משתמש:Edensh1/טיוטה

דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של Edensh1.
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של Edensh1.


הערך נמצא בשלבי עבודה במסגרת מיזם "עבודות ויקידמיות" עם סמינר הקיבוצים ותיכון נעמת בחולון – הקורס האקדמי "מעלים ערך: מחזירות נשים להיסטוריה". נא לא לערוך ערך זה עד להסרת התבנית. הערות לערך נא להוסיף בדף השיחה.
העבודה על הערך עתידה להסתיים בתאריך 16 ביולי 2015. ניתן להסיר את התבנית משחלפו שלושה שבועות מן התאריך הנקוב.
הערך נמצא בשלבי עבודה במסגרת מיזם "עבודות ויקידמיות" עם סמינר הקיבוצים ותיכון נעמת בחולון – הקורס האקדמי "מעלים ערך: מחזירות נשים להיסטוריה". נא לא לערוך ערך זה עד להסרת התבנית. הערות לערך נא להוסיף בדף השיחה.
העבודה על הערך עתידה להסתיים בתאריך 16 ביולי 2015. ניתן להסיר את התבנית משחלפו שלושה שבועות מן התאריך הנקוב. שיחה
לונקה קוז'יברודוסקה

לונקה (לאה) קוז'יברודוסקה (לעתים: קוז'יברודסקי) (1916, פרשקוב, פולין - 18 במרץ 1943, אושוויץ, פולין), בתקופת השואה מהקשריות הראשיות של תנועת החלוץ ותנועת דרור בוורשה, חברת הארגון היהודי הלוחם, היתה הקשרית של יצחק צוקרמן.

ילדות ונעורים

עריכה

נולדה בפולין, בעיירה פרשקוב, ליד ורשה. אביה, אברהם, היה מחנך ומורה לעברית, רוב חניכיו המצטרפו לתנועה החלוצית. אחיה, דוד, נמנה עם פעילי החלוץ ותנועת דרור בווילנה. למדה בבית-ספר פולני והייתה פעילה בתנועת הנוער הסוציאליסטית הפולנית. בנוסף לפולנית, ליידיש ולעברית ששמעה בבית הוריה, למדה צרפתית וגרמנית באוניברסיטה וגם רכשה בקלות אנגלית, רוסית ואוקראינית. שאפה להמשיך בלימודי בלשנות.

קשרית במחתרת

עריכה

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה בהשפעת אחיה ואביה הצטרפה לתנועת פרייהייט ועד מהרה היתה לשליחה של התנועה.[1] פעלה בשליחות התנועה בזהות שאולה של פולנייה והזדהתה בשם קריסטינה קוסובסקה. היתה בעלת מראה ארי מובהק: עיניים כחולות, אף סולד ושיער בהיר אותו קלעה על ראשה כמנהג הפולניות או הגרמניות, על פי אופי השליחות. כשרונה לשפות סייע לה רבות.[2] לא אחת טעו לחשוב שהיתה שליחה של הגסטאפו ובשנת 1939, בנסיונה לעבור לווילנה, נתפסה על ידי הצבא האדום ונחשדה כמרגלת גרמניה, אך ניצלה מעונש מוות.
השתתפה בהקמת נקודות חקלאיות בכפרים סמוכים לערים והעברת החברים והחברות לאותן הנקודות כדי להקל על מאבק הקיום הכלכלי וכדי לנצל את המקומות כמסגרת ארגונית תנועתית. כשנסעה ברחבי הגנרלגוברנמן שכנעה את החברים והחברות לעבור לאותן הנקודות והעבירה אותם אליהן. מכיוון שהתנועה בדרכים היתה מסוכנת ליהודים, נהגה ללוות חברים וחברות ליעדיהם. בין היתר, העבירה חברים וחברות בדרכם לסמינר המרכזי הראשון של תנועת דרור שהתקיים בוורשה בחודשים יוני ויולי 1940, אליו הגיעו חברי תנועה מ-23 סניפים מרחבי הגנרל גוברנמן. מלבד תנועתה בין הגטאות הגיעה גם למספר מחנות עבודה והעבירה מידע לחברים שנמצאו בהם.[3]
בשל תנאי הבידוד והניתוק שנוצרו עם סגירת הגטאות הפך הביקור לדרך המאבק המרכזית לפריצת המצור שהטיל השלטון הנאצי על היהודים. מספר השליחים, שיכלו להמשיך ולקיים את הביקורים הלך והצטמצם דווקא בתקופה שהקשר היה כל כך משמעותי וחשוב. עד אפריל 1942 ליוותה את יצחק צוקרמן שריכז את הפעילות בקרב הנוער והייתה מעבירה עשרות טפסים של עיתון התנועה, שהחל לצאת באותם ימים בורשה והופץ על ידי הקשריות לחברים בערים ובעיירות אחרות.[4] במשימותיה כשליחה קיימה קשרים עם מבריחים מקצועיים כדי שיחלצו את חבריה וחברותיה למקומות בטוחים יותר. באחת מנסיעותיה מווילנה לביאליסטוק לקחה איתה תינוק והעבירה אותו לאם הבית בכנסייה בעיר במטרה לנסות ולהציל את חייו.[5]

בסוף דצמבר 1941 חברה לקשרית טמה שניידרמן. בעקבות המסרים שהעבירו השתיים ועל רקע המציאות בווילנה התעורר ויכוח בקרב חברי תנועות האם להישאר בווילנה או להעביר חברים למקום שקט יותר כדי להרוויח זמן להתארגנות. בסופו של דבר הוחלט להעביר את הקבוצה המרכזית של דרור לביאליסטוק, משימה שהשתיים ביצעו בהצלחה.
פעמיים ביקרה בטארנוב בשליחות קשר מוורשה ונפגשה גם עם חברי השומר הצעיר. בשליחות התנועה העבירה מקרקוב לורשה חומר עבור ארכיון רינגלבלום של ד"ר עמנואל רינגלבלום. בכתביו הזכיר אותה רינגלבלום הזכיר אותה בכתביו כאחת הנשים שמהוות סמל לפועלן של נשים בארגונים היהודיים הלוחמים, כקשריות במחתרת.[6]
באפריל 1942 כשהגיעו הידיעות על רצח יהודי לובלין, יצאה לברר את אמינות הידיעות. לאחר שהות של מספר ימים חזרה לורשה עם המידע על רצח יהודי לובלין.

מאסרה ומותה

עריכה

באפריל 1942, עם תום ארגון סמינר של תנועת דרור בביאליסטוק, יצאה עם מרדכי טננבוים לוורשה, כדי להעביר כסף שהשיג בביאליסטוק למימון פעילות המחתרת. במעבר הגבול סמוך לעיירה מאלקיניה נעצרה. תעודותיה המזויפות נחשפו והכסף וארבעת האקדחים שהיו על גופה עוררו את החשד כיה היא חברה במחתרת. היא נאסרה כחברת מחתרת פולניה והובלה לכלא "פאביאק" בוורשה. הגסטאפו לא הצליחו לגלות את שמה האמיתי ואת קשריה עם חברי הארגון היהוהדי הלוחם. ב-11 בנובמבר 1942 נשלחה עם חמישים וששה פולנים אחרים שהיו חשודים בחתרנות פוליטית לאושוויץ. ב-18 במארס 1943 נפטרה מטיפוס הבהרות.[7]

לקריאה נוספת

עריכה
  • לונקה קוז'יברודסקה באלבום גיבורים ונואשים: 60 שנה למרד גטו ורשה (עורך: דני דור), בית לוחמי הגטאות, 2003, עמ' 111-112.
  • נעמי שימשי, "לונקה וטמה: קשריות מובילות בתנועת 'דרו' בפולין הכבושה", אסתר הרצוג (עורכת), נשים ומשפחה בשואה, תל אביב: הוצאת אוצר המשפט, 2006.
  • צביה לובטקין, בימי כליון ומרד, לוחמי הגטאות: הוצאת בית לוחמי הגטאות והקיבוץ המאוחד, 1979.
  • יצחק צוקרמן, שבע השנים ההן, לוחמי הגטאות: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1990.
  • יצחק צוקרמן, בגיטו ובמרד, לוחמי-הגיטאות: הוצאת בית לוחמי הגיטאות, 1985.
  • מלך נישטט (עורך), חורבן ומרד של יהודי וארשה: ספר עדויות ואזכרות, תל-אביב: הוצאת הועד הפועל של ההסתדרות הכללית, ועדת הגולה, 1946.
  • שרון גבע, אל האחות הלא ידועה: גיבורות השואה בחברה הישראלית, תל-אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2010.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ נעמי שימשי, "לונקה וטמה - קשריות מובילות בתנועת 'דרור' בפולין הכבושה", אסתר הרצוג (עורכת), נשים ומשפחה בשואה, תל אביב: הוצאת אוצר המשפט, 2006, עמ' 135.
  2. ^ דני דור (עורך), גיבורים ונואשים: 60 שנה למרד גטו ורשה, בית לוחמי הגטאות, 2003, עמ' 111.
  3. ^ שימשי, "לונקה וטמה", נשים ומשפחה בשואה, עמ' 135-137.
  4. ^ שימשי, "לונקה וטמה", נשים ומשפחה בשואה, עמ' 139-140.
  5. ^ גיבורים ונואשים: 60 שנה למרד גטו ורשה, עמ' 112.
  6. ^ שרון גבע, אל האחות הלא ידועה: גיבורות השואה בחברה הישראלית, תל-אביב: הקיבוץ המאוחד, 2010, עמ' 31.
  7. ^ גיבורים ונואשים: 60 שנה למרד גטו ורשה, עמ' 112.

[[קטגוריה:יהודים בשואה: פולין]]