יום האישה הבין-לאומי

אירוע שנתי בינלאומי

יום האישה הבינלאומי (יום הנשים הבינלאומי), שנקרא במקור "יום הפועלות הבין-לאומי", מצוין ב-8 במרץ בכל שנה. יום האישה מצוין בתאריך זה משנת 1965 במדינות קומוניסטיות וסוציאליסטיות[2], ומשנת 1978 בעידוד האו"ם במדינות נוספות[3]. מוקד החגיגות נע בין ציון כללי של כבוד ואהבה כלפי נשים לבין ציון ההישגים הכלכליים, הפוליטיים והחברתיים של נשים.

יום הפועלת הבין-לאומי בלוד, 1962
מפגינות ביום האישה הבינלאומי בשנת 1978, מול מצודת זאב בתל אביב. אוסף דן הדני, הספרייה הלאומית
מפגינות ביום האישה הבין-לאומי בשנת 1978, מול מצודת זאב בתל אביב[1]. אוסף דן הדני, הספרייה הלאומית
מצעד לרגל יום האישה הבין-לאומי בדאקה, בנגלדש
נשיא המדינה ראובן ריבלין במפגש עם תלמידות מובילות לכבוד יום האישה הבין-לאומי, מרץ 2018

האירוע, שהחל כאירוע פוליטי סוציאליסטי, השתלב בתרבות של מדינות רבות, בעיקר במזרח אירופה, משום שנקבע על ידי ברית המועצות כחג קומוניסטי. באזורים רבים האירוע איבד את גונו הפוליטי, והפך לאירוע שבו גברים מביעים את אהבתם לנשים באופן הדומה במקצת לשילוב בין יום האם לבין יום ולנטיין. באזורים אחרים, לעומת זאת, הגוון הפוליטי שנקבע על ידי האו"ם הוא הנותן את הטון, ומאבקי נשים ברחבי העולם נסקרים ונבחנים במטרה להעלות מודעות פוליטית וחברתית לזכויותיהן. לעיתים מציינים את היום על ידי ענידת סרט מודעות סגול.

היסטוריהעריכה

יום האישה הבין-לאומי צוין לראשונה ב-28 בפברואר 1909 בארצות הברית בעקבות הצהרה של המפלגה הסוציאליסטית של אמריקה, לזכר שביתת איגוד פועלות נשים שהתקיימה ב-1908. בחודש אוגוסט 1910 אורגן כנס האשה הבין-לאומי כדי להקדים את האספה הכללית של האינטרנציונל השני בקופנהגן. בהשראת סוציאליסטים אמריקאיים, בין היתר, הסוציאליסטית הגרמנייה לואיזה זיאץ שהציעה לציין מדי שנה את "יום האשה הבין-לאומי" והצעתה נתמכה על ידי קלרה צטקין, אם כי לא נקבע תאריך בכנס זה[4]. הנציגות (100 נשים מ-17 מדינות) הסכימו עם הרעיון כאסטרטגיה לקידום שוויון זכויות לנשים, כולל זכות הצבעה[5]. בשנה שלאחר מכן, ב--18 במרץ 1911, יום האישה הבין-לאומי צוין לראשונה על ידי יותר ממיליון בני אדם באוסטריה, דנמרק, גרמניה ושווייץ. באימפריה האוסטרו-הונגרית נערכו 300 הפגנות[4]. בווינה הנשים צעדו על הרינגשטראסה ונשאו כרזות לכבוד החללים של הקומונה הפריזאית[4]. המפגינים דרשו שתינתן לנשים זכות ההצבעה והזכות לכהן במשרה ציבורית. הן גם מחו על אפליה מגדרית בתעסוקה[6].

האמריקאים המשיכו לציין את יום האישה הלאומי ביום ראשון האחרון של חודש פברואר[4].

בשנת 1913 נשים רוסיות ציינו את יום האישה ביום ראשון האחרון של חודש פברואר (לפי הלוח היוליאני שהיה אז בשימוש ברוסיה). הפגנות לציון יום האישה הבין-לאומי בסנט פטרסבורג ביום ראשון האחרון של חודש פברואר 1917 (שחל ב-8 במרץ בלוח השנה הגרגוריאני) התחילו את מהפכת פברואר[6].

לאחר מהפכת אוקטובר שכנעה הבולשביקית אלכסנדרה קולונטאי את לנין להפוך את יום האישה הבין-לאומי לחג רשמי בברית המועצות, אבל הוא היה יום עבודה עד 1965. ב-8 במאי 1965 הוכרז יום האישה הבין-לאומי, בצו של נשיאות ברית המועצות, כיום חופשה "לזכר התרומות הבולטות של הנשים הסובייטיות בבנייה קומוניסטית, בהגנה על המולדת במהלך המלחמה הפטריוטית הגדולה, על גבורתן ועל חוסר-אנוכיותן בחזית ובעורף, וגם לציון תרומתן הגדולה של נשים לחיזוק הידידות בין העמים, והמאבק למען השלום. אבל בכל זאת, יש לחגוג את יום הנשים כמו חגים אחרים."

בגלל האימוץ הרשמי ברוסיה בעקבות המהפכה הסובייטית ב-1917 היום הוזכר בעיקר במדינות הקומוניסטיות והסוציאליסטיות. הוא צוין על ידי הקומוניסטים בסין מ-1922, ועל ידי הקומוניסטים הספרדיים משנת 1936[7]. מפלגת פועלי ציון שמאל ציינה את היום ביישוב החל משנת 1928[8]. לאחר הקמת הרפובליקה העממית של סין ב-1 באוקטובר 1949 הכריזה מועצת המדינה ב-23 בדצמבר כי ב-8 במרץ יצוין חג רשמי שבו נשים תעבודנה רק חצי יום[9].

לאחר 1977 צוין לראשונה במערב, יום האישה הבין-לאומי כאירוע עממי, כאשר העצרת הכללית של האו"ם הזמינה את המדינות החברות להכריז על 8 במרץ כיום האו"ם לזכויות נשים ולשלום בין-לאומי[10]

מחלוקות בנוגע לציון יום האישהעריכה

בצ'כוסלובקיה הקומוניסטית נערכו מדי שנה חגיגות ענק בסגנון סובייטי. לאחר נפילת הקומוניזם, היום, שנחשב לאחד הסמלים הגדולים של המשטר הישן, שקע בתהום הנשייה. יום האישה הבין-לאומי צוין מחדש כ"יום חשוב" רשמי על ידי הפרלמנט של צ'כיה. הדבר קרה רק בשנת 2004, על פי הצעתם של סוציאל-דמוקרטים וקומוניסטים[11]. העניין עורר מחלוקת כאשר חלק גדול מהציבור, כמו גם הימין הפוליטי, ראה בחג זה שריד של העבר הקומוניסטי של המדינה. בשנת 2008, נציגה של "מפלגת העם הצ'כוסלובקי" השמרנית הציעה ללא הצלחה ביטול של החג.

יום האישה הבין-לאומי עורר אלימות בטהראן, עיר הבירה של איראן, ב-4 במרץ 2007, כאשר השוטרים הכו מאות גברים ונשים שתכננו עצרת. המשטרה עצרה עשרות נשים וחלקן שוחררו לאחר כמה ימים של ריתוק וחקירה[12]. הפעילה האיראנית שאדי סאדר וכמה פעילים קהילתיים נוספים שוחררו ב-19 במרץ 2007, לאחר שביתת רעב בת 15 יום[13].

יום האישה הבין-לאומי בישראלעריכה

יום האישה הבין-לאומי מצוין ברחבי ישראל, כמו גם במדינות רבות ברחבי העולם, ב-8 במרץ, כאשר לטובת הנשים פועלת בכנסת ישראל הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי וועדת המשנה למאבק בסחר בנשים ובזנות[14].

היום צוין לראשונה בשנת 1928 בידי מפלגת פועלי ציון שמאל[15], ובשנת 1935 בידי מועצת הפועלות[16], בשני המקים תחת השם "יום הפועלת". בשנות השלושים הוחג היום בחול המועד פסח[17]. לחג היה צביון סוציאליסטי מובהק, והוא היה מקושר לחגים אחרים של תנועת הפועלים[18]. בשנת 1978, כאשר החג הוכר על ידי האו"ם, נערכה הפגנה של מאות נשים למען הפלה חוקית[1].

סוגיית שם היום בישראלעריכה

בניגוד לציון האירוע בעולם כיום המיוחד לנשים - International Women's Day בישראל מציינים את היום בהתייחסות ליחיד: "יום האישה" ולא "יום הנשים". בעקבות כך, בשנת 2022, קמה קריאה לשנות את שם היום ולהתייחס לנשים בלשון רבים. זאת, משני טעמים: ראשית, באופן הנוכחי היום מציין את הפרט ולא את הכלל – ומתייחס לאישה באופן המבודד אותה מנשים נוספות. משל, הסוגיה של שוויון זכויות היא עניין פרטי של אישה כלשהי, כאשר השימוש בלשון יחיד מפחית מהמשמעות החברתית והפוליטית של היום. אלא שהיום נועד לציין זכויות של נשים כקבוצה חברתית מובחנת ואת הסולידריות בין נשים. שנית, ההתמקדות באישה יחידה מהדהדת תפיסות שמוחקות את השונות בין נשים, את ההכרה במגוון חוויות החיים של נשים, וכך גם את הבסיס לשיתופי פעולה משמעותיים ביניהן.

על הקריאה חתומות ד"ר טל ניצן, ד"ר שלומית אהרוני ליר ופרופסור אורלי בנימין לצד שורה של פעילות חברתיות ונשים העומדות בראש ארגונים[19][20]. בעקבות הקריאה, ופעילותה של יו”ר מועצת הנשים העירונית, עדי סקופ, הכריזה עיריית כפר סבא על עצמה כעיר הראשונה שמאמצת באופן רשמי את השם "יום הנשים הבין-לאומי" במקום "יום האישה הבין-לאומי"[21].

אירועים בישראלעריכה

לאורך השנים מצוין היום באירועים שונים: במושב הכנסת[22], בטורי כתיבה ובכתבות בעיתונות[23], בהרצאות, בקיום ועידת "הנשים של המדינה"[24] ביוזמת ידיעות אחרונות, במופעים, בפרויקטים מיוחדים על ידי ארגוני הנשים בישראל, חברת המתנ"סים וגופים שונים, במערכת החינוך[25] ועוד.

ב-2022 אורגנה תערוכת צילומים של עידו איז'ק על אומניות ידועות, ומכירת תמונתן יועדה לתרומה ל"הפורום של מיכל סלה"[26].

מיתוס אודות מקור היוםעריכה

ישנה טענה פופולרית אשר צצה בחוגים קומוניסטים צרפתיים[27][28] לפיה נשים במפעלי ביגוד וטקסטיל קיימו מחאה ב-8 במרץ 1857 בניו יורק[29]. על פי הטענה העובדות מחו כביכול נגד תנאי העבודה הגרועים והשכר הנמוך והן הותקפו ופוזרו על ידי המשטרה. עוד נטען כי אירוע זה הוביל בשנת 1907 לעצרת לציון יום השנה ה-50 שלו. ההיסטוריונית טמה קפלן[27] מסבירה כי "אף אחד מהאירועים לא התרחש, אבל אירופאים רבים סבורים שב-8 במרץ 1907 נחנך יום האישה הבין-לאומי"[27]. ההיסטוריוניות ליליאן קנדל ופרנסואז פיק משערות כי הסיבה לאגדה על שנת 1857, היא כי הרגישו שנכון יותר לנתק את יום האישה הבין-לאומי מן הבסיס שלו בהיסטוריה הסובייטית ולנסות לייחס לו מקור יותר "בין-לאומי", אשר יוכל להצטייר כעתיק יותר מהבולשביזם וספונטני יותר מאשר החלטה של הקונגרס הבין-לאומי של נשים סוציאליסטיות[30] או יוזמה של אותן נשים המזוהות עם המפלגה[28].

ביקורתעריכה

חלק מהביקורת הנמתחת על יום האישה היא אנטיפמיניסטית ובכלל זה האשמה שמטרתו של היום היא חתירה לזכויות יתר, או שציונו מעודד תודעה קורבנית בקרב נשים.

בנוסף, נמתחת ביקורת על יום האישה גם על רקע מקורותיו הסובייטיים כאירוע אנטי מערבי במהותו, או אירוע שנוסד כחלק מהמדיניות שהופעלה ברוסיה בעידן הקומוניסטי שנועדה לפגוע בליכוד התא המשפחתי[31].

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 תמונה, מעריב, 9 במרץ 1978
  2. ^ למעשה כבר בשנת 1921 החלו בהחלטת ועידת הנשים הקומוניסטית לציין בתאריך זה את יום האישה, זה היה בתאריך 23 בפברואר לפי הלוח היוליאני שזה בלוח המקובל הגרגוריאני 8 במרץ. ציון היום בשנת 1921 לא התקבל באופן נרחב. בשנת 1965 היום צוין באופן רשמי וניתן יום חופש לנשים בברית המועצות.
  3. ^ יום האישה הבינלאומי, אתר האו"ם
  4. ^ 1 2 3 4 Temma Kaplan, "On the Socialist Origins of International Women's Day", Feminist Studies, 11/1 (1985)
  5. ^ http://www.internationalwomensday.com/about.asp About International Women's Day], internationalwomensday.com
  6. ^ 1 2 United Nations page on the background of the IWD, Un.org. 2012-03-08
  7. ^ Nelson, Jinty. "International Women’s Day: a centenary to celebrate", History Workshop Online. 28 August 2011
  8. ^ הערב, דבר, 9 במרץ 1928
  9. ^ "Anniversaries of important events", China Factfile. Chinese Government. 28 August 2011
  10. ^ womenwatch, UN.org
  11. ^ Karen Kapusta‐Pofahl, Reinstating International Women’s Day in the Czech Republic: Feminism, Politics and the Specter of Communism, Anthropology of East Europe Review 29 (2), Washburn University, 2011
  12. ^ ‏Frances Harrison, Iranian women struggle for equality, bbc.co.uk‏
  13. ^ Iran: Release Women's Rights Advocates, hrw.com ‏
  14. ^ כנסת ישראל, יום האישה הבינלאומי, לקסיקון הכנסת
  15. ^ הערב, דבר, 9 במרץ 1928
  16. ^ יום הפועלת בין-הלאומי, דבר, 7 במרץ 1935
  17. ^ איך עבר יום הפועלת הבין-לאומי בארץ, דבר, 10 במאי 1936
  18. ^ דמות לחג, דבר, 15 באפריל 1937
  19. ^ קריאה פומבית לשינוי: במקום יום האישה הבינלאומי > יום הנשים הבינלאומי
  20. ^ השיבו לנשים את יום הנשים הבינלאומי, שלומית ליר וטל ניצן במגזין האיטנרנטי 'העוקץ'
  21. ^ כפר סבא חוזרת למקורות ותציין השנה את היום הפמיניסטי במתכונת רבים: יום הנשים בינ”ל, "השרון פוסט", 20 בפברואר 2022
  22. ^ דברי ראש הממשלה נתניהו בכנסת לרגל ציון יום האישה הבינלאומי, GOV.IL
  23. ^ חיות, אסתר (2021-03-08). "הנשים שעיצבו מציאות חדשה וצודקת יותר". Ynet. נבדק ב-2022-03-01.
  24. ^ ynet (2022-01-18). "ב-8 במרץ: הנשים של המדינה ביום שידורים מיוחד". Ynet. נבדק ב-2022-03-01.
  25. ^ יום האישה הבין-לאומי, 8.3 | ימים מיוחדים בלוח השנה | מעגל השנה, פורטל עובדי הוראה | מרחב פדגוגי (באנגלית)
  26. ^ ynet (2022-03-01). "ממירי מסיקה ועד אפרת גוש: התערוכה שמתעדת את הרגע לפני העלייה לבמה". Ynet. נבדק ב-2022-03-01.
  27. ^ 1 2 3 Temma Kaplan, On the Socialist Origins of International Women's Day, in: Feminist Studies, 11, 1985, S. 163-171
  28. ^ 1 2 Liliane Kandel / Françoise Picq, Le Mythe des origines à propos de la journée internationale des femmes, in: La Revue d'en face, 12, 1982, S. 67-80
  29. ^ Angela Howard Zophy, Handbook of American women's history, Garland, 1990, 187
  30. ^ יום הפועלת הבינלאומי אומץ בקונגרס הבינלאומי של הנשים הסוציאליסטיות ב-1910, ביוזמת קלרה צטקין
  31. ^ גיל רונן, כשאמא הפכה לאישה, באתר nrg‏, 25 בפברואר 2012


פמיניזם
ערכי ליבה
זרמים ופילוסופיות פמיניזם רדיקליפמיניזם ליברליפמיניזם שחורפמיניזם מזרחיפמיניזם פוסטמודרניפמיניזם סוציאליסטיפמיניזם מרקסיסטיפמיניזם תרבותיפמיניזם פוסט-קולוניאליאנרכה-פמיניזםאקופמיניזםפמיניזם לסביפמיניזם דתי (יהדות)פמיניזם אסלאמיפמיניזם הצטלבותיסייברפמיניזםטרנס-פמיניזםקוויר-פמיניזםפמיניזם סקס-פוזיטיבפמיניזם בדלניפמיניזם צ'יקנהפמיניזם נוצריפרוטו-פמיניזםסופרג'יזםפמיניזם אפריקאילסביות פוליטיתפמיניזם אנליטיפמיניזם שמןוומניזם
תאוריה מגדרהטמעת חשיבה מגדריתלימודי מגדרלימודי נשיםלימודי גבריותפדגוגיה פמיניסטיתהגישה הפמיניסטית למשפטאתנוגרפיה פמיניסטיתהעסקה הפטריארכאליתמדע ומגדר
מושגים קורטיזנהמטריארכיהפטריארכיהקיריארכיהמיזוגיניהתרבות אונסתקרת הזכוכיתהסגברהManspreadingגירל פאווראפקט מטילדהג'נדרסיידהאשמת הקורבןצווארון ורודהיא-סטוריההכחדה סימבוליתמדיניות הרבעיםלו"ז אונסהטרוסקסואליות כפויה
סמלים סמלה של ונוסרוזי המסמררתיונישילה נה גיגמשולש שחור
ארגונים ומוסדות
בעולם איום הלוונדרגרילה גירלזפמןליגת נשים בינלאומית לשלום וחירותמוחרס ליברסצבא נשות השלוםתא 16גולאבי גאנגW.I.T.C.Hמפלגת הנשים הלאומיתהכצעקתההארגון הבינלאומי לנשים בטכנולוגיהקולקטיב נהר קומבהיקומן נה מאןאיניניה נה הריןWomen2Drive
בישראל א-סיוואראחותי - למען נשים בישראלאיתך - משפטניות למען צדק חברתיאל"ף (ארגון לסבי פמיניסטי)אשה לאשה - מרכז פמיניסטי חיפהבת שלוםכולןעמותת כ"ןכייאןמרכז צדק לנשיםנשים לגופןקואליציית נשים לשלוםקולךקל"ףרוח נשיתשדולת הנשים בישראלשוברות קירותתנד"י
היסטוריה
כללי הגל הראשון של הפמיניזםהגל השני של הפמיניזםהגל השלישי של הפמיניזם
אירועים ומחאות ועידת סנקה פולסשביתת הנשים באיסלנד 1975מלחמות המין הפמיניסטיותשביתת הנשים למען השלוםצעדת השרמוטותמרד הנשים באבאוקוטהמצעד הדייקיותהמצעד למען חיי נשיםיום המאבק הבינלאומי למניעת אלימות נגד נשיםהכנס הפמיניסטי העשירי בגבעת חביבה, 1994מצעד הנשים 2017מצעד הנשים 2018
שונות יום האישה הבינלאומיעידוד רדיקליחופש הפטמהמניפסט ה-343Me Too
חברה
סוגיות חברתיות ומעמד זכויות האישההפרדת עיסוקים מגדריתהדרה חברתיתרצח תינוקות בנותג'נדרסיידאונס בנישואיםהטרדה מיניתמעמד האישה בישראלמעמד האישה ביהדותמעמד האישה באסלאםמעמד האישה בחברה הערביתנישואים בכפייה
חוק ומשפט החלטה 1325 של מועצת הביטחון של האו"םועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדריחוק שיווי זכויות האישההגישה הפמיניסטית למשפטפמיניזם משפטי בתאוריה ובפרקטיקהמעמד האישה - משפט ושיפוט, מסורת ותמורה
שונות אות האומץ הנשי הבין-לאומי
תרבות
ספרי עיון המין השניהמסתורין הנשילאחותי, פוליטיקה פמיניסטית מזרחיתמיתוס היופימשגלנשים לגופןפוליטיקה מיניתפמיניזם זה לכולםפמיניזם משפטי בתאוריה ובפרקטיקהשעבוד האישהשבע אימהותגברים מסבירים לי דבריםילוד אישהמניפסט החלאהכוס: הצהרת עצמאותהאישי הוא הפוליטיתחת עיניים מערביות
סיפורת פמיניסטית חדר משלךבית הרוחותג'יין איירהגבר הנקביהנשים שהגברים אינם רואיםהסיפור של זהרההצבע ארגמןמעשה השפחהערפילי אבלוןהטפט הצהוב
כתבי עת Ms.‎Off our backsהסולםנגה
טלוויזיה, קולנוע ומוזיקה מבחן בקדלתקרת הצלולואידתלמה ולואיזסופרג'יסטיותליגה משלהןהפנסים האדומיםלהרוג את בילהכל אודות אמאריוט גירלפוסי ריוט
אמנות אמנות פמיניסטיתגרילה גירלזמונולוגים מהווגינהמסיבת ארוחת הערבברברה קרוגרמרים שפירוג'ודי שיקגו
לקטגוריהלפורטל