משתמש:YoavR/המערכה על נהר סניו
המערכה על נהר סניו הייתה מערכה במלחמת העולם השנייה באיטליה בה לחמה הבריגדה היהודית.
במרץ 1945 נעה הבריגדה היהודית לצפון איטליה במטרה לסיים את השחרור של המדינה מהכובש הגרמני, אשר פלש לאיטליה, אחרי שממשלת איטליה חתמה, ב-8 בספטמבר 1943, על הסכם שביתת נשק (למעשה כניעה ללא תנאי) לבעלות הברית. באיטליה, במערכה על נהר סניו, הגדודים מארץ ישראל לחמו - לראשונה - תחת דגל יהודי.
ב-3 במרץ 1945 נעה הבריגדה היהודית ממרכז איטליה (פירנצה והסביבה) צפונה, לכיוון רוונה בתוואי "ויה אמיליה" (Via Emilia), הדרך העתיקה המובילה ממרכז איטליה לצפון מזרח איטליה. הגרמנים הקימו בדרך זו "קו ביצורים" שכונה הקו הגותי (Linea Gotica) - קו ההגנה האחרון בחזית האיטלקי, כדי לעצור את התקדמות בעלות הברית ולמנוע מהן להשלים את כיבוש איטליה. הקו הגותי היה קו הגנה שחצה את איטליה מהעיר פיזה לחופי הים התיכון, עד העיר רימיני לחוף הים האדריאטי.
הבריגדה הוצבה מול קו-משני של הקו-הגותי, שנקרא "קו ג'ינגיס חאן" (Ghengis Khan) או "הקו הירוק". קו ג'ינגיס חאן עבר בתחומי שלושה אזורים: אלפונסינה (Alfonsine), קסטלבולונייזה (Castelbolognese) וקוטיניולה (Cotignola). בתחילה לחמה הבריגדה בגזרת אלפונסינה המישורית והפתוחה, והלחימה השתרעה צפונית מזרחית לעיר רוונה. בהמשך עברה הבריגדה מערבה לאזור הררי, בין קסטלבולונייזה לקוטיגנולה בהרי האפנינים. שטח ההיערכות של הבריגדה היה דרומית לנהר הסניו (Senio), יובלו השמאלי של הנהר רנו (Reno), בינו לבין נהר למונה (Lamone), הדרומי לו. גדודי הבריגדה חנו בעמק צר שבו זרמו הנהרות. צפונית לנהרות היו העמדות של הצבא הגרמני.
החזית הגרמנית שעמדה מול הארמייה השמינית, שכללה את שלושת גדודי הבריגדה, חטיבה קנדית מוגברת וכוחות נוספים, הייתה מורכבת מהכוחות הבאים: חטיבת "יֶגֶרס" אוסטרית צפונית לרוונה, וצפונית - מערבית מנהר סניו הייתה חטיבת צנחנים גרמנית משוריינת, המורכבת ממתנדבים צעירים בעלי ציוד משופר ונשק אוטומטי. באפריל 1945, חודש לפני סיום המלחמה, בוצעה המתקפה האחרונה והמכרעת נגד גרמניה. במאי 1945 גרמניה הנאצית נכנעה ותפקידה המלחמתי של הבריגדה היהודית הסתיים.
בעיר אלפונסינה (Alfonsine), מצפון לרוונה, נמצא מוזיאון "Museo della Battaglia del Senio" המתעד את הקרבות על נהר הסניו.
הצליחה של נהר הסניו עריכה
מפקדת הצבא הבריטי החליטה למסור לידי הבריגדה גזרה חדשה, קשה יותר, במערב. ב-25 במרץ 1945 עברו שלושת גדודי הבריגדה, מהמזרח, מאזור רוונה (חזית וילנובה - גזרת מישור אלפונסינה) למערב, לאזור העיר פאנצה (Faenza), שבה נערכה החטיבה למערכה הצבאית החשובה - הצבת ראש גשר לצפון, אל מעבר לנהר סניו. מטרת המעבר הייתה לגרום להתמוטטות קו ההגנה האחרון של הגרמנים, "קו ג'ינגיס חאן". גזרת נהר הסניו הייתה שונה מגזרת מישור אלפונסינה בכך שהייתה בעלת אופי הררי ומבותר. השטח היה ממוקש באופן מפוזר. בין גדודי הבריגדה לבין חטיבת הצנחנים הגרמנית הפריד נהר הסניו שהתפתל בתוך עמק צר. שלושת גדודי הבריגדה החזיקו כל אחד קטע של הגזרה ושלא כמו בגזרה הקודמת לא התקיים ביניהם סבב. לאור היום הייתה הארטילריה פעילה ובלילה היו סיורים עם היתקלויות. בחלק מהאזור התנהלה התנועה באמצעות פרדות. גם את האספקה לעמדות הביאו פרדות, מובלות על ידי חיילים איטלקים, ששיתפו פעולה עם בעלות הברית. הפרדות שימשו גם למטרות הומניטריות, וכך מתאר אחד החיילים: "למקום הריכוז שלנו מגיעה שיירת פרידות ועל כל אחד קשורים שתי אלונקות: באחת - הרוג ובשנייה - פצוע."[1]
סיום המערכה עריכה
כאשר הסתיימה המתקפה האחרונה והמכרעת של בעלות הברית, הסתבר כי חלקה של הבריגדה היה צנוע ונמשך זמן קצר. המשימה שהוטלה עליה הייתה לצלוח את הנהר ולבצע התקפה מוגבלת. מאמץ ההבקעה העיקרי נותר בידי הפולנים. התוכנית הייתה שהבריגדה תשתלט על הרכסים שמצפון לסניו. ב-12 אפריל 1945 הגדוד הראשון חצה את נהר הסניו והתקדם צפונה, ממערב לגדוד השני. למחרת הגיע ל"מאצואאנו". ב-15 באפריל הגדודים הוצאו מהחזית למנוחה, שהתארכה מעל המצופה, ובכך סיימה הבריגדה היהודית את חלקה במתקפה של בעלות הברית. באזור הביצות של קמצ'יו (Valli di Comacchio) נמשך המרדף של חיילי הבריגדה אחרי שרידי הצבא הגרמני עד לכניעה הסופית של הגרמנים. מכאן עבר הגדוד לטרוויזיו.
התותחנים עריכה
בתקופה שבין 27 במרץ לבין 15 באפריל 1945 סייע גדוד תותחני שדה 202 בצליחת נהר הסניו ובמרדף אחרי נמלטים. הגדוד מנה 600 חיילים, ביניהם, אדמונד דה רוטשילד, דור חמישי לשושלת משפחת רוטשילד הבריטית, אשר הקים ופיקד על סוללת תותחים.
את האימונים באיטליה עבר הגדוד ליד העיר פורלי. הוא הגיע ב-25 במרץ 1945 לחזית, באזור בריזיגלה, היכן שמוקמה מפקדת הבריגדה היהודית. סוללות התותחים, בעלי 25 ליטראות, נועדו לפגוע במטרות בעומק האויב ולשתק את מקורות הירי הגרמני. בעזרת התותחנים נחלצו סיורים שהסתבכו בעומק האזור הגרמני. היוזמה הייתה בידי החטיבה היהודית הלוחמת, אשר פגעה בכל מטרה גרמנית שהתגלתה, נייחת או בתנועה.
ההנדסה הקרבית עריכה
ב-9 באפריל 1945 החלה המתקפה הסופית של בעלות הברית, האנגלים במזרח והאמריקאיים במערב. הגדודים היהודיים התקדמו וההנדסה הקרבית התבקשה לבדוק את הדרכים. התברר כי הגרמנים פיזרו בנסיגה כמות גדולה של מוקשים, חלק מהם ללא סדר מסוים. כיתות חבלנים התקדמו בדרכים עם דקרן מחודד ובדקו כל גבשושית חשודה. אם נמצאה כזאת, הוזעק חבלן עם מגלה מוקשים, הנדלק כשהוא בא במגע עם מתכת. אם קיים חשד למוקש, מניחים במקום כיסוי מתכת בצבע לבן. החוליה הבאה, המקצועית ביותר, מסיימת את העבודה.
על מיקוש הכבישים מספר חייל חיל ההנדסה, דוד בן דוד: "הכביש היה ממוקש בצורה מזעזעת - מאות מוקשים על קטע קטן של הכביש ובצדדיו, על מנת לפגוע בהולכים בו ובחיילי ההנדסה המפנים את המוקשים". הגרמנים נהגו למקש את התעלות בצידי הכביש כדי להרוג את החבלן התופס מחסה בעת הוצאת המוקש. במרוצת הרדיפה אחרי הגרמנים פחתה הזהירות ושיירות של נפגעים ממוקשים החלו להגיע מהחזית. הפצועים קשה נישאו על ידי החובשים באלונקות והאחרים על כתפי חבריהם. בסופו של דבר, היחידות הגיעו למקום בו הגרמנים לא הספיקו להניח מוקשים.
עוד מבצע אחד עמד בפני היחידה - לסייע במעבר כוחות בעלות הברית על נהר הפו (רוחב הנהר - עשרות מטרים) על ידי סיוע בהקמת גשר ביילי שבסופו של דבר היה גשר של שלוש קומות. היה זה לאחר שהגרמנים בנסיגתם הרסו את כל הגשרים על הנהר. הגשר הוקם בהנחיית מהנדסים מדרום אפריקה. אך לא די היה בגשר, והצבא בנה מעבר נוסף על פני נהר הפו , מעבר רפסודות, ובו הועבר הציוד הכבד - רכב כבד וטנקים שבמעברם על הגשר היו יכולים למוטט אותו. הגרמנים ניסו לחבל במעברים על ידי השטת מוקשים בנהר. חיילי הבריגדה חסמו את דרכם של המוקשים שצפו על המים ברשתות דייגים.
ראו גם עריכה
לקריאה נוספת עריכה
- עמיהוד ארבל, תותחים על הסניו, 1948, מערכות - רשימות תותחן עברי, אשר שירת כתותחן בבריגדה היהודית בחזית איטליה.
- ד"ר יעקב ליפשיץ (הרב הצבאי של הבריגדה), ספר הבריגדה היהודית, הוצאת יבנה, 1947.
- דב קנוהל, עורך ראשי, בהתנדב עם - מתנדבים דתיים במלחמת העולם השנייה, פרק ו: כינון החי"ל ( הבריגדה) ויציאתה לקרב, הוצאת איגוד החיילים המשוחררים בישראל ומורשת, הוצאת ספרים בע"מ, תל אביב.
קישורים חיצוניים עריכה
- הגדוד השני של הבריגדה היהודית - איגוד החיילים המשוחררים בישראל
- מרדכי גיחון, החי"ל - במתקפת האביב 1945 באיטליה, מערכות 166, מרץ 1965, עמ' 18-21
- אתר יזכור של משרד הביטחון על חלל הבריגדה משה זילברברג[2]
- Museo della Battaglia del Senio - המוזיאון לקרבות על הסניו
הערות שוליים עריכה
- קטגוריה:הבריגדה היהודית]]
- קטגוריה:קרבות זירת דרום ומרכז אירופה במלחמת העולם השנייה]]
יהודי ארץ ישראל בצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה}}