פתיחת התפריט הראשי

נדיז'דה יקובלבנה מנדלשטם (רוסית Надежда Яковлевна Мандельштам;‏ 31 באוקטובר 189929 בדצמבר 1980) הייתה סופרת רוסיה ואשתו של המשורר אוסיפ מנדלשטם.

נדיז'דה מנדלשטם
Надежда Мандельштам
Наде́жда Я́ковлевна Мандельшта́м.jpg
לידה 18 באוקטובר 1899 (יוליאני)
סראטוב, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 29 בדצמבר 1980 (בגיל 81)
מוסקבה, ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Надежда Яковлевна Хазина עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק סופרת, אוטוביוגרפית, ביוגרפית, משוררת עריכת הנתון בוויקינתונים
בן/בת זוג אוסיפ מנדלשטם עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום יהודים עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה רוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מנדלשטם נולדה בשם נדיז'דה חָזִין בעיר סרטוב למשפחה יהודית ממעמד הביניים. את נעוריה עברה בעיר קייב, ולמדה אמנות לאחר שסיימה את הגימנסיה.

לאחר נישואיהם חיו אוסיפּ ונדיז'דה מנדלשטם באוקראינה, פטרוגרד, מוסקבה וגאורגיה. אוסיפּ נאסר ב-1934 בשל שיר סאטירי קצר על סטלין בשם "מכתם סטלין" שכתב ב-1933, ונשלח לגלות יחד עם נדיז'דה לצ'רדין באזור פרם ואחר־כך לוורונז'.

לאחר מאסרו השני של אוסיפּ מנדלשטם, ומותו עקב כך במחנה המעבר "וטוריה רחקה" סמוך לולדיווסטוק ב-1938, ניהלה נדיז'דה מנדלשטם אורח חיים כשל נוודת כשהיא מתחמקת ממעצרה הצפוי ומחליפה את מקום המגורים ואת מקום העבודה לעיתים קרובות. לפחות במקרה אחד, בקלינין (כיום טבר), הגיע הנ.ק.ו.ד. לאוסרה יום אחד אחרי שנמלטה.

כייעוד לחייה קבעה מנדלשטם לעצמה לשמר ולהדפיס את מורשת השירה של בעלה. היא הצליחה לשמור את רוב יצירותיו בעל פה כיוון שלא בטחה בשימור בכתב.

אחר מות סטלין השלימה נדיז'דה מנדלשטם את התזה שלה (1956) והורשתה לחזור למוסקבה (1958).

זיכרונותיה "תקווה כנגד תקווה" ו"אובדן התקווה", שהודפסו תחילה במערב, הן ניתוח אפי של חייה וביקורת על ההתדרדרות התרבותית והמוסרית של ברית המועצות משנות ה-20 ואילך. שמות ספריה הם משחקי מילים, משום שמשמעות המילה "נדיז'דה" ברוסית היא תקווה.

ב-1979 העבירה מנדלשטם את הארכיון שלה לאוניברסיטת פרינסטון. נדיז'דה מנדלשטם מתה במוסקבה ב-1980, בהיותה בת 81.

ספרה בעבריתעריכה

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה