מתקן התפלה פלמחים

מתקן התפלה פלמחים הוא מפעל התפלת מי ים בשיטת האוסמוזה ההפוכה (SWRO) המספק מים באיכות מי שתיה למערכת המים הארצית בישראל. המתקן הוקם בפארק תעשיות פלמחים, בהשקעה של כ-70 מיליון דולר, על ידי הקונסורציום "ויה מאריס".

מתקן התפלה פלמחים
התפלה-פלמחים.JPG
מתקן התפלה פלמחים
מאפיינים כלליים
שימוש התפלת מים
מיקום פארק תעשיות פלמחים
מידע על ההקמה
עלות 80 מיליון דולר
חברת בנייה חברת GES
תאריך התחלה נובמבר 2004
תאריך סיום מאי 2007
מידע נוסף תפוקה: 90 מלמ"ש
מאפיינים תפעוליים
בעלים קרן תשתיות ישראל
מפעיל דרך הים התפלה בע"מ

היסטוריהעריכה

בדצמבר 1999, קיבלה ועדת השרים לכלכלה בראשות שר האוצר, אברהם שוחט, ההחלטה על הקמת מספר מתקני התפלה, בכדי להתמודד עם המחסור במים שפירים בישראל בטווח הארוך[1]. מכרז ראשון פורסם להקמת מתקן התפלה אשקלון בשיטת בנה-הפעל-העבר (BOT), ובפברואר 2001 הודיע שוחט מייד על מכרז שני לשלושה מתקני התפלה, שיפיקו כ-50 מיליון מ"ק מים בשנה כל אחד. זאת לאחר שנציבות המים התריעה שיש להקים, תוך חמש השנים, לפחות עוד ארבעה מתקנים להתפלת מים, שיפיקו כ-200 מיליון מ"ק מים בשנה, בכדי להתמודד עם המחסור הצפוי במים[2].

הוחלט שהמכרז השני יבוצע כשותפות ציבורית-פרטית בשיטת BOO - build–own–operate (הזכיין הפרטי מממן את המיזם ומפעיל אותו והוא גם הבעלים של המיזם). בנוסף על הזכיינים היה לאתר שטח מתאים למתקנים סמוך לחוף הים. בשלב הראשון, באוגוסט 2001, בחר משרד התשתיות ב-17 מבין 21 אתרים שהוצעו על ידי קבוצות יזמים שונות[3].

באוגוסט 2002, נבחרה ההצעה של קבוצת "ויה מאריס" להקמת מתקן התפלה בפארק תעשיות פלמחים שסמוך לחוף פלמחים, לאחר שהציעה מחיר של 54 סנט למ"ק מים. קבוצת "ויה מאריס" כללה את החברות: תה"ל (26.5%), גרנית הכרמל (26.5%), צינורות המזרח התיכון (21%), אוסיף השקעות ופיתוח (21%) והחברה הספרדית טדגואה שסיפקה את הידע להקמת המתקן (5%)[4]. בנובמבר 2004, הונחה אבן פינה להקמת המתקן. בנק הפועלים מימן 78% מההשקעה בהקמת המתקן בעלות של 80 מיליון דולר[5].

המתקן החל לפעול במאי 2007[6]. בפברואר 2010, השלימה חברת "גרנית הכרמל" את רכישת חלקם של שאר השותפים בפרויקט[7]. בדצמבר 2013, מכרה את המתקן לקרן תשתיות ישראל, תמורת 400 מיליון שקל, וברווח של 100 מיליון שקל[8].

המתקן החל לפעול בקיבולת שנתית של 30 מיליון מטר מעוקב מים מותפלים. בסוף 2010 הורחב המתקן לקיבולת של 45 מיליון מטר מעוקב בשנה, ובתחילת 2013 ל-90 מיליון מטר מעוקב בשנה[9][10].

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ דוד חיון, ‏הממשלה מתמודדת עם המחסור במים: שנת 2010 - נקודת המבחן, באתר גלובס, 27 בדצמבר 1999
    משה ליכטמן, ‏החמיץ את הסרט: תשתיות - אברהם שוחט, באתר גלובס, 25 בדצמבר 2002
  2. ^ דליה טל, ‏שוחט: יוקם מיתקן התפלה נוסף למתוכנן באשקלון; צוות יקבע את מיקומו ודרך הקמתו, באתר גלובס, 13 בפברואר 2001
  3. ^ דליה טל, ‏משרד התשתיות בחר ב-17 מבין 21 אתרים שהוצעו להקמת מתקן ההתפלה השני, באתר גלובס, 20 באוגוסט 2001
  4. ^ יורם גביזון,מאת ענת ג'ורג'י, VIA MARIS תקים מתקן התפלה של 45 מיליון מ"ק בעבור מקורות, באתר הארץ, 7 באוקטובר 2002
  5. ^ הארץבנק הפועלים יממן 80 מיליון דולר מסך ההשקעה בהקמת מתקן ההתפלה בפלמחים, באתר TheMarker‏, 28 בנובמבר 2004
  6. ^ הארץמתקן ההתפלה בפלמחים החל לפעול; יזרים 30 מיליון מ"ק מים מותפלים בשנה, באתר TheMarker‏, 27 במאי 2007
  7. ^ אבי בר-אלי, עזריאלי משלים את ההשתלטות על מתקן ההתפלה בפלמחים, באתר TheMarker‏, 5 באוקטובר 2011
  8. ^ מיכאל רוכוורגר, יורם גביזון, עזריאלי מתפיל 400 מיליון שקל בפלמחים: מוכר את המתקן לקרן תשתיות ישראל, באתר TheMarker‏, 30 בדצמבר 2013
  9. ^ ליאור גוטמן, בנק הפועלים יממן הרחבת מתקן התפלת המים בפלמחים, באתר כלכליסט, 16 באוגוסט 2009
  10. ^ עמירם ברקת, יובל אזולאי, ‏מי צריך מס בצורת? מתקן התפלה מורחב נחנך בפלמחים, באתר גלובס, 16 בנובמבר 2010