ויקיפדיה

משתמש:Ioacht/ מאגיית כאוס

ספירת הכאוס (מאנגלית chaosphere) היא סמל נפוץ של מאגיית הכאוס. קיימות גרסאות רבות של סמל זה, לדוגמאות ראה סמל הכאוס.

 מאגיית כאוס, (גם כאוס מג'יק ובאנגלית chaos magic או chaos magick) היא מסורת כישוף בת זמננו המתרכזת בעיקר בשימוש פרגמטי במערכות אמונה[דרושה הבהרה] ויצירה של גישות חדשות לעיסוק בכשפים.[1][2]

עקרונות כלליים עריכה

 
טקס מאגיית כאוס המשתמש בטכנולוגיה של ועידת וידאו.

על אף שקיימות מספר טכניקות שהן ייחודיות למאגיית הכאוס (לדוגמא מספר סגנונות של כישוף באמצעות חותמים), מאגיית כאוס היא בדרך כלל מאוד אינדיבידואליסטית ושואלת באופן חופשי ממערכות אמונה, כתוצאה מכך שאחד מעיקרי תורת מאגיית הכאוס הוא שהאמונה היא כלי. מקורות השראה נפוצים כוללים תחומים שונים ומגוונים כגון מדע בדיוני, תאוריות מדעיות, כישוף טקסי מסורתי, נאו-שמאניזם, פילוסופיה מזרחית, דתות העולם וניסוי אישי. על אף ההבדלים ביניהם, מכשפי כאוס (לעיתים מכונים גם "כאוסונים" או "chaotes" בלעז[3]) נוטים לעיתים קרובות ליישם פרדיגמות היתוליות וכאוטיות, דוגמת עבודת ההונדון של הדאואיזם או האלה הדיסקורדיאנית אריס. בקרב כאוסונים דבר מקובל הוא להאמין בכל אל שמתאים למטרותיהם באותו הרגע והשלתו כאשר הוא מפסיק להתאים לפרדיגמה הנוכחית. כאוסונים יכולים להיות אגנוסטים או אתאיסטים, ויש בהם התופסים את עצם הכישוף כפעולה פסיכולוגית גרידא, בניגוד לעל-טבעית. אחדים ממכשפי הכאוס אף עושים שימוש בסמים פסיכדליים במסגרת מתודית כגון כימוגנוסטיזם.[4]

המחשב נתפס בעיניים של מכשפי הכאוס ככלי מרכזי בתקשורת בין המכשפים, בניית מאגרי מידע וירטואליים ואף שימוש בסימולציה ממוחשבת למטרות טקסיות.[5]

היסטוריה עריכה

מקורות והקמה עריכה

מאגיית הכאוס נוסחה לראשונה במערב יורקשייר, אנגליה בשנות השבעים.[6] פגישה בין פיטר ג'. קרול וריי שרווין ברובע דפטפורד בלונדון ב-1976 נזכרת כהופעתה הראשונית של מאגיית הכאוס,[7] ב-1978 ייסדו קרול ושרווין את מוארי טנטארוס (IOT), ספרו של קרול (Liber Null (1978 המשיך לפתח גישה ניסיונית זו למאגיה. ספר זה ממשיך להוות מקור חשוב למידע בנושא מאגיית הכאוס וכמוהו גם ספרים נוספים של קרול דוגמת (Psychonaut (1981 וספרים מוקדמים של שרווין. (1978) The Book of Results, הספר הראשון המוקדש לנושא יצירת החותמים ו-(The Theatre of Magick (1981 שבו הוצגה לראשונה מאגיית הכאוס כדיסציפלינה נפרדת בפני עצמה.

השפעות עריכה

לאליסטר קראולי השפעה שולית אך מתמשכת על הדקונסטרוקטואליזם על המאגיה שהמשיך לאחר מכאן ספייר התחום הטלת הלחשים ובעיקר יצירת החותמים. כמו גם מתן הדגש שלו על מציאת המענה המשותף בין מסורות מאגיות שונות, גישה שלימים מצאה עדנה מחודשת במאגיית הכאוס.


האמן החזוני והמיסטיקן אוסטין אוסמן ספייר, אשר היה אף הוא לזמן קצר חבר בארגון המאגי א∴א∴ מייסודו של קראולי, אך מאוחר יותר התפצל ממנו והמשיך לעבוד באופן עצמאי. ראויים במיוחד לציון הם פיתוחיו של ספייר בתחום החותמים והשימוש בגנוסיס לטעינתם. רוב העבודה הבסיסית ביותר עם חותמים כיום, משתחזרת ומתבססת למעשה כל הטכניקות שפיתח ספייר. בין היתר, הרכבת המשפט המייצג את הכוונה המאגית, מחיקת אותיות כפולות ושיחבורם האמנותי של האותיות הנותרות לכדי חותם. אף על פי שספייר נפטר תרם עלייתה של מאגיית הכאוס, רבים רואים אותו כאביה. בזכות הדחייתו את מערכות הכישוף המסורתיות והחלפתן בטכניקות מבוססות גנוסיס.

לאחר מותו של ספייר, המשיכו מכשפים אחרים להתנסות בכישוף מחוץ למסדרים המסורתיים. בנוסף לעבודתו של ספייר, היה הניסוי החדש במאגיית הכאוס תוצאה של גורמים רביםת בניהם תרבות הנגד של שנות ה-60 וראשית שנות ה-70, ריבוי הפרסומים בתחום הכישוף שפורסמו על ידי מכשפים כגון אליסטר קראולי וישראל רגרדי, השפעתם של הדיסקורדיאניזם והמחבר רוברט אנטון וילסון וכן כניסתם של הויקה והשטניזם לתרבות הפופולארית.

בימים המוקדמים עריכה

המהדורה הראשונה של הספר Liber Null אינה כוללת כל אזכור ל"מאגיית כאוס" אלא מתייחסת רק ל"אומנות המאגית" באופן כללי.[8] הטקסטים מהתקופה הזו מכריזים באופן עקבי על נסיון להגדרת עקרונות אוניברסליים עבור מאגיה, בניגוד למסורת חדשה או סגנון יחודי של כישוף. המאמץ מתואר כנסיון לטיהורה של המאגייה מרעיונות דתיים ואמונה טפלה. הספר Psychonaut משתמש בכותרת "כישוף אינדיוידואלי כפי שמלמדת אותנו ה IOT" כדי לתאר סגנון חדש זה של מאגיה.שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; להערות שוליים ללא שם חייב להיות תוכן

הכאוס מוצא עצנו כחלק מתנועה זו תחת הגדרתו כ"דבר האחראי למקורם ופעולתם המתמשכת של כל האירועים[...]". היה אפשר למעשה להשתמש במילה אלוהים או הדאו כדי לתאר את אותה התופעה, אך המילה "כאוס" היא למעשה חסרת משמעות ומשוללת מרעיונות אנתרופומורפיים של דת. סמל הכאוס המשמש ליצוגה אומץ ככל הנראה מספרי הפנטזיה של מייקל מורקוק. קרול כותב שמטרתו של הפן הכאוטי של התנועה המאגית הזו מכוון אל "אנרכיזם פסיכולוגי[...] המטרה היא לייצר השראה והארה דרך ערעורם היסודי של מבני האמונה שלנו."

  מונחים טכניקות עריכה

האמונה ככלי עריכה

לדידה של מאגיית הכאוס האמונה היא כלי מאגי אקטיבי. היא מדגישה את גמישותה של האמונה ואת היכולת לבחור באופן עצמאי את האומונות שלנו ובכך מנסה להציג את האמונה ככלי בניגוד לתפיסתה כחלק קבוע ובלתי משתנה מאופיו של האדם.[9] מגוון טכניקות פסיכולוגיות משמשות ליצירתה של גמישות זו במערת האמונות.[10] מכשפי כאוס אחרים טוענים כי אין כל צורך באמונה כדי לחולל כשפים[11]. בספרו The Book of Pleasure וכן ברבות מעבודותיו האחרות, טוען אוסטין אוסמן ספייר כי הרצון יוצר את התשוקה וזו בתורה יוצרת את האמונה.

ריבוי העצמי עריכה

אליסטר קראולי הציג את הקונספט והשימוש במונח עצמי/עצמי (Self/self) והדגים באמצעות ה"גישה המשולשת לעצמי/עצמי" בסדר העולה "השדון הזה אליסטר", "Frater Perdurabo" ו-"To Mega Therion". עצמיים אחרים בהם הוא החזיק היו "החיה" וכן "הנסיך" בהן הוא השתמש בעיקר כדי לתאר את האישיאויות  הציבוריות יותר שלו, במדיה הפופולארית או במסגרת עבודתו עם קבוצות איזוטריות אלה ואחרות, בעיקר כדי להתאר את תפיסתן אותו והאינטראקציה שלו איתן אך גם בתיאורו את פעילותיו השונות עימן. כיוון שגישה זו עשויה לעבור כאקדמית מדי, מכשפים אחרים יעדיפו אולי להתנסות בעצמיים שונים ומגוונים ולאו דווקא כאלה הנמצאים על רצף סדור של מידת ה"הארה" שלהם או אישיאויות הקשורות בקונטקסט חברתי זה או אחר ובמקומם לעסוק בפשטות במחקר והבעה של אישיאויות שונות באופן כאוטי יצירתי.

המצב הגנוסטי עריכה

המצב הגנוסטי, או בקיצור גנוסיס הוא קונספט שהוצג בידי פיטר קרול. גנוסיס זה מוגדר כמצב מודעות חלופית המופיע בכתביו של קרול כהכרחי לצורך חילול של כל כישוף. הגדרה זו מהווה למעשה ניתוק מכל הרעיונות הותיקים יותר המתארים אנרגיות, רוחות או פעולות סימבוליות כמקור לכחות הכישוף. לרעיון זה אב קדמון בדמות העקרון הבודאיסטי של סמאדהי שזכה לפופלאריות במערב כתוצאה מעבודתו של אליסטר קראולי ונחקר מאוחר יותר גם בידי אוסטין אוסמן ספייר.

המצב הגנוסטי מושג כאשר כל תודעתו של האדם מרוכזת בנקודה אחת, מחשבה או מטרה, כמו גם כל מחשבות אחרות מוסטות הצידה. כל מכשף וקוסמת כאוס מפתחים בעצמן שיטות אישיות להגעה למצב זה. שיטות שונות אלה מתבססות על האמונה שהצגה של מחשבה פשוטה או כיוון הנחווים במהלך מצב גנוסטי שכזה ונשכחים במהרה, יכולים למעשה לעקוף את "המבקר הנפשי" (כינוי לכל הגורמים הנפשיים המונעים את ההשפעה המאגית על המציאות) ולשגר את אותה המחשבה ישירות אל התת-מודע, שם יכול הרעיון להתממש בדרכים שאינן נגישות לחלקה המודע של הנפש. שלושה סוגים עקריים שגנוסיס מתוארים להלן:

על פי אמונה זו, אין לראות טקסים ספציפיים, מדיטציות שונות ואלמנטים מסורתיים אחרים של כישוף כבעלי ערך בפני עצמם אלא רק כשיטות ליצירת גנוסיס.

החלפת פרדיגמות מאגיות עריכה

המאפיין המרשים ביותר של מאגיית הכאוס הוא ככל הנראה הקונספט של החלפת פרדיגמות מאגיות. תוך השאלת המונח "החלפת פרדיגמה" מהפילוסוף תומאס קון, הפך קרול את הטכניקה של החלפה שרירותית של אמונות אישיות ופרדיגמות מאגיות לאחת מאבני היסוד של מאגיית הכאוס. דוגמא להחלפת פרגידמות מאגיות יכולה להיות ביצוע טקס קלאסי לאלה איזיס ומיד לאחריו שימוש בטכניקות השאולות מדת הוודו או מספריו של ה.פ. לאבקרפט בטקס הבא. פרדיגמות אלה שונות זו מזו באופן ניכר, אך בעת השימוש בכל אחת מהן, מאמין בה המכשף באופן מוחלט, תוך התעלמות מכל אחת (לעיתים קרובות סותרת) אחרת. רעיונות אלה מושפעים מהפרקטיקה הטאנטרית הקוראת לשבור כל התניה חברתית לצור חשיפת טבעה האמיתי של המציאות.

לימים הפכה החלפת הפרדיגמות לטכניקה המיושמת בידי מכשפים ממסורות שונות ומגוונות, אך מאגיית הכאוס נותרה זו בה התחום של החלפת הפרדיגמות הוא המפותח ביותר.

יש מכשפי כאוס הבוחרים להשתמש במה שמכונה "המטא-פרדיגמה". הדבר דומה לסינקרטיזם, אך בתוספת דגש על כך שגמישות האמונה היא מקור כח וחופש עבור האינדבידואל, תוך יצירה למעשה של "תעלת מציאות סינקרטית".

דגש על ריטוליזם יצירתי עריכה

עדכון וחידוש של טקסים מתרחש במידה זו או אחרת בכל מסורת מאגית או דתית. במקרה של מאגיית הכאוס, הרעיון שמערכות אמונה וטכניקות ליצירת גנוסיס הן ברות החלפה, הוביל למגוון גדול במיוחד של טכניקות וסגנונות מאגיים טיקסיים הבאים לידי ביטוי באסופה גדולה ומגוונת של טקסים שונים.[13] מחברים רבים בתחום מעודדים את הקורא מפורשות לפתח סגנון מאגי אישי לו.[14][15][16] המדריך לתרגול בסיסי במאגיית כאוס Liber MMM, המהווה תרגול חובה למעוניינים להצטרף ל-IOT, דורש יצירה מקורית של טקס טיהור.

ראה גם עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Greer, John Michael (2003). The New Encyclopedia of the Occult. St. Paul, MN: Llewellyn Publications. p. 97. ISBN 9781567183368.
  2. ^ Colin Duggan. "Perennialism and iconoclasm. Chaos magick and the legitimacy of innovation". Egil Asprem and Kennet Granholm (eds). Contemporary esotericism. Equinox Publishing. 2013
  3. ^ Jesper Aagaard Petersen (2009). Contemporary religious Satanism: A Critical Anthology. Ashgate Publishing, Ltd. p. 225. ISBN 0-7546-5286-6.
  4. ^ Vitimus, Andrieh (2009). Hands-on Chaos Magic: Reality Manipulation Through the Ovayki Current. Llewellyn Worldwide. ISBN 978-0-7387-1508-7.
  5. ^ Hugh B. Urban (2006). Magia Sexualis: Sex, Magic, and Liberation in Modern Western Esotericism. University of California Press. p. 247. ISBN 0-520-24776-0.
  6. ^ Hine, Phil (1995). Condensed Chaos. New Falcon Publications. ISBN 1-56184-117-X.
  7. ^ Hawkins, Jaq D. (1994). Understanding Chaos Magic. Capall Bann Publishing. ISBN 978-1898307938.
  8. ^ Carroll, Peter J. (1987). Liber Null & Psychonaut. Weiser Books. ISBN 0-87728-639-6.
  9. ^ The Book of Results, 1978. Ray Sherwin, ISBN 1-4116-2558-7
  10. ^ Carroll, Peter J. (1992). Liber Kaos. Weiser Books. ISBN 0-87728-742-2.
  11. ^ Grant Morrison. "Pop Magic!". In Richard Metzger (ed.). Book of Lies: The Disinformation Guide to Magick and the Occult. Disinformation Guides. Disinformation Books. pp. 16–25. ISBN 0-9713942-7-X.
  12. ^ Fries, Jan (1992). Visual Magick: A Handbook of Freestyle Shamanism. Mandrake of Oxford. ISBN 1-869928-57-1.
  13. ^ Sacred Texts: Chaos Magic
  14. ^ Hine, Phil (1993). Prime Chaos. New Falcon Publications. ISBN 1-56184-137-4.
  15. ^ Fries, Jan (1997). Seidways. Mandrake of Oxford. ISBN 1-869928-36-9.
  16. ^ Hawkins, Jaq D. (1996). Understanding Chaos Magic. Capall Bann Publishing. ISBN 1-898307-93-8.

לקריאה נוספת עריכה

  • Carroll, Peter J. (1987). Liber Null & Psychonaut. Samuel Weiser. pp. 228ff. ISBN 978-0877286394.
  • Hawkins, Jaq D. (2003). Understanding Chaos Magic. Cappall Bann Publishing. pp. 118ff. ISBN 978-1898307938.
  • Clarke, Peter Bernard (2006). Encyclopedia of New Religious Movements. Psychology Press. pp. 105ff. ISBN 978-0-415-26707-6.
  • Drury, Neville (2011). Stealing Fire from Heaven: The Rise of Modern Western Magic. Oxford University Press. pp. 251ff. ISBN 978-0-19-975099-3.
  • Morris, Brian (2006). Religion and Anthropology: A Critical Introduction. Cambridge University Press. pp. 303ff. ISBN 978-0-521-85241-8.
  • Penczak, Christopher (2007). The Temple of High Witchcraft: Ceremonies, Spheres and the Witches' Qabalah. Llewellyn Worldwide. p. 58. ISBN 978-0-7387-1165-2.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=משתמש:Ioacht/_מאגיית_כאוס&oldid=24731285"