מהי משמעות המילה "רב/רבי" בשמות רבנים אלו?

כפי שניתן ללמוד מהערך תארים רבניים תארים אלו נתנו בצורה מחושבת ועל פי כללים כשכל שם מלמד על מעמד רבני כלשהו.

האם אתה רוצה שתיווסף המילה "רבי/רב" לכל הרבנים?

לא, בהחלט לא. הרעיון הוא היצמדות לשמות הרבנים מתקופת התנאים ועד לגאונים כפי שנקבעו במסורת, לרבים מהרבנים אכן מוצמד התואר "רב" או "רבי" אך לא לכולם, קיימים תלמידי חכמים שגם בתלמוד מופיעים ללא התואר רב, לרבנים אלו גם על פי ההצעה לא יתווסף התואר רב שכן כך נתקבע שמם במסורת. לדוגמא הלל הזקן, שמואל ובבא בן בוטא.

אבל בוויקיפדיה לא מוסיפים תארים בשמות הערכים?
  • קודם כל הטענה הזו נכונה רק בחלקה שכן גם בוויקיפדיה קיימים תארים רבים שמופיעים בשמות הערכים, מלכים, רוזנים ודוכסים מופיעים עם התואר בשם הערך בצורה שיטתית.
  • חלק מתארי הרבנות גם כיום מופיעים בשם הערך, כך למשל התואר "רבן" (לדוגמה רבן גמליאל השני).
  • גם התואר "רבי" נוסף לחלק מהרבנים לדוגמה רבי עקיבא ורבי מאיר קורא תמים עלול לחשוב שמעמדו רבי אליעזר, המופיע אצלנו כאליעזר בן הורקנוס ללא התואר "רבי", נמוך (או גבוה, עיינו גדול מרבן שמו) ממעמדם ההלכתי של רבי עקיבא ורבי מאיר.
  • בעבר, לא רק בקרב היהודים, תארים שונים היו מתווספים לשמו של האדם על פי התקדמותו בחיים, תארים אלו היו הופכים לחלק משמו וכך הם הגיעו גם אל ויקיפדיה העברית. לדוגמה "אנטונינוס פיוס".
אבל באנציקלופדיות לא מוסיפים את התואר "רבי"?

לא נכון. דוד שי בדק ומצא שגם באנציקלופדיה העברית המילה "רבי" מופיע בערכי תנאים באנציקלופדיה העברית. גם בספר תולדות תנאים ואמוראים הרבנים אשר בתלמוד מופיעים עם התואר "רבי/רב" מופיע התואר המתאים.

לא כותבים פשוט "ר'"? זה בכלל לא נחשב תואר!

טעות. בתלמוד הקיצור ר' לא מלמד שום דבר והוא מופיע מטעמים טכניים בלבד. גם רבי עקיבא, רבי יהודה, רבי יוסי ורבי מאיר מופיעים בגמרא כ"ר' עקיבא, ר' יהודה, ר' יוסי ור' מאיר".

1. אבל ככה קטגוריה:תנאים תהיה מלאה תחת האות ר'?

בשביל זה יש את "מיון רגיל" שבעזרתו ניתן יהיה לסדר שכל תנא יופיע תחת שמו הפרטי.

2. אבל גם בספר תולדות תנאים ואמוראים ובאנציקלופדיה העברית סדרו את "רבי עקיבא" באות ע', כנראה שהשם שלו זה רק "עקיבא"!

א. לא נכון, הרי גם בספרים אלו מופיע הרב בשם "רבי עקיבא" כך שהם ודאי לא סברו כך.
ב. המקבילה לסידור על פי האלף בית אצלנו היא לא שם הערך אלא "מיון רגיל" ולכן בסוף הערך רבי עקיבא צריך להיות כתוב {{מיון רגיל:עקיבא}}

אבל למה? עריכה

"מי זה "עקיבא (תנא)"? אני מכיר אותו רק כרבי עקיבא"

משתמש:גילגמש, ארכיון הפרלמנט
כי התארים התחברו לשמות הרבנים

"יוחנן הסנדלר" נשמע כמו דמות מסיפור ילדים שמו של התנא הוא רבי יוחנן הסנדלר[1]. ובלי קשר לא קוראים לרחוב רבי עקיבא "רחוב עקיבא" אלא "רחוב רבי עקיבא". לגאון מווילנה קוראים כך כיון שכך התקבל השם, ייתכן שיש אנשים שבדברם על רבי אחא בר חנינא קוראים לו "אחא בר חנינא", או אולי רק "אחא" או אפילו "אחינק'ה" אבל האמורא ידוע בשם "רבי אחא בר חנינא" ועל אנשים כגון אלו שקוראים לו בשם אחר נאמר בטלה דעתו אצל כל אדם. אפילו זמרים בעלי שמות במה נקראים בשם בו הם ידועים, אז אם אמינם ואיש הפיל יכולים מדוע הרבנים לא?

כי אנחנו כבר ממילא מקבלים חלק מהתארים הרבניים

שמו של הערך סעדיה גאון הוא עיוות, מדוע לקרוא לו בתואר "גאון" ולא בתואר "רב"?

כי אנחנו כבר ממילא מקבלים חלק מהתארים

מדוע אצל רבי יוחנן הסנדלר לבחור בתואר "הסנדלר" ולא בתואר "רב"? ייתכן שהיו בתקופתו אנשים רבים שנקראו "הסנדלר" אך לא מפני זה רבי יוחנן קיבל את חשיבותו, מדוע לבחור בתואר הפחות חשוב?

כי התלמוד הוא המקור

המקור היחידי לשמות התנאים והאמוראים הוא התלמוד מסיבה זו לרב אנו לא קוראים בשמו "אבא בר איבו" ולאביי לא קוראים בשמו נחמני, ומסיבה זו אנחנו צריכים לקרוא לרבי אחא "רבי אחא בר חנינא".

כי ככה השמות נכתבים בתלמוד

אנחנו לא צריכים להמציא את הגלגל, הרבנים נכתבו בשם בו הם מוכרים אנחנו לא צריכים להחליט איזה תואר חשוב יותר (שם אביו, מקצועו) ואיזה פחות (רבן), כך בחרו עורכי המשנה ועורכי התלמוד ואנחנו לא צריכים לקפוץ מעליהם וכיהודה ועוד לקרא כאמור גם האנציקלופדיה העברית ו"תולדות תנאים ואמוראים" בחרו בדרך זו. התלמוד הוא המקור וברגע שאנחנו משנים אנחנו מעוותים. ייתכן שלו רב סעדיה גאון היה חי היום שם הערך היה "סעדיה גואלמן" כי כך מקובל בתקופתנו אך הרס"ג לא חי בישראל ה'תשע"א ולא צריך להעמיד פנים כאילו הוא כן.

הערות שוליים עריכה

  1. ^ שם הוא נמצא עכשיו, שלא לפי הכללים הנוכחיים