קוטב, אדיר ינקו, גד ליאור, יו"ר ההסתדרות הודיע: "שביתה כללית במשק מעכשיו", באתר ynet, 27 במרץ 2023
- ^ נתניהו בהצהרה: "משהה את החקיקה, ננסה להשיג הסכמה רחבה", באתר מאקו, 27 במרץ 2023
- ^ ZeviP, נתניהו דחה את ההחלטה בעניין פיטורי גלנט, באתר מקור ראשון, 3 באפריל 2023
- ^ טל שלו וברק רביד, בצל המתיחות: נתניהו חזר בו מפיטורי גלנט, והאשים את הממשלה הקודמת בהסלמה הביטחונית, באתר וואלה, 10 באפריל 2023
- ^ אדיר ינקו, מחדל הפינוי לבתי החולים: "מי ניהל את האירוע בכלל?", באתר ynet, 9 באוקטובר 2023
- ^ ליאת רון, "מחדל שעלה בחיי אדם": בגלל כאוס במשרד הבריאות - פצועים לא הועברו לבתי חולים במרכז, באתר וואלה, 9 באוקטובר 2023
- ^ מיטל יסעור בית-אור, "לא עשינו שבריר ממה שיכולנו": בתי חולים במרכז מטיחים האשמות על הטיפול שניתן לפצועים במתקפה, באתר ישראל היום, 9 באוקטובר 2023
- ^ רוני לינדר, עדי כהן, החזית השנייה של המלחמה: "היה כאוס מוחלט. האלונקות נערמו בכניסה למיון", באתר TheMarker, 13 באוקטובר 2023
- ^ https://www.mako.co.il/news-military/2023_q2/Article-ffdd96bf71d0881027.htm
