נווה מדבר
נְווה מדבר (ברבים: נְאוֹת מדבר;[א] בלועזית: אוֹאָזִיס) הוא שטח בלב המדבר, שיש בו מקור מים (כגון מעיין). נופו הירוק של נווה המדבר בולט מאוד בסביבתו הצחיחה, הוא משמש בית גידול לבעלי חיים ומוקד משיכה לאדם. בעבר שימשו נאות המדבר כתחנות מעבר לסוחרים ונוודים, והאנשים שמצאו אותם לרוב בנו בו חווה חקלאית וכפר קטן והתעשרו מהאנשים שעברו בנווה המדבר וביקשו אוכל ומים. היום בדרך כלל יש בנווה מדבר מלון וכמה מסעדות.[דרוש מקור]
מקור המים
עריכהמקורות המים של נווה המדבר קשורים למפלס מי התהום. ברוב נאות המדבר עולים המים אל פני השטח בכוח עצמם, בצורת מעיינות. באחרים שואבים את המים מבארות.
טיפוח נאות מדבר
עריכהאמנם נאות מדבר תלויים בזמינותם של מי תהום אך זמינות זו אינה מספיקה להיווצרותה של צמחייה מרובה ועשירה. על מנת שנווה מדבר ישגשג לאורך זמן ויניב מזון ראוי, הוא דורש תכנון ותחזוק חלקאי על ידי בני אדם: רק שילוב נכון של צמחים מסוגים שונים יצליח להתמודד עם תנאי האקלים המדבריים הקשים ובהם בראש ובראשונה החום והיובש.
עצי התמר נחשבים להכרחיים עבור נאות מדבר שכן הם אלו אשר סופגים את השמש הישירה ובכך מגנים על שכבות הצמחייה שמתחתם.[2][3] בנוסף, על שילוב הצמחים להקטין את זרימת הרוח, לכלוא את הלחות ולצמצם את קצב ההתאדות מן הקרקע. גם עבור מטרה זאת עצי התמר חשובים שכן גובהם הרב מאפשר לשתול תחתם עצים נוספים ובכך לייצר צפיפות צמחייה רבה יותר.[4] הצמחים נדרשים גם לשמור על שיווי משקל מבחינת צריכת המינרלים מן הקרקע. לצורך שימור פוריות הקרקע אשר מקיימת מספר רב של צמחים על פני שטח מצומצם, בני האדם נדרשים גם לבצע דישון מתמיד של הקרקע, דבר אשר מחייב שילוב של חיות מבויתות בנווה המדבר.[4]
נאות מדבר בישראל
עריכהגם בארץ ישראל יש נאות מדבר, למשל: עין גדי במדבר יהודה ועין עבדת בנגב. רוב נאות המדבר בארץ היו מיושבים כבר בתקופה קדומה ביותר. יש דעות כי על פי הכתובים, כמעט כל תחנות בני ישראל בעת נדודיהם במדבר היו נאות מדבר, אם כי מדברי הרמב"ם ב"מורה נבוכים" (חלק ג פרק נ) משתמע שאף לא חניה אחת שלהם הייתה בנווה מדבר.
נאות המדבר והציוויליזציה
עריכהתרומת נאות המדבר להתפתחות הציוויליזציה
עריכהאנתרופולוגים משערים, כי נאות המדבר אפשרו התפתחות של נתיבי סחר והגירה. דוגמה לנתיב כזה היא דרך המשי, המובילה מסין והודו ועד לטורקיה.[5]
פופולריות
עריכההודות לתחושה הטובה שיכולים להקנות מים לאדם, התפתחו נאות מדבר לסוגיהם. חלקם קטנים כג'קוזי, וחלקם בהיקף עצום של עיר שלמה. עיר כזאת היא לאס וגאס שבמדינת נבדה בארצות הברית, שהוקמה במדבר מוהאבי בשנת 1910 ושטחה כ-300 קמ"ר. את רוב המים הדרושים לעיר, על דשאיה ומזרקותיה, מביאים מאגם מיד שעל נהר הקולורדו, המרוחק 50 ק"מ מהעיר. מי התהום המועטים באזור העיר נשאבו, מפלסם ירד, והקרקע שקעה במידה מסוכנת.[5]
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- נווה מדבר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
ביאורים
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ נְוֵה מִדְבָּר, באתר האקדמיה ללשון העברית
- ^ Oasis | Desert Oasis, Arid Climate & Water Sources | Britannica, www.britannica.com (באנגלית)
- ^ , "Biodiversity of Date Palm"
- ^ 1 2 Fatma Zohra Hadagha, Bourhane Eddine Farhi, Abdallah Farhi, Alexandru Ionut Petrisor, Multifunctionality of the oasis ecosystem. Case study: Biskra Oasis, Algeria, Journal of Contemporary Urban Affairs 2, 2018-12-29, עמ' 31–39 doi: 10.25034/ijcua.2018.4716
- ^ 1 2 רבקה לוטון, פנטזיה רטובה במדבר, באתר "אלכסון", 5 בינואר 2016