פתיחת התפריט הראשי
המתעמל הגרמני פביאן המבוכן על מתקן המתח

מתח הוא מתקן כושר המורכב ממוט אופקי המרוחק מהקרקע. מטרת המתקן לאפשר למשתמש בו להיתלות עליו ולהתרומם בעזרתו, תוך הפעלת שרירי הידיים, הגב והבטן.

סגנון העבודה המקובל על מתח הוא היתלות עליו תוך אחיזתו בידיים ומבלי לגעת בקרקע, וביצוע עליות וירידות ללא עזרת הרגליים כך שבעלייה הסנטר עובר את המוט, והירידה היא עד ליישור של הידיים (אך ללא 'נעילת מרפקים'). ביצוע עלייה שלמה יכול להיות קשה לאלו שאינם מאומנים בעבודה עם מתח ועל כן הירידה שלהם היא לרוב חלקית.

עליות על מתח הן התרגיל הבסיסי והנפוץ ביותר לחיזוק הידיים מבין התרגילים במכשירים. התרגיל פופולרי מאד בפארקים ובגינות-כושר שבהן יש מוט-מתח. התרגיל נחשב לתרגיל הבסיס החשוב ביותר בענף הספורט התעמלות רחוב.

תרגיל נוסף הנעשה על המתח, הוא אחיזה ממושכת, בזמן שהסנטר עבר את קו המתח. סרט גומי עוזר למתעמלים מתחילים במתח על ידי הצמדה של צד אחד של הסרט למוט בעזרת קשר לולאה, והכנסת כפות הרגליים ללולאה שנוצרה בצידו השני. בכך, הסרט נוטל חלק מעומס משקל המתעמל ועוזר לו להרים את עצמו (על ידי תכונות האלסטיות של סרט הגומי) מספר רב יותר של פעמים, אך עם זאת, הוא פחות אפקטיבי לפיתוח השרירים.

מתקני מתח לשימוש ביתי מגיעים לרוב בתור מוט שמסוגל להתחבר למשקוף של דלת באמצעות הברגת לחץ. בחדרי כושר לרוב המכשיר קיים בגרסה שמסוגלת להתחבר לסולם באמצעות ווים. כמו כן קיים גם מכשיר מתח בעל משטח דריכה המחובר למשקולות שמספקות התנגדות נגדית למשטח שעליו עומד המתעמל ובכך מקלות עליו. דבר זה מאפשר אימון במתח גם למי שכרגיל מתקשה לבצע זאת.

יש מספר סוגים של תרגילים אותם ניתן לבצע על מתקן המתח:

  • מתח רגיל (אחיזה ברוחב כתפיים) - עליית מתח העובדת בעיקר על השרירים הבאים: השריר הרחב גבי שריר הזרוע התלת ראשי |השריר (יד קדמית).
  • מתח רחב - עליית מתח העובדת בעיקר על השרירים הבאים: השריר הרחב גבי, שרירי השכמות אך גם על השריר הדו ראשי.
  • מתח על יד אחת - מתח שדגש העבודה הוא על שרירי הזרוע.
  • מתח גב - מתח שונה במקצת משאר סוגי המתח האחרים. בתרגיל זה המתאמן נמצא מלפני מוט המתח לעומת התרגילים האחרים שבהם נמצא המתאמן מאחורי מוט המתח. בעליית המתח המתאמן עולה כשגופו מלפני המתח והמטרה להגיע בעזרת העורף עד למוט המתח. התרגיל עובד על שריר הרחב גבי ושרירי השכמות.
  • מתח עליית כח - בתרגיל זה על המתאמן לעלות מעל מוט המתח בכך שמתחיל בתרגיל מתח רגיל כשמגיע עד לגובה המקסימלי שהוא מסוגל להרים את עצמו (כשהמוט בגובה החזה) מסובב המתאמן את גב כפות ידיו ודוחף את עצמו מעל מוט המתח. התרגיל עובד על השרירים הרגילים שעובד בתרגיל מתח רגיל, ובזמן הדחיפה מעל המוט פועלים השריר התלת ראשי ושריר החזה[דרושה הבהרה].

בהתעמלות מכשיריםעריכה

 
המתעמל הרמן ויינגרטנר מבצע תרגיל על מתח באולימפיאדת אתונה (1896)

המתח הוא אחד המתקנים שבהם מתחרים גברים בהתעמלות מכשירים. לפי התקן שקבעה ההתאחדות הבינלאומית להתעמלות, גובה המתח מעל פני הקרקע הוא 2.78 מטרים (או 2.60 מטרים מקצה המזרן), אורכו 2.40 מטרים וקוטרו 2.8 ס"מ.

תרגיל המתח נפתח כאשר המתעמל נתלה על המתח, באמצעות ניתור או בריצה. מותר לו להיעזר במאמנו או במתעמל אחר לשם כך, ולמאמן מותר גם לשהות בסמוך למתח במהלך התרגיל. התרגיל חייב לכלול אלמנטים תנופתיים, פניות ומעופים, והוא מבוצע באמצעות הזרועות בלבד.

המתח נכלל בתוכנית האולימפית כבר באולימפיאדה הראשונה בעת החדשה, אולימפיאדת אתונה (1896). בהמשך נכלל בה לסירוגין, ומאז אולימפיאדת פריז (1924) הוא חלק בלתי נפרד מהמשחקים.

האלופים האולימפייםעריכה

אולימפיאדה מדינה אלוף
אולימפיאדת אתונה (1896) הקיסרות הגרמנית   הקיסרות הגרמנית הרמן ויינגרטנר
אולימפיאדת סנט לואיס (1904) ארצות הברית   ארצות הברית
ארצות הברית   ארצות הברית
אנטון היידה
אדוורד הניג
אולימפיאדת פריז (1924) יוגוסלביה (1918-1941)  יוגוסלביה לאון שטוקלי
אולימפיאדת אמסטרדם (1928) שווייץ   שווייץ ז'ורז' מייז
אולימפיאדת לוס אנג'לס (1932) ארצות הברית   ארצות הברית דאלאס ביקסלר
אולימפיאדת ברלין (1936) פינלנד   פינלנד אלקסנטרי סאארוואלה
אולימפיאדת לונדון (1948) שווייץ   שווייץ יוזף שטדלר
אולימפיאדת הלסינקי (1952) שווייץ   שווייץ ג'ק גינטהארד
אולימפיאדת מלבורן (1956) יפן   יפן טקאשי אונו
אולימפיאדת רומא (1960) יפן   יפן טקאשי אונו
אולימפיאדת טוקיו (1964) ברית המועצות   ברית המועצות בוריס שאחלין
אולימפיאדת מקסיקו סיטי (1968) ברית המועצות   ברית המועצות
יפן   יפן
מיכאיל וורונין
אקינורי נקיאמה
אולימפיאדת מינכן (1972) יפן   יפן מיצואו צוקהארה
אולימפיאדת מונטריאול (1976) יפן   יפן מיצואו צוקהארה
אולימפיאדת מוסקבה (1980) בולגריה   בולגריה סטויאן דלצ'ב
אולימפיאדת לוס אנג'לס (1984) יפן   יפן שינג'י מוריסואה
אולימפיאדת סיאול (1988) ברית המועצות   ברית המועצות
ברית המועצות   ברית המועצות
ולדימיר ארטמוב
ואלרי ליוקין
אולימפיאדת ברצלונה (1992) ארצות הברית   ארצות הברית טרנט דימאס
אולימפיאדת אטלנטה (1996) גרמניה   גרמניה אנדראס וקר
אולימפיאדת סידני (2000) רוסיה   רוסיה אלכסיי נמוב
אולימפיאדת אתונה (2004) איטליה   איטליה איגור קאסינה
אולימפיאדת בייג'ינג (2008) הרפובליקה העממית של סין   סין זואו קאי
אולימפיאדת לונדון (2012) הולנד   הולנד אפקה זונדרלנד
התעמלות באולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016) גרמניה   גרמניה פביאן המבוכן

אחיזות אופייניותעריכה

המתעמלים אוחזים במתח במגוון דרכים אופייניות לענף ההתעמלות לטובת ביצוע התרגילים ושיפור האחיזה.

  • אחיזה רגילה- המתעמל מחזיק את המוט עם שתי ידיו, כאשר כל האצבעות מעל המוט, מלבד האגודל שאוחז את המוט מתחתיו.
  • אחיזה גבית- המתעמל אוחז במוט כאשר ידו מסובבת ומחזיקה את המוט בצד הרחוק מגופו. משמשת במספר תרגילים מועט.
  • אחיזה מעורבת- כל יד נמצאת במנח אחר, כאשר יד אחת מחזיקה באחיזה רגילה והיד השנייה באחיזה הפוכה. האחיזה משמשת בעיקר לצבירת תנופה ותרגילים בהם המתעמל מבצע שחרור מהמוט.[1]


שיא גינס בעליות מתחעריכה

קיין אקשטיין (אנ') מאוסטרליה הוא אתלט מקצועי ששבר את שיא גינס בעליות מתח, כשהצליח להשלים 4,210 עליות מתח תוך 12 שעות בלבד, וכתוצאה מכך, גם שבר גם את השיא של 24 השעות.[2] הוא ביצע שש עליות כל דקה ב-10 שעות הראשונות, ואחר כך חמש עליות בשעתיים שנותרו לו. אחרי שאיבד את השיא, שבר אותו שוב ב-2016 עם 7,620 עליות מתח.

לדברי אקשטיין, המניע למעשהו היה להעלות את המודעות להפרעות בכפיס המוח, שמתבטאות בבעיות עצביות במוח, ומהן סובל גם בנו של חברו הטוב ביותר.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Debby Mitchell, Barbara Davis, Raim Lopez, Teaching Fundamental Gymnastics Skills, Human Kinetics, 2002, עמ' 237. (באנגלית)
  2. ^ כמה זמן לוקח להשלים 4,210 עליות מתח?, באתר ‏mako‏‏, ‏14 באוקטובר 2014‏