משתמש:Limor297/נגה כתב עת פמיניסטי
*נגה כתב עת פמיניסטי* -
נגה הוא כתב עת פמיניסטי שיצא בשפה העברית בישראל בין השנים 1980- 2005. הוא נכתב ונערך בידי קבוצות נשים פמיניסטיות ונחשב לכתב העת הפמיניסטי הראשון בישראל, אשר יצא בימיו הראשונים ארבע פעמים בשנה, ולקראת סוף ימיו פעמיים בשנה. מטרותיו היו להאיר מנקודת מבט פמיניסטית את החברה הישראלית, ולעסוק בנושאים הקשורים לאפליה ושוויון, להעלות על סדר היום נושאים הקשורים לנשים שהתקשורת הממסדית העלימה מהם עין, להתייחס לפוליטיקה ולתרבות מנקודת מבט פמיניסטית ולשמש כלי ביטוי לנשים. הוא גם הקדיש חלק מן הכתיבה בו לעדכון לגבי מה נעשה בנושאים פמיניסטיים בארץ ובעולם. מספר הקוראות נאמד בכ-3,000 מתוכן 700 מנויות.[1]
רקע לייסוד כתב העת עריכה
הרקע שעליו קם כתב העת נגה היה בשנות השבעים של המאה העשרים, שנים של שינויים פוליטיים וחברתיים רבים. הפמיניזם בארץ היה בעלייה: נשים שאבו עידוד מהישגיה של התנועה לשחרור האישה בארצות הברית, וחיפשו דרכי פעולה לשינוי מעמד הנשים והעצמתן. בממשלה מונתה ועדה לבדיקת מעמד האישה בשנת 1975, שהוכיחה אחרי שנתיים של עבודה כי הנשים בישראל אכן מקופחות חוקית ומוסדית וכך ניתנה חותמת רשמית לצורך בשינוי מעמד האשה. הקמתה של מפלגת נשים בשם "נס" חיזק את הקול הפמיניסטי הפוליטי ונשים רבות חיפשו במה להשמיע את הקול הזה.[2]
נושאים בולטים בכתב העת עריכה
נגה נכתבה ברוחו של הפמיניזם הרדיקלי [3]ועסקה בנושאים רבים שהעיסוק בהם עד אז לא היה נפוץ בתקשורת כגון אלימות כלפי נשים, אונס, הטרדה מינית ,פורנוגרפיה, זנות וסחר בנשים. כותבות כתב העת הגיבו לרוב גם לנושאים פוליטיים שהתרחשו במדינות כגון מלחמת שלום הגליל, האינתיפאדות, ועסקו במיליטריזם ובכיבוש. בשנת 2001 הצטרפה נגה כגוף אידאולוגי וכפעילה פוליטית, ל"קואליציית נשים לשלום צודק" , שקמה זמן קצר לאחר שפרצה אינתיפאדת אל-אקצא.[4] עוד מהנושאים שנסקרו בכתב העת הם נשים ושוק העבודה, בריאות וטכנולוגיות רבייה, ההיסטוריה של נשים בישראל, ודיונים לגבי פמיניזם והתנועה הפמיניסטית בישראל ובעולם. על גבי דפי המגזין נערכו דיונים בנושא פמיניזם מזרחי, כמו גם חילופי עורכות וכותבות כדי להכיל נשים שונות מקשת התנועה הפמיניסטית בתוך כתב העת[5].
נגה גם פעלה להכרה ביום האישה הבינלאומי החל ב-8 במרס כיום חג לאשה בזכות עצמה - לא רק כאם המשפחה, וארגנה מפגשים ומופעים לציון יום זה. כיום יום האישה הוא נחלת הכלל ונחוג, בין היתר, בפסטיבלים במקומות רבים בארץ.[6]
מדורים קבועים עריכה
מכתבים למערכת זה מה שקורה – ידיעות לגבי מצב הנשים בארץ ובעולם מידע: כתובות וטלפונים של ארגוני נשים, מרכזי סיוע ועוד. ביקורת ספרים חדר משלך/ חדר משלה/ שער משלה – יצירות של נשים באמנות ובספרות. בחלק מהגיליונות נמצאים המדורים : מדור בריאות, דבר אלי אינטרנט, מגש הכסף – כלכלה תוך התמקדות בנשים בתחום.
עורכות, כותבות, ומקורות מימון עריכה
נגה הוקמה באופן שיתופי על ידי אחת עשרה נשים. עורכותיו היו רחל אוסטרוביץ', מירה אריאל, רחל גיורא, אראלה דאור, ומירי קרסין, ובין כותבותיו נמנו חדווה ישכר, סיגל הרוש, תמר גוז'נסקי, דליה מרקוביץ, תמי ריקליס, דורית אברמוביץ, ברברה סבירסקי, חנה ספרן, ארנה קזין, סילביה ביז'אוי, עמליה סער, אסתר הרצוג, הנרייט דהאן כלב. מקורות המימון שלו היו מתרומות, עיקרן מהקרן של ארגון נשים אל נשים ארה"ב – ישראל ( US- Israel Women to Women ווירג'יניה סניטאו ), ולעיתים תרומות פרטיות מזדמנות. בשנים האחרונות יצא לסירוגין בגלל בעיות תקציביות.
סגירת כתב העת עריכה
בשנותיו האחרונות של כתב העת הוא נאבק מבחינה כלכלית, לא יצא במשך שנתיים ואז שב והוציא שני גיליונות עד סגירתו הסופית. מירי קרסין אחת מעורכותיו, ציינה גם את השינויים בשדה הפמיניזם הישראלי כגורם לסגירת כתב העת : "סגרנו כי לא היה לנו כוח יותר. בעיקר, אבל לא רק: הבעיה היא שהפמיניזם כתנועה אקטיביסטית ומהפכנית כבר גווע לפני שנים רבות לטובת הפוסט-פמיניזם והפמיניזם האקדמי. אין נשים נלהבות לכתוב ואין קהל צמא לקרוא, וכולן עובדות יותר מדי קשה והרבה כדי לגמור את החודש. הקפיטליזם ניצח".[7]
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- [1], קישור לכל גיליונות "נגה"
הערות שוליים עריכה
- ^ http://www.peopleil.org/details.aspx?itemID=7434
- ^ http://www.noga-magazine.org/Olive/FileCabinet/Noga
- ^ http://tchelet.org.il/article.php?id=445
- ^ http://www.noga-magazine.org/Olive/FileCabinet/Noga/
- ^ נגה, גיליון 26 סתיו 1993
- ^ http://www.noga-magazine.org/Olive/FileCabinet/Noga/
- ^ http://www.haaretz.co.il/gallery/1.1429467 מתוך ראיון עם צפי סער במוסף "גלריה" עיתון הארץ