יואב גלנט

איש צבא, שר הביטחון וחבר כנסת מטעם הליכוד

יואב גָלַנְט (נולד ב-8 בנובמבר 1958, כ"ה בחשוון ה'תשי"ט) הוא פוליטיקאי ואיש צבא לשעבר, המכהן כשר הביטחון של מדינת ישראל וחבר הכנסת מטעם מפלגת הליכוד. סיים את שירותו בצה"ל בדרגת אלוף, ושימש בין היתר כמפקד פיקוד הדרום, מפקד אוגדת עזה ומפקד שייטת 13.

יואב גלנט
דיוקן שר הביטחון גלנט, ינואר 2023
דיוקן שר הביטחון גלנט, ינואר 2023
לידה 8 בנובמבר 1958 (בן 65)
כ"ה בחשוון ה'תשי"ט
ישראלישראל תל אביב-יפו, ישראל
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה אוניברסיטת חיפה
מפלגה כולנו (2015–2019)
הליכוד (2019–)
שר הביטחון ה־22
בממשלה ה-37
29 בדצמבר 2022 – מכהן
(שנה ו־11 שבועות)
שר נוסף בצלאל סמוטריץ'
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
שר החינוך ה־24
בממשלה ה-35
17 במאי 2020 – 13 ביוני 2021
(שנה)
סגן מאיר פרוש
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
שר ההשכלה הגבוהה והמשלימה ה־2
3 במאי 202113 ביוני 2021
(6 שבועות)
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
שר העלייה והקליטה ה־22
בממשלה ה-34
9 בינואר 201917 במאי 2020
(שנה ו־18 שבועות)
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
שר הבינוי והשיכון ה־23
בממשלה ה-34
14 במאי 20152 בינואר 2019
(3 שנים ו־33 שבועות)
סגן ז'קי לוי
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
משה כחלון (מ"מ)
חבר הכנסת
31 במרץ 20152 בינואר 2019
(3 שנים ו־39 שבועות)
כנסות ה־20
30 באפריל 2019 – מכהן
(4 שנים ו־46 שבועות)
כנסות ה-2125

ביוגרפיה עריכה

גלנט נולד, גדל והתחנך בשכונת גבעת עלייה שביפו. אמו, פרומה לבית סגל, הייתה ניצולת השואה ילידת פולין, שעלתה לישראל באוניית המעפילים "אקסודוס", גורשה עימה להמבורג, ועלתה לארץ שוב בעלייה ההמונית ב-1948. הייתה אחות במקצועה. אביו, מיכאל, ממנו התייתם בגיל 17, יליד ברית המועצות, היה פרטיזן ביערות אוקראינה ובלארוס במהלך מלחמת העולם השנייה ועלה לארץ ב-1948 אף הוא, שירת בשועלי שמשון והיה מהצלפים המצטיינים בצה"ל.[1] גלנט קרוי על שם "מבצע יואב" שבו השתתף אביו, שהיה הלוחם הראשון שפרץ למשטרת עיראק סווידאן.[2] משפחתו עברה לרמת גן ומשם לגבעתיים, שם למד בתיכון קלעי[3] והיה ראשג"ד ו' בשבט צופי רמת גן.

הוא בעל תואר ראשון בהצטיינות בכלכלה ומנהל עסקים מאוניברסיטת חיפה.

שירות צבאי עריכה

יואב גלנט
 
גלנט באירוע ראש השנה בפיקוד הדרום, 7 בספטמבר 2010
מדינה ישראל  
השתייכות   צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות 19761982, 19842012
דרגה    אלוף
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
האינתיפאדה הראשונה
   המערכה ברצועת הביטחון
האינתיפאדה השנייה
   מלחמת לבנון השנייה
מבצע חורף חם
מבצע עופרת יצוקה
   
 
אל"ם יואב גלנט ב-1995, בהיותו מפקד שייטת 13.

בשנת 1976 התגייס לצה"ל והתנדב לשייטת 13, שם שירת כלוחם וכמפקד.[4] לדבריו, בחר להתגייס ליחידה זו כיוון שביום גיוסו שאל את קצין המיון מהי היחידה לה ההכשרה הקשה ביותר, וזו התשובה שקיבל.[1] גלנט המשיך למסלול הכשרה בפלגת הפושטים של הקומנדו הימי. ביוני 1978, בהיותו בקורס המתקדם של השייטת, השתתף ב"מבצע שלכת", פשיטה על בסיס מחבלים בדהר-אל-בורג' שבלבנון, כמפעיל סירת גומי. ב-1979 השתתף במבצע חילוצם של מחסלי עלי חסן סלאמה בביירות במסגרת מבצע זעם האל.[5] כאשר החליט מפקד השייטת, עמי אילון, שהיוצאים לקצונה יעברו קורס חובלים מקוצר או קורס קציני חי"ר (במקום קורס קציני אג"ם שהיה נהוג עד אז), היה גלנט היחיד שנאות לצאת לקורס קציני חי"ר, אותו סיים כחניך מצטיין. הוא שב לשייטת ומיד שולב כמפקד חוליית חוד ב"מבצע מתח גבוה" באפריל 1980, שבמהלכו השמידו כוחות השייטת בסיס שממנו עמדו לצאת מחבלים לפיגוע מיקוח בישראל, והרגו כעשרים מהם.[6] במהלך המבצע נפצע מפקד הכוח וגלנט לקח את הפיקוד על הכוח כולו. לימים סיפר כי היה אז:

סגן משנה צעיר בן עשרים ואחת, אי שם בחופי לבנון. פשיטה. שמונה עשרה מחבלים הרוגים. פצועים לכוחותינו. המפקד שלי, דורון, נפצע. מפקד השייטת, בחוף, אומר לי - 'יואב קח פיקוד על הכוח של החוד'. אני לוקח פיקוד, מוביל אותו. מוציא את הפצועים, יוצא החוצה. ירי, מרגמות, לחץ.

ראיון שערך גדי סוקניק עם האלוף יואב גלנט, תוכנית התחקירים "360", ‏ 02.02.2011(הקישור אינו פעיל, 6.2.2019)

לאחר המבצע מונה למפקד צוות צוללים התקפיים (צ-1). השתחרר מצה"ל בשנת 1982 ונסע לאלסקה שבארצות הברית, שם עבד כחוטב עצים,[7] ובה שהה בתקופת מלחמת לבנון הראשונה.

גלנט שב לישראל ולשירות בצה"ל בשנת 1984, עבר קורס חובלים ובסופו הוסמך לקצין משמרת בסטי"ל. שירת כקצין גנ"ק וסגן מפקד אח"י קשת, סטי"ל מסדרת סער 4.5[8] והשתתף במבצע דרך נץ באפריל 1985. בהמשך שירותו פיקד על "אח"י סער", סטי"ל מסדרת סער 3.[9] בשנת 1986 מונה למפל"ג לוחמים של שייטת 13 והועלה לדרגת סגן-אלוף. בין פעולותיו הייתה הטבעת "ספינת השיבה" של אש"ף קודם הפלגתה במעגנה בקפריסין[10] ומבצע חצב עדין, מארב לרכבי מחבלים בצידון.[11] כמו כן פיקד על כוח השייטת במבצע הצגת תכלית.[12] בתפקידו הבא היה מפקד יחידת ההכשרות של הקומנדו הימי.[13] ב-1993 ביקש גלנט ממפקד חיל הים, האלוף עמי אילון, שלא לצאת ללימודים באוניברסיטת הרווארד אלא לקבל תפקיד פיקודי מבצעי על כוחות בזרוע היבשה של צה"ל. בקשתו אושרה וגלנט קודם לדרגת אלוף-משנה והשתלם בקורס מפקדי חטיבות. הוא עבר לזרוע היבשה, ומונה למפקד חטיבת מנשה באוגדת איו"ש.[14] כמפקד החטיבה הוביל גלנט את הלחימה בג'נין כנגד ארגוני הטרור הפלסטינים במהלך האינתיפאדה הראשונה, ובין היתר פיקד על המבצע ללכידת מפקד חוליית "הפנתר השחור".[15] כשנכנס לתפקידו היו בעיר יותר ממאה מחבלים המבוקשים על ידי צה"ל והשב"כ, וכשסיים אותו כולם נתפסו או נהרגו בידי כוחות הביטחון.[2]

בשנת 1994 שב לשייטת 13, הפעם כמפקדה. באותה שנה מונה על ידי הרמטכ"ל, אהוד ברק, לבצע את התחקיר הצבאי של אירוע טבח מערת המכפלה. בשנת 1995, בסיום מבצע ההתנקשות בפתחי שקאקי, מייסד תנועת הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני והמזכ"ל הראשון שלה, סייעה השייטת, תחת פיקודו, בחילוץ חלק מלוחמי "המוסד" מהאי מלטה.[16][17] בינואר 1995 נהרג בתאונת אימונים לוחם השייטת רן קמחי. תחת פיקוד גלנט לקחה השייטת חלק בלחימה בדרום לבנון, בין היתר במבצע ענבי זעם.[18] בדצמבר 1996 נהרגו בתאונת אימונים שניים מלוחמי השייטת, יאיר אנגל ומתן פוליבודה, במהלך אימון צלילה. הוא סיים את תפקידו בשנת 1997.[19]

לאחר תום כהונתו בשייטת הועלה לדרגת תת-אלוף, שב לזרוע היבשה ופיקד על אוגדת עזה[20] עד 1999. לאחר מכן, עד שנת 2001, שימש כמפקד עוצבת עידן (אוגדת שריון בפיקוד המרכז) לאחר שעבר הסבה לשריון. בין השנים 2001–2002 שימש ראש מטה במפקדת זרוע היבשה.

בשנת 2002 מונה למזכיר הצבאי של ראש ממשלת ישראל אריאל שרון והועלה לדרגת אלוף.[21][22] בתקופה כהונתו התרחשו האינתיפאדה השנייה וההכנות והביצוע של תוכנית ההתנתקות.

מפקד פיקוד הדרום עריכה

בסוף שנת 2005 מונה למפקד פיקוד הדרום. במסגרת תפקיד זה הוטל על גלנט להשלים את היערכות צה"ל סביב רצועת עזה ולהגביר את המאבק בהברחות דרך גבול ישראל–מצרים לאחר סיומה של תוכנית ההתנתקות. גלנט הגביר את שיתוף הפעולה בין פיקוד הדרום לחיל האוויר במאבק נגד ירי הקסאם על יישובי עוטף עזה וערים כמו שדרות ואשקלון. במהלך שירותו כמפקד הפיקוד נחטף בגזרת עוטף עזה החייל גלעד שליט. בעקבות כך יצאו כוחות צה"ל, בפיקוד גלנט, למבצע גשמי קיץ. גלנט טען באותה עת כי יש להגיב באופן התקפי על ירי הקסאמים. זאת בניגוד לעמדת שר הביטחון, עמיר פרץ.[23]

לאחר מלחמת לבנון השנייה פורסם כי שר הביטחון עמיר פרץ ביקש למנות את גלנט למפקד פיקוד הצפון במקום האלוף אודי אדם שהתפטר, אולם לבסוף מונה גדי איזנקוט, מועמדו של הרמטכ"ל דן חלוץ.[24] באותה שנה הובילו גלנט ומפקד אוגדת עזה, תא"ל משה (צ'יקו) תמיר, בתמיכת הרמטכ"ל גבי אשכנזי, קו התקפי אל מול החמאס שכלל פשיטות ומבצעים מיוחדים כנגד יעדי מחבלים[25] בשטח הרצועה, במטרה לפגוע בפעילי החמאס בשטחם ובמקביל לחזק את יכולתם וביטחונם העצמי של מפקדי השדה לפקד על כוחות בלחימה ובמערכה.[26] בתחילת 2008 פיקד גלנט על כוחות פיקוד הדרום במבצע חורף חם.[27]

בהמשך אותה שנה דחף גלנט לביצוע מבצע מיוחד לחטיפת אחמד ג'עברי, שנחשב למפקדה בפועל של הזרוע הצבאית של החמאס, על ידי כוח מיחידה מובחרת.[28] הרמטכ"ל, אשכנזי, אישר את הפשיטה, וכמוהו גם השר ברק וראש הממשלה, אהוד אולמרט. גלנט פיקד על הפשיטה מתוך חדר המבצעים של השב"כ בתל אביב. הכוח הפושט התמקם בעמדות המתנה בעזה וארב לרכב בו נסע ג'עברי, אולם הלה פנה במפתיע ולא נסע בנתיב המתוכנן. הכוח שב לישראל מבלי להתגלות.[29]

בהמשך הוביל יחד עם תא"ל תמיר ומחליפו באוגדת עזה, תא"ל איל איזנברג, את ההכנות למבצע רחב יותר ברצועת עזה.[30] המהלך תוכנן כמהלך רב-שלבי, שאינו מחייב את הממשלה לצאת למבצע על בסיס ההנחה שמוכרחים למצות את התוכנית כולה ולבצעה עד תום.[31] על פי התכנונים פיקוד הדרום קיבל אחריות לניהול זירת המערכה ברצועת עזה הן באוויר והן ביבשה ובים, בעוד שהמטה הכללי היה אמון על העיסוק בתקשורת, העבודה אל מול הדרג המדיני, המוכנות להתלקחות זירה נוספת ופיקוד על מבצעים מיוחדים בהקשר לזירה הרחבה של המבצע.[31] בסוף 2008 ובתחילת 2009 פיקד גלנט על מבצע עופרת יצוקה, שנערך בעקבות ירי רקטות על יישובי עוטף עזה.[32]

כמפקד הפיקוד דחף גלנט להקמת יחידת רימון, שהוקמה באוגוסט 2010, משום שגרס כי לפיקוד הדרום נדרשת יחידה מיוחדת ללחימה ברצועת עזה ובחדירות המחבלים מחצי האי סיני בעומק הנגב.[33]

במהלך 2009 התמודד על תפקיד סגן הרמטכ"ל, ולאחר מינויו של בני גנץ לתפקיד, בחר להישאר כמפקד פיקוד הדרום ולא לכהן בתפקיד אחר במטכ"ל.[34][35]

בחירתו לרמטכ"ל וביטול המינוי עריכה

  ערכים מורחבים – הבור (ספר), פרשת הרפז

באוגוסט 2010 החלו ההכנות למינוי מחליפו של גבי אשכנזי בתפקיד הרמטכ"ל. גלנט היה לאחד המועמדים הבולטים, אך על הליך המינוי העיבה פרשת "מסמך הרפז", אשר תיאר קמפיין שיווקי, כביכול, שנועד לקדם את גלנט לתפקיד תוך הכפשת מועמדים אחרים. לאחר שחקירת משטרה העלתה ראיות לכך שהמסמך מזויף[36] התחדש הליך המינוי.

ב-5 בספטמבר 2010 אישרה ממשלת ישראל את המלצת שר הביטחון, אהוד ברק, למנות את גלנט לרמטכ"ל.[37]

למינוי התנגד השר מיכאל איתן,[38] עקב חשדות לעברות תכנון ובנייה הנוגעות לנחלת בני הזוג גלנט במושב עמיקם, שעלו בתחקיר של העיתונאי קלמן ליבסקינד, אך הוועדה המייעצת למינוי בכירים בשירות המדינה (ועדת טירקל) לא מצאה בחשדות אלו די כדי לפסול את מינויו של גלנט לרמטכ"ל. התנועה הירוקה עתרה לבג"ץ[39] בדרישה שוועדת טירקל תדון מחדש בהתאמתו של גלנט לתפקיד, עקב החשדות בפרשת הקרקעות. בג"ץ דרש מהיועץ המשפטי "הסברים על הטעות שהוסיפה לנחלת גלנט במושב עמיקם שטחים על חשבון השטח הציבורי".[40] בעקבות פנייה של תנועת אומ"ץ[41] פתח מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, בבדיקה.[42]

ב-27 בינואר 2011 פרסם המבקר את תמצית ממצאי בדיקתו,[43] ועל פיה פלש גלנט לשטח ציבורי ולא פינה אותו במשך ארבע שנים אף על פי שהובהר לו שעליו לפנותו. בנוסף קבע המבקר שגלנט חתם על תצהירים כוזבים בנוגע לעיבוד החלקה שפלש אליה ולשביל שסלל בשטח הציבורי. בעקבות כך הגיש לבג"ץ היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, חוות דעת שלפיה אף כי לא נמצא שיש מניעה משפטית לכך, הותרת ההחלטה בדבר מינויו של גלנט לתפקיד הרמטכ"ל עוררה קשיים משפטיים משמעותיים באשר לסבירותה. עם זאת החלטה סופית בעניין זה מסורה לממשלה.[44] בעקבות זאת הודיעו ברק ונתניהו על ביטול המינוי.[45]

הוועדה המקומית לתכנון ובנייה מנשה-אלונה אישרה בדצמבר 2012 תשריט מתוקן של נחלת גלנט בעמיקם,[46] שבו נגרע מהנחלה שטח של 350 מ"ר ששימש ככביש גישה לנחלה.[47][48]

לאחר פרישתו מצה"ל עריכה

לאחר שחרורו מצה"ל מונה למנכ"ל חברת "נמקס אויל אנד גז (Nammax)", חברת חיפושי נפט וגז טבעי בשליטת בני שטיינמץ. באפריל 2013 הודיע על כישלון קידוח "אפרודיטה 2" בשדה 'ישי' שהיה ב-42.5% בעלות של "נמקס"[49][50] גלנט פרש מתפקידו ביוני 2014.[51] בנובמבר 2013 מונה ליו"ר אגודת הידידים של ארגון נכי צה"ל.[52]

 
יואב גלנט בכנס הרצליה של המכון למדיניות ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי הרצליה, 2016

קריירה פוליטית עריכה

בינואר 2015, במהלך מערכת הבחירות לכנסת העשרים, הצטרף גלנט למפלגת "כולנו" בראשות משה כחלון, הוצב במקום השני ברשימה ונבחר לכנסת העשרים.[53] בממשלת ישראל ה-34 מונה לשר הבינוי והשיכון ולמשקיף בקבינט המדיני-ביטחוני. עתירה נגד מינוי זה נדחתה.[54] עם התפטרותו של שר הביטחון משה יעלון מהממשלה מונה גלנט לחבר בקבינט המדיני-ביטחוני.

ב-2 בינואר 2019 התפטר מהכנסת. ב־9 בינואר הודיע על הצטרפותו לליכוד, והחל לכהן כשר העלייה והקליטה.[55] בפריימריז בליכוד הגיע במקום השישי, כך ששובץ במקום השביעי לרשימת הכנסת בבחירות לכנסת העשרים ואחת. הוא נבחר לכנסת העשרים ואחת ולכנסת העשרים ושתיים.

ב-17 במאי 2020 מונה, במסגרת ממשלת ישראל השלושים וחמש, לשר החינוך ולחבר בקבינט המדיני-ביטחוני.[56]

בעקבות חישוב שגוי של ציוני בגרות רבים הודיע גלנט על הקמת ועדת בדיקה חיצונית לבחינת הכשלים בנושא.[57]

לקראת יום העצמאות תשפ"א נמנע מלאשר את המלצת ועדת פרס ישראל בתחום חקר המתמטיקה ומדעי המחשב לפרופ' עודד גולדרייך, בנימוק שגולדרייך חתם על פניה לפרלמנט הגרמני לבטל את ההכרה בתנועת ה-BDS כתנועה אנטישמית, לצד חתימה על עצומה הקוראת להחרים את אוניברסיטת אריאל.[58] ועדת הפרס עתרה לבג"ץ נגד החלטתו של גלנט ובפסק הדין, שניתן לאחר שהוחלף שר החינוך, ביטל בג"ץ את החלטתו של גלנט לדחות את המלצת הוועדה, והורה להשיב את בחינתה של המלצת הוועדה אל שרת החינוך, על מנת שתשוב ותשקול אם לאשר המלצה זו.[59]

במאי 2021 מונה לשר ההשכלה הגבוהה והמשלימה לאחר מספר חודשים שכיהן בתפקיד כממלא מקום.[60]

במרץ 2022 דורג בפַּרלמטר של "שקוף" כאחד מחמשת חברי הכנסת העצלים ביותר.[61]

ב-21 בנובמבר 2022 מונה ליו"ר הוועדה הזמנית לענייני חוץ וביטחון.

שר הביטחון עריכה

 
שר הביטחון יואב גלנט בפגישת עבודה עם היועץ לביטחון לאומי של ארצות הברית ג'ייק סאליבן, 2023

ב-29 בדצמבר 2022 מונה גלנט לשר הביטחון בממשלת ישראל ה-37. עם כניסתו לתפקיד התמודד גלנט עם גל פיגועים והמשיך את מבצע שובר גלים לסיכול תאי טרור ביהודה ושומרון.[62] לתפקיד מנכ"ל משרד הביטחון מינה גלנט את האלוף (מיל') אייל זמיר.

ראשית כהונתו התאפיינה בחילוקי דעות מתוקשרים עם בצלאל סמוטריץ', שכיהן כשר במשרד הביטחון האמון על המתפ"ש, לגבי המדיניות ביהודה ושומרון ובעיקר בנוגע למאחזים בלתי-חוקיים.[63][64] במרץ 2023 חלה הסלמה בגבול ישראל–לבנון שכללה אירוע חדירת מחבל לישראל.[65]

כחלק מיעדיו במשרד הביטחון, הציב גלנט את קידום המוכנות הצבאית למלחמה רב-זירתית, והזהיר בפומבי מפני בואה. לפיכך, פעל לצד הרמטכ"ל הרצי הלוי להקצאת משאבים ותכנון אסטרטגיה שיסייעו בפיתוח הרב-שנתי של כוח ההכרעה הצבאי.[66]

זמן קצר לאחר השבעת הממשלה החלה מחאת אנשי מילואים, בעיקר טייסי קרב בחיל האוויר, כחלק מהמחאה נגד ממשלת ישראל על קידום הרפורמה המשפטית. במסגרת ההפגנות התארגנה קבוצת קצינים בעבר ובהווה להפסקת שירותם הצבאי. גלנט, בהענקת גיבוי לרמטכ"ל הלוי,[67] הביע את עמדתו נגד סרבנות משורות הצבא.

בהמשך, ניסה גלנט לשכנע את בכירי הממשלה לנהל משא ומתן לשם הגעה להסכמות בין הקואליציה לאופוזיציה במסגרת מתווה פשרה על חקיקה מרוככת, וזאת על מנת להימנע ממשבר בצה"ל. בשיחות עם ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר כי אם לא תושג פשרה יתפטר מתפקידו.[68]

ב-25 במרץ קרא לעצירה מיידית של חקיקת הרפורמה המשפטית מתוך חשש לסכנה לביטחון המדינה.[69] למחרת, בתגובה לנאומו, הודיע ראש הממשלה נתניהו על כוונתו לפטרו מתפקידו.[70] ההכרזה על פיטוריו הובילה מאות אלפים מתושבי ישראל להפגין נגד פיטוריו.[71] נוסף על כך, יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד הכריז על שביתה כללית במשק במחאה על פיטוריו של גלנט ובדרישה לעצור את חקיקת הרפורמה המשפטית.[72] מאוחר יותר נתניהו הודיע על השהיית הרפורמה המשפטית והשביתה הסתיימה.

כעבור שבוע חלה הסלמה ביטחונית בכמה חזיתות, שכללה פיגועי טרור קטלניים, ירי רקטי מלבנון, סוריה ורצועת עזה וסדרת גיחות תגובה של חיל האוויר. במסיבת עיתונאים שערך ב-10 באפריל הצהיר נתניהו שגלנט ימשיך לכהן בתפקידו.[73] ב-9 במאי, שבוע לאחר ירי רקטי מעזה לעבר ישראל, פתח צה"ל במבצע מגן וחץ. המבצע החל בסיכול ממוקד של שלושה בכירי הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני, ונוהל תוך ניסיון לבדל אותו מהחמאס ולהותיר אותו מחוץ למערכה.

ביולי יצא צה"ל לפעולה ממוקדת לחיסול תאי טרור בתוך ג'נין, מבצע בית וגן, לאחר שהעיר הוציאה מתוכה עשרות פיגועי טרור מאז תחילת השנה.

בבוקר 7 באוקטובר 2023, יום שבת, שמחת תורה, כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד, פתחו ארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני במתקפת פתע על ישראל. בחסות שיגור אלפי רקטות, חדרו כ־3,500 מחבלים מרצועת עזה לעשרות יישובים ישראליים ומתקנים צבאיים באזור עוטף עזה ובסביבתו, תוך ניהול קרבות ירי נגד כוחות ביטחון מעטים. המחבלים ביצעו מעשי טבח ואונס, רצחו 1,150 בני אדם, מתוכם רצחו 779[74] אזרחים, וחטפו לרצועת עזה כ־253 אנשים, ובהם נשים, קשישים ותינוקות. בשעות הראשונות נלחמו נגדם כיתות הכוננות, שוטרי משטרת ישראל, לוחמי הימ"מ וחיילי צה"ל כשהם בנחיתות מספרית. בקרבות נהרגו כ־1,550[75] מחבלים בשטח ישראל, ובצד הישראלי נהרגו 55[76] שוטרים, 10[77] אנשי שירות הביטחון הכללי ו־301 חיילים. בעקבות זאת פתח צה"ל במלחמת חרבות ברזל. ישראל פינתה 29 יישובים בעוטף עזה מיושביהם, ותושבי 22 יישובים בצפון ישראל קיבלו המלצה מהרשויות להתפנות, בעקבות חשש שארגון הטרור חזבאללה יעצים גם הוא את תקיפותיו. במלחמה נהרגו יותר מ-30,000 מתושבי רצועת עזה, בהם מעל 10 אלף מחבלים, נגרם הרס נרחב ביותר למבנים ולתשתיות ברצועה,[78] ומאות אלפים מתושבי הרצועה נאלצו לעזוב את בתיהם ולהתגורר במחנות אוהלים.

חיים אישיים עריכה

גלנט הוא תושב מושב עמיקם.[79] אחותו הצעירה היא הסופרת יעל איכילוב. נשוי לקלודין (לבית אלנקווה), שאותה הכיר במהלך שירותו הצבאי בחיל הים. קלודין גלנט השתחררה מצה"ל בדרגת סגן-אלוף. גלנט הוא אב לבן ולשתי בנות.[80] בנו מיכאל שירת כקצין בשייטת 13.

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

מאמרים פרי עטו

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 אלדר, עמוד 551. בספר זה גלנט, אז מח"ט מנשה, מתואר בשם בדוי (מיכאל אביר).
  2. ^ 1 2 עמיר רפפורט, מבצע יואב, מעריב מוסף שבת, ‏ 21.04.2006, כפי שהועלה באתר פרש.
  3. ^ אמיר אורן, מינוי יואב גלנט לרמטכ"ל ה-20 ההימור של אהוד ברק, באתר הארץ, 23 באוגוסט 2010
  4. ^ אנשיל פפר, לוחם קר רוח שלא שייך לקליקה מוגדרת, באתר הארץ, 23 באוגוסט 2010.
  5. ^ רשת 13, רשימת חיסול, עונה 1, פרק 5: עלי חסן סלמה | רשת 13, באתר חדשות 13, 23 בדצמבר 2019
  6. ^ אלדר, עמודים 572–578
  7. ^ אלדר, עמוד 648
  8. ^ אריאל שמידברג, אודיסיאה באלג'יריה, באתר ישראל היום, 28 באפריל 2009
  9. ^ מרגלית וברגמן, עמ' 186
  10. ^ מרגלית וברגמן, המהדורה המוקדמת, עמודים 139–140
  11. ^ חן קוטס-בר, חיבוק של מח"ט, באתר nrg‏, 19 באוגוסט 2005.
  12. ^ אילנה דיין, גלעד טוקטלי ואמיר תיבון, ‏לילה בחוף תוניס: מבצע חיסולו של אבו ג'יהאד, באתר ‏מאקו‏, 27 במאי 2013.
  13. ^ אמיר פרחי וגל פרל, מגדילים את העוגה ופועלים במשולב – על מבצעים משולבים של כוחות מאוישים ובלתי־מאוישים, בין הקטבים 38, דצמבר 2022.
  14. ^ אמיר אורן, אהוד ברק, עד לאן תיקח אותו האחריות?, באתר הארץ, 13 באוגוסט 2010
  15. ^ אבי יששכרוף, קבטיה‏, הפנתר השחור שאיים על השב"כ חוזר הביתה, באתר וואלה!‏, 9 בינואר 2014.
  16. ^ עמוס הראל, מתנת הפרידה לגבי אשכנזי, באתר הארץ, 14 בפברואר 2011
  17. ^ מרגלית וברגמן, המהדורה המוקדמת, עמודים 140–142
  18. ^ יועז הנדל, "לוחמים על הכוונת", ידיעות אחרונות, 6 בינואר 2015, עמוד 37.
  19. ^ עמוס הראל | מספר שאלות על גלנט, באתר הארץ, 5 בספטמבר 2010.
  20. ^ לילך שובל, האיש השקט שאחרי הסערה, באתר ישראל היום, 27 באוגוסט 2010.
  21. ^ עמוס הראל, תא"ל יואב גלנט - המזכיר הצבאי של ראש הממשלה, באתר הארץ, 26 באפריל 2002
  22. ^ בן כספית, "תשיג לי את גלנט. דחוף", באתר nrg‏, 7 בינואר 2005.
  23. ^ עמוס הראל ואלוף בן, פרץ מסתייג מהצעת צה"ל להרחיב את הפעולה בעזה, באתר הארץ, 1 בנובמבר 2006
  24. ^ עמוס הראל, מחלוקת בין פרץ לחלוץ מונעת מינוי אלוף לצפון, באתר הארץ, 25 בספטמבר 2006
  25. ^ גל פרל פינקל, העימות בין ישראל לאיראן במגמת הסלמה, באתר זמן ישראל, 4 במרץ 2021.
  26. ^ גל פרל פינקל, מתווה הרכש שאישרה הממשלה לצבא מלמד על סדר העדיפויות האמיתי שלו, באתר זמן ישראל, 10 בפברואר 2021.
  27. ^ אמירה לם, מבצע יואב, ידיעות אחרונות 7 ימים, ‏ 21.03.2008, עמודים 32–38, כפי שהועלה באתר פרש.
  28. ^ אבי יששכרוף‏, חשיפה: כך ניסתה יחידת העילית לחטוף את רמטכ"ל חמאס, באתר וואלה!‏, 25 ביולי 2013.
  29. ^ אבי יששכרוף‏, המחסלים נגד המהססים: המלחמה הסודית לשחרור גלעד שליט, באתר וואלה!‏, 26 ביולי 2013.
  30. ^ עמוס הראל, הילוך חוזר ל"עופרת יצוקה", באתר הארץ, 30 בדצמבר 2011.
  31. ^ 1 2 עזרי עמרם, ‏גלנט: "בן לאדן הוא התגלמות הרוע", באתר ‏מאקו‏, 3 במאי 2011
  32. ^ אמיר בוחבוט, אלוף פיקוד דרום יואב גלנט חוזר לים העזתי, באתר nrg‏, 9 בינואר 2009
  33. ^ אנשיל פפר, ערב ראש השנה, צה"ל פותח את סיירת רימון, באתר הארץ, 28 בספטמבר 2011
  34. ^ רוני דניאל, ‏לאחר שלא מונה: גלנט נשאר בפיקוד דרום, באתר ‏מאקו‏, 12 ביולי 2009
  35. ^ יהושע בריינר‏, למרות האכזבה: יואב גלנט נשאר בצה"ל, באתר וואלה!‏, 12 ביולי 2009
  36. ^ גלעד גרוסמן ואיילה חננאל‏, המשטרה: יש ראיות לכך שמסמך גלנט זויף, באתר וואלה!‏, 19 באוגוסט 2010
  37. ^ הממשלה אישרה: יואב גלנט יהיה הרמטכ"ל הבא, באתר וואלה!‏, 5 בספטמבר 2010
  38. ^ קלמן ליבסקינד, איתן: "גלנט רמס את החוק ברגל גסה", באתר nrg‏, 5 בנובמבר 2010
  39. ^ שמואל מיטלמן, עתירה: לבטל את מינוי גלנט לרמטכ"ל, באתר nrg‏, 15 בספטמבר 2010
  40. ^ תומר זרחין, בג"ץ ליועץ המשפטי לממשלה וינשטיין: הסבר את הטעות בפרשת הקרקעות של גלנט, "הארץ", 10 בינואר 2011
  41. ^ תנועת אומ"ץ אל מבקר המדינה: בדוק האם הבג"ץ, ב"פרשת קרקעות גלנט", הוטעה, כאן ישראל, 6 בספטמבר 2010
  42. ^ יובל יועז, ‏לינדנשטראוס פתח בבדיקה רשמית של פרשת "מסמך גלנט", באתר גלובס, 26 באוקטובר 2010
  43. ^ דברי דובר משרד מבקר המדינה.
  44. ^ אביעד גליקמן, חוות הדעת המלאה על גלנט: "עושה דין לעצמו", באתר ynet, 3 בפברואר 2011
  45. ^ עמוס הראל, נתניהו וברק נאלצו לבטל את מינוי האלוף יואב גלנט לרמטכ"ל הבא, באתר הארץ, 1 בפברואר 2011
  46. ^ משה ליכטמן, ‏הוסדרו גבולות נחלת משפחת גלנט במושב עמיקם, באתר גלובס, 19 בדצמבר 2012
  47. ^ ‏רז סמולסקי, לאחר מאבק של שנתיים: כביש הגישה שסיפח גלנט נגרע מנחלתו, באתר TheMarker‏, 19 בדצמבר 2012
  48. ^ יואב זיתון ורענן בן צור, ניצחון לגלנט בפרשת הבית במושב: "עדיף מאוחר", באתר ynet, 19 בדצמבר 2012
  49. ^ משה גולן, ‏אין גז ב"אפרודיטה 2" - 100 מיליון דולר ירדו לטמיון, באתר גלובס, 11 באפריל 2013
  50. ^ Moshe Golan, No gas in Aphrodite 2
  51. ^ יובל אזולאי, ‏יואב גלנט פורש מניהול חברת הגז-הנפט של שטיינמץ, באתר גלובס, 19 ביוני 2014.
  52. ^ (הקישור אינו פעיל, 15 במאי 2018)גלנט: "איראן נכנסת למחסה. כשירצו להשית סנקציות, יהיה מאוחר מדי", סופהשבוע, 20 בנובמבר 2013.
  53. ^ מורן אזולאי, האלוף במיל' יואב גלנט מצטרף למשה כחלון, באתר ynet, 8 בינואר 2015
  54. ^ בג"ץ 3059/15 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל ואחרים, ניתן ב־10 בנובמבר 2015
  55. ^ חדשות סרוגים, ‏יואב גלנט מודיע רשמית: "גאה להצטרף לליכוד", באתר "סרוגים", 9 בינואר 2019
  56. ^ טל שלו, יקי אדמקר‏, חלוקת התיקים: גלנט לחינוך, אלקין למל"ג ולמים. שטייניץ יישאר באנרגיה, באתר וואלה!‏, 17 במאי 2020
  57. ^ מחדל הבגרויות: 21 אלף ציונים שגויים תוקנו; הוקמה ועדת בדיקה, באתר חדשות 13
  58. ^ עמית סגל, ‏גלנט פנה לחברי ועדת פרס ישראל: אל תעניקו את הפרס למדען שתומך בתנועת החרם על ישראל, באתר ‏מאקו‏, 10 במרץ 2021
    תמר טרבלסי חדד, גלנט: פרס ישראל בחקר המתמטיקה ומדעי המחשב לא יוענק לאף אחד, באתר ynet, 11 ביוני 2021
  59. ^ בג"ץ 2199/21 ועדת השופטים להענקת פרס ישראל לשנת תשפ"א בתחום חקר המתמטיקה, חקר מדעי המחשב נ' שר החינוך ואחרים, ניתן ב־12 באוגוסט 2021
  60. ^ דפנה ליאל, ‏הממשלה אישרה שורת מינויים: איתן גינזבורג שר התקשורת, שטייניץ שר המים, באתר ‏מאקו‏, 3 במאי 2021
  61. ^ תומר אביטל, המשותפת בראש, הליכוד בתחתית: הכירו את הפַּרלמֶטֶר של שקוף - מדד החריצות לח"כים, באתר שקוף, ‏2022-03-14
  62. ^ איתי בלומנטל וכרמלה מנשה, זהות מבצע הפיגוע בחווארה ידועה למערכת הביטחון, באתר כאן 11, ‏27 בפברואר 2023
  63. ^ סמוטריץ' נגד גלנט: "אם יש לו בעיה - שיחזיר את המפתחות" | ישראל היום, באתר www.israelhayom.co.il
  64. ^ טל שלו‏, סוף למשבר: גלנט וסמוטריץ' סיכמו את חלוקת הסמכויות במשרד הביטחון, באתר וואלה!‏, 23 בפברואר 2023
  65. ^ גלנט על הפיגוע בצומת מגידו: "נמנע אירוע קשה עם פוטנציאל נזק גדול", באתר ynet, 16 במרץ 2023
  66. ^ יצחק בריק, יש ארבעה אנשים בדרג הביטחוני שמבינים את הבעיות הקשות של הצבא והעורף, באתר מקור ראשון, ‏27 באפריל 2023
  67. ^ יואב זיתון, אחרי עקיצת נתניהו, גלנט מגבה את הרמטכ"ל: "פועלים יחד נגד כל גילוי סרבנות", באתר ynet, 20 במרץ 2023
  68. ^ מורן אזולאי, יואב זיתון, נתניהו הבהיר לראשי הקואליציה בכינוס הלילי: בלי להתפשר - גלנט יתפטר, באתר ynet, 20 במרץ 2023
  69. ^ גלנט: חייבים לעצור את החקיקה, באתר ynet, 25 במרץ 2023
  70. ^ דרמה פוליטית: נתניהו פיטר את גלנט ואמר לו: "איבדתי אמון בך", באתר בחדרי חרדים
  71. ^ אדם קוטב, גלעד כהן, ליאור אל-חי, אילנה קוריאל, איתן גליקמן, יאיר קראוס, מאיר תורג'מן, אחרי פיטורי גלנט: אלפים בהפגנות ספונטניות ברחבי הארץ, איילון נחסם, באתר ynet, 26 במרץ 2023
  72. ^ ההמראות מישראל הושבתו, ההסתדרות הכריזה על שביתה כללית במשק: "נתניהו תתעשת", באתר ישראל היום
  73. ^ נתניהו: "למרות המחלוקות ביננו, גלנט ישאר בתפקידו", באתר "סרוגים", 10 באפריל 2023
  74. ^ 100 ימי לחימה: 779 אזרחים נרצחו, 52,571 נפגעו, באתר ערוץ 7, 13 בינואר 2024
  75. ^ כתבי כיכר השבת, ‏עזה מטווחת, והתושבים הונחו לברוח; 1,500 מחבלים חוסלו בישראל - עדכונים שוטפים, באתר כיכר השבת, 10 באוקטובר 2023
  76. ^ אלון חכמון, ‏הותרו לפרסום שמותיהם של 55 שוטרים שנרצחו במתקפת הטרור, באתר מעריב אונליין, 18 באוקטובר 2023
  77. ^ ראיון של ראש השב"כ רונן בר לדני קושמרו, חדשות 12 - makoVOD (וידאו)
  78. ^ 70% מהבתים בעזה נפגעו במלחמה: "מימדי הרס שמזכירים את דרזדן", באתר ynet, 30 בדצמבר 2023
  79. ^ עזרי עמרם, ‏במושב של גלנט חוגגים: "הצדק ניצח", באתר ‏מאקו‏, 22 באוגוסט 2010
  80. ^ אמיר בוחבוט, מהשייטת לרמטכ"ל: דמותו של יואב גלנט, באתר nrg‏, 22 באוגוסט 2010
יואב גלנט - תבניות ניווט