פתיחת התפריט הראשי

נובי פאזאר

עיר בסרביה

נובי פאזארסרבית: Novi Pazar, ‏Нови Пазар) היא עיר בדרום-מערב סרביה, התשיעית בגודלה במדינה.

נובי פאזאר
Novi Pazar
סמל העיר
סמל נובי פאזאר
Novi Pazar 1.jpg
נובי פאזאר, 2007
מדינה סרביהסרביה  סרביה
מחוז ראשקה
ראש העיר מֵהוֹ מאחומוביץ' (SDP)
תאריך ייסוד 1461
שטח 742 קמ"ר
גובה 477 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 66,527[1] (2011)
 ‑ במטרופולין 100,410 (2011)
קואורדינטות 43°9′0″N 20°31′0″E / 43.15000°N 20.51667°E / 43.15000; 20.51667
אזור זמן UTC +1
www.novipazar.rs

אטימולוגיהעריכה

בתקופת הממלכה הסרבית של ימי הביניים התפתחה ליד הסטארי ראס עיר שוק שכונתה טָרְגוֹבִישְטָה (בסרבית: Trgovište שמשמעה עיר שוק). במהלך המאה ה-14, לאחר הכיבוש העות'מאני הקימו העות'מאנים באזאר חדש, אשר שכן 11 קילומטרים מזרחית לישן וכונה בטורקית: "Yeni Pazar" - הבאזאר החדש. הסרבים קראו ליישוב הישן Staro Trgovište - השוק הישן, וליישוב החדש Novo Trgovište - השוק החדש. הבאזאר החדש התפתח לכדי העיר המודרנית והיא נודעה בשמה העות'מאני עד לכיבושה על ידי ממלכת סרביה במהלך מלחמת הבלקן הראשונה. ממועד זה שונה שמה לשם הנוכחי (Novi בסרבית: חדשה).

היסטוריהעריכה

ב-1455 נכבש האזור על ידי צבאותיו של מהמט השני, סולטאן האימפריה העות'מאנית וב-1461 הוקם היישוב כעיר שוק, אשר נכללה בהמשך בשטחי סנג'ק בוסניה של העות'מאנים. העיר שכנה על נתיב הסחר לראגוזה וזכתה לשגשוג כלכלי. לאחר המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878) בה הובסו העות'מאנים השתלטה האימפריה האוסטרו-הונגרית דה פקטו על נובי פאזאר, יחד עם שאר אזור סנג'ק. על פי הסכם בין הצדדים ממאי 1879, השלטון בעיר כבכל אזור סנג'ק נשאר בידי העות'מאנים, אך האוסטרים הורשו להחזיק צבא בעיר. ב-1908 הסיגו האוסטרים את צבאם מהעיר תמורת הסכמה בשתיקה של העות'מאנים לסיפוח בוסניה הרצגובינה במסגרת משבר בוסניה. במלחמת הבלקן הראשונה, נכבשה העיר על ידי ממלכת סרביה, אשר מיד הנהיגה במקום שלטון סרבי.[2] בתחילת 1913 הכריזה סרביה על הקמת בית משפט סרבי בעיר.[3] בנובמבר 1915 נכבשה העיר בידי גדודים גרמנים[4] וכוחות בולגרים.[5] בעיר נלקחו שלל חמישים תותחים גדולים.[6]

ב-6 באפריל 1941 במהלך מלחמת העולם השנייה, תקפה גרמניה הנאצית את ממלכת יוגוסלביה והשתלטה עליה תוך ימים אחדים. כוחות הצ'טניקים ניסו מספר פעמים לשחרר את העיר ללא הצלחה, והוא נותר בשליטה גרמנית. ב-28 בנובמבר 1944 הצליחו כוחות הפרטיזנים של טיטו לשחרר את העיר והיא נכללה בהמשך בשטחה של הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה. לאחר פירוק יוגוסלביה נכללה העיר בשטחי סרביה.[7][8]

אקליםעריכה

בנובי פאזאר שורר אקלים יבשתי לח. כמות המשקעים השנתית עומדת על 900 מילימטרים. הטמפרטורה השנתית הממוצעת המרבית עומדת על 15.3oc והמזערית על 5.6oc.

אקלים בנובי פאזאר
חודש ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר שנה
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) 2.7 5.6 11.1 15.5 20.1 23.6 26.1 26.4 22.7 16.5 8.8 4.3 15.3
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) -3.9 -2.4 1.5 5 9.2 12.5 14.1 13.8 10.7 6.4 1.6 −1.8 5.6
משקעים ממוצעים (מ"מ) 71 64 66 74 92 78 68 62 69 80 93 83 900
מקור: CLIMATE: NOVI PAZAR, באתר climate-data.org

תרבות ואמנותעריכה

נובי פאזאר נחשבת למרכז התרבותי של הבוסנים בסרביה, ושל האזור ההיסטורי "סנג'ק נובי פאזאר". בקצה העיר נמצא אתר המורשת העולמית סטארי ראס. בעיר שוכן מסגד אָלְטוּן אָלֶם(אנ') שהוקם במהלך המאה ה-16 וסמוך אליו חמאם שהוקם במאה ה-17.

הקהילה היהודיתעריכה

תיעוד לנכחות סוחרים יהודים בעיר קיים במסמכים מ-1776.[9] קהילה יהודית ספרדית נוסדה בנובי פאזאר בשלהי המאה ה-18 על ידי מהגרים מסרייבו ודוברובניק. בני הקהילה עסקו במסחר ובמלאכה זעירה. ב-1807 מנתה הקהילה 100 נפשות וב-1866 נמנו בנובי פאזאר 200 יהודים.[9] בראשית המאה ה-19 הוקם בית העלמין וב-1859 הוקם בית הכנסת הקהילתי.[10] ב-1899 מנתה הקהילה 170 נפשות, לאחר מלחמת העולם הראשונה וכינון ממלכת יוגוסלביה 212 נפשות ובפרוץ מלחמת העולם השנייה נמנו בנובי פאזאר 297 יהודים. לקהילה זו השתייכו מספר משפחות יהודיות שהתגוררו בעיירות: סְיֶינִיצָה(אנ'), ראשקה(אנ'), טוּטִין(אנ'), ודוּגָה פּוֹלִיאָנָה(אנ'). לאחר כיבוש יוגוסלביה על ידי גרמניה הנאצית הוחל ברדיפות יהודים. מקצת מבני הקהילה הצליח להימלט לשטחי קוסובו שהיו נתונים לשליטה איטלקית. בהמשך הועברו לשטחי אלבניה "הישנה", פוזרו במקומות יישוב שונים וכך ניצלו.

במרץ 1942 נערכה אקציה בנובי פאזאר במהלכה נעצרו מרבית היהודים שנותרו בעיר. בהמשך, גורשו מרביתם למחנה הריכוז סיימישטה ושם מצאו את מותם. לאחר תום מלחמת העולם השנייה שבו שרידי הקהילה לעיר וב-1947 נמנו בעיר 36 יהודים. עם זאת, לא חודשו חיי קהילה ובהדרגה עזבו היהודים את העיר. בבית העלמין היהודי הוקם גלעד לזכר הנרצחים בשואה.[11] בראשית שנות ה-60 של המאה ה-20 לא נמנו יהודים בעיר.[12] בראשית המאה ה-21 עמד על תילו מבנה בית הכנסת, וכן היו מצויים בעיר שרידי בית העלמין היהודי.[13] במוזיאון "ראס" לתרבות ואמנות בנובי פאזאר מצויים עדויות וחפצי מורשת יהודית של הקהילה.[14]

 

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא נובי פאזאר בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ "2011 Census of Population, Households and Dwellings in The Republic of Serbia: Ethnicity - Data by municipalities and cities" ‏Statistical Office of Republic Of Serbia, Belgrade. 2012.
  2. ^ המצב בבלקן, האחדות, 19 בנובמבר 1912
  3. ^ בתי משפט סרבים בערים הלכודות, החרות ירושלים, 8 בינואר 1913
  4. ^ מלחמת הבלקן, החרות ירושלים, 24 בנובמבר 1915
  5. ^ מלחמת הבלקן, החרות ירושלים, 25 בנובמבר 1915
  6. ^ תלגרמים אחרונים, החרות ירושלים, 24 בנובמבר 1915
  7. ^ היסטוריה של נובי פאזאר, באתר novipazar.greeters.info (באנגלית).
  8. ^ נובי פאזאר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית).
  9. ^ 9.0 9.1 The Jewish Heritage of Novi Pazar: A Case of Decaying Memory, באתר אוניברסיטת ג'ונס הופקינס (באנגלית).
  10. ^ צילום מבנה בית הכנסת בנובי פאזאר (2002), באתר המרכז לאמנות יהודית.
  11. ^ צילום הגלעד לזכר הנרצחים בשואה מבית העלמין היהודי בעיר (1966), באתר המרכז לאמנות יהודית.
  12. ^ הקהילה היהודית בנובי פאזאר, בתוך: צבי לוקר (עורך), פנקס הקהילות - יוגוסלאוויה, הוצאת יד ושם, ירושלים, 1988, עמ' 194 - 195.
  13. ^ צילום מבית העלמין היהודי בנובי פאזאר (2002), באתר המרכז לאמנות יהודית.
  14. ^ מגילת אסתר הכתובה על קלף המוצגת במוזיאון ראס בנובי פאזאר, באתר המרכז לאמנות יהודית.