נבחרת ספרד בכדורסל

נבחרת לאומית

נבחרת ספרד בכדורסל היא נבחרת הכדורסל הלאומית של ספרד. הנבחרת מנוהלת על ידי התאחדות הכדורסל הספרדית. הדירוג הנוכחי של נבחרת ספרד ברשימת הדירוג של פיב"א לנבחרות גברים, הוא המקום ה-1 בעולם, נכון ל-27 בפברואר 2023, ללא שינוי לעומת דירוג קודם.[1]

נבחרת ספרד בכדורסל
ספרדספרד
מידע כללי
התאחדות התאחדות הכדורסל הספרדית
הצטרפות 1934
השתייכות פיב"א אירופה
דירוג פיב"א
(27 בפברואר 2023)
1      
 - ניקוד פיב"א 758.3
מאמן סרג'יו סקאריולו
האתר הרשמי
אליפות העולם בכדורסל
הופעות 12 (הראשונה ב-1950)
ההישג הטוב זהב: 2006, 2019
המשחקים האולימפיים
הופעות 13 (הראשונה ב-1960)
ההישג הטוב כסף: 1984, 2008, 2012
ארד: 2016
אליפות אירופה בכדורסל
הופעות 32 (הראשונה ב-1935)
ההישג הטוב זהב: 2009, 2011, 2015, 2022
כסף: 1935, 1973, 1983, 1999, 2003, 2007
ארד: 1991, 2001, 2013, 2017
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
נבחרת ספרד חוגגת את זכייתה באליפות העולם ב-2006

נבחרת ספרד נחשבת לאחת מנבחרות הכדורסל הטובות בעולם. היא זכתה פעמיים באליפות העולם בכדורסל בשנים 2006 ו-2019, ופעמיים רצופות באליפות אירופה בכדורסל בשנים 2009 ו-2011, ופעמיים נוספות ב-2015 ו-2022.

כמו כן, ספרד סיימה שנייה באולימפיאדת לונדון 2012, אולימפיאדת בייג'ינג 2008 ובאולימפיאדת לוס אנג'לס 1984, לאחר שהפסידה בשלוש האולימפיאדות לנבחרתה של ארצות הברית במשחק הגמר.

המשחקים האולימפייםעריכה

כאשר ספרד העפילה לאולימפיאדת 1936, שבה הכדורסל היה חלק מהמשחקים בפעם הראשונה, הציפיות היו גבוהות אחרי שסיימו במקום השני ביורובאסקט 1935. ספרד שהייתה אחת המועדפות לזכות במדליות לא יכלה להשתתף במשחקים בגלל פרוץ מלחמת האזרחים בספרד ימים ספורים לפני תחילת המשחקים.

לפני שהנבחרת הלאומית של ספרד זכתה במדליית הזהב באליפות העולם ב-2006, ההצלחה הבינלאומית הגדולה ביותר הייתה להגיע לגמר באולימפיאדת 1984 שהתקיימה בלוס אנג'לס. בגמר הם הפסידו לנבחרת ארצות הברית (בראשות פטריק יואינג ומייקל ג'ורדן הצעיר), וספרד זכתה במדליית הכסף האולימפית.

לאחר ההצלחה באליפות העולם ב-2006, ספרד שוב הגיע לגמר באולימפיאדת 2008. הפעם, נבחרת ארצות הברית הובלה על ידי קובי בראיינט. האמריקאים ניצחו שוב. ארבע שנים לאחר מכן, באולימפיאדת לונדון, ארצות הברית ניצבה מול ספרד שוב עם תוצאה של 100-107 עבור האמריקאים, וספרד לקחו את מדליית הכסף האולימפית בפעם השלישית .

 כל האולימפיאדותעריכה

  • 1936 - פרשה לפני פתיחת הטורניר
  • 1948 - 1956 - לא העפילה
  • 1960 - מקום 14
  • 1964 - לא העפילה
  • 1968 - מקום שביעי
  • 1972 - מקום 11
  • 1976 - לא העפילה
  • 1980 - מקום רביעי
  • 1984 - מקום שני
  • 1988 - מקום שמיני
  • 1992 - מקום תשיעי
  • 1996 - לא העפילה
  • 2000 - מקום תשיעי
  • 2004 - מקום שביעי
  • 2008 - מקום שני
  • 2012 - מקום שני
  • 2016 - מקום שלישי
  • 2020 - מקום שישי

אליפות העולםעריכה

בשנים הראשונות של אליפות העולם, ספרד נאבקה להגיע לטורניר אך הגיעה רק פעם אחת בין 1950 ל-1970 . לאחר מכן, החל משנת 1974 ספרד מגיעה באופן קבוע לטורנירים והיא אחת המועדפות לזכות באליפות.

באליפות העולם ב-2006, נבחרת ספרד זכתה במקום הראשון ורשמה את ההצלחה הגדולה ביותר בהיסטוריה שלה, כאשר זכתה ב-3 בספטמבר 2006 במדליית זהב נגד נבחרת יוון בתוצאה 47-70. פאו גאסול זכה בתואר ה-MVP של הטורניר ונבחר לחמישיית הטורניר ביחד עם חברו לנבחרת חורחה גרבאחוסה.

 כל אליפויות העולםעריכה

  • 1950 - מקום תשיעי
  • 1954 עד 1970 - לא העפילה
  • 1974 - מקום חמישי
  • 1978 - לא העפילה
  • 1982 - מקום רביעי
  • 1986 - מקום חמישי
  • 1990 - מקום עשירי
  • 1994 - מקום עשירי
  • 1998 - מקום חמישי
  • 2002 - מקום חמישי
  • 2006 - מקום ראשון
  • 2010 - מקום שישי
  • 2014 - מקום חמישי
  • 2019 - מקום ראשון
  • 2023 – העפילה

אליפות אירופהעריכה

באליפות אירופה 1935 ספרד סיימה במקום השני וזכתה במדליה הראשונה בתולדותיה.

באליפות אירופה 2009 ספרד זכתה בטורניר לראשונה בתולדותיה אחרי שנצחה את סרביה 63-85 בגמר. פאו גאסול שסיים כמלך הסלים של הטורניר עם 18.7 נקודות למשחק זכה בתואר ה-MVP ובחמישיית הטורניר ביחד עם רודי פרננדס.

באליפות אירופה 2011 ספרד זכתה בפעם השנייה ברציפות אחרי ניצחון בגמר נגד צרפת. חואן קרלוס נבארו זכה ב-MVP של הטורניר ובחמישיית הטורניר עם פאו גאסול.

באליפות אירופה 2015 בחצי הגמר בו פגשה ספרד את צרפת פאו גאסול קלע 40 נקודות והעלה את נבחרתו לגמר.[2] בגמר ספרד נצחה את ליטא 63-80 וזכתה בפעם השלישית באליפות אירופה.

פאו גאסול שהוביל את הנבחרת סיים כמלך הסלים עם 25.6 נקודות למשחק וזכה בתואר ה-MVP של הטורניר.

כל אליפויות אירופהעריכה

  • 1935 - מקום שני
  • 1937 - לא העפילה
  • 1939 - פרשה בעקבות מלחמת העולם השנייה
  • 1946 עד 1957 - לא השתתפה
  • 1959 - מקום חמישה עשר
  • 1961 - מקום שלושה עשר
  • 1963 - מקום שביעי
  • 1965 - מקום אחד עשר
  • 1967 - מקום עשירי
  • 1969 - מקום חמישי
  • 1971 - מקום שביעי
  • 1973 - מקום שני
  • 1975 - מקום רביעי
  • 1977 - מקום תשיעי
  • 1979 - מקום שישי
  • 1981 - מקום רביעי
  • 1983 - מקום שני
  • 1985 - מקום רביעי
  • 1987 - מקום רביעי
  • 1989 - מקום חמישי
  • 1991 - מקום שלישי
  • 1993 - מקום חמישי
  • 1995 - מקום שישי
  • 1997 - מקום חמישי
  • 1999 - מקום שני
  • 2001 - מקום שלישי
  • 2003 - מקום שני
  • 2005 - מקום רביעי
  • 2007 - מקום שני
  • 2009 - מקום ראשון
  • 2011 - מקום ראשון
  • 2013 - מקום שלישי
  • 2015 - מקום ראשון
  • 2017 - מקום שלישי
  • 2022 - מקום ראשון

סגל השחקניםעריכה

סגל הנבחרת לטורניר אולימפיאדת טוקיו (עמודת 'קבוצה' מתייחסת למועדון בו שיחק השחקן בזמן הטורניר):

שם גובה עמדה קבוצה
סרחיו רודריגס 1.91 PG איטליה  אולימפיה מילאנו
סרחיו יוי 1.91 PG/SG ספרד  ריאל מדריד
ריקי רוביו 1.93 PG ארצות הברית  מינסוטה טימברוולבס
רודי פרננדס 1.96 SG/SF ספרד  ריאל מדריד
חאווייר לופז-ארוסטגי 2.00 SG/SF ספרד  ולנסיה
אלכס אברינס 2.01 SG/SF ספרד  ברצלונה
אלברטו אבלדה 2.02 SF ספרד  ריאל מדריד
עוסמן גרובה 2.03 PF/C ספרד  ריאל מדריד
ויקטור קלאבר 2.06 SF/PF ספרד  ולנסיה
וילי הרננגומס 2.11 C ארצות הברית  ניו אורלינס פליקנס
פאו גאסול 2.13 PF/C ספרד  ברצלונה
מארק גאסול 2.16 C ארצות הברית  לוס אנג'לס לייקרס

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ דירוג לנבחרות לאומיות גברים באתר פיב"א
  2. ^ "40 לגאסול, ספרד בגמר אחרי 75:80 על צרפת". 40 לגאסול, ספרד בגמר אחרי 75:80 על צרפת. נבדק ב-2017-08-28.