ויקיפדיה

משתמש:Inbal Roi Bin Noon/טיוטה

השפעת הטרור הפלסטיני על כלכלת ישראל עריכה

את השפעת הטרור הפלסטיני על כלכלת ישראל יש לבחון בשני מעגלי השפעה. השפעה במישרין של פגיעה כלכלית בשל הרוגים, פצועים ונזק לרכוש; והשפעה בעקיפין הכוללת פגיעה בהיבטים כלכליים רחבים אשר ניתן לחלק לשלושה סוגים – (1) פגיעה כתוצאה מתגובת הציבור לטרור – שינוי בדפוסי ההתנהגות והצריכה ברמה היום-יומית, אשר באה לידי ביטוי במסחר, בתיירות, בתרבות, בפנאי, בתחבורה ועוד. (2) פגיעה כתוצאה מתגובת הממשלה לטרור – פגיעה כלכלית הנגרמת עקב גידול בהוצאה על עלויות ביטחון – הוצאות ביטחון שוטפות, הוצאות צבאיות, רכישת אמצעי ביטחון או מימון בינוי (כגון מחסומים בדרכים וגדר הפרדה). (3) פגיעה בהיבטים מקרו-כלכליים, כגון השקעות פיננסיות, יציבות שוקי ההון ושיעור המובטלים.

בעוד את ההשפעות הישירות של הטרור על הכלכלה אפשר לאמוד, את ההשפעות העקיפות קשה יותר למדוד, להעריך ולכמת לסכום מדויק.[1] הטרור יוצר אווירה של חוסר ביטחון, אי-יציבות ופחד, שמביאים לפגיעה בפעילות כלכלית קיימת, וכן לפגיעה בפוטנציאל הצמיחה של המשק. מטבע הדברים, ההשפעות העקיפות על המשק דומיננטיות יותר בתקופות של טרור מתמשך, ולא באירועי טרור בודדים. בספרות המקצועית יש התייחסות ל"אווירת טרור", אשר מביאה לעיתים להשלכות כלכליות ארוכות טווח.

אווירת הפחד וחוסר הביטחון הן חלק משמעותי מפעולות הטרור, ועבור חיזוק תחושות אלו ארגוני טרור מאופיינים באלימות קיצונית ובבחירת יעדים ומועדים באופן שייראה אקראי. האקראיות מגבירה את תחושת הפחד, ופוגעת קשות ביכולת של המדינה לספק לתושבים תחושת ביטחון. כך נוצרת השפעה משתקת שמביאה לשיבוש שגרת החיים במדינה, אשר טומנת בחובה גם פגיעה משמעותית בכלכלה.[2]

התפשטות תחושת הפחד ניתנת למחקר ולהערכה. בסקר שנערך בישראל בשנת 1999, עליו מתבסס אלרן מאיר במחקרו משנת 2006, נשאלו ישראלים "האם אתה חושש שאתה או מי מבני ביתך יהיו קורבן לתקיפת טרור?" ו-58% השיבו "חושש" או "חושש מאוד". לאותה השאלה בשנת 2002, בעיצומה של האינתיפאדה השנייה, שיעור המשיבים כי הם חוששים או חוששים מאוד עלה ל-92%.[3]

בנוסף, הפחד מהטרור משפיע ביתר שאת על הפגיעה הכלכלית, וזאת בשל ההשפעה של רמה גבוהה של אמוציונאליות על קבלת החלטות בחוסר ודאות; בסיטואציה של פחד אנשים נוטים לפעול בהתאם לתרחיש הגרוע מכל, מבלי להתחשב בהערכת ההסתברויות השונות לכל תרחיש.[4] כמו כן, החוקרים גרי בקר ויונה רובינשטיין הציגו מודל כלכלי שבחן את שינויי ההתנהגות של הציבור לאחר אירועי טרור, בין היתר בעזרת נתונים על תעבורת המייל של נוסעים בחברות תעופה בארצות הברית, לפני ואחרי אירועי ה-11 בספטמבר. לטענתם, ההתייחסות לטרור דומה להתייחסות להתפרצות מגפה נדירה; הציבור משנה את התנהגותו במהירות על אף הסבירות הנמוכה יחסית לפגיעה האישית של כל פרט. שינוי ההתנהגות כתוצאה מפעולות טרור נובע מהפחד מפני הטרור, ולא מהערכת הסיכון הקונקרטי להיפגע ממנו.[5]

פגיעה מקרו-כלכלית עריכה

לפי מחקר של בנק ישראל, התגברות אירועי הטרור בשנת 2000 הביאו לפגיעה משמעותית בצמיחה של הכלכלה בישראל – הפסד של כ-2% תוצר מקומי גולמי (תמ"ג) פוטנציאלי בשנת 2001, הפסד של כ-1.3%-8.3% תמ"ג פוטנציאלי בשנת 2002, והפסד של כ-7%-8.1% תמ"ג פוטנציאלי בשנת 2003.[6] מחקר אחר הציג את השפעת הטרור על הכלכלה הישראלית, ומצא כי פעולות הטרור בין השנים 2000–2003 הביאו לפגיעה משמעותית בצמיחה, וכי ללא השפעת הטרור התוצר הלאומי הגולמי בישראל היה יכול להיות גבוה יותר ב-10%.[7]

האינתיפאדה השנייה הביאה לפגיעה משמעותית בהכנסתם של אזרחי ישראל, ולפי הערכות מחקריות בין השנים 2000–2003 הכנסתו של אזרח ישראלי ממוצע הייתה נמוכה ב-12.2% מהכנסתו הפוטנציאלית, אלמלא השפעות הטרור.[8]

בנוסף, לטרור פגיעה משמעותית בחיסכון הפרטי ובהשקעות,[7] ומחקר על הפעילות הכלכלית בישראל בשנות ה-80, בתקופת האינתיפאדה הראשונה, מציג כי בהינתן שלא היו כלל פעולות טרור באותה התקופה בישראל, הדבר היה עשוי להביא להכפלת שיעור החיסכון הפרטי.[9]

כמו כן, נתוני בנק ישראל משנת 2003 מציגים עלייה של 22% בחוב הממשלתי הכולל בתקופת האינתיפאדה השנייה, החל מפרוץ האינתיפאדה בספטמבר 2000. בסוף שנת 2003 סך חובות הממשלה עמדו על 507 מיליארד ₪, מתוכם תוספת חוב של 92 מיליארד ₪ בתקופת האינתיפאדה השנייה.[10]

יחס החוב-תוצר בישראל עלה גם הוא באופן משמעותי בהשפעת הטרור בתקופת האינתיפאדה השנייה, ועמד על 105% יחס חוב-תוצר בסוף שנת 2003 לעומת יחס של 89% בסוף שנת 2000. ליחס החוב-תוצר השפעה על קביעת דירוג האשראי של מדינת ישראל, וכן על תשלומי הריבית בישראל. בסוף שנת 2003, סך תשלומי הריבית של הממשלה מתוך התוצר עמד על 5.1% - שיעור גבוה משמעותית ביחס לתקופות ללא אירועי טרור, וביחס לממוצע מדינות ה-OECD באותה השנה.[10]

השפעת טרור על הוצאות ביטחון עריכה

מחקר של פול קרוגמן הראה כי בתקופת האינתיפאדה השנייה שיעור הוצאות הביטחון מסך התמ"ג בישראל עלה מ-9% ל-12%.[11] פיגועי הטרור וההתמודדות עימם יוצרים גידול בעלויות מנגנוני הביטחון השונים, בהוצאות על מבצעים צבאיים ופעולות ללוחמה בטרור, בעלויות של בינוי ורכש, דוגמת הקמת מחסומים בכבישים, בניית גדר ההפרדה, הקמת עמדות שמירה ורכש גלאי מתכות ומכונות שיקוף בכניסה לגופים ציבוריים, מוסדות לימוד, עסקים ומקומות בילוי, וכן במימון העסקה נרחבת של מאבטחים.

פגיעה בפעילות עסקית עריכה

מחקרים מראים כי פיגועי טרור פוגעים בפעילות הכלכלית של חברות, בהצלחתן העסקית וברווחיהן, וכי הטרור הפלסטיני פגע ביצוא של ישראל במרבית ענפי המשק.[12]

מחקרם של קלוד בר בי וקלור אסטבן בוחן את השפעת הטרור על הערכת השווי של חברות ישראליות הנסחרות בשווקים האמריקאיים, ומבסס את הטענה כ הטרור מביא לפגיעה כלכלית בחברות. עבור החברות הלא ביטחוניות נצפו תשואות נמוכות באופן חריג בהשוואה לקבוצת הביקורת של החברות האמריקאיות, בתקופות עם ריבוי אירועי טרור. עם זאת, ולצד הפגיעה הכלכלית הקשה אשר מסב הטרור לחברות, ניכר כי לטרור השפעה חיובית על הצלחתן הכלכלית של חברות ביטחוניות, העוסקות בהגנה, באבטחה ובאמצעי לוחמה נגד טרור, ובפרט על יצוא מוצרים של חברות ביטחוניות ישראליות לחו"ל.[12]

השפעת טרור על שוקי ההון עריכה

מחקר של הרשות לניירות ערך על פעולות טרור בישראל מציג את השפעות הטרור על שוק ההון, על ידי נתונים על הירידה בשערי המניות לאחר פעולת טרור, וממנו עולה כי בתגובה לפיגוע טרור נמצאה ירידה בשיעור ממוצע של למעלה מ-0.4%. כמו כן, מהנתונים עולה כי טרור משפיע על אופי ההשקעות בשוק, ובשל אי הוודאות אשר מאפיין תקופות עם פעולות טרור תכופות, משקיעים נוטים לעבור מהשקעה במניות להשקעה באפיקים סולידיים, דוגמת איגרות חוב ממשלתיות.[13]

השקעות ישירות של זרים עריכה

השקעות של זרים במדינה הוא על פי רוב תחום רגיש להשפעות פוליטיות ולכן סובל מתנודתיות. ממחקר על השקעות זרים במדינות בתקופות בהן חוו פעולות טרור, עולה כי הטרור משפיע על ההשקעות הזרות ומביא להפחתה משמעותית של ההשקעות הזרות, ביחס לתקופות ללא פעולות טרור.[14]

כמו כן, נמצא כי גידול במדד סיכוני טרור עלול לגרום לירידה של ביחס שבין מלאי ההשקעות הזרות במדינה לבין התוצר המקומי שלה.[15]

פגיעה בתיירות עריכה

מחקרים הראו כי בעקבות האינתיפאדה השנייה ישראל חוותה פגיעה משמעותית בתיירות, אשר באה לידי ביטוי בירידה של שליש בכמות התיירים בשנים 2000–2003 לעומת העשור הקודם.[16]

טרור מביא לפגיעה גם בתיירות פנים, אך הפגיעה החמורה ביותר הייתה בתיירות חוץ, ובפרט בתיירים המגיעים לארץ למטרה של חופשה, בילוי או צליינות.[17] תיירות מהסוג הזה מאופיינת ב"אפקט תחלופה" גבוה – ניתן למצוא יעד אלטרנטיבי לחופשה.[18]

גם במדינות אחרות בעולם, ובפרט באירופה, פעולות טרור הביאו לפגיעה משמעותית להכנסות מתיירות, לפיטורי עובדים מענף התיירות ובפגיעה קשה בעסקים אשר תיירות היא חלק מרכזי בהכנסות שלהם.[19]

פגיעה בתרבות פנאי עריכה

אחד המאפיינים של טרור הוא השפעה על תרבות הפנאי, בין היתר בשל הימנעות תושבים מהגעה לאירועים מרובי משתתפים, מקומות צפופים, וככלל, צמצום השהות במרחב הציבורי. במחקר שנערך בישראל בתקופת השיא של האינתיפאדה השנייה, 30% העידו כי לא יוצאים מהבית, זאת בהשוואה ל-2% בלבד שהעידו על כך בסוף שנת 2000, בתחילתה של האינתיפאדה השנייה.

מספר המבקרים בקולנוע צנח גם הוא עם התגברות אירועי הטרור, ובחודשים מסוימים של תחילת שנות ה-2000 הייתה ירידה של 40% לעומת תקופה מקבילה.[3]

  1. ^ Todd Sandler, Walter Enders, Terrorism, Economic Development, and Political Openness, Cambridge: Cambridge University Press, 2008, עמ' 17–47, ISBN 978-0-511-75438-8
  2. ^ תובל-משיח רבקה ושלו אריה, אפידמיולוגיה של תגובות נפשיות לטרור מתמשך בקרב מבוגרים בישראל, בריאות הנפש בצל טרור, הוצאת רמות - אוניברסיטת תל אביב, 2005
  3. ^ 1 2 אלרן מאיר, חוסן לאומי בישראל – השפעות האינתיפאדה השנייה על החברה הישראלית, תל- אביב: מרכז יפה למחקרים אסטרטגיים, אוניברסיטת תל-אביב, 2006
  4. ^ Cass R. Sunstein, The Risks of Terrorism, Boston, MA: Springer US, 2003, עמ' 23–38, ISBN 978-1-4419-5428-2
  5. ^ Becker, Gary S., Fear and the response to terrorism : an economic analysis, Centre for Economic Performance, 2011
  6. ^ בנק ישראל, דין וחשבון 2003 (התוצר לענפיו)
  7. ^ 1 2 Eckstein, Z., & Tsiddon, D., Macroeconomic consequences of terror: theory and the case of Israel, Journal of Monetary Economics 51, 2004, עמ' 971–1002 doi: 10.1016/j.jmoneco.2004.05.001
  8. ^ Persitz Dotan, The economic effects of terrorism: counterfactual analysis of the case of Israel, Work. Pap., Dep. Econ., Tel Aviv Univ., 2007
  9. ^ David Fielding, Counting the Cost of the Intifada: Consumption, Saving and Political Instability in Israel, Public Choice 116, 2003-09-01, עמ' 297–312 doi: 10.1023/A:1024831518541
  10. ^ 1 2 בנק ישראל - הודעות לעיתונות - החוב הממשלתי בשנת 2003, באתר boi.org.il
  11. ^ Krugman Paul, ?The Costs of Terrorism: What Do We Know, Princeton University, 2004
  12. ^ 1 2 CLAUDE BERREBI, ESTEBAN F. KLOR, The Impact of Terrorism on the Defence Industry, Economica, 2008-12 doi: 10.1111/j.1468-0335.2008.00766.x
  13. ^ אלדור רפי, האוזר שמואל ורפי מלניק, בחינת ההשפעה של טרור ומדיניות אנטי-טרור על שוקי ההון, רשות לניירות ערך, 2005
  14. ^ Walter Enders, Todd Sandler, Terrorism and Foreign Direct Investment in Spain and Greece, Kyklos 49, 1996, עמ' 331–352 doi: 10.1111/j.1467-6435.1996.tb01400.x
  15. ^ Alberto Abadie, Javier Gardeazabal, Transnational Terrorism, Routledge, 2019-11-11, עמ' 283–310, ISBN 978-1-315-23569-1
  16. ^ Saleh Basel, The Intifada's Impact on Tourism in Israel: An Interrupted TimeSeries Approach, 2003
  17. ^ שהרבני, רן, 1969- מחבר, השפעת הטרור, התדמית ומשתנים כלכליים על ביקורי תיירים מסוגים שונים בישראל
  18. ^ Teitler and Benjamin Bental, Terrorism Risk and Its Impact of Tourism, Working paper series–Economics of National Security, 2010
  19. ^ "הטרור מחבל בכלכלת אירופה". TheMarker. נבדק ב-2021-03-12.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=משתמש:Inbal_Roi_Bin_Noon/טיוטה&oldid=31212552"